גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפור נפל: זה מה שהחליט האוצר במאבק על צמצום המסגרות לכרטיסי אשראי בבנקים הגדולים

על פי טיוטת הצו שפרסם האוצר צמצום המסגרות לכרטיסי אשראי ישונה כך שבשלב הראשון המסגרת המינימלית תעמוד על 7,500 שקל לעומת 5,000 שקל בחוק המקורי ● בנוסף הופחתה ההוראה לצמצום המסגרת הכללית בבנקים, ביחס להיקפן בסוף 2015

ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות
ישראל כ"ץ / צילום: אוהד צויגנברג-ידיעות אחרונות

שר האוצר ישראל כ"ץ נותן לבנקים הפועלים ולאומי שנה שלמה שבמהלכה יופחתו היקפי צמצום מסגרות האשראי שעליהם לבצע במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי ללקוחותיהם. בכך משנה השר את הוראות חוק שטרום להגברת התחרות בבנקים, שנחקק בתחילת 2017, ושבמסגרתו אמורים היו הבנקים הגדולים לצמצם לשלוש שנים ובאופן משמעותי את מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי ללקוחותיהם, על מנת לשפר את המיצוב התחרותי של חברות כרטיסי האשראי, כשהוא מקל על שני הבנקים הגדולים.

השר נוקט בצעד זה, בהתאם לתחזיות המוקדמות, במטרה למנוע פגיעה ביכולת הפיננסית של רבים מבעלי כרטיסי האשראי. זאת בעקבות משבר הכלכלי החריף שנוצר בשל מגפת הקורונה ושיצר קשיים תזרימיים ניכרים למשקי בית רבים.

על פי טיוטת הצו שמציע השר, כ"ץ, לאחר דיונים עם בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, ולקראת הדיון בנושא בוועדת הכספים בכנסת שבראשות ח"כ יעקב מרגי, הודיע כי החל מסוף ינואר הקרוב שני הבנקים הגדולים יידרשו לצמצם "רק" 45% מהיקף המסגרות אשראי לכרטיסי אשראי שהיה להם בסוף 2015 ולא 50% כפי שהיו אמורים לקצץ על פי החוק המקורי.

כמו כן, ומה שנראה יותר משמעותי, השר גם מגדיל את רף המסגרת המינימלי שמתחתיו המסגרת אשראי לכרטיסי האשראי אינה נספרת לצורך הצמצום האמור ביחס למצב בסוף 2015. כך, מרף של 5,000 שלא ייחשב לחישוב המסגרות שיש לצמצם, השר מעלה את הרף ל-7,500 שקל.

"לא היה צורך להתערב בחוק"

בסביבת חברות כרטיסי האשראי מביעים היום אכזבה כשגורם בשוק זה אומר כי "לא היה צורך להתערב בחוק". אחד מגורמים אלה הוסיף כי "כצד שני להקלות שניתנות עתה לשני הבנקים, יש להבטיח שהם לא יגרעו מסגרות אשראי ללקוחות חלשים שלכאורה לא היו מקבלים פיתרון אצל חברות כרטיסי האשראי, על מנת שההקלה תנותב למקום הנכון שאליו כיוון האוצר".

 בדברים אלה מכוון אותו דובר לכך שהקיצוץ הוא ברמת התיק הכולל ושהחוק לא קובע כללים לגבי מסגרות פרטניות, "ולכן הבנקים לכאורה יכולים לצמצם את המסגרות דווקא ללקוחות חלשים ולהותיר את המסגרות הגבוהות ללקוחות חזקים שמניבים להם הכנסות גבוהות יותר". בהקשר זה הוא מעלה חשש כי הבנקים יחתכו מסגרות של לקוחות מוחלשים וקורא לוועדת הכלכלה לציין כללים שימנעו פגיעה שכזו, שלכורה הצו לשינוי החקיקה בא למנוע.

מנגד, גורם בסביבת הבנקים טען כי הרצון לחזק את חברות כרטיסי האשראי בדרכים שלא מיטיבות עם הציבור ושהן "תחרות מדומה". לדבריו, "השינוי עליו החליט שר האוצר כ"ץ הוא זניח ולא נותן מענה אמיתי לבעיה המרכזית שהיא הפגיעה הקשה, בתקופה קריטית זו למעמד הביניים, זה שנפגע הכי קשה והרבה בקורונה". עם זאת, לפי שעה לא ברור מהו היקף הקיצוץ העדכני ששני הבנקים יידרשו לבצע בסוף ינואר הקרוב, הגם שסביר שמדובר בהוראות שיקטינו במידה ניכרת את הצמצום הכולל במסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בשני הבנקים.

עד לשינוי האמור דובר על כך שבהתאם להוראות החוק המקורי מדובר על פניו בסכומי עתק שנכון לנקודת הפתיחה אמורים היו להיות בהיקף שנאמד בכ-20 מיליארד שקל להיגרע ממסגרות האשראי לכרטיסי האשראי בבנקים. אלא שהמספר "האמיתי" נמוך בהרבה וזאת ממספר סיבות ובהן שבנק הפועלים כבר החל להיערך לקיצוץ והקטין בפועל חלק ניכר מהמסגרות אצלו (בעוד שבלאומי לא הקטינו מסגרות לכרטיסי אשראי עד כה במספרים ניכרים).

כמו כן, הסכום האמור מוטה למעלה משום שמיליארדי שקלים רבים מהמסגרת שתקוצץ אינם באמת בשימוש, כך שהיעלמותם לא תשפיע לרעה על הציבור. במה מדובר? רוב המסגרות לא מנוצלות, בטח במונחי ההיקף הכספי. בבנקים מספרים שמרבית הכרטיסים לא מתקרבים לתקרות שלהם, להוציא בחודשי שיא, "פיקים", שבהם הלקוחות מבצעים שיפוצים, רוכשים חופשה בחו"ל או משלמים הוצאות גדולות כגון חידושי ביטוח. מה גם שלרבים יש מסגרת אשראי שלא מנוצלת במלואה גם בהסתכלות על עונתית. עם זאת, בבנקים יש האומרים שהלקוח הממוצע עובר את המסגרת או מתקרב אליה כמה פעמים בשנה.

מנגד, ישנם גורמים בסביבת שוק כרטיסי האשראי שאומרים ש"בעולם הנורמלי של טרום הקורונה שיעור הניצול של מסגרת האשראי לכרטיסי אשראי עמד על סדר גודל של כ-40% בממוצע מסך המסגרת". אך לא רק זאת, אליבא גורמים אלה משבר הקורונה לא הביא להגדלת הצרכים במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי, וזאת משום ש"כפי הנראה שיעור הניצול של המסגרת דווקא ירד בתקופת הקורונה, אולי אפילו לקצת פחות מ-30% בממוצע", לדבריהם. בהקשר זה הם מסבירים כי "בתקופת הקורונה אנשים לא טסים לחו"ל, איבדו ביטחון פיננסי ולא משפצים בהמוניהם, מה שאומר שבתקופת הקורונה אין בהכרח ניצול גדול יותר של המסגרות, אלא כנראה להיפך".

באוצר מסבירים כי המהלך נעשה "בעקבות התפשטות נגיף הקורונה" שהביא לכך ש"מצבם הכלכלי של משקי בית רבים הורע והכנסתם נפגעה". במסגרת דברי ההסבר לצו מצויין כי כי "קיים חשש" שצמצום מסגרות האשראי כנדרש לפי החוק בנוסחו המקורי "עלול לגרום לפגיעה באותם משקי בית שמצבם הכלכלי הורע ושבשל הפגיעה בהכנסתם יתקשו לגייס מסגרות אשראי חלופיות למסגרות האשראי שתצומצמנה לפי הסעיף".

נציין כי ההוראה בחוק לגבי הצמצום כאמור במסגרות האשראי לכרטיסי האשראי הינה זמנית ל-3 שנים, כך שעל פי החקיקה המקורית היא תפוג בסוף ינואר 20244. ככל הידוע השר בחן את האפשרות להקטין את מידת הצמצום במסגרות האשראי לכרטיסי אשראי של שני הבנקים הגדולים לתקופה קצרה משנה, כך שלחברות כרטיסי האשראי תישאר תקופה משמעותית יותר עם היתרון על הבנקים, אלא שהתעוררה בעיה משפטית בהקשר זה, כשהשינוי במידת הקיצוץ יכל להיות רק לשנה שלמה.

מטעם השר כ"ץ נמסר היום כי "אני בהחלט רואה בחברות האשראי גורם חשוב בתחרות ושיפור השרות לאזרח. בתיאום עם בנק ישראל, החלטתי על יצירת מתווה מדורג יותר של כניסת החוק לתוקף שישמור הן על קידום התחרות והן על שכבות שנפגעו כתוצאה ממשבר זה. בכוונתי להביא בחוק ההסדרים חבילת חוקים נוספים בתחום הפיננסי שיובילו להגברת התחרות בשוק הבנקאות הפחתת יוקר המחייה ויצירת שוק יעיל יותר". המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מסר בנוסף כי הדרך שמוצעת עתה היא כזו "שמוצאת את הדרך למימוש תכלית החוק ולמציאת האיזון הראוי בתקופה זו" תוך שפירט כי "ההחלטה תאפשר מחד לחברות כרטיסי האשראי ולנותני אשראי אחרים להתחרות על מתן אשראי ומסגרות ללקוחות, ומאידך, תצמצם הפגיעה הפוטנציאלית בלקוחות הבנקים בגין צמצום מסגרות כרטיסי האשראי שלהם".

הצעד המרכזי במסגרת חקיקת שטרום היה ההפרדה של ישראכרט ושל לאומי קארד משני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, בהתאמה. המהלך הזה נעשה אשתקד, כשישראכרט הונפקה בבורסה והפכה לחברה ללא גרעין שליטה ולאומי קארד נמכרה לקרן ההשקעות הזרה ורבורג פינקוס, שהכניסה לצד את מנורה מבטחים, כלל ביטוח ואלייד כשותפיי מיעוט בהשקעה, ואף שינתה את שמה למקס.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

זהו הרבעון הטוב ביותר ל-S&P 500 מאז 2019 ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה