גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלוגיסטיקה, ההסברה וסדרי העדיפויות: כך ייראה מבצע חיסון הקורונה הישראלי

עם הודעתה של אסטרהזנקה על תוצאות הניסוי שלה, שלושה חיסונים מחכים עכשיו לאישור הפצה ● גורמים בתעשיית התרופות ובמערכת הבריאות אומרים שישראל לא ערוכה מספיק למבצע המורכב ● משרד הבריאות: "עושים את כל הפעולות הנחוצות"

חיסון לקורונה. בעולם מתחילים להיערך למבצע מורכב / צילום: Sirichai Saengcharnchai
חיסון לקורונה. בעולם מתחילים להיערך למבצע מורכב / צילום: Sirichai Saengcharnchai

ההכרזות של מודרנה, פייזר ואסטרהזנקה על יעילות החיסונים שלהן סימנו את האור שבקצה מנהרת הקורונה, ורשויות הבריאות בעולם מתחילות להיערך למשימת החיסון המורכבת. בישראל הוקם צוות חשיבה שאמור לגבש פתרונות, אבל בשלב הזה הפרטים עליו מעטים. כרגע, מדברים על חמישה אתגרים מרכזיים.

1. הלוגיסטיקה: כל חיסון דורש תנאים משלו

כל אחד מהחיסונים דורש מערך לוגיסטי שונה, שכולל קירור, שינוע ודאגה לתוקף החיסונים, במיוחד לאור העובדה שהחיסונים לא יגיעו בבת אחת והמנות יתנות בפערי זמן שונים. כרגע לא ידוע היכן יינתנו החיסונים ומי יהיה הגורם המחסן, ואיך ינוהל מבצע החיסונים.

החיסון של פייזר מציב כנראה את האתגר הלוגיסטי הגדול ביותר, שכן אין בנמצא מקררים המאפשרים תנאי אחסון במינוס 70 מעלות עד להגעה לקופות החולים. פייזר ודיעה שפיתחה מכל אחסון, שאליו יוכלו המדינות להוסיף קרח יבש ולשמור על הטמפרטורה המתאימה למשך 15 יום, אלא ששמירה על טמפרטורה נמוכה כל כך בלי חריגות דורשת מומחיות וגיוס כוח-אדם מתאים. ייתכן שהאתגר הזה יוביל לצמצום נקודות החיסון וקצב חיסון האוכלוסייה יואט.

עד מועד חתימת ההסכם עם פייזר, ישראל לא כתבה תוכנית מסודרת לשינוע והפצה של חיסונים בקירור עמוק, ולא נערכה לאירוע מבחינת רכש והכשרת כוח-אדם, אומר לגלובס גורם מתחום שיווק התרופות בישראל. "אם משווים זאת לארה"ב, שבנתה מערך הפצת חיסונים ב-12 מיליארד דולר, זה די מפחיד. הולכת להיות פה ‘שכונה', ואסור שזה יקרה". לפי אותו גורם, ככל שהחברות ייקחו על עצמן יותר אחריות למערך ההפצה בישראל, כך יהיה למדינה קל יותר.

בימים אלה המדינות נערכות לרכישת מזרקים ומקפיאים. משרד הבריאות בישראל פרסם מכרז לרכישת 20 מיליון מחטים לטובת מבצע החיסון. לדברי הגורם, "צפוי מחסור עולמי בשני המוצרים האלה. להערכתי, מי שיבצע רכש של מוצרים כאלה כעת, יקבל את מה שייווצר רק בפברואר. את המקפיאים צריך להביא לארץ. צריך לעשות להם ולידציה", כלומר, ייתכן שלא ניתן יהיה להתחיל במבצע חיסון המוני לפני כן. "המזל, אם אפשר לקרוא לזה כך, הוא שכנראה שממילא תגיע בהתחלה כמות חיסונים קטנה, ויהיה להם קצת יותר זמן להתארגן. אחרת הם שוב יצטרכו להתחיל לשלוח את המוסד ולהפעיל קשרים דיפלומטיים בשביל לקנות מקרר. זה לא מדע טילים העניין הזה, אבל צריך להשקיע בזה מחשבה".

אתגר נוסף הוא מערכות המידע. "לחברות כמו פייזר ואסטרהזנקה יש חיישנים שמדווחים להם כאשר דלת המקרר נפתחת צריך לוודא מי התחסן, מתי מזמינים אותו שוב, איך עוקבים אחרי תופעות לוואי אפשריות וצריך לוודא ששומרים לו עוד מנה של אותה חברה. זו מורכבות, שאלוהים יעזור לנו. קופות החולים, אגב, לא תודרכו לגבי התפקיד שלהן בכל הסיפור".

לדברי הגורם, "זה לא כל כך מוסרי להטיל על משרד הבריאות פרויקט כזה. הוא גדול עליו".

שני הגורמים הפרטיים העיקריים האחראים על לוגיסטיקה של תרופות מורכבות בישראל הן סל"א של טבע, וחברת נובולוג, שכבר רכשה כמות גדולה של מקפיאים. גורם נוסף שעשוי להיות רלוונטי הוא חברת שראל, חברת הרכש וההפצה של בתי החולים בישראל. למרות האטרקטיביות של מכרז כזה (אם אכן ייערך), הוא גם מסוכן לחברות המשתתפות. במבצע כזה עם הלחצים הפוליטיים שלו, יש סיכון לכישלון.

2. סדרי העדיפויות: מי יתחסן קודם

בישיבת קבינט הקורונה, העריך מנכ"ל משרד הבריאות שברבעון הראשון של 2021 יגיעו לישראל רק כ-200 אלף חיסונים. לכן, יש כעת שאלות פתוחות רבות: איך קובעים מי יחוסן קודם? הרי לא יהיו מספיק חיסונים אפילו לא לכלל האוכלוסייה בסיכון ועובדי מערכת הבריאות. בקופות השונות מבוטחים יותר ממיליון בני אדם בני 65 ויותר ו-760 אלף בני 55-65. אלה אוכלוסיות רחבות, שמשרד הבריאות יצטרך לתעדף, לאחר חיסון עובדי מערכת הבריאות (כ-150 אלף איש) ועובדים אחרים בחשיפה גבוהה לקהל. מעבר לשאלת התעדוף, ישנה גם השאלה מי יקבל איזה חיסון. בעוד שהחיסונים של פייזר ומודרנה נראים דומים, החיסון של אסטרהזנקה שונה ולא ברור לאיזו אוכלוסייה הוא מתאים יותר.

3. חיסון כל הציבור: ללמוד ממודל קיים

השאיפה הנוכחית של ישראל היא לחסן כמה שיותר אנשים, עד כדי כלל האוכלוסייה. לשם כך נדרשים לה כ-15 מיליון מנות חיסון, שכן חלק מהחיסונים ניתנים בשתי מנות. מדובר באופרציה מורכבת, הדורשת היערכות שטח עמוקה שאיננה רק לוגיסטית.

בתחילת העשור הקודם, קיימו מערכות הבריאות והביטחון תרגולת שנתית בשם "להבה כתומה" בכמה נקודות בארץ. התרגולת דימתה פיגוע ביולוגי, סימולציה של טיפול ובידוד מיידי של אלפי נדבקים, סגירת אזורים ומבצע חיסון ארצי של כל האוכלוסייה נגד אבעבועות שחורות. כרגע לא ידוע אם משרד הבריאות מתרגל תרחיש דומה או משתמש בתרגולת שבוצעה בעבר כנקודת ייחוס. מומחי בריאות מציעים להתבונן במודל הקיים על המדף, ולחזור למקורות.

