"לעת הזו, ההצגה נמשכת": אושר הסדר הנושים לתיאטרון הבימה

לפי ההסדר, התיאטרון יופעל על ידי עיריית תל אביב באמצעות תאגיד עירוני חדש • מידי שנה יועבר לטובת הנושים סכום בשיעור של 1.5% ממחזור פעילותה השנתי הכולל המוערך בכמיליון שקל לשנה וזאת לתקופה של 10 שנים

בניין הבימה בתל אביב / צילום: Shutterstock
בניין הבימה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, הפורש בימים אלו, אישר היום (ה') את הסדר הנושים לתיאטרון הבימה ובכך הוסרה סכנת הפירוק של התיאטרון. ההסדר אושר בחלוף שנה לאחר קריסת התיאטרון עקב חובות של מיליונים וחרף התנגדויות חלק מהנושים.

לפי ההסדר, התיאטרון יופעל על ידי עיריית תל אביב באמצעות תאגיד עירוני חדש. מידי שנה יועבר לטובת הנושים סכום בשיעור של 1.5% ממחזור פעילותה השנתי הכולל המוערך בכמיליון שקל לשנה וזאת לתקופה של 10 שנים. המדינה מקבלת פטור מכל תביעות נגדה.

להסדר הוגשו התנגדויות מצד ספקים, שחקנים ועובדים נוספים וחלקים חזרו בהם מהתנגדותם כך שהושג הרוב הנדרש. בין המתנגדים היו קבוצת מחזאים, מתרגמים ובמאים המיוצגת ע"י ד"ר הלל סומר.

עיקר ההתנגדות נגעה לאחריותה של המדינה על מצבה הכלכלי של הבימה. לטענת המתנגדים, המדינה הביאה לקריסת התיאטרון במתן הלוואה בשנת 1995 בריבית עצומה וכעת העובדים והספקים החיצוניים נדרשים לשלם מכיסם את התנהגותה של מדינת ישראל ופקידיה. המתנגדים הביעו ביקורת קשה על כך שההסדר פוטר את המדינה באופן גורף מאחריותה לקריסה.

בית המשפט דחה את ההתנגדויות וקבע שאפשרות התביעה נגד המדינה "טומנת בחובה כשלים וקשיים" וכי "ההסדרים הקודמים, המהווים לשיטת הנושים המתנגדים מקור כל חטא, אושרו על ידי בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון" ולכן קיים קושי לתקוף הסדרים אלו. עוד הוסיף אורנשטיין כי "התנהגות הצדדים לאורך השנים באה בעוכרם, קרי, העובדה שלא פעלו למול המדינה כדי לחייבה לפעול על פי אחריותה, הלכאורית, לייצוב מצבו הפיננסי של התיאטרון, ולמצער לא הוכח כי פעלו כאמור, תקשה בקבלת תביעתם".

בהחלטה כתב אורנשטיין כי "תיאטרון הבימה הוא אחד מנכסי צאן הברזל וסמליה התרבותיים של מדינת ישראל. מהקמתה הרשמית במוסקווה בשנת 1917, דרך נמל יפו, ועד ימים אלו במשכנה הנוכחי, הבימה היוותה ומהווה מקור לשמירה על הגחלת התרבותית, במיוחד זו העברית, ובמה לקידום אומנות תיאטרלית על כל גווניה. אתרע מזלו של התיאטרון, ומסיבות שונות, נקלע הוא פעם נוספת לחדלות פירעון. ומכאן, נדרש בית המשפט לדון בגורלו, לחסד או לשבט; ולא קלה היא המשימה. נדרשתי להציץ אל מעבר לפרגוד, אל מאחורי הקלעים של התיאטרון, ועולם ומלואו נפרש לפניי: תחפושות, מחזות, אך גם חשבונות. ומבעד למספרים, הביטו אלי פניהם של מאות הנושים.

"מסקנתי והכרעתי - זמנה של הבימה לא תם. ודוק; יש לראות ברגע זה כנשף הבראשית של התיאטרון. ניתנת לו בזאת הזדמנות נוספת, וזרקור תשומת הלב הציבורי מופנה לעבר התיאטרון, ועליו להשכיל ולפעול בכל מאודו להרחיק מעליו את הדיבוק שדבק בו בשנים שחלפו, וחלף זאת לבנות לו יסודות יציבים שעל בסיסם יוכל הוא להמשיך ולמלא את ייעודו ותפקידיו החשובים. אולם אל לו לתיאטרון לעמוד לבדו. על הנושים, כולם, להבין את גודל השעה וכובד האחריות, ולסייע בידי הבימה לצלוח במשימה. הצלחתו - הצלחתם. והצלחתם - הצלחת הציבור בישראל. כולי תקווה כי הבימה לא תבוא עוד בשערי בית המשפט של חדלות פירעון, לו יהי. לעת הזו, ההצגה נמשכת".

איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף
 איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף

בין המאוכזבים שעמדו על התנגדותם, ממי פאר, מבעלי פאר לוין תקשורת שעבדה ב-10 השנים האחרונות עם הבימה, לדבריו: "ההחלטה עושה עוול קשה לספקים שהאמינו בהתחייבויות המדינה. חובה לכבד החלטה של בית משפט אך לזה קוראים חוסר צדק. מחוב של 515,000 שקל נקבל 8%. האם יש מישהו, עורך דין, רופא או אפילו שופט, שהיה מסכים שהפנסיה או השכר החודשי שלו יקוצצו ב 92%, ויקבל רק 8%? כל זה קרה בגלל מחדל של המדינה מלפני 25 שנים, והפרה בוטה של החלטת ממשלת רבין משנת 1995".