גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טרור כלכלי במשפחה: תופעה חמקמקה ונסתרת

על רקע הדיון בכנסת על הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, מסבירה ד"ר קרני קריגל שחקרה את הנושא כי אלימות כלכלית של גברים כלפי נשותיהן היא "אלימות נסתרת - לא רואים אותה, אין נזקים פיזיים" ● לכן, לדבריה, החוק יאפשר לקרוא לילד בשמו, וניתן יהיה להעניק מענה לאלימות כלכלית מתמשכת

אלימות כלכלית / אילוסטרציה: shutterstock
אלימות כלכלית / אילוסטרציה: shutterstock

בסוף אוקטובר השנה התחוללה מהומה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. על השולחן הונח לדיון החוק למניעת אלימות כלכלית. על פניו לא נשמע כנושא המעורר מחלוקת גדולה. זאת, בעיקר לאור העובדה שההצעה עברה פה אחד את אישורה של ועדת השרים לענייני חקיקה ואפילו אושרה במליאה בקריאה ראשונה. אבל לא בישראל של 2020, שבה כל ניצוץ מבעיר מדורה.

הצעת החוק האמורה מגדירה אלימות כלכלית, כהתנהגות שמונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, למשל יציאה לעבודה, פתיחת חשבון בנק או שימוש בכרטיס אשראי. ייתכן גם שמדובר במניעת שימוש או גישה לנכס שבו יש זכות לבן הזוג וגם הסתרת נכסים. מדובר גם על מצב של שליטה בהתנהלותו הכלכלית של בן הזוג בחיי היומיום. בנוסף, נקבע בהצעת החוק כי הגדרת אלימות כלכלית תכלול גם התנהגות כזאת כלפי בן משפחה אחר, לא בהכרח בן הזוג. לפי החוק, בית המשפט יהיה מוסמך לתת צו למניעת אלימות כלכלית, שבו יהיה רשאי להורות לאדם לעשות או להימנע מלעשות מעשה בהתאם לנסיבות.

מדובר בתיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, שהוגש על ידי שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן), השרה לשוויון חברתי מירב (כחול לבן) כהן ושר עבודה, הרווחה והשירותים החברתיים איציק שמולי (העבודה). למי שזה נשמע מוטה לצד אחד של המפה הפוליטית, נספר שההצעה הזו הייתה אמורה להיות מאוחדת עם ההצעה של ח"כית קרן ברק מהליכוד. עם זאת, באותו דיון סוער בוועדת החוקה התייצבו ח"כים מהליכוד כחומה בצורה נגד ההצעה: שלמה קרעי, אסנת מארק ואריאל קלנר, שגם הוסיף את ההתבטאות הבאה: "אולי היא הטילה עליו אימה כשהיא הלכה וקנתה בעשרת אלפים שקל בלי לשאול אותו ורוששה אותו, והוא לא יכל ללכת למשחק כדורגל בגלל זה? איפה הגבול?".

הגנה מטרור כלכלי

השבוע התקיים דיון נוסף בהצעת החוק, והוא כבר היה יותר רגוע. לדברי השר ניסנקורן, "החוק למניעת אלימות כלכלית הוא נדבך חשוב במאבק באלימות נגד נשים ונגד קשישים. הגיע הזמן לצעוד קדימה ולהבין שאלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר, וכך יש להתייחס אליה".

לגבי הטיעונים שהשמיעו ח"כים נגד החוק, אומר שר המשפטים כי "הם לא פחות מהזויים. בואו לא נשלה את עצמנו. החוק שיסייע לנשים ולקשישים להיחלץ משליטה כפויה של בן משפחה על כרטיס האשראי ועל חשבון הבנק, לא 'פגיעה בערכי המשפחה' ובטח לא 'ערעור של זכויות הגבר'.

"לעומת זאת, החוק בהחלט יגן על זכויות הנשים החוות טרור כלכלי במשפחה. החוק יאפשר לראשונה לבית המשפט להורות על עצירת האלימות הכלכלית בצו, ויאפשר לקורבנות האלימות לתבוע את הפיצוי המגיע להן ולהם".

עם זאת יש לציין שהביקורת על החוק כללה גם טיעונים רציניים יותר, בהם הטענה שהחוק יוצר משפטיזיציה של יחסים במשפחה, או שהוא מיותר מאחר שכבר ניתן לטפל בכל הבעיות של אלימות כלכלית באמצעות החוקים הקיימים.

"ככה חינכו אותי"

ד"ר קרני קריגל, מאוניברסיטת בר אילן, ביה"ס המרכזי של משרד הרווחה וחברה בצוותי המומחים של המשבר, חקרה את הנושא ומסבירה איך נראית אלימות כלכלית. "למשל, על ידי שליטה על הכסף בבית, על החשבון בבנק", היא מסבירה. "גם אם האישה עובדת, המשכורת שלה נכנסת ישירות לשליטתו של בן זוג, ללא יכולת למשוך מהמשכורת ולהשתמש בה".

קרני קריגל / צילום: יעל צור

לדבריה, "הרבה פעמים, כך עולה מהמחקר שלי, נשים תיארו שיש שתי יחידות של משק בית כלכלי: הן והילדים חיים במצוקה כלכלית ואפילו עוני, והגבר ברווחה כלכלית יחסית. הוא לא מאפשר להשתמש בכספים המשפחתיים לצרכים שלה או של הילדים. למשל, הוא מונע החזקה של כרטיסי אשראי או שהוא מונע ממנה לעבוד". התהליך הזה הוא יומיומי, ולא קשור דווקא לסכסוך משפטי סביב גירושים, למשל.

ד"ר קריגל מציינת כי "הרבה פעמים האלימות הזאת באה כחלק מסוגי אלימות נוספים, כגון אלימות פיזית, נפשית או מינית. לפעמים רק היא קיימת, אבל זה חלק מסוגי האלימות שקיימים בבית. לעיתים נשים לא יודעות להגדיר את זה. במחקר שלי נשים אמרו 'לא ידעתי שזה אלימות כלכלית', 'לא ידעתי שיש דרך אחרת, צורת חיים אחרת', 'ככה חינכו אותי', 'ככה הוא גידל אותי מהרגע שהתחתנו'".

ד'"ר קריגל מסבירה כי הרבה פעמים המצב לא מוגדר בצורה ברורה ונשים לא יודעות שהן חיות תחת אלימות ושליטה כזאת. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, במניעת עבודה של אישה - זה חלק מהשליטה, וגם כמובן לעיתים בגלל שאין לה משאבים כלכליים יותר קשה לה לעזוב.

אלימות לא מוכרת

ופה נכנס החוק האמור לפעולה. "העובדה שאין חוק בישראל שמכיר באלימות כלכלית, מאפשר לגברים אלימים לשנות את האלימות שלהם. אם קודם היו אלימים פיזית, הם מבינים את מגבלות הכוח - כי החוק מתערב (למשל צווי הרחקה או מעצרים). הגברים האלימים הופכים את ההתנהגות לאלימות נסתרת שהיא פחות מוכרת".

ד"ר קריגל מסבירה כי "ברגע שתהיה הכרה חוקית בסוג הזה של אלימות, התופעה תהיה מוכרת. גם בתי משפט, גם עורכי דין וגם נשים יוכלו לקרוא לילד בשמו. יהיו הגדרות של מה זאת אלימות כלכלית, מה היא כוללת ואיזה מענה אפשר לתת למצבים שהאלימות נמשכת שנים ארוכות קדימה, אחרי שפורק התא המשפחתי".

לדבריה, "מספר נשים שנפגעות מאלימות הן בהערכת חסר. לא כל מי שנפגעת אלימות מוכרת למשטרה או לרשויות הרווחה. קל וחומר לגבי אלימות כלכלית. לא רואים אותה. זה לא נזקים פיזיים. הרבה נשים במחקר סיפרו שהלכו להתלונן במשטרה על איום, אבל התגובות היו 'לא רואים עלייך'. זאת תופעה חמקמקה ונסתרת שלא יודעים לקרוא לה בשם".