"לא צריך להמציא את הגלגל", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "צריך לדייק את הדברים לאור התנאים הנוכחיים. התרגולים וההכנות לימדו אותנו על הצורך באינטגרציה בין הגורמים, וקביעת סדרי עדיפויות מותאמים לאופי הפנדמיה ולהתפשטותה, וכן הגעה לרמה גבוהה של התחסנות בציבור".

4. הסברה: איך משכנעים את הציבור להתחסן

אף שהקורונה הובילה לשיבוש משמעותי של החיים, כלל לא בטוח שהציבור יעמוד בתור לחיסון. חיסון חדש שנבדק במהרה דורש רמת אמון גבוהה. סקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה שכמחצית (52%) מהציבור אמר שלא ירצה להיות בין המתחסנים הראשונים.

נכון להיום, אין בישראל חוק המחייב להתחסן, ולכן האתגר ההסברתי הוא גדול. "אם יהיה דיווח על תופעות לוואי, או דיון בשאלה אם החיסון יעיל, או שתהיה ירידה משמעותית בתחלואה, זה יכול לגרום ירידה בביקוש לחיסון", אומר עדו הדרי, ראש מערך דוברות וקשרי ממשל במכבי, לשעבר דובר משרד הבריאות. "בשנת 2006 שני אנשים נפטרו ובטעות סברו שזה בעקבות חיסון לשפעת. זה הוריד את הביקוש לחיסון. כיוון שהחיסון לקורונה הוא חדש, מידת ה'אלרט' שתהיה לגביו תהיה אסטרונומית. זה האתגר הגדול, לצד הלוגיסטיקה. אם התחלואה תרד לאחר גל החיסונים הראשוני, ויהיה צורך לחסן במנה שנייה, ייתכן שהמוטיבציה של האנשים שקיבלו את החיסון הראשון תרד גם היא. צריך לחשוב מראש איך לפתור זאת. אבל אני אופטימי, הציבור הישראלי חכם מאוד ומגיב מצוין להנחיות שמוסברות בהיגיון".

פרופ' דוידוביץ' מציע לשלב את החברה האזרחית במאמץ ההסברה. הוא מזכיר הצעת חוק שיזמה קואליציית רופאי בריאות הציבור ועמותת מדעת שנועדה להפוך את החיסונים לברירת מחדל, כך שסירוב לחסן ילדים ידרוש פעולה אקטיבית מצד ההורה, ולשפר את התשתיות לעידוד חיסון. "החוק הזה כיום אף יותר קריטי", הוא אומר.

5. העלות: הלקח ממקרה מכונות ההנשמה

הבהלה העולמית לחיסון מזכירה במשהו את המרוץ לרכישת מכונות הנשמה בהון עתק שאפיין את תחילת המגפה. יש מכונות שעדיין עושות את דרכן אל המחסנים, ורובן יישארו שם ללא שימוש. נכון לשעה זו, לא ידוע כמה תשלם ישראל עבור החיסונים הרבים שהיא רוכשת, ומה כוללים ההסכמים מול החברות השונות. לדוגמה, האם נוכל לבטל תשלום עודף על חיסונים שלא השתמשנו בהם?

עד כה, נחשף בתקשורת שישראל תשלם 800 מיליון שקל על חיסוני פייזר, אך הוטל חיסיון על פרטי העסקאות מול החברות ועל התקציב שהוקצה לחיסונים. נוסף על החיסונים עצמם, תידרש המדינה להשקיע בקרוב בהכשרת כוח-אדם נוסף ללשכות הבריאות, כך שהחיסונים יחולקו במהרה ובמערך מסודר ומיומן. עד כה, הוציאה המדינה על הטיפול במשבר הקורונה כ-16 מיליארד שקל.

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מקיים עבודה רציפה כדי לחסן את רוב אוכלוסיית ישראל. המשרד עושה את כל הפעולות הנחוצות ולא יתייחס בשלב זה לפרטים שנמצאים בשלבים מסחריים ואחרים". 

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים שהטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות