גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פצצת השכר הממוצע של האוצר הצניעה חיסכון של 9-7 מיליארד שקל

הצעת החוק של האוצר להקפאת השכר הממוצע חשפה היקף השפעה מפתיע, בעיקר על שכר המינימום • בהסתדרות מבינים שהתנגדות לא אפשרית באווירה הציבורית

משרד האוצר הטיל בסוף השבוע פצצה בדמות תזכיר חוק להקפאת עליית שכר המינימום. לפי ההצעה יישאר השכר הממוצע במשק באופן רשמי באותו הגובה שבו עמד בשנת 2020, כלומר על 10,428 שקל לחודש. באוצר הדגישו כי מהלך חקיקה דומה נערך כבר בשנת 2003. אבל מעבר לעובדה שהקפאת שכר בחקיקה היא צעד חריג ביותר, הודעת האוצר כללה נתונים דרמטיים על היקף ההשפעה של המהלך. עד כה סברו רבים שעצירת עליית השכר הממוצע במשק תפגע בעיקר בנבחרי הציבור ששכרם הוצמד בשנים האחרונות לשכר הממוצע במשק. מדובר בין היתר בשכר חברי הכנסת, שופטים וראשי רשויות בשלטון המקומי - קבוצה לא קטנה של כ-2,000 איש שהתוספת לשכרה בכמה מאות מיליוני שקלים.

הודעת האוצר פורסמה ביום חמישי בערב, כפי שאירע לא פעם במהלכים דרמטיים אחרים בעבר. מי שטרח וקרא את כולה גילה בדברי ההסבר לתזכיר החוק שמדובר במהלך שצפוי לחסוך למדינה, להערכת האוצר, בין 7 ל-9 מיליארד שקל.

דילמת ההסתדרות: עיתוי גרוע לדרוש העלאה

מדוע בחר האוצר להצניע מהלך שיניב חיסכון כה משמעותי לקופת המדינה? ייתכן שהסיבה לכך הייתה חשש מתגובת ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד עודכן מראש במהלך, אולם בינתיים ההסתדרות שותקת ואף תגובה רשמית לא פורסמה. אפשר להניח שבפני בר-דוד ניצבת דילמה לא פשוטה. מצד אחד יוזמת החקיקה של האוצר תמנע מעשרות אלפי עובדי מדינה ומגזר ציבורי תוספת שכר, שמגיעה להם, לפחות על-פניו, על-פי ההסכמים הקיבוציים. אבל מצד שני תוספת השכר הזו מגיעה לעובדי המדינה בעיתוי גרוע ומהסיבות הלא-נכונות. נזכיר כי גם שר האוצר ישראל כ"ץ עדיין לא חזר בו מהצהרותיו ליזום קיצוץ משמעותי בשכר עובדי המגזר הציבורי (למרות שבהסתדרות מפקפקים ביכולתו של כ"ץ לממש את איומיו).

כפי שבר-דוד מבין היטב באווירה ציבורית שקוראת לקצץ בשכרם של עובדי המגזר הציבורי, ההסתדרות רק תשפוך שמן על המדורה אם תפתח עכשיו במאבק לקבל תוספת שכר שממש לא מגיעה לעובדי המדינה.

מאחורי תזכיר החוק עומדת עבודת מטה שנערכה באגף התקציבים ובאגף השכר באוצר מאז חודש אוגוסט במטרה למפות את כל השלכות הרוחב שיש לעלייה הצפויה בשכר המינימום. באוצר יצאו מנקודת הנחה שהשכר הממוצע יגיע בשנת 2020 ל-11,750 שקל לעומת 10,428 ב-2019 - זינוק דו-ספרתי בשיעור של 12.6%. כיצד הגיעו באוצר לנתון הזה למרות שהנתון הסופי, שכר המינימום לשנת 2020 עדיין לא נקבע? על פי החוק שכר המינימום השנתי נקבע על פי ממוצע השכר בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר. נכון להיום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק את נתוני השכר הממוצע לחודש אוגוסט, שעמד על 11,578 שקל. אלא שבחודשים ספטמבר ואוקטובר צפוי השכר הממוצע לזנק לעבר קו ה-12 אלף שקל כתוצאה מהסגר השני שגרם למאות אלפי ישראלים לאבד את עבודתם.

השכר הממוצע במשק עולה בשנים האחרונות בקצב שנתי של 3%-4% אך הזינוק ב-2020 אינו קשור כלל לעליית שכר אלא לעיוות חשבונאי. מאות אלפי העובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת במהלך משבר הקורונה הרוויחו ברובם המכריע שכר נמוך משמעותית מהשכר הממוצע. השכר זינק כיון שנתוני השכר הנמוכים של אותם עובדים נפלטו מחישוב הממוצע, וללא קשר לשכרם של יתר העובדים.

