גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על תשומת הלב: 4 תרחישים משרטטים איך ישתלבו המסכים בחיינו

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת יצרו שדה קרב חדש: מי ישלוט בתכנים שנצפה בהם ובאופן שבו נעשה זאת ● דוח חדש משרטט ארבעה תרחישים אפשריים לחיים עם המסכים, ומכולם עולה סוגיה מהותית נוספת: מי יחזיק במידע שלנו, אנחנו או חברות הטכנולוגיה

מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo
מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo

השנה היא 2015. לוריין מסתכלת בייאוש על המסך שמכסה את החלון, מרימה את השלט ומנסה להחליף את הנוף. חוף טרופי מתחלף בגורדי שחקים, שבתורם מתחלפים בהרים מכוסים בשלג. אבל לוריין לא מרוצה, התמונות לא מפסיקות לרצד. המסך שבור והאשליה לא מספקת, ואין ברירה אלא לקפל אותו ולהשלים עם הנוף האמיתי והמכוער שנשקף מהחלון.

זו רק אחת מהסצנות של "בחזרה לעתיד 2", שיצא ב-1989, המתארות את הטכנולוגיות המופלאות (כשהן עובדות כמובן) שהעתיד צופה לנו. בשלהי 2020 קל להביט על התחזיות, ולהצביע על הפספוסים. אנחנו לא נרחף על הוברבורד בקרוב, וגם לא נצליח לקפל את השרוולים בז'קט בלחיצת כפתור. אבל היום שבו נוכל להפוך את הראי שלנו למאמן כושר, כבר פה.

וזו רק ההתחלה. דוח חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte בוחן את הצפוי בגזרת המסכים בעשור הקרוב. לצד טכנולוגיות שישנו את הדרך שבה אנחנו חווים את המרחב, העתיד הקרוב גם מסמן שדה קרב חדש: מי יהיה זה שישלוט במה שנצפה, ובאופן שבו נצפה.

על מה נלחמים

"כשמדברים על מסכים יש שני ממדים: באיזה ובכמה מסכים נשתמש, ומה נצרוך מהמסכים האלה", אומר אורן רוזמן, שותף בחטיבת הייעוץ הניהולי ומוביל סקטור המדיה ב-Deloitte. "האם יהיו לנו משקפיים חכמים, והם יהיו אחד המסכים היחידים שלנו, ונדע להקרין מהם את כל מה שאנחנו צריכים? או שיהיה לנו מסך בכל מקום, החלון והדשבורד במכוניות יהיו מסך, והראי ודלת הכניסה בבית יהיו מסך? אולי נעמוד בחנות בקניון ויהיה לנו מסך, שמתוכו נבחר בגדים ודרכו גם נשלם. זו שאלה שמעסיקה המון שחקנים, שמנסים לפתח מסכים שונים.

"הממד השני של צריכה מתוך המסכים מעלה את השאלה האם זה יהיה בעיקר תוכן כמו היום, או שהמסכים ישמשו אותנו לאינספור פעולות אחרות, כמו כושר, קניות ולמידה. ואז מגיעים לשאלה מי יספק לנו את הערך המוסף מול המסכים".

אורן רוזמן / צילום: מיכה לובטון

כמו מאחורי כל קרב, גם כאן עומדים סכומי כסף משמעותיים מאוד על הפרק. לפי סקירה של חברת המחקר "Markets and Markets", שפורסמה בינואר 2019, שווי שוק המסכים צפוי לזנק מ-137.7 מיליארד דולר ב-2019 ל-167.7 מיליארד דולר ב-2024. ניתן להניח שמגפת הקורונה, שהגבירה את הביקושים למסכים והאיצה את האימוץ שלהם בתחומים שונים, תגדיל את השווי אף יותר.

כשמסתכלים על מוצרים ספציפיים, השווי אף גבוה יותר. כך, למשל, לפי סקירה של חברת המחקר "Global Industry Analyst", שפורסמה ביולי 2020, שווי שוק הטלוויזיות החכמות יזנק מ-167.2 מיליארד דולר השנה ל-300 מיליארד דולר עד 2027.

וכשיש הרבה כסף, יש גם הרבה מאוד שחקנים שרוצים נתח. מיצרני אלקטרוניקה (למשל, LG וסמסונג בטלוויזיות ואפל ולנובו במחשבים הניידים), דרך הפלטפורמות הדיגיטליות הגדולות (כמו גוגל) ועד חברות הטלקום (כמו הוט, יס, פרטנר וסלקום בישראל), שלא רוצות להישאר מאחור.

פרסום אישי או משקפיים חכמים

זהות המנצחים בקרב הזה תקבע כיצד טכנולוגיות המסכים השונות ישתלבו בחיינו. המרכז לחיזוי ארוך טווח של Deloitte מציג ארבעה תרחישים אפשריים לכך.

בתרחיש הראשון, שנקרא "צבא של מסכים", ישנן 2-3 פלטפורמות דיגיטליות גלובליות ששולטות באקו-סיסטם שמחבר בין כל המסכים שבהם אנחנו עושים שימוש. חוויית הצריכה והצפייה שלנו רציפה וחלקה, אך בתמורה, כל המידע שלנו נמצא אצל אותן חברות, שמתאימות לנו פרסומות אישיות ושולטות בעולם הפרסום.

בתרחיש הזה, המנצחים הגדולים יהיו אלה שיצליחו לשלוט במערכות ההפעלה של המסכים, כך שלחברות כמו אפל וגוגל יש סיכוי לא רע לזכות בכל הקופה. "ככל שיהיו לך יותר מסכים, כך תצטרך מישהו שיאפשר לך מעבר חלק ביניהם. לכן, הכוח של מערכת הפעלה שיודעת לחבר בין ממשקים יגדל", אומר רוזמן.

מערכת ההפעלה של גוגל כבר ניצחה בעולם הסמארטפונים. נכון לאוקטובר 2020, לפי נתוני "Statcounter GlobalStats", מערכת ההפעלה אנדרואיד מותקנת על כ-73% מהטלפונים החכמים בעולם. גוגל אמנם מובילה גם בעולם הטלוויזיות, אבל שם הכול עוד פתוח. לפי מחקר של "Wakefield Research", שיצא בסוף 2019, נתח השוק של אנדרואיד בטלוויזיות החכמות עומד על 40%. עם זאת, מערכות הפעלה רשמיות של אנדרואיד מהוות רק 10%. שאר ה-30% הם גרסאות לא רשמיות, שפופולריות בקרב יצרניות סיניות.

בתרחיש השני, שנקרא "העוזר האישי שלי", נסתובב עם משקפיים חכמים שמותאמים לנו אישית ומלווים אותנו בתוך הבית ומחוצה לו. איכות המסכים וההתקדמות הטכנולוגית הם הפרמטרים החשובים ביותר, כך שהמנצחים הגדולים הם יצרני החומרה.

עם זאת, רוזמן מציין כי למשקפיים החכמים יש אתגר משמעותי מאוד לצלוח לפני שהם יצליחו להשתלט על שדה הראייה שלנו. "בסופו של דבר, לא רואים אימוץ צרכני נרחב של המוצרים האלה. האם זה יכול להשתנות בעתיד? טכנולוגיה מתקדמת, משתנה ומתאימה את עצמה, לכן אני חושב שהאתגרים הטכנולוגיים במכשירים האלו ייפתרו.

"מצד שני, יש את ההיבט האנושי - המשקפיים מייצרים ניתוק מהסביבה, והמכשיר מפריע לאינטראקציה עם הסביבה. אני לא רוצה לשבת עם מישהו ולראות משחק כדורגל, וכל אחד עם המשקפיים שלו. הבעיות האלו לא בהכרח ייפתרו, ולכן ברמה האישית, אני יותר סקפטי לגבי הצלחה של מוצרים כאלו, אבל עדיין יש מי ששם עליהם את הצ'יפים שלו".

מראת הכושר של MIRROR. בעת השימוש על המראה מופיע מאמן כושר, בסיום השימוש היא הופכת בחזרה למראה רגילה / צילום: MIRROR

המאבק על הפרטיות

בעוד שבתרחיש הראשון והשני כל המידע שלנו נמצא בידי חברות הטכנולוגיה, בשני התרחישים האחרונים הדאטה נשארת בידינו. בשנים האחרונות אנו עדים לקרב על השליטה בפרטיות שלנו בין רגולטורים שונים לחברות הטכנולוגיה הגדולות. לתוצאות המאבק תהיה השפעה רבה על העתיד שלנו.

"היכולת שלנו למנוע מצב שבו יש 2-3 מובילות טכנולוגיה שולטות תלויה במידה רבה גם בצעדים הרגולטוריים שיינקטו מולן", מסביר רוזמן. "העוצמה של החברות האלו ברורה, הן העוצמה הפיננסית והן העוצמה ברמת הדאטה שיש להן. ככל שיאפשרו להן לפעול באופן חופשי ולא יושתו חסמים על מינוף הנכסים האלו, היכולת שלהן להשתלט על שוק המסכים העתידי תהיה גדולה יותר. לעומת זאת, ככל שיהיו יותר הגבלות רגולטוריות, היכולת של שחקנים שמגיעים מזירות אחרות, ובפרט שחקניות התקשורת המקומיות, תהיה טובה יותר".

כך, למשל, בתרחיש השלישי, שנקרא "בריחה מהמציאות", המסכים משמשים בעיקר לצריכת תוכן. חוקים נוקשים של הגנה על פרטיות ושליטה על המידע לא מאפשרים יצירת אקו-סיסטם אחיד. הצרכנים צריכים לבחור בצורה אקטיבית במה הם יצפו, ולהשתמש במכשירי פרימיום כדי לעשות זאת. "התוכן הוא המלך", ושחקניות המדיה הן הגורם השולט.

התרחיש האחרון, "מקור להסחת דעת", הוא הדיסטופי מכולם. בתרחיש זה המסכים הפכו למוצר צריכה בסיסי וזול. הם נמצאים בכל מקום, ומציפים את המרחב שלנו במידע לא רלוונטי ופרסומי. זאת בשל חוקים נוקשים מאוד של הגנה על הפרטיות, שלא מאפשרים לקבל חוויית צריכה רציפה ומותאמות אישית.

ישראל נמצאת באיחור

איזה מהמודלים הכי מתאים לישראל? התשובה אינה חד משמעית. קודם כל, פקטור מהותי להאצת השימוש במסכים ועידוד התפתחות טכנולוגית הוא תשתית התקשורת. ישראל נמצאת באיחור - רק עכשיו מתחילה להיכנס טכנולוגיית 5G, וגם פריסת הסיבים האופטיים עדיין לא נמצאת בשלב מתקדם. "ההשקעה בתשתיות התקשורת תקבע את קצב התהליך, שכבר קורה", מציין רוזמן. "ככל שרשתות התקשורת יעשו קפיצת מדרגה, כך נראה האצה - יותר מסכים, יותר שימוש ויותר זמן מולם".

מאפיין נוסף שקיים בשוק הישראלי הוא שחקניות התקשורת, שבשונה משווקים אחרים, עדיין מצליחות לשמור על כוחן. "בישראל, לחברות התקשורת יש כוח בגלל החדירה של הטלוויזיה הרב ערוצית, והדיאלוג שלה עם הצרכן. תוכן זר עדיין דורש תרגום ולכן לתוכן ישראלי יש משמעות", מסביר רוזמן. "זה לא הצרכן האמריקאי, שמספיק לו לצפות בנטפליקס ובדיסני פלוס דרך הטלוויזיה החכמה. לשחקניות הישראליות יש יותר ערך מול הצרכן, ולכן יש מקום ליותר אופטימיות לגבי תפקידן העתידי".

חברות התקשורת בארץ כבר הפסידו את שוק הסמארטפונים, ודריסת הרגל שלהן שם לא משמעותית ("הן הפכו ל'צינור טיפש'", מסביר רוזמן), אך בשוק הטלוויזיה הן לא קופאות על שמריהן ומחפשות דרכים לשמור על רלוונטיות. כך, למשל, ההסכמים של פרטנר עם נטפליקס או של yes עם אפל TV מנסים למצב אותן בתור אגרגטור של תוכן, הגורם שדרכו בעתיד נוכל לקבל את כל התכנים שנרצה.

כדי להמשיך ולשמור על כוחן, רוזמן מציין כי הן נדרשות לבצע "מהלכים אסטרטגיים משמעותיים ולהתאים את הערך שהן מציעות לאורך זמן. ועדיין, הן בסיטואציה מאוד מאתגרת. אם דיסני תוציא מחר את התוכן שלה מהפלטפורמות של הטלוויזיה הרב ערוצית, כמו שעשתה בארה"ב, ותמכור אותו רק דרך דיסני פלוס, ברור שהצעת הערך שלהן תיחלש. שחקניות התקשורת הישראליות עדיין במשחק והן רלוונטיות, אבל זה לא תלוי רק בהן, אלא גם בכיוון שאליו ילך השוק הגלובלי". 

4 תרחישים להשתלבות טכנולוגיות המסכים בחיינו

1. צבא של מסכים - 2־3 פלטפורמות דיגיטליות גלובליות שולטות באקו סיסטם אחיד
2. העוזר האישי שלי - לכל אחד יהיו משקפיים חכמים בהתאמה אישית
3. הבריחה מהמציאות - המסכים משמשים בעיקר לצריכת תוכן, אין אקוסיסטם אחיד
4. מקור להסחת דעת - המסכים הם מוצר צריכה בסיסי, שמציף מידע לא רלוונטי

עוד כתבות

בני גנץ  / צילום: אלעד מלכה

בני גנץ מזהיר: "אם אין אכיפה שוויונית - אין טעם להמשיך בסגר"

שר הביטחון בני גנץ הזהיר כי לא יתמוך בהמשך הסגר על רקע אי האכיפה של הסגר ברחוב החרדי ● הממשלה צפויה להתכנס בעניין הקורונה ביום שלישי ואז יביא משרד הבריאות הצעה להמשיך את הסגר

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

האם ישראל היא הראשונה בעולם שהבטיחה חיסונים לכולם?

הישראלים לא היו הראשונים שהזמינו חיסון ● אבל הם כנראה יקבלו את המשלוח קודם ● המשרוקית של גלובס

5 דברים לפני פתיחת המסחר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

5 דברים שכדאי לדעת לפני פתיחת המסחר בבורסה בת"א

בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר ● הדולר מתחזק בכ-1% לרמה של 3.265 שקלים ● כלכלת סין התרחבה ב-2.3% בשנת 2020 ● הביטקוין נחלש ונסחר ברמה של 34,900 דולר ● מיטב דש:  בנק ישראל עשוי להשיג פיחות משמעותי של השקל מול סל המטבעות ● גלובס עושה סדר  לפני פתיחת המסחר בבורסה

אריה דרעי במפגש זום עם פעילי ש"ס / צילום: דוברות ש"ס

יו"ר ש"ס אריה דרעי מתחייב לתמוך בנתניהו: "ביבי חייב אריה חזק"

במפגש זום עם פעילי ש"ס אמר יו"ר התנועה אריה דרעי: "אנחנו נתמוך בביבי, הוא המועמד שלנו ושל מחנה הימין לראשות הממשלה, עליו נמליץ לנשיא. אנחנו שייכים למחנה הימין וש"ס לא תלך לשום ממשלה שלא של מחנה הימין"

תמי סול / צילום: נעם סול

"כל השנים אני תורמת לחברה, משלמת מסים, עובדת, ובסוף המדינה והבנק ממוטטים אותי"

תמי סול, בעלת חברת "מבשלים עם תמי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

ג'ו ביידן. שינויים מבניים / צילום: Associated Press, Matt Slocum

תוכנית הסיוע לקורונה של ביידן מכוונת למלחמה בעוני וקידום סדר-יום דמוקרטי

התוכנית בגובה 1.9 טריליון דולר, של הנשיא שיושבע ביום רביעי, תסייע למשפחות עם הכנסה נמוכה ובאותה עת מכוונת לשינויי מדיניות לשנים קדימה

עמוס לוזון/ צילום: יוסי כהן

עמוס לוזון בהיי: מנפיק, ממזג, רוכש וכבר שווה יותר מ-300 מיליון שקל "על הנייר"

על רקע זינוק של 300% במניה בשנה האחרונה, השלימה קבוצת הבנייה והתשתיות של לוזון גיוס הון ממוסדיים, ושוקלת הצעת רכש למניות החברה הבת רונסון בפולין ● החברה שרכש לוזון מגזית גלוב בכ-10 מיליון שקל בלבד כבר שווה כמעט 400 מיליון שקל

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

מהלילה: השבים מאיחוד האמירויות יידרשו להיכנס לבידוד במלונית

מהשעה 01:00 כל נוסע שיחזור מאיחוד האמירויות יחויב להיכנס לבידוד במלוניות ● במקביל, הוחלט להאריך בשבועיים את חובת הבידוד לכל מי שחוזר מכל מדינה בעולם

חדר מסחר בבנק בסיאול, בירת קוריאה הדרומית / צילום: Reuters, Kim Hong־Ji

מגמה מעורבת באסיה; כלכלת סין צמחה ב-6.5% ברבעון הרביעי

בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר לרגל חופשת יום מרטין לותר קינג ● הביטקוין נחלש ונסחר ברמה של 34,900 דולר

שני כהן וליאור סושרד בקמפיין של 9 מיליון / צילום: יח"צ

הציבור מעדיף שפה פרסומית ברורה על פני טרנדים חולפים

סיכום מדד הזכורות והאהובות של גיאוקרטוגרפיה וגלובס מראה כי פרסומות של משרד הפרסום אדלר חומסקי כיכבו הכי הרבה בדירוג הפרסומות הזכורות, ואחריהן פרסומות של ראובני פרידן ● את דירוג הפרסומות האהובות מוביל אדלר חומסקי יחד עם משרד גליקמן שמיר סמסונוב

נתניהו ואדלשטיין מקבלים את משלוח חיסוני פייזר / צילום: אמיל סלמן-הארץ

משרד הבריאות מפרסם את מסמך ההסכם עם פייזר: זה המידע שהמדינה התחייבה להעביר

בהסכם המלא של משרד הבריאות עם פייזר, שחלקים רבים ממנו מוסתרים, מופיע בין היתר סעיף המאפשר העברת מידע מפולח מעבר למידע האפידמיולוגי בסיסי - אם הצדדים יסכימו על כך ● אלה הפרטים המלאים שנחשפו

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בירידות: פורסייט זינקה ב-36%, טבע עלתה ב-6.5%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של כ-0.3% ומדד ת"א 90 ננעל בירידה של 0.2% ● מחזור המסחר הסתכם בכמיליארד שקל ● עליות בולטות במניות נקסט ג'ן, מדיוי, וויטסמוק, בלייד ריינג'ר, ג'נסל ומיט-טק

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

משרד התקשורת פועל להנגיש מידע רחב לציבור על שירותי התקשורת

המשרד פונה היום למפעילים ודורש מהם לפרט על תשתיות התקשורת שברשותם ועל דפוסי השימוש של הלקוחות

המבנה בחשמונאים 98 בת"א. לא קם וכנראה גם לא יקום / צילום: איל יצהר

פרויקט TLV: היזמים השתהו, העירייה לא לחצה, ו-55 דירות בשכירות מוזלת לא נבנו

מאות דירות במתחם השוק הסיטונאי לשעבר מאוכלסות, וגם הקניון נפתח מזמן, ודווקא התוכנית לבניית דירות בשכירות מוזלת במתחם תקועה בשל מחלוקת בין היזמים ● עיריית תל אביב: "לא נקבעו לוחות זמנים לסיום הפרויקט"

בני גבאי, הפניקס / צילום: אלי יצהר, גלובס

עוף החול: הקרנות הזרות שרכשו שליטה בהפניקס מורווחות כ-600 מיליון שקל "על הנייר"

הפניקס הפכה לאחרונה לקבוצת הביטוח בעלת השווי הגבוה ביותר, בין היתר הודות למומנטום החיובי בשווקים, תוכנית אסטרטגית שאפתנית, מדיניות דיבידנד ורכישת בית ההשקעות הלמן אלדובי

משאיות המימן של יונדאי בטקס השקת הניסוי בשווייץ / צילום: Reuters, Hyundai Motor Co. courtesy / Latin America News Agency

ניסוי במשאיות מונעות מימן יחל בישראל ברבעון השלישי של השנה

ישראל תהיה המדינה הראשונה מחוץ לאירופה שבה יפעלו משאיות מונעות מימן של יונדאי ● ניסוי דומה התבצע בשווייץ ובגרמניה

קובי מלכין, מנכ"ל חברת עמידר / צילום: דרור עינב

אושר מינויו של קובי מלכין לתפקיד מנכ"ל חברת עמידר

עם חתימתם של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, ודוד אמסלם, שר הדיגיטל והממונה על החברות הממשלתיות, נתקבל האישור הסופי למינויו של קובי מלכין כמנכ"ל חברת עמידר הבא

אלעד שלף/צילום: דורון נחמני

אלעד שלף עובר מביטוח חקלאי לברוקר הביטוח הבינלאומי האודן

המנכ"ל הפורש של חברת הביטוח שבשליטת הקיבוצים יקים וינהל פעילות חדשה לייעוץ בביטוח משנה של האודן ● האודן על ההקמה של החברה החדשה: "כדי לענות על הצורך הגובר בתחום ביטוחי המשנה בארץ"

חוות שרתים. "זה תחום שמצריך הרבה ניסיון" / צילום: Shutterstock

כך הפכו חוות השרתים לטרנד ההשקעה הלוהט של חברות הנדל"ן בתקופת הקורונה

לאחר שחטפו מכה במשרדים ובמסחר, חברות הנדל"ן המניב מגוונות את התיק בעזרת תחום שדווקא שגשג בקורונה: חוות השרתים

אמיר ברמלי בבית המשפט / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: אמיר ברמלי חשוד בסחיטה באיומים של בנו של השופט כבוב

ברמלי, שהורשע בהונאת משקיעים מהגדולות שנראו בישראל, חשוד בניסיון לסחוט את בנו של השופט חאלד כבוב כדי להשפיע על משפטו ולהביא לפסילתו • על החקירה הוטל צו איסור פרסום גורף שהוסר היום ● באי-כוחו של ברמלי יבקשו לפסול את השופט כבוב וטוענים: "הוא מכחיש בתוקף שסחט"