גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילוי מרצון לכל החיים: פרטים חדשים על התוכנית של רשות המסים

בממשלה, באוצר וברשות המסים מנסים למצוא מקורות הכנסה כדי לכסות את הבור התקציבי שנוצר במשבר הקורונה • אחד מהם הוא חידוש נוהל גילוי מרצון והוספת תנאים שיעודדו נישומים להגיש בקשות • הליכים קודמים הזרימו מיליארדי שקלים למדינה

ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר
ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

השבוע חשף רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, כי ברשות שוקלים לחדש את נוהל הגילוי מרצון או לגבש הסדר חדש, שיאפשר למי שרוצה לדווח על הון לא מדווח להכניס אותו למעגל הכספים החשופים בפני הרשויות ולשלם את המס הנדרש.

לגלובס נודע כי בחודשים האחרונים היו גישושים בין הממשלה, האוצר ורשות המסים על פרטי אותו נוהל, ובין היתר עלו רעיונות שיאפשרו להכניס מזומנים שלא נמצאים בבנקים או במערכת פיננסית מדווחת אל תוך המערכת. הנושא עלה בין היתר בישיבות בוועדה שעסקה ביישום חוק המזומן. חוקי איסור הלבנת ההון אינם מאפשרים כיום הכנסת מזומן ללא מקור מוכח לבנקים ועלתה ההצעה כי ייושם נוהל גילוי מרצון חדשני שיתממשק עם חוק המזומן ויאפשר הכנסת מזומנים למערכת הבנקאית.

הצורך של המדינה בכסף מהותי ובעיקר דחוף. על הרקע הזה עלו גם מחשבות לחדש את נוהל הגילוי מרצון שהוחל ב־2017-2019, שבשבילו אין צורך בהליכי חקיקה מורכבים.
מה הסיכוי שזה יקרה? תלוי במנהל רשות המסים, ערן יעקב, שמכהן גם כמ"מ מנכ"ל משרד האוצר. לדברי גורם ברשות, "הנושא לא נמצא על השולחן לטיפול מיידי, אבל לא נשללת האפשרות לחדש את נוהל הגילוי מרצון על רקע משבר הקורונה".

מה זה גילוי מרצון: האנונימיות הזניקה את ההיענות

"נוהל גילוי מרצון" מעניק "תקופת חסד" לישראלים שבמהלכה הם יכולים ל"הלבין" הון שחור שהסתירו מהמדינה, מבלי להיות חשופים להליך פלילי נגדם. בעבר הכניסו מהלכי הגילוי מרצון מיליארדי שקלים לקופת המדינה.

צונאמי חילופי המידע הבינלאומי בין רשויות המס של מדינות יצר תנאים אידיאליים לפרסום נוהלי גילוי מרצון בארץ. הנוהל האחרון פורסם בדצמבר 2017 ועמד בתוקף למשך שנתיים, עד סוף 2019. זאת, למעט "המסלול האנונימי" שחל למשך שנה בלבד, ותוקפו פג ב-31 בדצמבר 2018.

במשך שנים איפשרה רשות המסים לנישומים לדווח על הונם השחור, תוך הימנעות מהליך פלילי; אולם רק "הנוהל האנונימי" שהונהג בשנים האחרונות הביא לזינוק משמעותי במספר הבקשות לגילויים של הון.

במסלול האנונימי, והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה. מסלול זה היה הסיבה המרכזית לפופולריות של הנוהל.

לפי הוראות הנוהל, נישום יוכל לגלות את נכסיו ולהצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן (עד 50%, תלוי במו"מ שניהל מול הרשות), מע"מ (17%), ביטוח לאומי (12%) וריביות. בנוסף עליו לעמוד במספר תנאים, ובהם הדרישה כי הגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו או חקירת משטרה בנוגע לרכושו ונכסיו של הנישום.

החידושים בנוהל הוותיק: אילו תנאים חדשים שוקלים להוסיף לנוהל?

כדי לעודד את ההיענות ברשות שוקלים להוסיף לנוהל תנאים חדשים. התנאי הראשון הוא תשלום קנס על ההסתרה של הכספים, שיחושב כאחוז מסוים מהסכום שהוסתר. כמו כן נשקל לקבוע מדרגות מס לפי מועד החשיפה של הכסף המוסתר - ככל שמועד הדיווח יהיה מוקדם כך שיעור המס יהיה נמוך יותר, כדי לייצר תמריץ לדיווח מהיר. אם נישום יידע שהוא יכול ליהנות ממס מופחת של 10% על ההון שהסתיר אם ידווח עליו במהלך השנה הראשונה להסדר, הוא יעדיף לדווח בשנה זו על פני המתנה לשנה החמישית ותשלום 50% מהסכום.

נשקלה גם האפשרות לתת לאדם להגיש בקשה לגילוי מרצון יותר מפעם אחת בחיים, בתנאים מסוימים.

למה דווקא עכשיו: אם הכסף ידווח, יזרמו מסים במיליארדי שקלים

גם היום ההערכות הן כי עדיין קיימים מיליונים רבים של דולרים ואירו של ישראלים, עשרות מיליוני אפילו, לא מדווחים ברחבי העולם. אם הכסף הזה ייכנס למערכת, המשמעות תהיה מיליארדי שקלים מס.

לדברי עו"ד אינגה אייזנברג, ממשרד אייזנברג, שנער ושות', המתמחה במיסוי ומנהל הליכי גילוי מרצון רבים, "אין זה סוד שעקב הגירעון התקציבי שנוצר במהלך משבר הקורונה, האוצר ורשות המסים ישאפו להכניס לקופת המדינה סכומים רבים ככל הניתן ולא בקלות יוותרו על כספים, גם אם בעבר עשו זאת משיקולי מדיניות הרתעה. מדובר במצב של WIN-WIN שהוא נכון מבחינה פיננסית ותקציבית, שכן לשני הצדדים תמריצים 'בריאים' להגיע להסכמות".

עו"ד אינגה אייזנברג / צילום: ניר קידר

לדברי עו"ד ורו"ח יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ולשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, "נתקלתי בפניות של יורשים שהתבשרו על הורשת נכסים, כאשר לא המוריש עצמו דיווח על הנכסים או לקוחות אחרים ש'פספסו את הרכבת' של מבצעים קודמים. מבצעי גילוי מרצון בשנים קודמות הניבו מסים של מיליארדי שקלים. אומנם 'הביצה' של שוויץ זה מכבר יובשה במהלך המבצע של הגילוי מרצון שהסתיים בסוף 2016, והמבצע החדש שפקע בסוף 2019 התמקד בגילוי נכסים שרובם היה מחוץ לשוויץ, אולם המנטליות של שורדי השואה וההפתעה הפוקדת לא אחת את יורשיהם מביאה לכך שקיימים עדיין נכסים בלתי מדווחים בחו"ל. כמו כן, קיימים מצבים של נישומים שלא דיווחו למדינה מסוימת בעולם ושניתן לגבש לגביהם פוזיציה שהם תושבי ישראל ובכך המבצע ישרת 'יישור קו' מבחינתם וגבייה מבחינת רשות המסים".

עו"ד ורו"ח יועד פרנקל / צילום: אייל טואג

הביקורת על הנוהל: מדוע צריך לתת פרס למעלימי המס

הרעיונות הללו, שלא הספיקו לקרום עור וגידים, נתקלו בהתנגדויות שונות, בין היתר מכיוון משרד המשפטים, שגורמים בו סברו כי אין צורך לתת שוב "פרס" למעלימי הון אשר לא ניצלו את נהלי הגילוי מרצון הקודמים. עמדתם משקפת את הגישה כי נוהל גילוי מרצון קבוע מספק מוטיבציה שלילית להמשיך לצבור הון שחור ולחשוף אותו כאשר יש תחושה שהחבל מתהדק סביב הצוואר ואתה עלול להיחשף.

בעיה נוספת שמתעוררת עם נוהל גילוי מרצון שיתייחס בעיקר למזומן היא כי אין כרגע שום אפשרות להפקיד אותו בחשבונות בבנקים. בהוראת בנק ישראל הבנקים חסומים לכספים בחו"ל שלא היה להם מקור ברור ולמזומנים. נוהל גילוי מרצון חדש יהיה חייב להתגבש בשיתוף בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון על מנת לפתור את הבעיה הזאת.

השינויים המוצעים בגילוי מרצון

● קנס על הסתרת כספים
● הפחתת התשלום למקדימים לדווח
● היתר להגיש בקשה יותר מפעם בחיים

עוד כתבות

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

מגמה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קופצות

הנאסד"ק קופץ ב-1.7% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● הנפט נסחר בירידות ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● הערב אחרי נעילת המסחר בוול סטריט יפורסמו דוחות טסלה

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לתובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

הסיוע האמריקאי לישראל שאושר בבית הנבחרים עומד על כ-26 מיליארד דולר, מתוכו 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק