גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסגרות האשראי של הבנקים יקוצצו, אבל פחות: זה הפתרון המסתמן

בינואר 2021 אמורים לאומי והפועלים לחתוך את מסגרות האשראי לכרטיסי האשראי, כשמי שאמורים ליהנות מהמהלך הן חברות הכרטיסים אליהן יעברו הלקוחות • משבר הקורונה טרף את הקלפים ובאוצר ובבנק ישראל נוטים להקל על הבנקים ויו"ר ועדת הכלכלה מבטיח לוודא שמשקי הבית לא ייפגעו

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

כיצד ייראה הקיצוץ במסגרת האשראי?

אי שם בחודש הקרוב, החל מעוד שבוע-שבועיים, צפויים מאות אלפי ישראלים שמחזיקים בחשבונות בבנקים הפועלים ולאומי לקבל הודעה מהבנק, שעניינה קיצוץ במסגרת האשראי לכרטיסי האשראי שלהם. ככל שהמהלך יקרה, יהיה מדובר בצעד שיפתיע רבים, אבל יהיה תוצאה של חקיקה שיצאה לדרך כבר בינואר 2017 ושקבעה שבסוף ינואר 2021 שני הבנקים הגדולים יצמצמו מחצית ממסגרת האשראי לכרטיסי האשראי הכוללת שהחזיקו בסוף 2015.

בשלב זה נראה, שאנחנו בדרך לשינוי אופי הקיצוץ האמור, במטרה למנוע פגיעה בכוח הקנייה של רבים מהציבור הרחב - מאות אלפים שיידרשו למצוא פיתרון מיידי אצל חברות כרטיסי האשראי, שלא בהכרח יוכלו לענות על כל הביקוש שייווצר לשירותיהן. וזאת, בעיצומו של משבר כלכלי חריף שמשפיע על שכירים רבים שפוטרו והוצאו לחל"ת ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים.

מנגד, להקלה על הבנקים, ככל שתהיה, יש מחיר בדמות פגיעה בפוטנציאל התחרות הנוסף שאמור להתווסף לחברות כרטיסי האשראי, שלהן מיועד מקום של כבוד בשיפור התחרות על השירותים הפיננסיים לציבור הרחב.

האם הקורונה שינתה את נסיבות הרפורמה?

משבר הקורונה יצר משבר ריאלי, שלא היה בתוכניות של הוגי חוק שטרום ושינה את הנסיבות. כך יוצא, שפחות משלושה חודשים לקראת "שעת השין" שבה הקיצוץ אמור להיכנס לפועל ולהזרים לקוחות רבים אל חברות כרטיסי האשראי והכרטיסים החוץ-בנקאיים שלהן כצעד "מעודד תחרות" - עדיין לא ברור מה יקרה והאם הצעד הבא ביישום רפורמת שטרום יקרה כמתוכנן, יקרה באופן חלקי או אפילו יידחה.

למעשה, מההתחלה המחוקק נתן לסוגיה זו מעמד מיוחד, שניתן לשינוי ביחס לחקיקה המקורית, כשקבע כי ניתן יהיה להוציא צו שישנה את מה שקבע החוק בסעיף זה. כך יוצא ששיעור הקיצוץ הכולל של שני הבנקים יוכל לקטון או לגדול, כמו גם הרף המינימלי שמסגרת האשראי לכרטיס אשראי לא תרד מתחתיו. אל הפתח הזה נכנסו כבר לפני כחצי שנה הבנקים הפועלים ולאומי, שטענו שלא יהיה נכון לחתוך את מסגרות האשראי לכרטיסי האשראי עקב משבר הקורונה.

האינטרס של הבנקים הגדולים להימנע מביצוע הקיצוץ ברור מאליו, ולו רק בשל רצונם שלא לסייע לחברות כרטיסי האשראי לזכות בפוטנציאל לקוחות חדש על חשבונם.

גם ההתנגדות של חברות כרטיסי האשראי לדחיית הקיצוץ ברורה מאליה, כשהם רוצים לזכות באותו נתח של לקוחות שייפלטו מהמערכת הבנקאית ויידרשו להתקשר עמם באמצעות כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים, במה שאמור להגדיל את אחיזתם בשוק הפיננסי המקומי.

מי יכולים להוביל שינוי ומה עמדתם?

ההחלטה בנושא נמצאת בידיו של שר האוצר ישראל כ"ץ, שעליו להגיש את הצו שישנה את הוראות חוק שטרום בנושא. וזאת, "בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת". חוק שטרום קבע כמה כללים שנועדו להקל על חברות כרטיסי האשראי על חשבון לאומי והפועלים לתקופה מוגבלת של שלוש שנים (שתסתיים בתחילת 2024).

כך, לקראת רגע ההכרעה השר כנראה לומד את הנושא ושומר את הקלפים קרוב לחזה. זאת, אפילו שהדרגים המקצועיים באוצר ובבנק ישראל כבר הגיעו להבנות, לפיהן בשל המצב יש מקום להפחתת כובד הקיצוץ המתוכנן במסגרות.

בהקשר זה כבר דווח כי בבנק ישראל ובדרג המקצועי במשרד האוצר נוטים להמליץ על הקלות זמניות לבנקים, לפרק זמן מוגבל של חצי שנה-שנה, שיכללו צימצום שיעור הקיצוץ מ-50% לשיעור קיצוץ של 40%-45% ביחס למסגרת הכוללת שהייתה להם בסוף 2015,. ייתכן שזה יתבצע במקביל להעלאה של המסגרת המינימלית, שלא תקוצץ בשום תסריט מ-5,000 שקל לחודש למינימום של 7,000-8,000 שקל לחודש.

על פי הערכות, השר בחן את האפשרות לאפשר דחייה של הקיצוץ בכחצי שנה, עד אמצע 2021, אך ייתכן שיש קושי משפטי שנובע מכך שדחיית הקיצוץ לא יכולה להיות לפרק זמן קצר משנה מלאה. דבר זה נבחן בימים עדיין.

ממשרד האוצר נמסר כי "אין חדש עדיין", כשבשוק ממתינים עדיין להכרעת שר האוצר. אלה שמתברר כי ההמתנה לא תימשך עד השנה הבאה ואולי יהיו התפתחויות בנושא כבר בשבוע הבא, או לכל היותר בזה שלאחריו.

מה חושבים על המהלך בוועדת הכלכלה? 

ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה, שהנושא יגיע לפתחו, אומר ל"גלובס": "אנו בוועדה בעיצומה של הכנת עבודת מטה גם עוד בטרם שהשר מחליט, כדי להכין דיון בנושא. אני בעד התחרות וצמצום הכח של הבנקים הגדולים". במטרה להמחיש את המורכבות הייחודית של התקופה האמורה הוא מסייג ואומר כי "מצד שני אני חושש שהעת הזו היא לא בהכרח העת הנכונה, בשל המשבר שבעיצומו וכך שחלק גדול מההכנסות של משקי הבית והעצמאים נפגע".

בהקשר זה מציינים גורמים שמעורים בנושא כי יש חשש שחברות כרטיסי האשראי ימשכו את הברקס ולא ייתנו מענה מיידי לכל הציבור שיידרש לשירותיהם עם הקיצוץ במסגרות בשני הבנקים הגדולים.

בכל אופן, מרגי מבהיר כי "עדיין לא גיבשתי את דעתי הסופית, אך אני חושב שזה לא בהכרח הזמן הנכון ליישם את חוק שטרום ולצמצם את המסגרות". לכן הוא מבהיר, כי "עד סוף השליש הראשון של חודש נובמבר הוועדה תנהל דיון בנושא", ושבכוונתו "להעמיד את כל הצדדים סביב שולחן אחד ולשמוע, כדי להביא את המוצר הכי טוב בזמן הכי נכון".

מרגי מדגיש כי "לולא משבר הקורונה הייתי יוצא חוצץ נגד שינוי מתווה חוק שטרום. כי אני חושב שיש לעודד תחרות. אבל, יש לעשות דיון בגלל הקורונה. לא בטוח שאשנה את דעתי, אבל בגלל הקורונה חובה לבחון כיצד לא פוגעים במשקי הבית והעסקים הקטנים והעצמאים".

בהקשר זה הוא מגלה כי מבחינתו יש "חשש" ש"לא בטוח שהמסגרות החוץ-בנקאיות יתנו מענה מלא לכל משקי הבית, שרבים מהם נפגעו מפיטורים ומחל"תים, וימלאו את מלוא החלל במסגרות שהבנקים יצמצמו". עוד הוא מוסיף, כי "בעת הזו צריך לשקול ולבחון האם יישום הרפורמה עכשיו עלול לפגוע בציבור ולכן עלינו לוודא כיצד זה לא יפגע במשקי הבית".

בכמה כסף מדובר ועד כמה הציבור ייפגע?

על פניו מדובר בסכומי עתק, שאמורים להיגרע ממסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בבנקים, בהיקף שנאמד בכ-15 מיליארד שקל (כשני שלישים ממנו בלאומי, שטרם ביצע קיצוץ רוחבי ניכר במסגרות, והיתרה בפועלים, שהחל להיערך לקיצוץ וכבר הקטין חלק ניכר מהמסגרות אצלו).

אלא שהסכום האמור מוטה למעלה, כשמיליארדי שקלים רבים מהמסגרת שתקוצץ אינם באמת בשימוש, כך שהיעלמותם לא תשפיע לרעה על הציבור.

מדוע? רוב המסגרות לא מנוצלות, בטח במונחי ההיקף הכספי. בבנקים מספרים שמרבית הכרטיסים לא מתקרבים לתקרות שלהם, להוציא בחודשי שיא, "פיקים", שבהם הלקוחות מבצעים שיפוצים, רוכשים חופשה בחו"ל או משלמים הוצאות גדולות כגון חידושי ביטוח. מה גם שלרבים יש מסגרת אשראי שלא מנוצלת במלואה גם בהסתכלות על-עונתית. עם זאת, בבנקים יש האומרים שהלקוח הממוצע עובר את המסגרת או מתקרב אליה כמה פעמים בשנה.

לא מדובר בדבר של מה בכך. "בעולם הנורמלי של טרום הקורונה שיעור הניצול של מסגרת האשראי לכרטיסי אשראי עמד על סדר גודל של כ-40% בממוצע מסך המסגרת. כפי הנראה שיעור הניצול של המסגרת דווקא ירד בתקופת הקורונה, אולי אפילו לקצת פחות מ-30% בממוצע", אומר גורם בסביבת שוק כרטיסי האשראי שמסביר, כי "בתקופת הקורונה אנשים לא טסים לחו"ל, איבדו ביטחון פיננסי ולא משפצים בהמוניהם, מה שאומר שבתקופת הקורונה אין בהכרח ניצול גדול יותר של המסגרות, אלא כנראה להיפך".

ובכל זאת, ככל שקיצוץ יקרה במלואו ובהתאם לחקיקה המקורית, וגם אם הוא ישונה בקצוות, הרי שיהיה מדובר בקיצוץ מסגרות שעדיין ישפיע על ישראלים רבים, ובהם אוכלוסיות חלשות שאין להן דירוגי אשראי חזקים, ושייתכן ויוותרו ללא מענה מלא מחוץ לבנקים.

לכן נשאלת השאלה - האם חברות כרטיסי האשראי ערוכות לתת מענה מלא, ברמות מחיר נאותות, לכל הלקוחות שהמסגרת שלהם תקוצץ באופן שיפגע בהתנהלות היומיומית שלהם - וזאת בתקופה מאתגרת עבורן ולאחר שהן דווקא הפחיתו פעילות בתחום האשראי ברבעון השני של השנה, בצל הקורונה. זו השאלה שהשר כ"ץ, ח"כ מרגי והנגיד פרופ' אמיר ירון שואלים את עצמם. 

עוד כתבות

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה  / צילום: ענבל מרמרי

"על חשבון שוק ההון": יו"ר רשות ני"ע יוצאת נגד תוכנית שר המשפטים להרחיב את סמכויות בתי המשפט הכלכליים

לגלובס נודע כי היו"ר גואטה שלחה לשר ניסנקורן מכתב שבו היא מזהירה כי הרחבת סמכויות המחלקות הכלכליות תביא לפגיעה בתפקודו התקין של שוק ההון ● "עשויה להביא להתארכות ההליכים, חוסר התמקצעות של השופטים, וגם תשפיע על כמות ההליכים שייפתחו בתחום דיני החברות וני"ע"

חנויות סגורות בקניון דיזנגוף סנטר. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

פארסת הקניונים הגדולה: כך יוחלט בחצות מי ייפתח מחר

בשעה 23:59 צפויה להסתיים ההרשמה להגרלה שתקבע מי הם הקניונים שזכאים להיפתח מחר בבוקר במסגרת הפיילוט שקבע קבינט הקורונה ● אותם תשעה זוכים מאושרים יקבלו גושפנקא מהממשלה לציין מחר את חגיגות הבלאק פריידי למרות הגבלות הקורונה

חברת טבע / צילום: רויטרס

האיחוד האירופי קנס את טבע ב-60.5 מיליון אירו בשל פגיעה בתחרות

האיחוד קנס את חברת התרופות בשל הסכם שחתמה עם חברת ספלון לפני רכישתה, שהוביל לעיכוב בכניסת תחרות גנרית

דליפה במיכל דלק של קצא"א / צילום: איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון

דליפה במיכל דלק של קצא"א: תושבי אשקלון הונחו להישאר בבתים

דליפה בגג מיכל דלק בנפח של 100 אלף קו"ב של חברת קצא"א, שהכיל דלק גולמי וחומרים נדיפים, העירה את תושבי אשדוד ואשקלון עם ריחות כבדים של דלק ואף דיווחים על מיחושים פיזיים

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בעליות לאחר התקלה הדרמטית: ת"א 35 קפץ ב-1.3%

לאחר התקלה החמורה בבורסה המדדים חזרו לטפס, כאשר בוול סטריט לא יתקיים הערב מסחר בשל חג ההודיה ● דלק זינקה ב-10%, דלק רכב קפצה ב-10%, תפרון עלתה ב-7%, ביו ויו ב-13%, פוקס עלתה ב-5.25%, אפולו פאוור זינקה ב-20

דואר ישראל. ממתינים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הקורונה פגעה קשה בדואר ישראל: הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון

הכנסות ברבעון השלישי ירדו ב-11% ● ההפסד בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-230.7 מיליון שקל, לעומת רווח בתקופה המקבילה ● היו"ר חזי צאיג: "רואים התחלה של התאוששות בעקבות התגברות הקניות אונליין"

בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

הכנסת פשוט ויתרה על האחריות שלה לפיקוח על התקציב

יש בכל זאת סוגיה אחת מהותית שה"כאילו-תקציב" שאושר בכנסת באוגוסט לא מסוגל להסדיר: המעבר לשנת 2021 ● מאחר שגם שנה זו תפתח בתקציב המשכי תהיה לממשלה בעיה גדולה להעביר עודפים משנת 2020, אם לא יאושר לשנה זו תקציב "אמיתי"

חיים רומנו / צילום: תמר מצפי

חיים רומנו פורש מתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת חלל תקשורת

רומנו החליט שלא להציע את מועמדותו לתקופת כהונה נוספת, כך שזו תסתיים בסוף 2020 ● גם הדירקטורים תמיר פוליקר ואבי ברגר החליטו שלא להציע את מועמדותם לתקופת כהונה נוספת

הקאנצלרית אנגלה מרקל והשרה לענייני משפחה, פרנציסקה גיפי   / צילום: Michael Sohn, Associated Press

"פריצת דרך היסטורית": גרמניה תחייב חברות גדולות למנות נשים להנהלה

ההחלטה מתקבלת ברגשות מעורבים ● לצד תמיכה במהלך, פוליטיקאים והמגזר העסקי טוענים כי זו "התערבות בוטה בחופש של החברות"

מלי מרגליות / צילום: יחצ

מיהם עשרת המועמדים שמהם יבוא היו"ר הבא של קבוצת כלל?

בתחילת ינואר יכריעו בעלי המניות בין המועמדים: אבי קנובל, ורדה אלשיך, מלי מרגליות, חיים סאמט, מיה ליקוורניק, רון טירה אוסאמה חסן, יגאל בר יוסף, איציק הורוביץ ושמואל שורץ ● בניגוד להערכות קודמות: אייל לפידות לא יתמודד על התפקיד

בית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון./ צילום: כדיה לוי

מחיר הפעלת "ידיעות תקשורת": 25 מפוטרים ו-25 עובדים לחל"ת של חצי שנה

בקבוצת "ידיעות" מוכנים להשאיר את רשת המקומונים בחיים, אך נוקבים במחיר כואב בתמורה ● עפ"י תוכנית ההנהלה שהוצגה לארגון העיתונאים, העיתונים יופעלו בכוח-אדם מינימלי, והחומרים המערכתיים יילקחו בחלקם מהתוכן הכללי של "ידיעות אחרונות"

בית מונטיפיורי בתל אביב / צילום: מיכאל יעקובסון

joytunes מגדילה פי 4 את שטחי המשרדים שלה בתל אביב

חברת לימודי הנגינה מרחוק עוזבת את מגדל הממשלה שם היא שוכרת אלף מ"ר, ועוברת לבניין שלם בשכונת מונטיפיורי ששטחו 4,000 מ"ר ● החברה תשלם כ-100 שקל למ"ר

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

"מעולם לא היה כדבר הזה": התקלה בבורסה - במערכת הפצת המידע

תקלה חריגה בבורסה שהחזירה את שערי המסחר לרמה של לפני הפתיחה הבוקר העלתה ספקולציות בשוק על מתקפת סייבר ● מהבורסה נמסר בתגובה: "מדובר בתקלה הקשורה רק למערכות הפצת המידע ולא למערכות המסחר" ● יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה דורשת מהבורסה "דוח מפורט בנושא, לאחר שיתבצע תחקיר"

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

מגדל עברה לרווח ברבעון השלישי ותשוב לגבות דמי ניהול משתנים ברבעון הרביעי

בצל המאבק על מקומם של היו"ר ניר גלעד ובעל השליטה שלמה אליהו בקבוצה, מציגה מגדל הפסד של 14.5 מיליון שקל מתחילת שנה וקיטון של 5% בפרמיות ודמי הגמולים שגבתה מלקוחותיה ● גידול ברווחי מגדל שוקי הון ברבעון ומתחילת שנה

קניות בסופר מרקט / צילום: כדיה לוי, גלובס

יונה טילמן מונה ליו"ר דירקטוריון המועצה לצרכנות

טילמן כיהן בתפקידים בכירים באוניברסיטת בר-אילן וכחבר מועצה בעיריית רמת גן ● המועצה לצרכנות מתנהלת מזה יותר משנתיים בלי מנכ"ל קבוע, והתקווה היא שטילמן יעשה סדר בכל מה שמתרחש במועצה בשנים האחרונות

פעוט בבייג'ין מחזיק בידו במסכת המגן שלו / צילום: Andy Wong, Associated Press

תמכו בסין בשעתה הקשה, וקיבלו אות הערכה

וגם: הקריה האקדמית אונו מינתה את פרופ' יובל אלבשן, לתפקיד דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים ● השיחה

אלון מאסק / צילום: HANNIBAL HANSCHKE, רויטרס

קרב המיליארדרים: האם אלון מאסק הוא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם?

המגזין "פורבס" צינן את ההתלהבות לגבי ההכרזה של המתחרים מ"בלומברג" ● בטור שכותרתו "לא, מאסק הוא לא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם, והנה מדוע", מפרטת כתבת המגזין מדוע מייסד טסלה הוא רק שלישי בדירוג העולמי

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

לוביסטים, ראשי רשויות, תככים ולחצים: 15 קניונים ייפתחו בקרוב, כך נראה המאבק על הכניסה לרשימה

הקניונים יחזרו לפעילות במסגרת פיילוט ובכפוף למגבלות ● מליסרון ועזריאלי סגרו עם המל"ל הסכם שלפיו 6 מהקניונים יהיו שלהן, בעוד היתר ייבחרו דרך הגרלה של משרד הכלכלה ● גזית גלוב, שגם הייתה אמורה לפתוח שלושה קניונים ששוריינו עבורה, נדחקה מחוץ לרשימה

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

מסתמן: על רקע אי-הסכמות מסחריות - וואלה תצא מרשת הפרסום של ארטימדיה

בין הצדדים נערך לאחרונה מו"מ על חידוש החוזה ביניהם, במסגרתו ניסתה ארטימדיה להקטין או לשנות את מודל ההתקשרות עם וואלה, של התחייבות לתשלום מינימום נדיב ● בוואלה לא מעוניינים לשנות את המודל או לוותר על חלק מתשלום המינימום, ולכן הצדדים לא הגיעו להסכמות

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

להב אל.אר חתמה על הסכם למכירת מרכז קניות בהאנובר ברווח של 17 מיליון שקל

הנכס עצמו נרכש לפני כשנה בתמורה לכ-30 מיליון שקל (כ-7.8 מיליון אירו, CAP 8%), כאשר העסקה משקפת לחברה תשואה של מעל לכ-60% תוך כשנה בלבד - רווח של כ-20 מיליון שקל (כ-4.5 מיליון אירו)