גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לנגידה לשעבר אין הרבה דברים טובים לומר על ניהול המשבר הכלכלי

נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג הייתה בין המעצבות של תוכנית "מינהלת המעסיקים" - שמתקשה לצאת לפועל ● מאות מיליוני ש' הוקצבו להחזרת אנשים לתעסוקה, "אך בינתיים זה תקוע, כי מתקוטטים איפה יוקם מטה ההכשרות", היא אומרת ומבקרת את הטיפול של הממשלה במשבר הכלכלי

פרופ’ קרנית פלוג / צילום: רפי קוץ, גלובס
פרופ’ קרנית פלוג / צילום: רפי קוץ, גלובס

פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל והיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מודאגת. היא רואה את הטיפול בבעיות הכלכליות שהביאה מגפת הקורונה והיא לא שקטה. פלוג היא זו שעיצבה, ביחד עם מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה דפנה אבירם ניצן, את מסמך המדיניות, ההשוואות הבינלאומיות וההמלצות העומד בבסיס "מינהלת המעסיקים", שהקמתה מתמהמת בשל המאבקים הטריטוריאליים בין השרים.

היא לא רוצה להתייחס לסוגייה הזאת ספציפית, אולם מציינת כי אחד הכשלים ביישום הסיוע הכלכלי לתקופת הקורונה הוא ש"לתחומים של הכשרה מקצועית, שהם כלי מרכזי לתמיכה בהחזרת אנשים לתעסוקה, הוקצו 275 מיליון שקל, אבל בינתיים לא הוציאו כלום ממה שהוכר כי זה תקוע, כי מתקוטטים איפה יוקם מטה ההכשרות".

פלוג מוטרדת מכל הטיפול במשבר הכלכלי. לדעתה, מוותרים כאן יותר מדי בקלות על חירויות בשם הטיפול בתחלואה, בין השאר כי הכנסת חלשה. האופן שבו היקצו 11 מיליארד שקל בחופזה וללא סדרי עדיפויות לטיפול בקורונה - בעייתית. היעדר התקציב הוא מחדל גדול והעובדה שחלק קטן מכספי הסיוע שהוכרז עליהם אכן הגיעו ליעדם, פוגעת במשק פגיעה אנושה.

משברים הם בדרך כלל מעבדה לפגיעה בדמוקרטיה, בדמות חוקי חירום והגבלת חירויות. אצלנו שומרים על איזון בין הדברים?
"במשבר הזה, המתח בין הצורך לנקוט צעדים מרחיקי לכת לבין הצורך לשמור על חירויות הפרט מגיע לשיא. זהו מתח הקיים גם במקומות אחרים, אבל אצלנו אצלנו הנטייה היא לוותר יותר מדי בקלות על החירויות, בשם הטיפול בתחלואה. למשל, המגבלות על ההפגנות, שחלק מהמדינות החריגו אותן לגמרי מהמגבלות על התקהלות, או מגבלת 1,000 המטר - המצאה ישראלית מקורית, שבעיניי חמורה וקשה לתת לה הצדקה מבחינה אפידמיולוגית. תחום נוסף הוא איכוני השב"כ. מעבר לחוסר יעילותם, הם עוררו דיון נרחב על הפגיעה בפרטיות ומידת הבקרה על איסוף המידע באמצעות ארגון חשאי.

"העובדה שמצד אחד יש לנו כנסת חלשה מאוד ומצד שני ממשלה חזקה, פוגמת ביכולתה של הכנסת לבקר צעדים שננקטים בהיבט הזה, וחוק הקורונה מניח לכנסת לאשר תקנות כאלה ואחרות רק בדיעבד, כך שיש פה הפרה בוטה של האיזון בין הרשויות. אני חשה אי נוחות ממינון הפגיעה בחירויות, אם כי צריך להכיר בכך שיש מקום לכל מיני מגבלות שבימים כתיקונם לא היינו מעלים על דעתנו".

למרות שישנן תוכניות סיוע שונות לטיפול בנזקים הכלכליים של הקורונה, יש אזרחים רבים שמסתובבים בתחושה שהופקרו לגורלם בהקשר הזה.
"ברמת ההצהרה, כשסופרים את כל התוכניות שהממשלה הכריזה עליהן, מדובר בסדרי גודל דומים בהיקפם לאלה שהוכרז עליהם במדינות אחרות והם סבירים. אבל יש בעיה במהירות הביצוע. פעמים רבות, ההכרזה על הצעד מגיעה הרבה לפני שמגבשים את הקריטריונים, וגם כשכבר מגבשים אותם יש לעיתים קרובות סרבול ביישום, שמונע מהכסף להגיע ליעדו.

"דו"ח הביצוע האחרון של החשכ"ל מראה שסך כל ביצוע ההוצאות שהוקצו לטיפול במשבר עומד על 57%. אבל יש שונות מאוד גדולה ויש תחומים, ודווקא כאלה החשובים מאוד לטיפול במשבר, שבהם לא הוציאו כלום ממה שהוכרז. למשל, לתחומים של הכשרה מקצועית, שהם כלי מרכזי לתמוך בהחזרת אנשים לתעסוקה, הוקצו 275 מיליון שקל, בינתיים זה תקוע כי מתקוטטים איפה יוקם מטה ההכשרות".

"בנוסף, מענק עידוד התעסוקה שהוחלט עליו הוא בעצם מענק 'טיפש', במובן שהוא לא כלל קריטוריונים סבירים מי יקבל וכמה, ובין היתר הוא לא הותנה במידת הפגיעה שנגרמה לאותם עסקים שהחזירו עובדים, אבל מעבר לכך, התהליך לקבלת הכסף מאוד מסורבל ומתוך הכסף שהוקצה לכך - 6 מיליארד שקל - רק כ-17% הגיעו ליעדם.

"כך גם ההקצאה לתחום הדיגיטציה, שאמורה לשפר את השירותים הדיגיטליים לעסקים שנותנת הממשלה - נושא חשוב במיוחד בתקופה הנוכחית. בתחום זה הוציאו בערך 10% מהכסף שהוקצב. כמו כן, הוציאו סכום מזערי על האצת פרויקטים של תשתית. כל זה אומר שהמדיניות לא מספיק אפקטיבית".

מה חסר בתוכניות הסיוע?
"מה שהיה נכון לעשות היה להוסיף גמישות לחל"ת הקיים. כלומר ליצור מסלול של חל"ת גמיש, שהיה תומך בהחזרת עובדים, תוך הבאה בחשבון שחלק מהעסקים יכולים להציע רק משרה חלקית או משרה בשכר נמוך. כרגע, עובד שחוזר לעבוד נדרש לוותר לחלוטין על דמי האבטחה.

"יש טענה שדמי אבטלה מהווים תמריץ שלילי לעבודה. אז נכון שתמיד כאשר מחלקים כסף יש בכך מידה של תמריץ שלילי, אבל צריך לזכור שמספר המובטלים גבוה לפחות פי עשרה ממספר המשרות הפנויות, כך שעיקר הבעיה שאין מספיק ביקוש לעבודה. את התמריץ השלילי ניתן היה לצמצם, אם היו מאפשרים לאנשים לעבוד חלקית או בשכר נמוך, ועדיין לקבל את החלק היחסי של דמי האבטלה.

"במרבית המדינות המפותחות, עיקר הסיוע ניתן לשימור עובדים כי ההערכה היתה שהידע והניסיון שיש להם הם נכס חשוב שיסייע לחברות לחזור לפעילות כאשר הביקושים יעלו. זה דבר שאצלנו לא היה כלל עד לאחרונה. עכשיו יש מסלול מצומצם יחסית לשימור עובדים".

מה תפקידו של בנק ישראל במשבר מסוג זה. נשמעות לא מעט טענות על כך שהנגיד הנוכחי לא מספיק משפיע, וביקורתו בקושי נשמעת. במיוחד כאשר אחד מתפקידי הנגיד הוא לשמש יועץ כלכלי לממשלה.
"תפקיד הליבה של כל בנק מרכזי הוא לנהל את המדיניות המוניטרית, כך שתתמוך בפעילות. בנק ישראל, בכל התקופה הזאת, עושה בדיוק את זה - באמצעות ריבית נמוכה, וכן קנייה של איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, שפעלה להוריד את עלות האשראי לממשלה ולציבור. כמו כן הוא העמיד מקורות לבנקים כדי שיוכלו להלוות למגזר העסקי, והקל ברגולציה על אשראי ודחיית משכנתאות.

"לגבי הייעוץ הכלכלי, שהוא אגב תפקיד ייחודי שאינו נמצא בבנקים מרכזיים אחרים - הוא נעשה גם בחדרים סגורים וגם בתרומה לדיון הציבורי. בנק ישראל גם מפרסם ניתוחים שתומכים בהחלטות, כגון מהי עלות השבתת מערכת החינוך, או עלות סגר הדוק לעומת סגר פחות הדוק. לגבי המידה שבה הנגיד מביע ביקורת בשיח הציבורי, פה זה עניין של הערכה וטעם, וכל נגיד וסגנונו".

את היית יותר נוקבת בביקורתך.
"בתקופות מסוימות כן, אבל יכול להיות שהערכת הנגיד היא שהוא יכול להשפיע יותר בהשמעת עמדות בחדרים סגורים. לאחרונה ראיתי שהתבטא בחשיבות העברת התקציב. ויש גם מהלכים שמעצם זה שמניחים שהוא לא יתמוך בהם, לא מזמינים אותו לדיון. למשל, כאשר התקבלה ההחלטה על מענק לכל אזרח".

