גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק המניות הישראלי מוכיח עצמו לאורך זמן

בראייה לטווח ארוך, שוק המניות המקומי הצליח לספק למשקיעים בו תשואה ריאלית חיובית וגבוהה יותר מאשר אג"ח ממשלתיות ● מה אפשר לעשות כדי ליהנות ממלוא התשואה שמעניק השוק?

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שוק המניות של תל אביב אמנם מפגר בביצועיו בשנים האחרונות אחרי שוקי המניות העיקריים בעולם, אבל בפרספקטיבה לטווח ארוך, גם לשוק המקומי אין מה להתבייש.

גם שוק המניות בישראל הוכיח את עצמו לאורך זמן. כך למשל, מבדיקה שנעשתה על פני 25 שנים, מ-1980 ועד ל-2005, מתברר שמדד ת"א-100 השיג בתקופה זו תשואה ריאלית שנתית ממוצעת של 9.5%. זוהי תשואה שעולה בהרבה על תשואת שוק איגרות החוב הממשלתיות, וגם על תשואת ההשקעה בדירות.

ולא שחסרו במהלך אותן 25 שנים בעיות בורסאיות - שלא לומר, מפולות. האינפלציה בראשית התקופה הייתה תלת-ספרתית גבוהה, ובאמצעה דו-ספרתית גבוהה, ורק לקראת סופה היא ירדה לרמה חד-ספרתית. והיו גם מפולות גדולות בדרך: מפולת המניות "החופשיות" בינואר 1983, מפולת המניות הבנקאיות באוקטובר אותה שנה, מפולת בועת האשראי של 1994, ומפולת בשנים 2001, ובמיוחד ב-2002, על רקע האינתיפאדה השנייה וניהול מדיניות כלכלית שגויה.

מבדיקה שערכה הבורסה לניירות ערך בתל אביב (בפברואר 2019) כחלק מקמפיין שלה לעודד את הציבור להשקיע בבורסה, עלה כי ב-20 השנים שבין 1998 ל-2018 הניבו המדדים ת"א-35 ות"א-125 תשואה חיובית של 375% ו-345%, בהתאמה - הרבה יותר משעשו מדדי מניות מובילים בעולם.

חוסר משמעת והיעדר התמדה בהשקעה

ואולם, אליה וקוץ בה. יש לא מעט מחקרים שנערכו בעולם, בעיקר בארה"ב, ומעט בדיקות שנעשו גם בישראל, שמצביעים על כך, שגם בתקופות ממושכות של גאות בשוק המניות, המשקיעים רחוקים מלהשיג עבור עצמם את התשואות שמספקים מדדי השוק.

כך, למשל, מחקר שבדק את התשואה השנתית הממוצעת של מדד S&P 500 ב-20 השנים שבין 1986 ל-2005, הראה שהיא הגיעה ל-12% - בהחלט תשואה מרשימה, אבל התשואה של המשקיעים הפרטיים על השקעתם במניות S&P 500 הייתה שליש מזה, כ-4%. הסיבות שזיהו החוקרים היו חוסר משמעת והיעדר התמדה מצד המשקיעים.

המחשבה של הרבה משקיעים היא שהם יודעים לתזמן את השוק - מתי להיכנס לשוק ומתי לצאת ממנו. זוהי מחשבה מתעתעת. היא אולי עושה טוב לאגו, אבל אין בינה לבין המציאות דבר, והיא עושה רע לתיק ההשקעות.

משקיעים לא לומדים לפעול בקור רוח. לעיתים קרובות הם נתפסים לפחד, ולפעמים גם לפאניקה. הפחד מפני הפסד מנהל אותם, והם, במצבי משבר, מוכרים מכל הבא ליד. אותם משקיעים יהיו מרוצים מאוד אם וכאשר הם ייווכחו לדעת שהמניות שמכרו המשיכו לרדת, וייראו בכך הוכחה ליכולת התזמון שלהם, אבל הם לא ינצלו את הירידות כדי לקנות במחיר נמוך יותר את המניות שמכרו, אלא ימתינו לעוד ירידות.

ובינתיים, המניות מתאוששות והמשקיעים זקוקים לזמן כדי לחזור ולקבל ביטחון, ועד שהם זוכים לכך, מחירי המניות שהם מכרו כבר גבוהים יותר ממחיר המכירה שלהן. זה קורה הרבה מאוד כתופעה שבשגרה, וזה קורה הרבה, רק בעוצמה הרבה יותר גדולה, כשיש מפולת של ממש בשווקים.

כמה משקיעים שמיהרו למכור מניות במשבר 2008, אפילו בשלבים הראשונים שלו, חזרו להשקיע כשהשוק היה נמוך מהנקודה שבה הם מכרו, וכמה עשו זאת כשהשוק היה גבוה יותר? התשובה ברורה.

סטטיסטיקה לחוד ורווחים לחוד

דוגמה ישראלית לכך שסטטיסטיקה בורסאית לחוד ורווחי משקיעים לחוד, היא בדיקה שנערכה בבית ההשקעות פסגות ב-2007, שבחנה מה עשה שוק המניות הישראלי (אז, מדד ת"א-100) בעשור שבין יולי 1996 ליוני 2006, ומה עשו המשקיעים בקרנות הנאמנות המתמחות במניות בישראל.

ממצאי הבדיקה פורסמו במאי 2007 בעיתון TheMarker בטור שכתבה מירב ארלוזורוב, שכותרתו "להפסיד 4.3 מיליארד שקל בשוק שעולה ב-300%", ובטור קודם פרי עטה מאפריל 2007, שכותרתו "רוצים להפסיד? קנו את הקרן המנצחת של השנה".

מדד ת"א-100 השיג באותו עשור שנבדק על ידי פסגות, תשואה מצטברת של 301%, אף שבדרך הוא חווה לא מעט שנים קשות, ובעיקר בשנים 2001 ו-2002. התשואה השנתית הממוצעת שלו הייתה כ-15%. ומה לגבי המשקיעים - האם הם השיגו את התשואה הזו? לא רק שהם לא השיגו אותה, אלא שהם בכלל הפסידו, והרבה - הפסד של 55% על השקעתם. ומדוע הם הפסידו? לא בגלל ביצועים כושלים של קרנות הנאמנות שהם רכשו, אלא בגלל חוסר משמעת וחוסר התמדה.

אותם משקיעים הירבו להיכנס לשוק וגם לצאת ממנו באמצעות קרנות נאמנות, ומיהרו לרכוש את הקרן המנצחת של השנה, של החודש וכדומה - מה שהיה מכונה באותם ימים "הקרן עם הכוכבית". באופן כזה, הם למעשה חיבלו בתשואה שלהם. לעומת זאת, משקיעים שהתמידו בהשקעתם 10 שנים באמצעות כמה קרנות נאמנות מנייתיות, השיגו פחות או יותר את התשואה המרשימה מאוד שסיפק השוק.

אעיר רק שלבצע בדיקה כזו זה לא דבר פשוט, ואני לא חותם על הממצאים שפורסמו כמו שהם, אבל התופעה כשלעצמה - שוק עולה והמשקיעים מפסידים, או מרוויחים הרבה פחות ממה שהשוק איפשר להם להרוויח - היא תופעה מוכרת, גם ללא בדיקות, לכל מי שמעורב בשוק עשרות שנים.

לשם השוואה: באותו עשור (2006-1996) השיג שוק המניות האמריקאי חצי מהתשואה של שוק המניות הישראלי - והמשקיע האמריקאי הרוויח חצי מכך, לעומת המשקיע הישראלי, שכנראה, הפסיד.

תנודתיות האג"ח נמוכה הרבה יותר

התופעה הזו של שוק עולה שמספק תשואות חיוביות גבוהות, ושל בו-זמנית, רווחים צנועים למשקיעים, או חלילה הפסדים, אינה מוגבלת דווקא לשוק המניות. גם בשוק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות קיימת תופעה דומה, אם כי היא פחות עוצמתית, כי התנודתיות בשווקים אלה נמוכה בהרבה מזו שבמניות.

הדרך הנוחה ביותר להיווכח בכך היא באמצעות בחינה של מה שמתרחש בקרנות הנאמנות. בפרק זמן של גאות באחד משני השווקים האלה נכנס כסף, והרבה, לקרנות המצטיינות והכניסה מתעצמת והולכת ככל שהגאות נמשכת. כלומר, הכסף שנכנס בשלבים ההתחלתיים של הגאות הוא מועט, והוא שנהנה ממלוא התשואה של הקרן המצטיינת, בעוד שהכסף שנכנס בשלבים הסופיים של הגאות ושל ההצלחה, "רגע" לפני שהקרן מתחילה להצביע על תשואה שלילית, הוא כסף גדול.

וכך, התוצאה המתקבלת היא שגם אחרי הירידה בשערי קרן הנאמנות, התשואה הכוללת שלה עדיין חיובית, ואפילו אולי גבוהה, אבל רק מעטים זכו ליהנות ממנה, בעוד שרוב הכסף שנכנס אליה הפסיד.

התופעה הזו של תשואה חיובית והפסדים למשקיעים, בו-זמנית, באותו פרק זמן, קשה להבנה, אבל הצצה לדוחות הרווח וההפסד של הקרנות מצביעה על הרבה מקרים כאלה. היא נובעת מכניסת כספים לקרנות הנאמנות בשיא ויציאתם בשפל, בלי שלמנהל הקרנות יש שליטה על כך. ואז, "מעשה קסמים", הקרן מציגה בדוח השנתי שלה תשואה חיובית, ולצדה הפסד כספי, שמייצג את ההפסד הכולל של המשקיעים בקרן.

אם כך, מהי הדרך להתגבר על החולשות האנושיות שלנו והנטייה להגיב מהר לכל ידיעה, נכונה או לא נכונה, חיובית או שלילית, והניסיון חסר התוחלת לתזמן את השוק?

התשובה היא שמי שאינו מצויד בסבלנות הדרושה בהשקעה לטווח ארוך, צריך לפעול בדרך של הוראות קבע - השקעה חודשית/רבעונית קבועה, בבחינת "שגר ושכח". באופן כזה, ההשקעה תתבצע הן בתקופות שבהן השוק יקר אמנם, אבל גם בתקופות שבהן השוק זול במיוחד, ובעיקר בתקופות שבהן השוק נסחר ברמת מחירים סבירה פחות או יותר, שאלה הן התקופות השכיחות.

כך, התשואה המצטברת של המשקיע תהיה נתונה פחות לתנודות השוק, וגם פחות לתנודות במצב הרוח שלו, וכך הוא יכפה על עצמו משמעת השקעות. העיתוי המדויק של כל השקעה חודשית ספציפית מאבד במסגרת כזו את משמעותו.

הבעיה הבסיסית היא של היעדר חינוך פיננסי שאמור להטמיע במוחם של המשקיעים את התובנה שרכישת מניות היא אכן השקעה, לא פחות מהשקעה בנדל"ן - דירות להשקעה. קשה לאנשים לקבל זאת, שכן דירה היא משהו מוחשי שניתן לגעת בו, בעוד שמניות נתפסות כניירות שיכולים לעוף עם כל רוח מצויה. רוכשי המניות לא מפנימים את התובנה שברגע שהם רוכשים מניות, הם רוכשים חלק בחברה והם שותפים לרווחיה ולצמיחתה.

מחירי דירות יכולים, כמובן, להשתנות וגם לרדת, אבל בעל דירה לא בודק מדי יום את שווי השקעתו. לעומת זאת, מחירי המניות משתנים מדי יום - ורבים מבעלי המניות (לא כולם) אינם מסוגלים נפשית לעמוד בתנודתיות הזו. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי