גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש המכון הביולוגי: "אין לנו רוח גבית חזקה, בארץ נותנים כבוד לחברות ששפתן אנגלית"

הצטיידות המדינה בחיסונים של חברות כמו פייזר ומודרנה עוררו היום תגובה ביקורתית מראש המכון הביולוגי: "הייתי רוצה, למרות שאנחנו דוברי עברית, עדיין לקבל את התמיכה" ● האחראי על החיסונים במשרד הבריאות דווקא החמיא לתוצאות שהתקבלו מהמכון הביולוגי עד כה ואמר: "מדובר בנתונים מרשימים מאוד"

מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ
מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

רגולציית החיסונים הקפדנית בישראל, ולעומת זאת הצטיידות המדינה בחיסונים של חברות זרות, עוררו היום תגובה ביקורתית מראש המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא. "אין לנו רוח גבית חזקה", אמר שפירא בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה מ"כחול לבן". "יש בארץ נטייה גדולה מאוד לתת כבוד לחברות ששפת האם שלהן אנגלית. אנחנו לא חברה שמריצה מניות, אין מניות למכון. אנחנו מאוד מאוד אמינים. המחויבות המקצועית והאתית שלנו גבוהה מאוד. זו רגל בטוחה על הקרקע".

שפירא הוסיף כי: "עברנו דרך ארוכה מדי וקשה מאוד. מכון רגולציה קפדני מאוד בגרמניה, שהאנשים שם מאוד מעונבים, ראה את הדרך שעברנו הוא חשב שעברנו דרך ארוכה מדי ומורכבת מדי, ולא ארחיב יותר, המבין יבין". עם זאת אמר שפירא כי: "גם בכירים בארץ רוצים להתנדב לניסוי הבא שלנו".

מדינת ישראל כבר שריינה 8 מיליון מנות חיסון מחברת פייזר, 10 מיליון מנות מאסטרהזנקה, ועוד כמות לא ידועה של חיסונים מחברת מודרנה. ההתחסנות צפויה להתחיל בינואר, בעוד החיסון של המכון הביולוגי צפוי להיות זמין לכל המוקדם בקיץ. המכון החל לחסן בחודש האחרון מתנדבים במסגרת ניסוי שלב I, שאחריו ניתן יהיה לראות האם החיסון מעורר נוגדנים בקרב המתנדבים. אם הניסוי יצליח, גם מבחינת היעילות וגם מבחינת הבטיחות, תיכנס החברה לשלב II/III של הניסויים, שיתקיים במהלך המחצית הראשונה של השנה הבאה.

"אנחנו לא חברה מסחרית ולכן אין שיקולים כלכליים מול עינינו", לדברי שפירא. "יש שיקול אחד חשוב, טובת אזרחי מדינת ישראל. אנחנו המקום היחיד במדינת ישראל שיש לו יכולת לייצר חיסונים". (יש לציין כי גם מפעלי החיסונים של החברות ביונדווקס ומאפי הצהירו בעבר כי הן יכולות לייצר חיסוני קורונה אם החברות הזרות יתנו להן רישיון - ג.ו.). "אם לא היינו נתקלים בעיכובים בדרך, רגולציית יתר ודרך דקדקנית מאוד, שחברות אחרות בעולם לא עברו, למעשה היינו יכולים להיות כבר בניסוי הזה", הוסיף שפירא.

"כל יום אנחנו נלחמים ואני מקווה שלא נעבור תקלות נוספות. יש לנו בידיים חיסון יעיל ובטוח. ביצענו ארבעה מודלים של בעלי חיים לפני שניגשנו לחיסון בבני אדם: גם בחיות קטנות, גם בעכברים, גם יעילות, גם בטיחות, ויש לנו 80 בני אדם, עם תופעות לוואי מאוד מינוריות. בניגוד להצהרות של חברות אחרות, אנחנו מאוד אחראים".

הוא הוסיף כי כנראה שהחיסון ידרוש זריקה אחת, ולא שתיים כמו של כל החברות שפרסמו עד כה תוצאות יעילות מהשלב השלישי. "גם כך לחסן את כל תושבי ישראל זה קשה מאוד, ולעשות את זה פעמיים. החיסון שלנו כנראה יכלול הזרקה אחת", אמר שפירא.

"הייתי רוצה, למרות שאנחנו דוברי עברית, עדיין לקבל את התמיכה", הוסיף. "אני חושב שהאמת המדעית תנצח. אני מקווה מאוד שאנשים יבינו שאנשי מדע עומדים מאחורי הדבר הזה. יש פה בעצם אינטרס מדעי נורמלי פרופר. עד עכשיו הושקעו רבע מיליארד שקלים, לכן העלות שלנו מאוד אטרקטיבית. מחזרים אחרינו מכל העולם".

"עד שאנחנו נחסן, בעולם כולו כבר יחוסנו עשרות מיליונים"

החיסון של המכון הביולוגי פועל בטכנולוגיה דומה לזו של החברות אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, ומבוסס על הנדסה גנטית של וירוס שאינו פוגע בבני אדם, כך שיבטא את ה"ספייק", החלק של וירוס הקורונה הקושר את הווירוס לתא. יש גם הבדלים בין הטכנולוגיות של החברות הללו לבין זו בה משתמש המכון הביולוגי, בין היתר בסוג הווירוס הנשא שבו משתמשים. בינתיים, התוצאות של אסטרהזנקה נראות פחות טובות מאלה של החיסונים שפותחו בטכנולוגיית RNA, של פייזר ושל מודרנה האמריקאיות.

אחראי החיסונים במשרד הבריאות, ד"ר אורי פינשטיין, אמר בדיון כי: "הסטנדרט הבטיחותי הנדרש מחיסונים גבוה משל תרופות (כי הם ניתנים לכמות גדולה של אנשים בריאים). גם את הסיכונים של מחלת הקורונה אנחנו לא מכירים לטווח הרחוק. למעשה אנחנו מתחילים לראות רק עכשיו את החולים שעברו שנה עם הקורונה, וברור שיש מחלות שיוצרות השפעות ארוכות טווח.

"אנחנו נחסן אחרי ובמקביל לאחרים. עד שאנחנו נחסן, בעולם כולו כבר יחוסנו עשרות מיליונים. המספרים הגדולים יביאו לנו מידע שנוכל לעקוב אחריו כדי לראות שאנחנו לא שוגים בקבלת ההחלטות שלנו.

"אם נכונות הידיעות בתקשורת האמריקאית, שמתוכנן למועד הזה, הם מתכוונים להתחיל לחסן אוכלוסייה בסיכון גבוה, והמשוואה הזאת קצת פשוטה יותר לעיכול. אנחנו כמשרד הבריאות עושים מאמץ גדול לפזר את סיכוני הרכש על פני טכנולוגיות מרובות".

פינשטיין עדכן כי בשלב הראשון לא יאושר אף אישור חירום לחיסון של ילדים ונוער, משום שרוב הניסויים לא כללו נבדקים בגיל הזה. (הניסוי של פייזר כלל מעט בני 12 ומעלה).

בתושבה לטענות שהעלה פרופ' שפירא, הגיב פינשטיין: ""אני לא חושב שיש איזשהו גורם בירוקרטי שמעכב איזשהו פיתוח. כל המאמצים של משרד הבריאות מוכוונים בשביל לוודא שהמוצר יעיל ובטוח ושניתן להשתמש בו. בינתיים המידע שאנחנו רואים מהמכון הוא באיכות גבוהה מאוד, מפורט מאוד. הנתונים מאוד מאוד מרשימים. זה מה שאני יכול להגיד בלי להפר חיסיון".

פרופ' תומר הרץ, מומחה למחלות זיהומיות וחיסונים מאוניברסיטת בן גוריון, אמר כי: "כל ההבטחה של הפוליטיקאים שאנחנו בסיום המגפה רחוקה מאוד, החיסונים האלה דורשים תנאי הובלה מחמירים, ומידע מפורש על הבטיחות שלהם לאורך זמן, עדיין אין לנו. הערכות אופטימיות הן כאלה שלקראת הקיץ הבא המגיפה תחל לדעוך, אך אני עדיין לא מאמין שאז כל האוכלוסייה תהיה מחוסנת. התחסנות לשפעת בישראל נמוכה יחסית וכאן ללא ספק צריך להיערך לקמפיין ציבורי נרחב, שמדענים צריכים להיות מעורבים בו, כדי להעביר מסרים שרק זה יעצור את המשך ההדבקות".

חפץ העלה את החשש כי יהיה צורך לקבל את החיסון שוב לאחר זמן מה. "יכול להיות שחיסון הקורונה יהפוך להיות לחיסון עונתי, בדומה לשפעת". אולם בכל זאת אמר: "האור היחיד במנהרה של הקורונה הוא החיסונים, ושום דבר אחד לא ישיב אותנו לחיים שגרתיים".

יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה, אמרה כי: "הדיון החשוב היום בוועדה מלמד כי חשוב שנבחרי הציבור יהיו יותר זהירים בהבטחות ובאמירות שנזרקות לחלל האוויר לגבי החיסונים, כך שלא תיווצר תחושת שווא בציבור שהנה עוד רגע יגיע חיסון והמגפה מאחורינו. כולנו עדיין נדרשים להקפיד על התנהלות זהירה ועל מסיכות, ולא נכון לשדר אחרת. המומחים ואנשי המדע הדגישו כי יש עוד נתונים הכרחיים נדרשים, לרבות משלבי הניסוי שעוד לא הושלמו, בכדי להחליט איזה מהחיסונים נכון לאמץ. כמובן שיש לשים לב למרכיב הבטיחות למתחסנים שצריך להילקח בחשבון בכל החלטה, מהירות היא לא חזות הכל, היא רק מרכיב אחד.

"אז יש אופטימיות זהירה, אך צריך גם התנהלות אחראית ובטוחה. לגבי המכון הביולוגי, צריך לקדם ולעודד חיסון תוצרת הארץ, חשוב שנקשיב לדברים שנאמרו, הציפייה היא כי הרגולטור לא יביא לקשיים מיותרים בשל רגולציית יתר שמביאה לעיכוב ולא לתועלת".

עוד כתבות

משרדי גולדמן זאקס בניו יורק / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מניית גולדמן זאקס עשויה לספק חשיפה להתאוששות הכלכלה האמריקאית

פעילות בנק ההשקעות נהנית מהגאות בשוקי ההון הגלובליים ● למרות זאת, המניה ממשיכה להיסחר בדיסקאונט עמוק מול מכפיל מדד S&P 500 ואף מול סקטור הפיננסים עצמו

עדי שחם מוסיקאית / צילום: מליכאלה בן שבת

"אני מתה מפחד שהמדינה תדפוק לי על הדלת ותבקש את הכסף בחזרה"

עדי שחם היא מוזיקאית עצמאית ● "הלוואי והייתי יודעת לומר שהמומנטום שצברתי יחזור אחרי הקורונה, אבל אני לא יודעת אם המקומות שהזמינו אותי להופיע ימשיכו להתקיים" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב ה-46 / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

אם יש באמריקה פוליטיקאי שאמפתיה היא חלק בלתי נפרד ממהותו - זה ג'ו ביידן

ג'ו ביידן נשבע אמונים: הנשיא ה-46 מדבר על "חורף קודר", קורא ל"אחדות, אחדות", ומציע לאמריקאים "לנסות ולעמוד זה בנעלי זה"

קרן טרנר / צילום: ענבל מרמרי

קרן טרנר-אייל עולה למתקפה ושופכת אור על ההתנהלות באוצר

לראשונה מאז שפרשה מתפקידה כמנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר-אייל מספרת בראיון לתוכנית עובדה ב"קשת 12" על היחס המשפיל של השר ישראל כ"ץ ועל הסיבות שהובילו אותה לעזוב אחרי ארבעה חודשים בלבד ● כ"ץ: "טרנר-אייל הפסיקה להיות מנכ"לית האוצר בהסכמה הדדית משום שהיא לא התאימה לתפקיד"

תשואה / צילום: Shutterstock

סיכום השנה הטובה ביותר לקרנות הגידור המקומיות מאז 2013: אלה הקרנות הבולטות שמתמחות במניות

רוב הקרנות סיכמו את השנה החולפת עם תשואות דו-ספרתיות, הודות לגאות בשוקי ההון ולהזדמנות רכישה שיצר משבר הקורונה ● בשנה הטובה ביותר לשוק קרנות הגידור המקומי מאז 2013, בלטו בעיקר הקרנות הקטנות

לינוי בר גפן / צילום: יח"צ

ניצחון נגד טוויטר ואפל: התביעות נגדן ינוהלו בביהמ"ש הישראלי

טוויטר ואפל ביקשו לקיים את התביעות שהוגשו נגדן בחו"ל, אך ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי יש לדון בהן בישראל, מאחר שמירב הזיקות לתיק נמצאות כאן ● בתביעה שהגישה העיתונאית לינוי בר-גפן נגד טוויטר נקבע כי ניתן לתבוע את טוויטר על ציוץ מטריד מינית גם בהיעדר הוראה מתאימה בחוק הישראלי

מגדל ארלוזורוב 17 / צילום: גיא ליברמן

דירות יוקרה בת"א: 100,000 שקל למ"ר והכיוון למעלה

פנטהאוז במגדל ארלוזורוב 17 נמכר ב-84 מיליון שקל ● מדובר בשתי דירות שצורפו לאחת ברמת מעטפת ● כיצד טיפס המחיר בכ-20% והפך את הרכישה לעסקה היקרה במגדל? ● ניתוח עסקה

ג'ו ביידן, הנשיא הנכנס / צילום: Associated Press, Matt Slocum

החגיגה בוול סטריט נמשכת עם השבעת ביידן: המדדים קפצו לשיא כל הזמנים

המדדים עלו לשיא על רקע עונת הדוחות והשבעת הנשיא הנכנס ג'ו ביידן ● הביטקוין מאבד גובה בצל דבריה של שרת האוצר האמריקאית הנכנסת ג'נט ילן ● מורגן סטנלי עקף את התחזיות לרבעון הרביעי ● נטפליקס טסה לאחר הדוחות הטובים שפרסמה אמש לאחר הנעילה ● החוזה על הזהב לפברואר עלה ב-1.4% ל-1,866.5 דולר

פישמן אליעזר / צילום: איל יצהר

"נושאי משרה בכירים לא יוכלו עוד להסתתר בטענות חיסיון"

עורכי דין המתמחים בדיני בנקאות ותביעות ייצוגיות מגיבים לפסק הדין של שופט העליון עופר גרוסקופף בעניין גלובס ואליעזר פישמן

רוברט אנטוקול מנכ"ל ומייסד פלייטיקה. / צילום: יח"צ אוהד רומנו

ממשיך לשחק אותה: בעלי פלייטיקה מכר לחתמי ההנפקה מניות נוספות בכ-281 מיליון דולר

בכך מגיע היקף המכירות של הבעלים הסיני בחברת משחקי הקזינו שהונפקה בנאסד"ק לכ-1.66 מיליארד דולר

עופר ליאורה / צילום: ורדי כהנא

עופר השקעות העבירה לג'יי פי מורגן 1.9 מיליון מניות מליסרון

מדובר בכ-4% ממניות חברת הקניונים שבשליטת עופר השקעות אשר תשמשנה לצורך תיחום החשיפה בעסקה הפיננסית שלה עם ג'י.פי מורגן

טראמפ יוצא במסוק מהבית הלבן לכיוון ביתו בפלורידה / צילום: Associated Press, Alex Brandon

תקופת טראמפ מסתיימת בקול דממה דקה

במשך שבועות דובר שטראמפ ינסה לחטוף את הכותרות מג'ו ביידן ביום ההשבעה, אבל זה לא קרה והנשיא היוצא נראה עייף, אולי מדוכדך ● טראמפ אולי יורד לפלורידה, אבל הוא רחוק מאוד מלהיעלם

שדה סולארי במושב פדויים / צילום: EDF-RE ישראל

לראשונה: קרן השקעות לאומית מאבו דאבי תשקיע מאות מיליוני דולרים בשדות סולאריים בישראל

מסגרת ההסכם תיכנס החברה מאבו דאבי כשותפה בפרויקטים אסטרטגיים שהחברה הצרפתית-ישראלית מפעילה ותקים בעתיד בישראל

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

שר הביטחון גנץ החליט: גלי צה"ל תצא ממערכת הביטחון

יוקם צוות מקצועי בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל לגיבוש מתווה להוצאת התחנה ממערכת הביטחון ● גנץ: "קיום תחנה צבאית בצה"ל אינה סבירה בעת הזו"

בורסת היהלומים הישראלית ברמת-גן / צילום: שאטרסטוק

ארבע וחצי שנים לאחר פתיחת החקירה: כתב אישום חמור נגד חנן אברמוביץ'

היהלומן חנן אברמוביץ' מואשם בעבירות גניבה בידי מורשה, בטענה כי גנב יהלומים בסכום של 45 מיליון דולר מ-16 סוחרי ויצרני יהלומים ● לפי האישום, אברמוביץ' סיפר למתלוננים "סיפורי בדים" כי 35 מיליון דולר מתוך חובו נמצאים בעסקת יהלומים בדובאי

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות יח"צ

אלביט מערכות: החברה הבת באנגליה זכתה בחוזה בהיקף של כ-137 מיליון דולר

מדובר בחוזה שני בבריטניה שעליו אלביט מדווחת תוך ימים ספורים – הקודם היה בהיקף של 166 מיליון דולר, ובמסגרתו אלביט נבחרה לספק לחיל הים הבריטי מערכות סימולציה לאימון צוותי צוללות

פרויקט "אונו סנטר" באור יהודה / הדמיה: סטודיו לומו

אלקטרה תבנה את "אונו סנטר" באור יהודה תמורת 386 מיליון שקל

תבצע את הפרויקט עבור "משכנות גשם הארץ" שבשליטת שמגר ואקנין ויוסי מזרחי

חנויות להשכרה ברחוב דיזנגוף ת"א / צילום: איל יצהר

מאז תחילת הסגר נרשמו בשירות התעסוקה כ-100 אלף נשים

מדובר בכ-70% מכלל הנרשמים ● לפי תחזית שירות התעסוקה, למובטלים החדשים יתווספו עוד 20 אלף בשבוע הבא ● מתחילת הסגר השלישי נרשמו בשירות התעסוקה 144,599 איש, מהם 2,948 ביממה האחרונה ● הנפגעים העיקריים: עובדי הוראה, חינוך והדרכה

איציק אברכהן ואורי לוין / צילום: סיון פרג'

שופרסל ודיסקונט רוצות להפוך את פייבוקס למעצמת שירותים פיננסיים

אפליקציית התשלומים פייבוקס תהפוך לחברה עצמאית בבעלות בנק דיסקונט ושופרסל ● בשלב הראשון היא תשמש אמצעי תשלום, אולם ברשת הסופרמרקטים ובבנק מבהירים כי הכוונה לספק בעתיד מגוון שירותים פיננסיים ובנקאיים, ללקוחות כל הבנקים

הנשיא ביידן והציר העולמי לענייני אקלים קארי / צילום: Reuters, Joshua Roberts

"בליץ" של צווים ותקנות: המסע של ביידן למאבק במשבר האקלים מתחיל

החזרת אנשי אובמה, ביטול צווים של טראמפ, חזרה להסכם פריז ותוכנית משמעותית שבכוחה לדחוף את כל העולם קדימה ● כך ייראו ימיו הראשונים של ביידן בתפקיד, וגם לישראל יש סיבה טובה לרוץ אחרי הבית הלבן