נשים נפגעות יותר

ישנן טענות שזה יחריף מאבקים משפטיים, תהיה "משפטיזציה של המשפחה".
ד"ר קריגל: "אנחנו כבר עכשיו מתחתנים ומתגרשים בבית הדין הרבני, שבו יש מערכת חוקים. אי אפשר כשנוח לנו להגיד שאנחנו בתוך זה, וכשלא נוח להגיד 'משפטיזציה'. אנחנו כבר בתוך זה, אז למה לא להכיר במשהו שנשים רבות חוות ולהקל עליהן ולאפשר להן לצאת מהמצב הזה ולהשתקם מזה. להן ולילדים".

האם תמיד מדובר בגברים נגד נשים?
"היום מדברים על אלימות שהיא הדדית, אבל חשוב להסתכל על ההקשר הרחב. גם מבחינת מי בשוק העבודה מרוויח יותר - גברים; ואצלך מי מרוכז ההון - בעיקר אצל גברים. אפילו עכשיו בקורונה - מי נפגע יותר מהפיטורים וחל"ת - נשים. בהקשר הזה לגברים יש יותר כוח כלכלי בשוק העבודה ומפעילים אותו יותר".

האם ככל שאנחנו מתרחקים מאלימות פיזית לתחומים הנפשיים יש יותר כוח לנשים גם לאמלל גברים?
ד"ר "ממש לא. כשיש דינמיקה של אלימות במערכת יחסים, יכולה לצאת תוקפנות משני הצדדים. אבל, אי אפשר להתעלם מההקשרים הרחבים יותר, שבתוכה מתרחשת התופעה. נשים הרבה יותר נפגעות".

לדבריה, בכל המחקרים מהעולם, ההשלכות הן הרסניות ומשעותיות יותר על נשים. "יכול להיות שיש בשוליים תופעות של גברים שנפגעים מאלימות, המסה המרכזית זה נשים וההשפעות הן לטווח ארוך", היא מציינת. קריגל מציינת שהאלימות יכולה להימשך גם שנים אחרי שהזוג כבר נפרד".  

"הוא היה מקציב לי כסף למכולת. לא ידעתי שאפשר אחרת"

ד"ר קרני קריגל מספרת לגלובס על מספר נשים שהשתתפו במחקר שערכה והעידו על מצבן. אחת המרואיינות במחקר, אומרת ד"ר קריגל, היא אישה עגונה שחיכתה 10 שנים לגט, כי בעלה ברח ונעלם. כדי לקבל גט אחרי כל השנים, היא הייתה צריכה לוותר על כל הזכויות שהיו לה בבית המשותף שלהם. זו, לדברי ד"ר קריגל, אלימות כלכלית.

איה (שם בדוי), בת 36 ואם לשלושה, שהשתתפה במחקר, מספרת ד"ר קריגל, התגרשה מבעלה ושמונה שנים אחרי הפרידה הגרוש המשיך להפעיל עליה אלימות כלכלית. למשל, דרך תלונות שווא לביטוח לאומי או לרשות המסים, במטרה להפריע לעסק הכלכלי שלה.

"לא היה לי ארנק. במשך השנים האלה לא היה לי ארנק אף פעם כי לא היה לי כסף… היה לנו חשבון בנק משותף מאז גיל 18 שהתחלתי לעבוד", סיפרה איה. "הוא אמר 'זה יותר טוב, זה לא עמלות ולא פה ולא שם'... והוא היה מקציב לי כסף למכולת... הוא הגביל אותי בזה והוא גרם לי להבין שהוא אחראי, הוא שולט, הוא עושה הכל.

"ומי בסופו של דבר זה שמפרנס? הוא גרם לי להבין שהוא והוא...ואת העיקר אני הבאתי! גם לא הבנתי איך לשלוט בכסף ואיך לנהל את החשבון בנק, גם כי אני לא ידעתי. הוא היה עושה הכל. זה בעצם המוגבלות שהוא נתן לי, את מבינה? זה גם אלימות, לדעתי.... ואני לא ידעתי שאפשר אחרת".

משתתפת נוספת במחקר, איה (שם בדוי) בת 55 ואם לחמישה, סיפרה כי ל"למדתי איפור וקוסמטיקה, אז היה יום התמחות בקניון, והוא (הבעל, א' ט') הגיע פתאום כמו שד, הוא הסתכל ועכשיו לא הרגשתי בנוח. פתאום הוא עומד לך כמו מלאך המוות, מחכה לך. עקב אחרי לכל מקום, ואחר כך בבית הייתי מקבלת (מכות, א' ט') אם משהו לא נראה לו.

"אחר כך עבדתי בזה… כולם באו וקנו ולא נשאר לי מזה זכר. אבל הוא הפריע לי. הוא לא נתן לי להתקדם. הוא לא נתן לי להמשיך שאנשים יבואו. הן היו באות - 'היא לא בבית'. מבינה? או שגנב לי את היומן. היה גונב לי את הטלפון. היו לי הפרעות קשות. תשמעי, היום הייתי יכולה להיות מלכה".

דניאלה, אם לשניים, שהשתתפה גם היא במחקר סיפרה: "אני חושבת שהבנתי, שאם אני אשאר שם אני אמות. אני אמות. ואני צריכה ללכת משם גם אם אני לא יודעת מה... ופניתי לרווחה, למשטרה; אז הוא הבין כבר שאני אספר ואני אדבר ואני כבר לא מפחדת.

"הוא בפעם הראשונה גם היה במשטרה וראה את הבת רק במרכז מבקרים דרך הרווחה.. אז קיבל את ה'בומבה' שלו - כלומר הוא חטף ההלם והוא יודע שזה שם.. זה שכבר פעם התלוננתי ופתאום כולם ידעו... אז אחר כך הוא נזהר יותר, אבל עדיין אולי הייתה פחות אלימות פיזית, אבל היה יותר משאר הדברים".

עוד כתבות

ארנק ביטקוין / שאטרסטוק

מה לעשות כשמאבדים ארנק ביטקוין ששווה מאות מיליוני דולרים?

על פי חברת המחקר Chainalysis , מבין 18.6 מיליון מטבעות ביטקוין שנוצרו עד כה, בערך 20% נמצאים בארנקים דיגיטליים שנאבדו או שלא ניתן להשתמש בהם ● כשמחיר הביטקוין נע סביב 35 אלף דולר, שוויים המצטבר של הביטקוינים האבודים קרוב ל-130 מיליארד דולר

המבנה בחשמונאים 98 בת"א. לא קם וכנראה גם לא יקום / צילום: איל יצהר

פרויקט TLV: היזמים השתהו, העירייה לא לחצה, ו-55 דירות בשכירות מוזלת לא נבנו

מאות דירות במתחם השוק הסיטונאי לשעבר מאוכלסות, וגם הקניון נפתח מזמן, ודווקא התוכנית לבניית דירות בשכירות מוזלת במתחם תקועה בשל מחלוקת בין היזמים ● עיריית תל אביב: "לא נקבעו לוחות זמנים לסיום הפרויקט"

חוות שרתים. "זה תחום שמצריך הרבה ניסיון" / צילום: Shutterstock

כך הפכו חוות השרתים לטרנד ההשקעה הלוהט של חברות הנדל"ן בתקופת הקורונה

לאחר שחטפו מכה במשרדים ובמסחר, חברות הנדל"ן המניב מגוונות את התיק בעזרת תחום שדווקא שגשג בקורונה: חוות השרתים

תלמידי ישיבה / צילום: איל יצהר

סגר? כמה ממוסדות הלימוד של החברה החרדית הליטאית נפתחו היום מחדש

לפי גורם חרדי בכיר, הנחיית הרב קנייבסקי מהשבוע שעבר הייתה כי על הלימודים להיפסק לשבוע, והיום, שבוע אחרי תחילת הסגר, רבים מהם שבו לפעול

פרופ' נחמן אש / צילום: תמר מצפי

פרופ' אש: האטה במספר החולים המאומתים; אין ירידה במספר החולים במצב קשה

פרופ' נחמן אש, פרויקוטור הקורונה, בתדרוך לתקשורת: "מקדם ההדבקה הוא 1.09, אך עדיין לא הגענו ליעד. בזהירות ניתן לומר שהכיוון מעודד"

הרשות השנייה לוגו / צילום: יחצ

הרשות השנייה מקפיאה את המגבלה על רכישת זמן פרסום בטלוויזיה

לאחר שימוע ציבורי, חוות-דעת של רשות התחרות ותוצאות מחקר של חברת הייעוץ דלויט, החליטה הרשות להסיר את המגבלה ● עפ"י המחקר, "לאור שינויים שחלו בשוק הפרסום, כלי ההתערבות הנוכחי לא נותן מענה לחוסר האיזון"

עמוס לוזון/ צילום: יוסי כהן

עמוס לוזון בהיי: מנפיק, ממזג, רוכש וכבר שווה יותר מ-300 מיליון שקל "על הנייר"

על רקע זינוק של 300% במניה בשנה האחרונה, השלימה קבוצת הבנייה והתשתיות של לוזון גיוס הון ממוסדיים, ושוקלת הצעת רכש למניות החברה הבת רונסון בפולין ● החברה שרכש לוזון מגזית גלוב בכ-10 מיליון שקל בלבד כבר שווה כמעט 400 מיליון שקל

מכוניות חדשות ממתינות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

שיא ביבוא הרכבים בדצמבר: כל הסיבות והדגמים הבולטים

דצמבר שבר שיא ביבוא רכבים חדשים ותרם לקופת האוצר המתרוקנת 2.4 מיליארד שקל • טויוטה קורולה, יונדאי איוניק וקיה פיקנטו הם הדגמים שהובילו את 2020 במסירות • מה גרם ליבואנים להציף את השוק, והאם הסכום שנכנס יגיע על חשבון הרבעונים הראשונים של 2021

מגדל הצעירים בתל אביב / צילום: גיא ליברמן

השר לשעבר, הדירה במגדל הצעירים והטבת המס

מנהל מיסוי מקרקעין קבע כי השר וח"כ לשעבר הרב מיכאל מלכיאור אינו זכאי ליהנות ממס רכישה מופחת בגין מכירת דירתו בפרויקט "מגדל הצעירים" בתל אביב, משום שהחזיק בדירה נוספת בירושלים ● מלכיאור ערער על הקביעה וזכה לתמיכה של ועדת הערר

חדר מסחר בבנק בסיאול, בירת קוריאה הדרומית / צילום: Reuters, Kim Hong־Ji

איך היא עושה את זה? אסטרטגיית היציאה של סיאול ממשבר הקורונה

קוריאה הדרומית הפתיעה בשנה שעברה עם גידול ברווחי החברות, בזמן שרוב המדדים בעולם ספגו התכווצות ברווח ממוצע למניה ● במבט על 2021, סקר אנליסטים של בלומברג צופה למדד קוספי גידול של 45% ברווח למניה - כמעט כפול בהשוואה ל-S&P 500

מהיום אפשר לקחת משכנתה בשני שליש פריים / אילוסטרציה: Shutterstock, Serhii Krot

מהיום אפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים: כל מה שצריך לדעת על המסלול

הוראת בנק ישראל אשר מסירה את מגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים (1.6%) נכנסה לתוקף ● מה צריך לדעת בנוגע להוראה החדשה והאם ועד כמה תוכל להוזיל לכם את המשכנתה? ● גלובס עושה סדר

אריה דרעי במפגש זום עם פעילי ש"ס / צילום: דוברות ש"ס

יו"ר ש"ס אריה דרעי מתחייב לתמוך בנתניהו: "ביבי חייב אריה חזק"

במפגש זום עם פעילי ש"ס אמר יו"ר התנועה אריה דרעי: "אנחנו נתמוך בביבי, הוא המועמד שלנו ושל מחנה הימין לראשות הממשלה, עליו נמליץ לנשיא. אנחנו שייכים למחנה הימין וש"ס לא תלך לשום ממשלה שלא של מחנה הימין"

חדר מסחר בבנק בסיאול, בירת קוריאה הדרומית / צילום: Reuters, Kim Hong־Ji

מגמה מעורבת באסיה; כלכלת סין צמחה ב-6.5% ברבעון הרביעי

בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר לרגל חופשת יום מרטין לותר קינג ● הביטקוין נחלש ונסחר ברמה של 34,900 דולר

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

משרד התקשורת פועל להנגיש מידע רחב לציבור על שירותי התקשורת

המשרד פונה היום למפעילים ודורש מהם לפרט על תשתיות התקשורת שברשותם ועל דפוסי השימוש של הלקוחות

ההכנות להשבעה בשיאן בגבעת הקפיטול / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

הכפלת שכר המינימום ו-100 מיליון מנות חיסונים: כל המספרים של ביידן

ימים ספורים לפני השבעת הנשיא החדש, הקפיץ הדרוך משתוקק להשתחרר ● מטה ביידן מפרסם לא את רשימת היעדים ל"מאה הימים הראשונים", אלא לעשרת הימים הראשונים: צירוף של התנערות מימי טראמפ הראשונים ושל תוכנית הצלה רפואית וכלכלית לנפגעי הקורונה

תמי סול / צילום: נעם סול

"כל השנים אני תורמת לחברה, משלמת מסים, עובדת, ובסוף המדינה והבנק ממוטטים אותי"

תמי סול, בעלת חברת "מבשלים עם תמי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

שדה תעופה באיחוד האמירויות / צילום: שאטרסטוק

נדחה בחצי שנה הסכם הפטור מאשרות כניסה בין ישראל ואיחוד האמירויות

בעקבות דחיית ההסכם, עד חודש יולי אזרחים ישראלים יידרשו להצטייד באשרת כניסה בטרם יטוסו לאיחוד האמירויות, ואזרחי איחוד האמירויות יידרשו להצטייד מראש באשרת כניסה לפני טיסה לארץ ● על פי החלטה שהתקבלה אמש, כל הנכנסים מאיחוד האמירויות יידרשו להיכנס לבידוד במלוניות

מטוס סאן דור / צילום: דני שדה

משנה מדיניות: חברת התעופה סאן דור תפסיק לטוס בשבת

סאן דור היא חברת-בת של אל על, ובשונה מהחברה-האם, שלא טסה באופן רשמי בשבתות ובחגים, סאן דור ביצעה טיסות צ'רטר בימי שבת ● כעת סיטונאי הנסיעות שביקשו להזמין את מטוסי סאן דור להרכבת חבילות נופש המשלבות טיסות הממריאות בימי שבת, נתקלו בשינוי המדיניות שכבר נכנסה לתוקף

עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון / צילום: משה כהן

למה זינקה סרגון ב-54% במחזור עצום ביום שישי בוול סטריט

קרן ההשקעות Ark של ווד הגדילה את ההחזקה במניות חברת הטכנולוגיה הישראלית ● לדברי בלומברג, ווד היא "המשקיעה הטובה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה"

דירה למכירה/ צילום: שאטרסטוק

עדכון מדרגות מס הרכישה לשנה הקרובה אינו מבשר שינוי

רשות המסים מדווחת על עדכון גובה מדרגות מס הרכישה, וזאת בהתאם לשיעור עליית המדד ● על פניו אין שינוי משמעותי בגובה המס לעומת השנה שעברה ● המגמה, כך נראה, היא להמשיך את הקו שהתווה שר האוצר כ"ץ בחודש יולי האחרון לעודד השקעות בנדל"ן