גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבישי אברהמי מנכ"ל Wix: "ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי בפוסט שפרסם: "אני אמנם לא ממש מבין בפוליטיקה, אבל אני ממש טוב עם מספרים, והאמת היא שבשורה התחתונה, ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אבישי אברהמי, מייסד ומנכ”ל Wix / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אבישי אברהמי, מנכ"ל Wix, פרסם אתמול בעמוד הפייסבוק שלו התייחסות ארוכה לתמיכה הממשלתית בעסקים בזמן קורונה. בתיאום עם החברה להלן הפוסט במלואו:

יש לנו תינוקת קטנה ובכל ערב אנחנו יוצאים להליכה. אנחנו הולכים באותה הדרך וזה נראה כאילו בכל יום עוד חנות נסגרת וזה מאוד מאוד עצוב. בכל פעם שאני מספר על מה שאני רואה לאנשים, אני שומע את התשובה הבאה: "ממשלת ישראל נתנה לעסקים האלה סיוע כמו כל מדינה אחרת בעולם, לא?" או "ראיתי בעיתון שהממשלה הייתה מאוד נדיבה". עכשיו, אני ממש גרוע בפוליטיקה. אבל אני ממש טוב עם מספרים, אז החלטתי לשתף איתכם את האמת המלאה.

בשורה התחתונה: ישראל היא אחת המדינות הגרועות בעולם המערבי בסיוע לאזרחיה במשבר הקורונה. אחריה בדירוג הלא מחמיא מגיעה בריטניה, שנתנה לאזרחיה פי 5 מישראל, בעוד ששאר העולם המערבי נתן בממוצע בערך פי 10 מישראל.

ישראל היא הגרועה ביותר גם אם מסתכלים על כמה המדינה תכננה לתת ולא רק על הביצוע, ולמען האמת, אם תסתכלו על הפגיעה המקומית כתוצאה מהקורונה בהשוואה לסיוע הממשלתי, נגיע לא בין האחרונים, אלא כנראה אחרונים, לא רק בעולם המערבי, אלא אולי בעולם.

הוצאה מתוך התל"ג:

ישראל: תכנון 4.49%, ביצוע 3.48%
ארה"ב: 19.47%
גרמניה: 30.98%
בריטניה: 16.65%
פרו: 12%
תאילנד: 2.53%

רואים? פי 5 עד פי 10 יותר מישראל. אפילו מדינות כמו פרו נדיבות יותר לאזרחיהן ממדינת ישראל. אם אתם לא מאמינים לי - תעברו על המספרים בעצמכם. תכף נעבור על כמה חישובים שעשיתי, אבל בינתיים חשוב שתדעו שהמקור שלי הוא ממשלת ישראל עצמה. 

העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה

אז, אני עצוב. לא על עצמי (למזלי הרב Wix מאפשר להרבה עסקים לעבור לאונליין והמצב שלנו טוב) אלא בגלל שתי סיבות: כי אני לא יכול להבין איך אנשים יכולים לקרוא לעצמם "מנהיגים" בלי שיהיה להם אכפת מאנשים שעבדו כל חייהם לבנות עסק ולפרנס את משפחתם וכעת העסק קורס להם מול העיניים. איך אפשר לא לעשות כלום, אני פשוט לא מצליח להבין את זה.

כי אנשים שילמו מיסים כל החיים תחת ההבטחה שיום אחד, כשיצטרכו, הממשלה תהיה שם בשבילם וזה לא קרה. מה שקרה הוא שעסקים קורסים כי הממשלה הורתה לעסקים לסגור את העסקים שלהם (מסיבות כנראה מוצדקות), אבל זה בדיוק הרגע בו הממשלה הייתה צריכה להכניס יד לכיס ולעזור. במקום זה, הממשלה חוסכת עלינו כסף, כסף שהוא לא שלה אלא שלנו, ובקמצנותה היא ממוטטת את הציבור.

ואגב, הכלכלה הישראלית הייתה במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם המערבי. בקלות יכלה ממשלת ישראל לנקוט בצעדים שכלכלות אחרות נקטו והיא לא עשתה את זה. ועכשיו, העלות של הבנייה המחודשת של כל מה שנהרס תהיה עצומה.

סליחה על האמוציונליות - הנה המספרים. ערכתי השוואה פשוטה, ניסיתי להשוות בין תפוחים לתפוחים עד כמה שניתן, והנה הם לפניכם למטה. שימו לב שהנתונים לא מנורמלים לפי גודל אוכלוסיה.

 יש שלושה סוגים של פעולות שהממשלה נקטה כדי להתמודד עם המשבר:
1. כסף שהמדינה מחלקת לקהלים שונים מתוך תזרים המדינה 
2. אשראי בערבות מדינה
3. דחיית מיסים 

לפני שאני נכנס לעומק בסוגיות האשראי והמענקים (תזרים), אני רוצה לסגור פינה קטנה בנוגע לדחיית מיסים. בהתחשב בעובדה שדחיית מיסים לא נותנת לאזרחים כסף, הרי נצטרך לשלם את המיסים הללו בהמשך, אני לא חושב שאנחנו צריכים לספור את הסכום. אולי אפשר לספור את הריבית, אבל בהתחשב בעובדה שהריבית במשק היום קרובה ל-0, הערך של ההטבה הוא - קרוב ל-0.

נעבור להלוואות: מה שאנחנו רואים זה הלוואות שנותנים גופים פיננסיים, כסף שהמדינה לא נותנת לאזרחים אלא רק ערבה לו במקרה והעסק לא יכול להחזיר את הכסף. הכסף מלווה לשני קהלים עיקריים: חברות גדולות ועסקים קטנים ובינוניים.

התוכנית דומה לתוכנית ה-PPP של ארה"ב, עם כמה הבדלים משמעותיים: בארה"ב הממשלה נותנת ערבות ל-95% מערך הלוואה שניתנת לעסק. בישראל הערבות היא רק באזור ה-15%. זה הבדל סופר משמעותי - הבנקים בישראל לא ממש ששו לחלק את הכסף בתנאים הללו. למעשה, רק 43% מהכסף הגיע לעסקים.

בנוסף, האמריקאים החליטו שאם עסק משתמש ב-60% מהכסף לשלם משכורות או שכירות - ההלוואה הופכת למענק. כך, העובדים של אותם עסקים לא איבדו את מקום עבודתם (כי לעסקים היה איך לשלם להם) והעלות לא נפלה על כתפי הממשלה, כפי שקרה בישראל.

במבנה הזה גם הבנק שמח לתת את הכסף וגם העסק לא חושש להשתמש בו. לא פלא שהתוכנית האמריקאית כבר בסבב השני, שגם הוא sold out.

אז אחרי שהבנו את זה, בואו נעשה כמה חישובים: סך כל ההלוואות (בלי דחיית המס) 37,657 - 12,000 = 25.6 מיליארד שקל. הממשלה ערבה ל-15% או פחות מהמספר הזה (זוכרים שבארה"ב זה 95%?). כלומר, במקרה הגרוע ביותר בו כל העסקים לא מחזירים את כל הכסף - 25,657 * 15% = 3.8 מיליארד שקל

אבל, זוכרים שאחוז השימוש במסלול הוא רק 43% כי הערבות אינה מספיקה? הסכום התכווץ ל-1.6 מיליארד שקל. וזה קורה לא בגלל שיש באמצע מתווך אכזרי ורשע (הבנק), אלא בגלל ש-15% זו באמת בדיחה ואף גוף רציני לא היה מלווה כסף במספרים האלה.

יודעים מה? ההנחה שכל העסקים לא מחזירים את כל הכסף היא לא ריאלית. בואו נניח ש-50% מהם נופלים - הוצאה התיאורטית של 800 מיליון שקל. זה כלום, זה סכום עלוב לנוכח המשבר שפקד אותנו

עוד נקודה קטנה לפני שאני מגיע לנקודה העיקרית, ההוצאה על בריאות: אין ממשלה בעולם שלא הוסיפה לתקציב הבריאות שלה משאבים בכדי להתמודד עם המצב ולשפר את תשתית הבריאות המקומית. החלטתי לא לכלול את הסכומים האלה בחישוב הכולל (ישראל הוציאה 12 מיליארד שקל), משום שמערכות בריאות נראות ומתנהגות אחרת במדינות שונות. אבל, אם הייתי כולל את הסעיף הזה, ישראל עדיין הייתה מגיעה מקום אחרון פר אזרח. אפילו ארה"ב נתנה יותר מישראל פר קפיטה בסעיף הזה.

רק 0.28% מהתל"ג

עכשיו, למענקים. סעיף הוצאה משמעותי מאוד אצלנו ובכלל: נגדיר מענקים, כסף שהממשלה נותנת לקהלים שונים ללא ציפיה לקבל אותו חזרה. הסך הכולל של התוכנית הוא 11.8 מיליארד שקל. אבל בתכלס, הוציאה המדינה 6.314 מיליארד שקל. בערך חצי יצא על ארנונה, אבל אם נהיה הוגנים לא לקחת מס על נכס שהממשלה הורתה לך לא לעשות בו שימוש זה לא ממש מענק. מענק הוא סכום שאתה ממש נותן.

מהסה"כ - מדובר על 2.57 מיליארד שקל. נותרנו עם 3.73 מיליארד של מענקים אמיתיים. נשמע נמוך, נכון? זה נמוך מאוד. כמה נמוך? 3.738 מיליארד שקל הם 1.068 מיליארד דולר. כלומר, אם התל"ג של ישראל הוא 370 מיליארד דולר, כלל הסיוע שניתן בישראל הוא סכום אגדי בסך 0.28% מהתל"ג.

אם אתם חושבים ש-0.28% זה נמוך (אתם צודקים, זה באמת נמוך), קבלו חישוב נוסף, הפעם פר קפיטה: 1.068 מיליארד דולר לחלק ל-8.8 מיליון איש = 121 דולר לאדם.

פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה

החלק האחרון שאתעכב עליו הוא מודל החל"ת - מענקים לאנשים שאינם עובדים. 15.4 מיליארד שקל הוציאה המדינה על סעיף זה. אני אישית חושב (כמו גם לא מעט כלכלנים) שהדרך שהמדינה בחרה ללכת בנושא הזה הייתה פחות מוצלחת ממדינות אחרות.

לדוגמה, בגרמניה הממשלה הקצתה 424 מיליארד דולר עבור מעסיקים, כדי שישלמו משכורות לעובדים. כך, גם העבודה המשיכה וגם העובדים קיבלו שכר. בארה"ב, כחלק מה-PPP אם הוצאת 60% מההלוואה על משכורות ושכירות קיבלת מענק - זה אומר שהייתה לך מוטיבציה גבוהה מאוד (מוטיבציה של 40% מהסכום) להמשיך ולהעסיק את העובדים שלהם.

אבל גם אם נניח שהתנאים שווים לגמרי - הסכומים של המענקים שונים מאוד:
גרמניה: 430 מיליארד דולר, שזה 11% מהתל"ג או 5,180 דולר לאדם
ארה"ב: 1.75 טריליון, שזה 8.75% מהתל"ג או 5,335 דולר לאדם
ישראל: 5.4 מיליארד דולר מתוך תל"ג של 370 מיליארד דולר (או 613 דולר לאדם) - אחוז מדהים של 0.11%.

בדיוק פי 100 פחות ממה שנתנה ממשלת גרמניה, ןפי 80 פחות ממה שנתנו ארה"ב.

חילקה לא מעט כסף: פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים

אבל היי, מה שישראל כן עשתה הוא להזרים לכולנו כסף לחשבונות הבנק.

ישראל נתנה שני מענקים: 2.57 מיליארד דולר (9 מיליארד שקל) בסבב הראשון ועוד סיבוב של 1.88 מיליארד דולר (6.58 מיליארד שקל) באוגוסט האחרון. סה"כ 4.45 מיליארד דולר, בערך 500 דולר לאדם. זה סכום לא רע בכלל.

גם ארה"ב נתנה מענקים אישיים לחשבונות הבנק, 300 מיליארד דולר ל-328 מיליון אזרחים = 910 דולר לאדם. גרמניה נתנה רק לאזרחים שזקוקים לכסף, אז סך המענקים האישיים שלהם קטן יותר, בערך 50 דולר לאדם (חילקתי בכלל האזרחים, לא באלה שקיבלו בפועל). אבל אם להיות הוגן, מה שגרמניה עשו כנראה הרבה יותר מוצלח. הרי גם אני קיבלתי צ'ק, ואני לא צריך צ'ק. תרמתי את הכסף (ויותר ממנו) כי אין שום היגיון לחלק כסף לכולם ללא הבחנה. תודה, אבל יש לי מספיק כסף.

ועדיין, ניתן להם את זה. מדינת ישראל חילקה לא מעט כסף, גם בהשוואה בינלאומית, פשוט לא בהכרח לאנשים הנכונים. ואפילו אם לדעתכם שהמדינה עשתה כאן צעד מוצדק וזה העיקר של המדיניות הכלכלית הישראלית, זה לא באמת משנה.

יש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו 

המספרים מספרים לנו שישראל תכננה לחלק 4.49% מהתל"ג וחילקה בפועל 3.48%.

וזה בזמן ששאר העולם המערבי חילק סכומים גבוהים הרבה (הרבה) יותר.  השכנה הקרובה ביותר שאני מצאתי היא תאילנד, מדינה שכמעט ולא סבלה מקורונה ושאחוזים ניכרים מהכלכלה שלה מבוססים על חקלאות ודיג, שמעולם לא פסקו בגלל המגפה. כך שבמונחים יחסיים, אנחנו במצב גרוע אפילו מתאילנד. אנחנו לא מדינת עולם שלישי ויש לנו את התקציב לתמוך באופן מדוד ורציונלי באזרחים שלנו כמו מדינת עולם ראשון, לא עשינו את זה, ואני לא מבין למה.

אני רוצה גם לבקש משהו, אם אתם מכירים את אחד מאותם מנהיגים, תבקשו מהם, בבקשה, תצילו את העסקים, באמת שמגיע להם יותר, אז תעשו טובה, אל תמציאו את הגלגל. פשוט תעתיקו מאחרים, תראו מנהיגות אמיתית, ממש עוד מעט זה מאוחר מדי.

קישורים למקורות:
נתוני מדינת ישראל
מחקר על סיוע כלכלי של investopedia
הסבר על ESF של investopedia
הסבר על חלוקת כסף של Investopedia
מאמר על הסיוע הכלכלי הגרמני
מאמרים על הסיוע הכלכלי בפרו בCorona Virus Today ו-רויטרס
מידע על הסיוע הכלכלי בתאילנד

עוד כתבות

השלט של קניון שבעת הכוכבי / צילום: כדיה לוי, גלובס

דווקא בבלאק פריידיי? הקניונים שישתתפו בפיילוט וייפתחו כבר היום

הקניונים באם הדרך, שבעת הכוכבים, קניון שרונים, לב המפרץ, ארנה נהריה, קניון מבנה נוף הגליל ועוד יוכלו להיפתח מיידית בהתאם להוראות הממשלה

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הרחבת העדפת תוצרת כחול לבן: מוותרים על מכרזי משרד הבריאות, והאוצר מסיר את התנגדותו

בימים האחרונים גובשה טיוטת הצעת מחליטים חדשה בנוגע להרחבת העדפת רכש כחול לבן, אשר מוסכמת על האוצר, משרד רה"מ, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות  ● הנושא המרכזי שירד מהשולחן הנו המנגנון שנועד להעמיק את העדפת תוצרת הארץ

עסק משפחתי / צילומים: יונתן בלום, ארכיון משפחת שטראוס, שי יחזקאל, אמיר מאירי, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

משטראוס ועד ורטהיימר: איך מתמודדות המשפחות העשירות בישראל עם שאלת הירושה

במשפחת שטראוס ידעו שעפרה היא היורשת כבר כשהייתה בת שבע, במשפחת ורטהיימר מממשים את כל הנכסים ובמשפחת קרסו כבר הגיעו לביהמ"ש ● השלב שבו אימפריה משפחתית צריכה לעבור לבני הדור הבא מעסיק לא רק את הנוגעים בדבר, אלא גם מומחים וחוקרים

שר השיכון יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מתנה מליצמן והסיפור שמאחורי שיאי המשכנתאות השנה. כותרות הנדל"ן

איך זה שדווקא השנה הציבור נטל יותר משכנתאות מאי פעם ● האם רוכשי דירות בפריפריה עומדים לקבל משר השיכון "מתנה" של 100 אלף שקל ● המחקר שמבקש ללמד מדוע הפקקים לא נעלמו ● ולידיעת מירי רגב (שמתלבטת האם להתנגד למטרו) -עד כה תכנון הפרויקט עלה חצי מיליארד שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: תמונה פרטית

נתניהו נפגש עם בר-דוד ברקע המשבר הפוליטי בין כחול לבן לליכוד

בזמן שבין בר דוד ושר האוצר ישראל כ"ץ לא נערכה פגישה בשל המתיחות בין השניים, נפגש היום יו"ר ההסתדרות עם ראש הממשלה ● בין הנושאים שעלו בפגישה התמקדו השניים גם בצורך בחיזוק התעשייה הישראלית

ח"כ מנסור עבאס / צילום: דוברות רע"מ

המפרק הלאומי: אחרי כחול לבן וקדימה, נתניהו סודק גם את הרשימה המשותפת

נתניהו למד את הלקח מבחירות 2019 בהם "חוק המצלמות" דווקא העצים את כוחה של הרשימה המשותפת, ובמקום זה הוא מנסה בכל כוחו לפצל אותה, בדיוק כפי שעשה למפלגות רבות לפניה • וגם: מרצ מחפשת זכות קיום, בזמן שחבר הכנסת יאיר גולן מאיים עליה מבפנים

אתר שאיבת נפט באיראן / צילום: ראהיב הומוודני, רויטרס

נשיא איראן רוחאני: ישראל אחראית לחיסול מדען הגרעין

בהודעה שנמסרה מטעם חסן רוחאני, נמסר כי חיסולו של אחד ראשי תכנית הגרעין של איראן מראה את היאוש שאליו נקלעה ישראל ● שגריר איראן באו"ם פנה למזכ"ל הארגון ולמועצת הביטחון וטען כי יש בידי איראן סימנים לכך שישראל אחראית לחיסול

מבצעי בלאק פריידי / צילום: Shannon Stapleton, רויטרס

בלאק פריידיי מגיע ואלו המניות שעשויות ליהנות בגדול מחגיגת הרכישות ברשת

חגי הקניות של נובמבר מגיעים לשיא בסופ"ש הקרוב ● איך הם צפויים להיראות בצל הקורונה ולאלו מניות כדאי לשים לב במיוחד?

הדמיית סילון אנרגיה הנע דרך חומר במהירות שקרובה למהירות האור. מחקר של פרופ' אהוד נקר מאוני' ת"א / צילום מתוך התערוכה "היופי במדע"

גם המדע רוצה להיות יפה: כך משפיעה האסתטיקה על חוקרים

מה נחשב בעיני מדענים יפה, ומדוע הוויזואליזציה של הביג דאטה עשויה לשנות את מה שאנחנו חושבים על ידע ● תערוכה בשם "היופי של המדע", שהוצגה לאחרונה באקדמיה הלאומית בירושלים, מעלה מחדש שאלות לא פתורות

נדב פרי / צילום: איל יצהר

הממונה על קבילות הציבור בתאגיד: נדב פרי לא יכול לשמש פרשן פוליטי

לדברי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, נדב פרי, המכהן כיום כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בדלק קידוחים, איננו יכול לשמש פרשן פוליטי בתאגיד ●  "מצב בו בשעה 20:00 הוא ישמש כפרשן פוליטי ובשעה 11:00 יתראיין כדובר חברת דלק במסגרת תחקיר כזה או אחר - הינו לא תקין בלשון המעטה"

וולבו XC40 פלאג-אין יח"צ

גרסת הפלאג-אין של וולבו לא מרשימה מבחוץ, אך מפתיעה מבפנים

גרסת הפלאג-אין של ה-XC40 לא מרשימה במיוחד מבחוץ, וגם לא מאוד מרווחת ביחס למתחרות ● היא מחפה על כך עם יחידת הנעה מתוחכמת וביצועים מהנים

חנות של טופשופ / צילום: רויטרס, Tim Wimborne

״הבעלים של טופשופ על סף קריסה בתוך ימים ספורים״

לפי דיווח ברשת סקיי ניוז קבוצת ארקדיה שבבעלות פיליפ גרין עשויה למנות כונס נכסים כבר ביום שני הקרוב ● לדברי גורם בתעשיית הקמעונאות הקריסה הפכה לבלתי נמנעת, לאחר ששיחות עם מספר גופים פיננסיים בניסיון לגייס הלוואת חירום של 30 מיליון ליש"ט הסתיימו ללא הצלחה

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בעליות לאחר התקלה הדרמטית: ת"א 35 קפץ ב-1.3%

לאחר התקלה החמורה בבורסה המדדים חזרו לטפס, כאשר בוול סטריט לא יתקיים הערב מסחר בשל חג ההודיה ● דלק זינקה ב-10%, דלק רכב קפצה ב-10%, תפרון עלתה ב-7%, ביו ויו ב-13%, פוקס עלתה ב-5.25%, אפולו פאוור זינקה ב-20

זלאטן איברהימוביץ‘. שכר של שבעה מיליון אירו בעונה / צילום: Reuters, Ciro De Luca

40 זה ה-30 החדש: עם משכורות כאלה, מי רוצה להגיע לגיל פרישה?

בגיל 39 מוביל זלאטן איברהימוביץ' את מילאן לצמרת הטבלה האיטלקית, והוא לא לבד ● בזכות הרפואה והמשכורות המפוצצות, הכוכבים מצליחים לשחק ברמות הגבוהות גם הרבה אחרי גיל 30

פרופ' אסף אברהמי / צילום: ינאי יחיאל

"אנחנו חווים קושי אצל הלקוחות שלנו, עשרות אלפי עסקים בינוניים וקטנים"

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חברת חשבשבת, מסביר מאילו טעויות כדאי להימנע, במיוחד בימי קורונה

חמי רודנר בהופעה במגדלי הים התיכון / צילום: אודי גורן

הכירו את ההופעות הכי טובות שאתם לא מוזמנים אליהן

כשקיסריה ושוני סגורים ואולמות ההזאפה מעלים אבק, המופעים הכי לוהטים קורים בבתי הדיור המוגן ● בקפסולות, באוויר הפתוח או מהמרפסת - אמני ישראל מרקידים את בני הגיל השלישי, עם חוזים שיכולים להגיע גם ל־20 הופעות לסיבוב ● רמי קליינשטיין: "אני לא רגיל לקהל שמתיישב במקומות על השעון"

יותם דהאן. סיור פואטי-אקולוגי / צילום: אנטולי מיכאלו

מיודפת וכליל ועד "העיר האבודה": מכירים לעומק את הגליל המערבי

סדרת טיולים בגליל המערבי בהובלת מורי דרך מקומיים ● כל אחד מהם יביא פן אחר של האזור

אורי אונטרמן, יאללה באסטה: אמזון מוכרת סיורי תיירות וירטואליים / צילום: יח"צ

אמזון מוכרת סיורי תיירות וירטואליים ומפרגנת לחברה ישראלית

אמזון בחרה ביאללה באסטה לאחת מ-5 החברות המובילות במיזם החוויות הווירטואליות שהשיקה ● מדריכי יאללה באסטה ידריכו סיורים פרטיים וירטואליים ללקוחות אמזון מכל העולם, שיוכלו תוך כדי הסיור לשוטט בזמן אמת באתרים ולרכוש מזכרות שיישלחו עד לביתם

אופירה אסייג / צילום: רונן אקרמן יח"צ

הכללים הבסיסיים נשכחו. ואז הגיעה אופירה אסייג

תקשורת המיינסטרים נכנעה ברובה לסטנדרטים עיתונאיים רופסים והתרגלה להנהן לראשים מדברים שמדקלמים דפי מסרים ● השפה הבוטה שלה אולי מטעה, אבל אסייג עובדת בשביל הצופים

בניין נטוש בחיפה / צילום: ויטלי דותן לובוב

"הזנחה גוררת הזנחה": אתר אינטרנט חדש ימפה את המבנים הנטושים בארץ

במדינת ישראל יש 170 אלף דירות עזובות - ואלה רק הרשומות • ויטלי דובוב דותן הקים אתר ליצירת מאגר מידע על המבנים הנטושים: "בניין זה לא מוצר כלכלי פרטי. מרגע שהוא עומד במרחב הציבורי הוא משפיע על סביבתו"