דירוג העיתונאים המשפיעים של 2020 / צילום: איל יצהר, יוסי זמירֿ, כדיה לוי, ענבל מרמרי, רונן א
אלו הם 50 העיתונאים המשפיעים בישראל לפי מדד יפעת:
1. עמית סגל
2. רביב דרוקר
3. קלמן ליבסקינד
4. בן כספית
5. אראל סגל
6. אילה חסון
7. ינון מגל
8. קרן מרציאנו
9. אמנון אברמוביץ
10. אברי גלעד
11. דנה ויס
12. גיא פלג
13. יעקב ברדוגו
14. יונית לוי
15. חיים לוינסון
16. רינה מצליח
17. אודי סגל
18. אבישי בן חיים
19. אביעד גליקמן
20. תמר איש שלום
21. אילנה דיין
22. ברוך קרא
23. אופירה אסייג
24. שמעון ריקלין
25. טל שלו
26. שרון גל
27. רזי ברקאי
28. דני קושמרו
29. אטילה שומפלבי
30. אסף ליברמן
31. דוריה למפל
32. עודד בן עמי
33. נדב אייל
34. אריה גולן
35. ניב רסקין
36. ירון דקל
37. עקיבא נוביק
38. ספי עובדיה
39. אמנון לוי
40. ברק רביד
41. שאול אמסטרדמסקי
42. גיא לרר
43. דפנה ליאל
44. אלמוג בוקר
45. נחום ברנע
46. הילה קורח
47. יואב לימור
48. ירון לונדון
49. הדס שטייף
50. יוסי יהושע
סוף עידן ההשפעה | דוד ורטהיים, פרשנות
אחרי שנים רבות שמדד העיתונאים המשפיעים היה המנה המרכזית במוסף השנתי של פירמה, החלטנו השנה להקצות לו מקום מצומצם הרבה יותר. בנוסף, לראשונה, הוחלט בגלובס למחוק את הרכיב של "החלטת המערכת" בבחירת מדד העיתונאים המשפיעים. שתי ההחלטות האלה נובעות במידה רבה מאותה הסיבה.
מעבר לתחושה שהחלטות מסוג אלו לא ראוי שיתקבלו על ידי מספר מצומצם של אנשים, הייתה לכך סיבה נוספת, מהותית הרבה יותר, והיא - השיטה.
קשה להתווכח מדעית עם המתודולוגיה לדירוג רשימות "המשפיעים" אשר פורסמו בשנים האחרונות. היא מבוססת, מהימנה ונשענת על אנליזות שקופות של יפעת מחקרי מדיה. ואולם, כמו בכל עניין מדעי, גם אם התשובה נכונה - כלל לא בטוח שמדייקים בשאלה.
נתחיל דווקא במה שעולה מהמדד, וככל הנראה לא שנוי במחלוקת: מגמת התחזקותם של עיתונאים המזוהים עם הימין הפוליטי במדד ההשפעה - גם במדיה וגם ברשת. עמית סגל מחדשות 12 ניצב בו ראשון גם בשנה שעברה, והתקדמותם של "מזוהים" נוספים כמו קלמן ליבסקינד, אראל סגל וינון מגל במעלה המדד אף היא ברורה מאליה וצפויה. גם היות הקורונה מכתיב דומיננטי בעליית ההשפעה של עיתונאי בריאות ופרשני כלכלה, שזכו לזמן מסך ממושך ומרכזי יותר עקב הסיקור האינטנסיבי של המאבק בנגיף - היא עובדה מוגמרת.
אולם, דווקא בחינה של רשימה אחרת שנמצאת בגיליון זה, פחות "מדעית" אך לא בהכרח פחות משקפת, פוערת סדק לא קטן בחומת הייצוגיות ברשימה. להיכן נעלמו כתבי העיתונות העצמאית אשר לא מעט סיפורים שלהם (פרשת המסרונים של כחלון והשופטת כרייף שחלקה נחשף ב"המקום הכי חם בגיהנום", תופעות אור-לי ברלב וישראל פריי, ועוד) הובילו את סדר היום? גם היות אופירה אסייג - האישה החזקה ביותר כיום על המסך - במקום ה-23 בלבד, מעלה שאלות על משקל היתר שאולי קיים לנוכחות ברשתות החברתיות.
עיוות נוסף הוא המשקל שניתן לנוכחות על המסך, לעיתים על חשבון פלטפורמות עיתונאיות לא פחות משפיעות. העיתונות הכלכלית משקפת היטב פער זה.
ועניין אחד אחרון, שנוגע אף הוא לשאלת ההשפעה. מי קובע יותר, עורך מהדורת חדשות 12 גיא סודרי - שכלל אינו מופיע במדד, או מספר אחת ברשימה - זה שיעלה לשידור רק כשסודרי יחליט - הכתב הפוליטי עמית סגל? האם השפעתו של שדרן רדיו או מגיש תוכנית בוקר - מוכשר ופופולרי ככל שיהיה - באמת חזקה יותר משל תחקירנים כמו גידי וייץ או כותבים כמו גיא רולניק שכלל אינם נוכחים ברשימה?
לסיכום: בין המושגים האמורפיים "פופולריות", או "השפעה" השנה בחרנו להתמקד במושג לא פחות קריטי ביחסי עיתונאים-עיתונאים: מיסגור פרופורציונלי.