איך משפיע היעדר התקציב?
"זה מחדל גדול, והביא לכך שהרבה מאוד נושאים שהפכו קריטיים יותר בתקופת המשבר, קוצצו כי אנחנו בלי תקציב. לדוגמה, תקציבים לטיפול בנוער בסיכון או פעילויות של החברה למתנ"סים, ועוד פעילויות שמטפלות בקבוצות הכי חלשות בחברה. כל אלה קוצצו כי אנחנו בתקציב המשכי. גם העובדה ש-11 מיליארד שקל שהממשלה הקצתה לצעדי הסיוע הוקצו בהליך מקוצר, ללא דיון על סדרי עדיפויות, היא מאוד בעייתית. בנוסף, העובדה שאין עדיין תקציב ל-2021 מוסיפה על אי הוודאות הגדולה, שממילא קיימת. אני חושבת שאחד מתפקידי הממשלה במשבר כזה הוא לנסות לצמצם את אי הוודאות, ובמקרה זה זה ודאי לא קרה".

המדינה לוקחת על עצמה חוב גבוה כדי לממן את תוכניות הסיוע.
"ערב המשבר היינו במצב טוב יחסית, עם יחס חוב תוצר של 60%, והריביות היום על החוב הממשלתי הן נמוכות. שילוב שני הדברים מאפשר לממשלה ללוות בתנאים מאוד טובים ולממן את חבילות הצעדים בהיקפים מאוד גדולים. כל עוד הממשלה מתנהגת בצורה סבירה, מסודרת, ועם תהליך קבלת החלטות סביר, היא יכולה להמשיך לעשות את זה. כל עוד אנחנו מתנהלים בצורה שנראית אפקטיבית ויעילה השווקים מקבלים את זה ומוכנים לממן.

"אני חושבת שצעדים מהסוג של מענק לכל אזרח או השי לחג בפסח לא נתפסים כצעדים אפקטיביים. הם גם לא צודקים, כי הם נותנים אותו דבר לחלש ולחזק, למי שנפגע ולמי שלא נפגע. אם יהיו צעדים נוספים כאלה, זה בהחלט יכול לערער את האמון בהתנהלות הממשלה. התוצאה עלולה להיות עלייה בפרמיית הסיכון ובעלות גיוס החוב. התנהגות לא אחראית יכולה לשלול מהממשלה בסופו של דבר את החופש להמשיך לעשות את מה שצריך.

"גם דחייה נוספת בהעברת התקציב לשנה הבאה, היעדר קביעה של מסגרות ההוצאה, העדר קביעה של סדרי העדיפויות בהוצאות כך שיתאימו את הרכב ההוצאה הממשלתית לאתגרי המשק וההתנהלות באמצעות 'קופסאות' - כל אלה פוגעים באמינות של מדיניות הממשלה ועלולים להביא לייקור של גיוס החוב הממשלתי".

מה עושים אחר כך עם החוב?
"כתוצאה מהמשבר, נמצא את עצמנו ברמת חוב הרבה יותר גדולה, כמו כל מדינות העולם. לאחר המשבר, ולאחר שהמשק יעלה על פסים של צמיחה והתאוששות, נצטרך לייצר תהליך רב-שנתי של הפחתת החוב. המשמעות היא התנהלות מצמצמת בצד ההוצאות והעלאת מסים. אבל זה ממש לא השלב להתחיל לדבר על זה. השנה ולהערכתי גם ב-2021, נהיה עדיין בשלב שבו הממשלה צריכה לתמוך בפעילות על ידי הגדלת ההוצאה בצורה אפקטיבית ויעילה ולא בצורה פזרנית ובזבזנית".

הדעות חלוקות לגבי מידת הנזק שנגרמת למשק הישראלי, יש המדברים על נזק לדורות. מה דעתך?
"הנזק הוא לטווח לא קצר, והיום ההערכות מדברות על כך שנישאר עם שיעורי אבטלה של מעל 10% עד תום 2021. אבל מדיניות נכונה יכולה לצמצם את הנזק, לקצר את המיתון, ולתמוך בהתאוששות - באמצעות כלים להחזרת עובדים במהירות, סבסוד חכם של שימור עובדים, ומדיניות שתתמוך בצורה יותר יעילה ואקפטיבית בשרידות של עסקים בני קיימא, שתכלול השקעות בתשתית, הכשרות מקצועיות אפקטיביות, והשקעה בדיגיטציה. כל אלה יכולים לקצר את את המשבר ולהאיץ את ההתאוששות".   

עוד כתבות

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

עלי חמינאי נפגש עם משפחות הבכירים שחוסלו בסוריה, אפריל 2024 / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

החישוב הגרעיני של איראן נעשה כעת מסוכן יותר

המנהיג העליון חמינאי בוודאי תוהה אם מצבה של הרפובליקה האסלאמית היה טוב יותר לו כבר היה ברשותה נשק גרעיני ● המערב אינו צריך להמעיט בצורך של חמינאי להשאיר מורשת מפוארת

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

האוניברסיטה שהפכה למוקד הפגנות פרו פלסטיניות סגרה את שעריה: "הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי"

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר שוטרים מסביב כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים