גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדינות מהמפרץ פנו לישראל כדי לבחון רכישת מערכות נגד טילים

ההסכמים בין המדינות הובילו לפניות ראשוניות מצד המפרציות לרכישות מהתעשיות הביטחוניות בישראל - כך נודע ל"גלובס" ● ההתעניינות כוללת הצטיידות במיגון לכלי רכב משוריינים, מערכות נגד טילים ומערכות "מעיל רוח" מתוצרת רפאל ● במפרץ מעוניינים לשפר את ההגנה על מתקני הנפט בעקבות התקיפה בסעודיה ב-2019

חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, AP
חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, AP

דילמת מכירת נשק מתוצרת ישראל לצד טכנולוגיות ביטחוניות מתחדדת כעת עם חתימת הסכמי השלום עם האמירויות ובחריין, ובקרוב סודאן. הסכמים אלו, כך לפי הערכות, אמורים להביא לגידול של ממש בייצוא הביטחוני למפרציות, שנמנות על קבוצת המדינות המשמעותיות ביותר מבחינת היקף רכישת נשק.

הדילמה הזו תגיע בקרוב לצומת של החלטה רבת משמעות. ל"גלובס" נודע, כי כמה ממדינות מהמפרץ כבר הביעו התעניינות ראשונית מול ישראל לרכישה של מערכות הגנה אלקטרוניות מפני טילים, וגם מערכות נשק של ממש נגד טילים להגנה על מתקני נפט. לפי גורם המעורה בנושא, מדובר בשלב ראשוני בלבד.

ההתעניינות כוללת בין היתר מערכת מיגון לכלי רכב משוריינים, טנקים ונגמ"שים, "מעיל רוח" מתוצרת רפאל, המשלבת שיבוש אלקטרוני ומיירטים פיזיים ומופעלת כאשר מתגלה טיל שנורה אל כלי הרכב.

מערכות אחרות שבהן יש התעניינות הן אלה להגנה מפני טילים לטווח בינוני וארוך, ומפני טילים המשוגרים מרחפנים. גם כאן מדובר בשילוב, הן מערכות מכ"ם ואחרות לגילוי התקיפה, הן מערכות שיבוש אלקטרוניות והן טילים ומיירטים פיזיים נגד טילי תקיפה.

הדילמה: זליגת מידע לידיים עוינות

גישושים אלו נעשים ברקע המעורבות של האמירויות וסעודיה במלחמת האזרחים בתימן נגד המורדים החות'ים הנתמכים על ידי איראן. במלחמה הזו כוחות של מדינות המפרץ לוחמים מהאוויר, מהים ומהיבשה, והמערכות הישראליות עשויות להיות מאוד שימושיות.
בתחום ההגנה ממתקפות טילים, יש להזכיר את תקיפת מתקני הנפט הסעודים בספטמבר 2019 שמיוחסת לאיראן, שהביאה להשבתה של מחצית מכושר ייצור הנפט למשך כמה ימים. באותה תקיפה נעשה שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים "מתאבדים" ובטילי שיוט איראניים. לתקיפה הזו חלק לא קטן בדחיפתן של המפרציות לעברה של ישראל, וברצון להיכנס עימה לברית רשמית נגד האויב האיראני.

אם וכאשר תבשיל ההתעניינות לפניה רשמית, או אז התהליך יונח ראשית לפתחם של שלושה - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי. אלה יצטרכו לקבל החלטה עקרונית תוך בדיקת עמדת ארה"ב בסוגיה, ובוודאי ככל שמדובר במוצרים שבהם יש שת"פ של פיתוח עם האמריקאים.

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

מלבד זאת, היבט מרכזי נוסף שייבחן הוא החשש מזליגת מידע על מערכות נשק לידיים עוינות.

היבט נוסף - ואולי החשוב ביותר - הוא סוגיית חיזוקה של הברית הביטחונית עם המפרץ. בהחלטה יהיה שותף גם אפ"י, אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד הביטחון, המתמחה בדיוק בסוגיה הזו, לאור ניסיון העבר וההשלכות האפשריות.

בני גנץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לפי גורם ביטחוני, הפיתוי האסטרטגי למכירה של נשק הגנתי בוודאי למדינות המפרץ הוא גדול. הוא מציב מערכות נשק ישראליות בחצר האחורית של איראן, ובכך מממש את היתרון העצום שהביאו הסכמי השלום האחרונים. "הצבה של כל מערכת נשק ישראלית, גם הגנתית, משנה לחלוטין את המשוואה הישראלית-איראנית, שהכילה עד היום איום קרוב רק לישראל באמצעות טילי חיזבאללה והארגונים האיסלמיים ברצועת עזה".

ויש כמובן גם את ההיבט הכלכלי. לפי נתוני האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד הביטחון, היקף הייצוא של ישראל בתחום זה בשנת 2019 הגיע ל-7.2 מיליארד דולר.
ארצות היעד העיקריות הן ממדינות אסיה והפסיפיק - 41% מסך העסקאות. אירופה אחראית ל-26% מסך העסקאות וצפון אמריקה ל-25%. הודו היא אחת מהיבואניות הגדולות, אבל גם מדינות אחרות כמו הפיליפינים, סרי לנקה, וייטנאם, אזרביג'אן (שמשתמשת בנשק הזה כעת במלחמה בנגורנו-קרבאך) ואחרות.

הכסף מגיע מחול

בדוח אין פירוט של היקף ההעסאות לפי מדינות, אבל אפשר להעריך כי בייצוא לאסיה ישנו נתח לא קטן למדינות המפרץ, לאור הברית הבטחונית שהתהדקה בעשור האחרון בשל האיום האיראני.

ראש סיבט, תא"ל (במיל') יאיר קולס, אמר כי "שנת 2019 התאפיינה בגידול משמעותי במספר העסקאות שנחתמו. הצלחנו לשמר את מדינת ישראל בין 10 היצואניות הביטחוניות המובילות בעולם, עם נתח שוק של למעלה מ- 7 מיליארד דולר". במהלך השנה הצליחו כ-120 תעשיות ביטחוניות לחתום על עשרות חוזים משמעותיים ברחבי העולם. הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני בשנת 2019: מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (17% מסך העסקאות), טילאות, רקטות ומערכות הגנה אווירית (15%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (13%), תצפית ואופטרוניקה (12%), אמצעי ירי ושיגור (10%).

הייצוא: מתוכנות ריגול ועד נשק

גם בטרם נחתמו הסכמים, נרשם יצוא למדינות באסיה, באמצעות מדינות שלישיות או חברות בת. הסכמים אלו כללו פחות כלי נשק, והתמקדו יותר בטכנולוגיות מסוגים שונים, לרבות ריגול ומעקב.

הסיפור המוכר ביותר הוא תוכנות המעקב של חברת NSO מהרצליה, שלפי פרסומים שונים שימשה בין השאר את השלטונות הסעודים למעקב אחר העיתונאי ג'מאל חשוקג'י, שחוסל על ידי אנשי ביטחון סעודים בטורקיה לפני שנתיים. החברה אף "זכתה" לתביעה נגדה בשל כך, תביעה שהוגשה בישראל על ידי עומר עבדל עזיז א-זהרני, סעודי אף הוא, באמצעות משרד עורכי דין ישראלי.

NSO מייצרת מוצרי סייבר התקפי שונים. המוצר המוביל של החברה הוא תוכנת פגסוס, המסווגת ככלי ביטחוני, ולפי החברה הוא נועד לסייע לממשלות וארגוני ביון למנוע פעולות טרור. לפי חוקרים באוניברסיטת טורונטו שהתחקו אחר פגסוס, נעשה שימוש בתוכנה ב-45 מדינות, בהן בחריין, מרוקו, סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות. לפי מקורות שצוטטו ב"פייננשל טיימס", מקורן של מחצית מהכנסות NSO הן במדינות המזרח התיכון.

דוח אמנסטי שפורסם לפני שנה וחצי קבע כי כוחות הביטחון באמירויות משתמשות בתוכנות ריגול ומעקב של החברה הישראלית נגד מתנגדי המשטר. בין השאר הוזכר כי תוכנה כזו הושתלה בטלפון של אחמד מנסור, פעיל זכויות אדם אמירתי שנשפט אחר כך לעשר שנות מאסר, וכי באמירויות ובסעודיה ביקשו לטרגט בתוכנות מעקב כאלו מכשירים סלולריים של בכירים בקטאר, יריבתה המושבעת של סעודיה במפרץ.

המתנגדים: ביקורת והצעות חוק

הייצוא הביטחוני הישראלי זוכה להתנגדות ציבורית לא קטנה. השבוע דחתה הכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת עופר כסיף, שאליה הצטרפו חבריו מהרשימה המשותפת וגם חברי הכנסת ניצן הורוביץ (מרץ) ועופר שלח (יש עתיד). הצעת החוק דרשה לאסור סחר בנשק עם מדינות המבצעות הפרה חמורה של זכויות אדם. וכן, הקמת ועדה ציבורית הכוללת נציגי ממשלה וציבור אשר תקבע האם ניתן או אסור למכור נשק למדינה מסוימת.

מאבק ציבורי מנהלת גם קואליציית ארגונים בשם ינשו"ף שבראשה הרב אבידן פרידמן. כך גם עורך הדין איתי מאק, העומד מאחורי עתירות בנושא מכירת נשק לחו"ל, אומר כי ישראל חייבת לעמוד בכללי החוק הבינלאומי וגם בחובתה כמדינה מוסרית.

תא"ל עוזי עילם מהמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ואוניברסיטת תל אביב, היה יו"ר המרכז לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון. בתפקידו זה עסק, בין השאר, במתן היתרים לייצוא בטחוני. הוא מציין כי לאחר שנים של עמימות במדיניות מכירת הנשק, לאחר "משבר הפלקון" - מכירת מטוס הריגול לסין שטורפדה בידי האמריקנים - לחצה וושינגטון על ישראל לפעול למניעת פגיעה באינטרסים ביטחוניים משותפים. כך נחקק החוק בנושא, ב-2007. ביוזמתו של עילם הוקם האגף לפיקוח על הייצוא הבטחוני, שהוא הגוף המעניק את היתרי הייצוא הבטחוני.

עילם מציג את הצד הביטחוני-כלכלי של מכירת הנשק: "מדובר בצורך חיוני ישראלי לשמר את תעשיות הנשק והביטחון ולדאוג לשדירותן. ישראל לא יכולה לסמוך רק על יבוא נשק, וגם הידידות הטובות ביותר שלנו הגבילו מכירת נשק בכמה וכמה מקרים לאורך ההיסטוריה. השוק הישראלי קטן מדי לתעשיות האלה, וכדי שימשיכו להתקיים מתחייבת מכירה למדינות אחרות".

על-פי הערכות שונות, 20% ממכירות התעשיות הבטחוניות הן פנימה - לצה"ל ולגורמי ביטחון אחרים - ו-80% למדינות וארגונים בחו"ל.

עילם אומר כי "השיקולים המוסריים נמצאים כל הזמן, אבל הדילמות קשות מאוד. אמנם מעמדן היציב יותר של התעשיות הבטחוניות, ועוצמתה הכלכלית בטחונית של ישראל גדולה בהרבה, אבל אנחנו עדיין מדינה קטנה שצריכה בעיקר לסמוך על עצמה. שיקולי המוסר מקבלים חשיבות מסוימת בלבד בדיונים על מכירת הנשק והטכנולוגיות. השיקולים הגיאו-פוליטיים מכריעים הרבה יותר". עילם אינו שולל העברת טכנולוגיות ריגול ומודיעין למפרציות, במסגרת הברית נגד איראן שישראל מוליכה אותה.
תגובת משרד הביטחון: "מדיניות הפיקוח על הייצוא הביטחוני בישראל נתונה לבחינה מתמדת של הדרגים הבכירים במשרד הביטחון ומשרד החוץ, ונמצאת תחת פיקוח של הכנסת ובתי המשפט. בכל בקשה לרישיון ייצוא ביטחוני נלקחים בחשבון שיקולים רבים, בהם סוגיית השמירה על זכויות אדם, החלטות מועצת הביטחון של האו"ם וכן שיקולים מדיניים וביטחוניים. משרד הביטחון אינו מוסר פרטים אודות מדיניות הייצוא הביטחוני ובכלל זה אינו מתייחס לרישיונות ספציפיים, וזאת מטעמים ביטחוניים, מדיניים ואסטרטגיים". 

מטילים להודו ועד סימלטורים לאיטליה: עסקאות הנשק הבולטות של ישראל בשנים האחרונות

ישראל נחשבת אחת מעשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם, עם נתח שוק מוערך של 3%-4% מהסחר העולמי בתחום זה. לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום בינלאומיים, הודו היא היבואנית העיקרית מישראל.
הודו: טילי ספייק ומטוסי ביון
בעקבות ביקור ראש הממשלה נתניהו לפני כשנה בהודו, הוכשרה הקרקע לחתימת עסקאות רכש ביטחוני מישראל בהיקף מוערך של יותר משלושה מיליארד דולר. רוב העסקאות הללו כבר נחתמו, והיתר בסגירות אחרונות. בין השאר מדובר במטוסי ביון של אלתא מבית התעשייה האווירית, המשמשים להתראה מתקדמת ובקרה אווירית - עסקה המוערכת ב-800 מיליון דולר; טילי נ"ט של רפאל מסוג "ספייק" - עסקה של כחצי מיליארד דולר; תותחים של חברת אלביט ב-1.7 מיליארד דולר, ומכ"מים ב-640 מיליון דולר.
אזרבייג'אן: כלי טיס וטילים "משוטטים"
התעשיה האווירית חתמה עימה בתחילת העשור על עיסקה בהיקף של 1.7 מיליארד דולר הכוללת בעיקר כלי טיס בלתי מאוישים, טילים "משוטטים" מדגם הארופ וטכנולוגיות מתקדמות.
עסקאות המשך נחתמו בשנים האחרונות, וגם חברות אחרות הצטרפו - בהן עסקת רכישת טילי "ספייק" מרפאל ורכישת כתב"מים מתאבדים של חברת אירונאוטיקס. בדצמבר 2016 הכריז נשיא אזרבייג'אן, אילהם אלייב, בעת ביקור של ראש הממשלה כי היקף היבוא הביטחוני מישראל הגיע ל-5 מיליארד דולר.
איטליה: מטוסי אימון תמורת סימולטורים
בחודש שעבר חתמה ישראל על עסקת נשק עם איטליה. במסגרת העסקה ירכוש משרד הביטחון מאיטליה חמישה מטוסי אימון מתקדמים, ובתמורה תרכוש איטליה טילי "ספייק" של חברת רפאל וסימולטורים של אלביט מערכות. שווי העסקה מוערך כמה עשרות מיליוני דולר.

עוד כתבות

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

ירידה בהכנסות חברת חשמל לכ-7.4 מיליארד שקל ברבעון השלישי

עלות צריכת הדלקים נפלה ב-27% בין היתר בשל הירידה במחירי הדלקים שנבעה בעיקר מרכישת גז טבעי משדה לוויתן במחירים נמוכים משמעותית ממחירי חוזה תמר משנת 2012

חנויות סגורות בקניון דיזנגוף סנטר. סגר סבב ב' / צילום: כדיה לוי, גלובס

פארסת הקניונים הגדולה: כך יוחלט בחצות מי ייפתח מחר

בשעה 23:59 צפויה להסתיים ההרשמה להגרלה שתקבע מי הם הקניונים שזכאים להיפתח מחר בבוקר במסגרת הפיילוט שקבע קבינט הקורונה ● אותם תשעה זוכים מאושרים יקבלו גושפנקא מהממשלה לציין מחר את חגיגות הבלאק פריידי למרות הגבלות הקורונה

דייגו ארמנדו מראדונה. קריירה רצופה הצלחות ושערוריות
צילום: רויטרס

מראדונה ייזכר כאחד הגדולים, וגם כמי ששינה את השוק הדרום אמריקאי

מראדונה הוא אייקון נצחי, והכוכבות שלו הפכה את דרום אמריקה למקום שמספק שחקנים לאירופה בכסף גדול

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מנדלבליט לבג"ץ: יש להוציא צו על תנאי ולחייב את השר אוחנה למנות מפכ"ל

היועמ"ש אביחי מנדלבליט חזר על עמדתו בבג"ץ נוסף למינוי מנכ"ל קבוע לפיה - "הסכמות ומחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינוי קבע"

אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר

הכובעים של אביגדור יצחקי: בבוקר יו"ר הפיס, בערב עובד בשביל מרכזי הקניות

מבדיקת גלובס עולה כי יצחקי שמשמש כיו"ר מפעל הפיס במשרה חלקית של 70%, מספק שירותי ייעוץ ולובי בתשלום עבור קבוצת ביג, ולוקח חלק במאבקה לחזור לפעילות אחרי תקופת הסגר, ובסוגיות שונות

בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

הכנסת פשוט ויתרה על האחריות שלה לפיקוח על התקציב

יש בכל זאת סוגיה אחת מהותית שה"כאילו-תקציב" שאושר בכנסת באוגוסט לא מסוגל להסדיר: המעבר לשנת 2021 ● מאחר שגם שנה זו תפתח בתקציב המשכי תהיה לממשלה בעיה גדולה להעביר עודפים משנת 2020, אם לא יאושר לשנה זו תקציב "אמיתי"

הפרסומת של פרטנר / צילום: יח"צ

מחזות הזמר שולטים: הפרסומת לפרטנר היא האהובה והזכורה ביותר השבוע

הפרסומת לפרטנר באמצעות מקאן ת"א ממשיכה - שבוע שני ברציפות - להיות הפרסומת האהודה ביותר עם שיעורי האהדה הגבוהים ביותר שנרשמו בשלושת החודשים האחרונים

אלון מאסק / צילום: HANNIBAL HANSCHKE, רויטרס

קרב המיליארדרים: האם אלון מאסק הוא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם?

המגזין "פורבס" צינן את ההתלהבות לגבי ההכרזה של המתחרים מ"בלומברג" ● בטור שכותרתו "לא, מאסק הוא לא באמת האיש השני העשיר ביותר בעולם, והנה מדוע", מפרטת כתבת המגזין מדוע מייסד טסלה הוא רק שלישי בדירוג העולמי

אייל מליס / צלם: אוריה תדמור

מנכ"ל תנובה: "איבדנו מחזור מכירות של 350 מיליון שקל"

המנכ"ל אייל מליס אולי רצה להבהיר שתנובה לא נהנית מבוננזה ברווחים בתקופת הקורונה כפי שנהנות רשתות קמעונאות המזון, אך בפועל תנובה תסיים את 2020 עם צמיחה במכירות, והעלייה בפעילות הקמעונאית שלה קיזזה את הירידות במכירות שלה לשוק המוסדי

יוסי מלכה / צילום: יח"צ

שינוי בהנהלת H&O בשיא משבר הקורונה: יוסי מלכה מונה למנכ"ל

יחליף בתפקיד את עמיר משה ששימש כמנכ"ל הקבוצה בשמונה השנים האחרונות

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

"מעולם לא היה כדבר הזה": התקלה בבורסה - במערכת הפצת המידע

תקלה חריגה בבורסה שהחזירה את שערי המסחר לרמה של לפני הפתיחה הבוקר העלתה ספקולציות בשוק על מתקפת סייבר ● מהבורסה נמסר בתגובה: "מדובר בתקלה הקשורה רק למערכות הפצת המידע ולא למערכות המסחר" ● יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה דורשת מהבורסה "דוח מפורט בנושא, לאחר שיתבצע תחקיר"

פעוט בבייג'ין מחזיק בידו במסכת המגן שלו / צילום: Andy Wong, Associated Press

תמכו בסין בשעתה הקשה, וקיבלו אות הערכה

וגם: הקריה האקדמית אונו מינתה את פרופ' יובל אלבשן, לתפקיד דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים ● השיחה

ועדת הכספים בראשות משה גפני, היום / צילום: דוברות ועדת הכספים

בכירים בוועדת הכספים בביקורת על בג"ץ: "אין עילה לביטול דחיית אישור התקציב"

לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי לממשלה לנמק את דחיית אישור התקציב מאוגוסט לדצמבר, גורמים בכירים בוועדת הכספים מתחו ביקורת על ההחלטה וטענו כי נעשתה בחוסר סמכות

קניות בסופר מרקט / צילום: כדיה לוי, גלובס

יונה טילמן מונה ליו"ר דירקטוריון המועצה לצרכנות

טילמן כיהן בתפקידים בכירים באוניברסיטת בר-אילן וכחבר מועצה בעיריית רמת גן ● המועצה לצרכנות מתנהלת מזה יותר משנתיים בלי מנכ"ל קבוע, והתקווה היא שטילמן יעשה סדר בכל מה שמתרחש במועצה בשנים האחרונות

אלי עזור / צלם: יחצ / צילום: יחצ

מסתמן: על רקע אי-הסכמות מסחריות - וואלה תצא מרשת הפרסום של ארטימדיה

בין הצדדים נערך לאחרונה מו"מ על חידוש החוזה ביניהם, במסגרתו ניסתה ארטימדיה להקטין או לשנות את מודל ההתקשרות עם וואלה, של התחייבות לתשלום מינימום נדיב ● בוואלה לא מעוניינים לשנות את המודל או לוותר על חלק מתשלום המינימום, ולכן הצדדים לא הגיעו להסכמות

דואר ישראל. ממתינים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הקורונה פגעה קשה בדואר ישראל: הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון

הכנסות ברבעון השלישי ירדו ב-11% ● ההפסד בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-230.7 מיליון שקל, לעומת רווח בתקופה המקבילה ● היו"ר חזי צאיג: "רואים התחלה של התאוששות בעקבות התגברות הקניות אונליין"

מלי מרגליות / צילום: יחצ

מיהם עשרת המועמדים שמהם יבוא היו"ר הבא של קבוצת כלל?

בתחילת ינואר יכריעו בעלי המניות בין המועמדים: אבי קנובל, ורדה אלשיך, מלי מרגליות, חיים סאמט, מיה ליקוורניק, רון טירה אוסאמה חסן, יגאל בר יוסף, איציק הורוביץ ושמואל שורץ ● בניגוד להערכות קודמות: אייל לפידות לא יתמודד על התפקיד

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה  / צילום: ענבל מרמרי

"על חשבון שוק ההון": יו"ר רשות ני"ע יוצאת נגד תוכנית שר המשפטים להרחיב את סמכויות בתי המשפט הכלכליים

לגלובס נודע כי היו"ר גואטה שלחה לשר ניסנקורן מכתב שבו היא מזהירה כי הרחבת סמכויות המחלקות הכלכליות תביא לפגיעה בתפקודו התקין של שוק ההון ● "עשויה להביא להתארכות ההליכים, חוסר התמקצעות של השופטים, וגם תשפיע על כמות ההליכים שייפתחו בתחום דיני החברות וני"ע"

המשכנתאות של הזוגות הצעירים צריכות להטריד את כולנו / צילום: shutterstock

האוצר מתריע: המשכנתה של 57 אלף משקי בית צעירים בסיכון בגלל החל"ת

לפחות אחד מאותם משקי בית הוצא לחל"ת, ושיעור המשכנתה מכלל ההכנסה החודשית זינק אצל רובם אל מעבר ל-30% מהכנסתם ● המצב גרוע במיוחד אצל העשירונים התחתונים, שעד כה מחזיקים מעמד בעיקר הודות לדמי האבטלה

מנכל אל על אביגל שורק / צילום: יח"צ

הוקפץ לקוקפיט: הכירו את אביגל שורק, מנכ"ל אל על החדש

הידיעה על מינויו של אביגל שורק למנכ"ל אל על התקבלה השבוע בחברה בהלם מוחלט ● עם זאת, הבעלים החדש אלי רוזנברג ביקש מלכתחילה למנות לחברת התעופה מנכ"ל מארה"ב ● "הוא מוכשר ומהיר מחשבה", אומר גורם שהיה קשור לחברת דלק US שממנה מגיע שורק