שכר המינימום צמוד לשכר הממוצע, מסתבר

היקף השפעות המאקרו של צעד כזה הפתיע גם את מי שעוקב אחר הנושא באופן שוטף. המרכיב הבולט ביותר הוא שכר המינימום. הוראת שעה שחוקקה בתקופתו של שר האוצר משה כחלון העלתה את שכר המינימום לרמתו הנוכחית 5,300 שקל. מתברר כי במקביל קיימת הוראה אחרת הקובעת ששכר המינימום עומד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק. אז מהו השכר הקובע - הפרשנות המשפטית של האוצר היא שמדובר בגבוה מבין השניים. במלים אחרות שכר המינימום עומד על 5,300 שקל אבל מהרגע שבו השכר הממוצע במשק חוצה את הסף העגול של 11,157.89 שקל - עובר שכר המינימום להיות צמוד לשכר הממוצע במשק.

להעלאת שכר המינימום יש כמובן השפעות מאקרו על כל המשק, אך באוצר בחנו רק את השפעתו על תקציב המדינה. המדינה תידרש לשלם תוספת למשל לעובדים חיצוניים שמועסקים בשכר מינימום במערכת הבריאות ובמערכת הרווחה. לתוספת השלמה לשכר מינימום זכאים כל העובדים המדורגים במדינה. במשרדי הממשלה מדובר במעל 31 אלף עובדים, כ-41% מהשכירים - שצפויים ליהנות מעליית שכרם אם שכר המינימום יגדל. ההשלמה לשכר מינימום איננה מעידה על שכרם של עובדי המדינה אלא נובעת מעיוותים במודל השכר: כל תוספות השכר שניתנו לאותם עובדים מאז שנת 2000 שולמו "מעל" תוספת ההשלמה לשכר מינימום. כך יוצא ששכרם הממוצע של עובדי המדינה המקבלים השלמה לשכר מינימום עומד היום על 13,661 שקל לחודש.

לצד עלייה בהוצאות שכר צפויה עליית השכר הממוצע במשק לפגוע בצורה משמעותית בהכנסות המדינה ממסים ולהעלות את יוקר המחייה דרך עלייה בתעריפי החשמל והמים.

הפגיעה העיקרית בהכנסות ממסים נובעת מהירידה בגביית מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי - בשניהם קיימת מדרגת פטור למי ששכרו יורד מתחת ל-60% מהשכר הממוצע במשק. ככל שהמדרגה עולה כך קטנות הכנסות המדינה ממסים. פגיעה קשה נוספת בהכנסות המדינה נובעת מהעלייה בתקרת הפטור ממס להפקדה לקרנות פנסיה מקיפות - בהתאם לפקודת מס הכנסה, הפקדת מעביד פטורה ממס עד תקרה של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. עליית השכר הממוצע תקטין את הכנסות המדינה ממס הכנסה לעובדים שמשתכרים מעל פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. תקרה דומה קיימת לגבי הפרשה לקופות גמל.

התחום השלישי קשור לקצבאות הביטוח הלאומי. בחוק הביטוח הלאומי, מנגנון חישוב ''הסכום הבסיסי'', מוצמד לשכר הממוצע במשק. במספר קצבאות, ביניהן הבטחת הכנסה, וקצבת נכות כללית, נקבע סף הכנסה שכל הכנסה עצמית מעבר לו מפחיתה מגובה הקצבה, מה שמכונה "הדיסריגארד". סף ההכנסה מוגדר כשיעור מהסכום הבסיסי ולכן מושפע אף הוא משינוי במדד השכר הממוצע. בניגוד לשני התחומים הראשונים בכל הקשור לביטוח הלאומי מתקשים באוצר להעריך את היקף הגידול בהוצאות הצפוי למדינה. 

השפעות הקפאת השכר הממוצע על התקציב

2-2.5 מיליארד שקל חיסכון - תוספת שכר לנבחרי ציבור, לעובדי מדינה שמקבלים השלמה לשכר מינימום (שמרף מסוים של שכר ממוצע עובר להיות צמוד לו), ולעובדי קבלן שמשתכרים שכר מינימום

2-3 מיליארד שקל פגיעה בהכנסות ממסים - מדרגות פטור במס הכנסה, בביטוח לאומי ובקרנות פנסיה מחושבות ביחס לשכר הממוצע, ככל שהמדרגה עולה כך קטנות הכנסות המדינה ממסים

0.75 מיליארד שקל חיסכון - קצבאות נכים ומשפחות שכולות וניצולי השואה, שצמודות לשכר הממוצע

עוד כתבות

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה