גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המורה למתמטיקה שהפכה מפעל טחינה קטן לאימפריה: ג'וליה זהר מדברת על הדרך, הסערה והצלקת

"בבבנק הסתכלו עליי כאילו אני אישה שלא יודעת כלום ועושה את עצמה 'אבו עלי' כשהיא באה לנהל מפעל של גברים", מספרת מנכ"לית טחינה אל ארז, שאחרי מותו של בעלה לקחה על עצמה את המפעל המשפחתי - והפכה אותו לאימפריה ● מתוך הפודקאסט "חצי שעה של השראה עם ערן גפן"

מנכ"לית טחינת אל ארז, ג'וליה זהר / צילום: יח"צ
מנכ"לית טחינת אל ארז, ג'וליה זהר / צילום: יח"צ

הקלטת פודקאסט עם ג'וליה זהר התבררה כאתגר: היא מדברת כל כך בשקט, שמכשיר ההקלטה מתקשה לקלוט את קולה. על אף הצניעות הטבעית שלה, נראה שג'וליה מלוהקת בכל פעם מחדש על ידי הגורל לתפקיד ראשי משמעותי, שמאלץ אותה לעלות על הבמה המרכזית. זה התחיל כשמות בעלה כפה עליה לעזוב את העבודה בהוראה, לדאוג לפרנסת המשפחה ולקחת על עצמה להנהיג את מפעל הטחינה המשפחתי, והמשיך כשתרומה תמימה למטרה להט"בית העמידה אותה במרכזה של סערה תרבותית בחברה הערבית. כך הפכה ג'וליה זהר את המפעל הביתי לאימפריה שמשווקת גם לארה"ב - והיתה בעצמה למנהיגה קהילתית בלתי מעורערת.

Eran Gefen | חצי שעה של השראה עם ערן גפן · ג'וליה זהר | בעלים טחינת אל ארז

 

בואי נתחיל מהתחלה. איך הפכת להיות המנהלת של טחינה אל ארז?
"לפני שהתחלתי לעבוד במפעל, הייתי מורה למתמטיקה בחטיבת ביניים. ההורים שלי רצו שאלמד חינוך ואהיה מורה, שיהיו לי חודשיים חופש בשנה ושהעבודה תתאים לי גם כשאהיה אמא לילדים. הלכתי בתלם, לא חשבתי על יזמות או לצאת מחוץ לקופסא, פעלתי לפי הספר.

"בזמנו לבעלי היה מפעל לייצור ותיקון של מנועים וגנרטורים. יום אחד הוא ראה מודעה בעיתון על מפעל לייצור טחינה שעומד להיסגר ומוכר את המכונות שלו. התכנון היה לקנות את המכונות ולפרק אותן. זו הייתה התקופה שבה המנועים הסיניים הגיעו לארץ, והעבודה שלו נפגעה מכך.

"אחרי שרכש את המכונות, עלה לו רעיון לנסות להפעיל אותן ולייצר טחינה. בהתחלה זה נשמע לנו רעיון מפחיד - מה לנו ולטחינה, גם ככה היינו בחובות. אבל היה לו חזון והוא היה נחוש בדעתו. הוא היה איש אמיץ ורצה לקחת את הסיכון.

"ומשם התגלגלנו. בחודש הראשון הוא יצר את הטחינה וחילק בחינם לכל השכנות - העיקר שיטעמו ויגידו מה דעתן. כשרצינו להתחיל לייצר אריזות, היינו מוכרחים לחשוב על שם. בעלי אסף את כל המשפחה וביקש מכל אחד לכתוב על פתק רעיון משלו. עשינו הגרלה והפתק הנבחר היה 'אל ארז' שבמקרה היה הפתק שלי. לא חשבנו רחוק ולא עניין אותנו אם זה שם שניתן לבטא בקלות בעברית או באנגלית.

"אחרי תשע שנים בנינו מפעל בנצרת. אני המשכתי לעבוד כמורה ואהבתי את העבודה שלי. ואז, יום בהיר אחד, בעלי נפטר. נותרתי עם שני ילדים - יוסוף היה בכיתה ז' ולנה הייתה בתיכון. האינסטינקט הראשוני שלי היה לרצות למכור ולפרק את הכל. היה לי כעס על בעלי שעישן ועל כל העולם. אבל אז הבנתי שמכירה לא תכסה את החובות הקיימים, שאני חייבת להמשיך.

"רציתי להמשיך גם בשבילו. אמרתי לעצמי שאולי הפסדתי אותו, אבל אני לא רוצה גם להפסיד את כל מה שהוא עבד בשבילו".

הייתה לך התלבטות?
"לא התלבטתי. אם הייתי חושבת על זה לעומק, כנראה שלא הייתי עושה את זה. היינו בזמנו 18 עובדים. אספתי את כולם ואמרתי להם שאנחנו ממשיכים".

ואיך הייתה קבלת הפנים במפעל?
"קיבלו אותי יפה. מעולם לא הייתי מעורבת בניהול המפעל. נחשפתי לעבודה רק מהשיחות שלנו בבית. גבר ערבי אוהב את הפרטיות והחופש שלו, אבל תמיד הקשבתי לו ונתתי לו עצות מאחורי הקלעים בלי שירגיש.

"כשהגעתי למפעל לא חשבתי על עצמי בתור אישה ולא עסקתי בשאלה איך אני כאישה אתמודד בסקטור הערבי. מתחילת הדרך התייעצתי עם אנשי עסקים ערבים ולא התביישתי להגיד להם שאני לא יודעת. לנשים יש פחות אגו. הרשיתי לעצמי לבקש עזרה, ולשמחתי כולם התייצבו לעזור.

"הכבוד שנתנו לי בסקטור הערבי בנה לי את הביטחון העצמי. אני מאוד מסורה לחברה הערבית ולא הולכת נגד הזרם. אני מקפידה על הקוד של החברה מכל הבחינות, ולמרות שיש לי הרבה חברים בשני הצדדים - בחברה שלי אני מקפידה על הכללים שלנו".

"עבדתי 13 שעות ביום"

איך למדת לנהל?
"למדתי תוך כדי תנועה. הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי למפעל היה להתחיל ללמוד על הייצור - איך עושים טחינה טובה. עד שבעלי נפטר הייתי מגיעה למפעל מדי פעם לשתות קפה בדרך הביתה, אף פעם לא ייצרתי טחינה.

"היו לי הרבה חסמים בדרך. כשהתחלתי לנהל, למרות ששרשרת הייצור לא השתנתה, התחילו לומר שמאז שהגעתי למפעל הטחינה כבר לא טעימה. גם הבנק הסתכל עליי בתור אישה שלא יודעת כלום ועושה את עצמה 'אבו עלי' כשהיא באה לנהל מפעל שלם של גברים. כשלא היה לי כסף לסגור את החודש, הייתי מתקשרת שבוע מראש לבקש עזרה. ספקים ביקשו ממני תשלום במזומן כי הם לא סמכו עליי מספיק כדי לתת לי אשראי. הלכתי וישבתי עם הספק של השומשום, והסברתי לו שאם הוא לא יבוא לקראתי אני איאלץ לסגור את המפעל.

"לא היה לי ראש עסקי, אבל עבדתי על בסיס האינטואיציה שלי. עבדתי 13 שעות ביום והמפעל היה כל חיי".

מתי חשבת על להתחיל לייצא?
"אחרי שנתיים עברנו מעבודה ידנית לעבודה עם מכונות. שיניתי את האריזות כך שיהיו יותר עמידות, והרגשתי שאנחנו מוכנים לייצוא. השוק בישראל קטן, ורציתי לברוח החוצה. נסעתי לתערוכה הראשונה שלי בניו ג'רזי. פגשתי שם שני בחורים ישראלים שהיו הישועה הראשונה שלי".

כשבעלך מת רצית רק לשמר את המפעל הקיים. מאיפה הגיע הדחף להצליח יותר ויותר?
"אני באופי שלי תמיד רוצה להתקדם בחיים. חייתי את המפעל. בשנים הראשונות לא עשיתי שום דבר חוץ מלהיות במפעל, אפילו לא יצאתי לטייל. ב-2009 בניתי מפעל חדש, כי הבנתי שאם אני אשאר באותו מקום אני אלך ואדרדר. רציתי להתפתח".

ערן גפן / צילום: מנחם רייס

סגנון הניהול שלך השתנה עם השנים?
"עם הזמן למדתי להיות יותר בקיאה. גם הגיל עשה את שלו. הלוואי שהיה לי את מה שיש לי עכשיו כשהתחלתי בזמנו".

כשנכנסת, המפעל היה בקשיים. הייתה לך נקודה בזמן שבה הרגשת תחושת הצלחה?
"בחמש השנים הראשונות היינו בחובות ולא הרווחתי. עבדתי מאוד קשה ובעיקר האמנתי במוצר שלי והאמנתי שאני יכולה. התעסקתי בהכל מהכל. כולל אם היה צריך לטאטא את הרצפה. אמרתי לעצמי שאני חייבת לעבור את השנים הקשות, כי בסוף יהיה טוב".

הסיפור שלך הוא גם חלק גדול מההצלחה.
"הסיפור הביא פרנסה טובה, אבל בסוף אני אישה מאמינה ואני בטוחה שיש מישהו מלמעלה שמסתכל עליי, מחבק אותי ונותן לי אור שמאיר את הדרך".

מתוך האמונה מגיעה גם התרומה לקהילה?
"אני משתדלת לתרום ולקדם את החברה הערבית. חשוב לי שכולם יחיו בשלום ושלווה, שכולם יהיו שווים".

בקיץ האחרון תרמתם למטרה שקשורה לקהילת הלהט"ב ונעניתם בחרם ובהרבה ביקורת בחברה הערבית, ומצד שני בהרבה גילויי תמיכה וגם בצמיחה במכירות.
"אני מנסה לסייע למגוון אוכלוסיות מוחלשות, לא רק ללהט"בים. אני מהמייסדים של קרן שנקראת 'מסירה', שהמטרה שלה היא לעזור לאנשים עם מוגבלויות שיש להם זכויות מעטות בחברה הערבית. אני נותנת הרצאות לעמותות ומעודדת נשים בחברה הערבית לצאת לעבוד. אני מעסיקה אצלי במפעל 17 נשים. אני עושה כל מה שאני יכולה, אבל בסוף אני לא סופר וומן ואין לי את היכולת לתקן את החברה כולה".

נעלבת מהתגובות?
"הביקורת השאירה בי צלקת, במיוחד כי היא באה מהחברה הערבית שהיא החברה שלי. כאב לי לראות את הטחינה שלי בזבל. לא ציפיתי לזה בכלל. אבל אני אמשיך לעזור ולעמוד לצדן של אוכלוסיות מוחלשות. אלוהים ייתן לי את הכוח להמשיך".

הטחינה נמכרת היום בעולם הערבי וגם בארה"ב. יש הבדל בשיווק בין הקהלים?
"בתחילת הדרך השיווק היה מפה לאוזן, לא היה לנו כסף לעשות יותר מזה. התחלנו בסקטור הערבי הכללי והתמקדנו בצפון הארץ. עם הזמן התחלנו למכור גם במרכז הארץ. רפי כהן היה הראשון שכתב בתפריט של מסעדת 'רפאל' שהוא משתמש בטחינה שלנו. לאט לאט התחילו להגיע למפעל אורחים וגם השפים אהבו להשתמש בטחינה שלנו".

היה לך גבול ופרצת אותו.
"אם לא הייתי נקלעת למצב שהייתי בו, לא הייתי יודעת שטמון בי הכוח להיות מנהלת. כנראה שלא הייתי יוצאת מהמשבצת וככל הנראה עדיין הייתי מורה. המצב אילץ אותי לחשוב אחרת. לקח לי המון זמן לבנות את המפעל החדש כי הבנקים לא האמינו בי. אני אישה והמחזור השנתי של המפעל לא היה גדול בזמנו. אבל זה היה עבורי אתגר - אני החלטתי שאני אבנה את המפעל 'ראס בן אמו'. היום אנחנו כבר בונים מפעל חדש נוסף".

ערן גפן הוא מייסד G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה"

עוד כתבות

קיבוץ נחל עוז / צילום: איל יצהר

המלצות הוועדה בעניין ההסדר הקבוע לקיבוצים: קיצוץ משמעותי בזכויות

לאחר סבך של החלטות מורכבות וסותרות הוגש דוח של הצוות המקצועי לבחינת ההסדר הקבוע בקיבוצים ● אם יתקבל, הקיבוצים יהיו בבעיה

מימין: הכתבת רוקמיני קלימקי ואנדי מילס / צילום: רויטרס- Romeo Ranoco,AP-Brad Barket Shutterstock

פייק פודקאסט: כך נפל העיתון החשוב בעולם ברשתו של צעיר קנדי שהתחזה לפעיל דאע"ש

עדות מצמררת של צעיר קנדי על שירותו בדאעש הפכה לפודקאסט מצליח ב"ניו יורק טיימס", שזכה לפרסים יוקרתיים ולמיליוני מאזינים ● אלא שאז התגלה שהכול התבסס על תרמית אחת גדולה ● אסף אוני צולל אל מאחורי הקלעים של הפרשה שכולם פספסו בה את הנורות האדומות ● האזינו גם לפודקאסט הצוללת

מטוס של חברת איתיחאד מאיחוד האמירויות / צילום: יח"צ

לידיעת משרד הבריאות: דנמרק משעה הטיסות מאיחוד האמירויות בעקבות "חשד למרמה בבדיקות הקורונה"

לפי שר התחבורה הדני, המידע הגיע לרשויות הדניות מאזרחים שסיפרו על "מקרים ואירועים ספציפיים באיחוד האמירויות" ● "רמת האמינות והפירוט של הדיווחים היא גבוהה מאוד ולכן אנחנו לוקחים זאת ברצינות"

שדה התעופה החדש של ברלין. מה שהיה אמור להיות סמל הבירה המאוחדת, הפך למבנה שמנציח כישלון גרמני / צילום: רויטרס - Annegret Hilse

גרמניה הגדירה את ישראל כ"מדינה בסיכון גבוה" להדבקה בקורונה; תחמיר תנאי הכניסה

ישראל ו-24 מדינות נוספות יידרשו בכניסה לגרמניה בבידוד של 10 ימים ובהגבלות חמורות יותר מכפי שהתקנות מגדירות כיום ● בנוסף להכרזה על "מדינות בסיכון גבוה", הממשלה הגרמנית הכריזה על "אזורי סיכון למוטציות", מהם היא יכולה להגביל את הכניסה בשל החשש מהתפשטות וריאנטים מדבקים יותר של נגיף הקורונה

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

הנאסד"ק ננעל בשיא; IBM ואינטל התרסקו לאחר הדוחות

מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בגרמניה מתחת לצפי ● המגבלות בבריטניה מורגשות מאוד בתחום השירותים, כך מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים רשם את קצב התכווצות הפעילות הכלכלית המהיר ביותר מאז מאי 2020 ● לראשונה מפרוץ הקורונה הונג קונג השיתה סגר על התושבים

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

נעילה מעורבת בוול סטריט; אינטל קפצה ב-6.5%, אפל ב-3.7%

סגירה מעורבת באירופה ● התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב הסתכמו בשבוע שעבר בכ-900 אלף, לעומת צפי כלכלנים לכ-925 אלף ● בבית ההשקעות אופנהיימר מעריכים כי צ'קפוינט תציג הפתעה חיובית בדוחות

קוניאק מרטל / צילום: יח"צ חו"ל

המלצת שתייה: מגלים את הקוניאק מחדש

הקוניאק נהנה מתחייה וביקוש מחודש בשנים האחרונות ● יצרנית הקוניאק מרטל החלה לייצר משקאות שמצד אחד מזכירים יותר וויסקי בטעמם היבש - ומאידך מתאימים למשקאות מעורבבים

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

הקורונה לא תיעלם ביום אחד וכולנו נצא למרפסות ונמחא כפיים

אומרים ש"אפשר לראות את הסוף" של הקורונה. אני בן 50 וטרם ראיתי משהו שהיה לו סוף, מלבד המוות ● דברים לא נגמרים. כל מלחמות ישראל עדיין נמשכות, כמו ההתנתקות, כמו רצח רבין, כמו המעברות - אין סוף, הדברים נמתחים ונמהלים ונשארים לנצח

פרמדיק צבאי מכין חיסון קורונה להזרקה באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

ועדת התעדוף ממליצה: לפתוח את החיסונים לגילאי 18-16

ההמלצה של הוועדה שדנה בתעדוף החיסונים, מגיעה לאחר שנודע כי המשלוח של פייזר שהיה אמור להגיע בתחילת פברואר, צפוי להיות קטן משמעותית מהמצופה ● במשרד הבריאות ידונו אם לחסן את בני הנוער בבני הספר או בקופות החולים

בני שטיינמץ /צילום: אביב חופי

בני שטיינמץ נשלח למאסר. אבל זה לא אומר שנראה אותו מחר מאחורי סורג ובריח

שטיינמץ לא ירים ידיים כל כך מהר. למרות שאיש העסקים הישראלי הורשע על ידי שני בתי משפט באירופה, הוא ימשיך לנהל קרבות משפטיים עיקשים ברומניה, בשוויץ וגם בחקירות המתנהלות נגדו בישראל

המבנה שבנייתו נעצרה. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המשכנתה השתנתה, והמקרה המקומם של 55 דירות בת"א. כותרות הנדל"ן

מי יהנה מהאפשרות להגדיל את מרכיב הפריים עד לשני שליש, שנפתחה השבוע ● מה קורה כשנותנים לקבלנים הוראה לבנות דירות מוזלות, אבל לא מפקחים על לוחות הזמנים ● מנכ"ל קרסו מספר בראיון בלעדי על הפיצוץ במשפחה ● ו"כסף בקיר" צוללים לעולם ההשקעות בקרקעות חקלאיות

איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

איך מנהיגים ליצירתיות? המנכ"לים המובילים עונים

איך מעודדים יצירתיות אצל מנהלים? יו"ר ישראכרט והמנכ"לים של אינטל, נספרסו, שטראוס, פפר, מיקרוסופט ושופרסל עונים • "מועצת המנהלים" שזימן ערן גפן, מומחה ליצירתיות עסקית, נותנת את הזווית שלה על יצירתיות עסקית בצל מגפה

שלום חיים, יו”ר ובעלי טעמן, מבעלי השליטה בישראייר / צילום: איל יצהר

השותף של רמי לוי נחשף: "שילמנו ביוקר אבל אנחנו מצפים שישראייר תכפיל את השווי שלה"

איש העסקים שלום חיים נחשף לראשונה ומספר על העסקה שבה רכש יחד עם רמי לוי את השליטה בישראייר ● מה הוא חושב על הטענות ששילמו ביוקר, על ההתמחרות מול יגאל דמרי ומוטי בן משה והאם חברת התעופה תפסיק לטוס בשבת?

מרים פיירברג/ צילום: איל יצהר

עיריית נתניה לממשלה: "הסירו את אחריותנו מהטיפול בחופי העיר"

ראשת העיר, מרים פיירברג איכר, מאיימת לפנות לבג"צ אם במשרדי האוצר והפנים לא ייענו לדרישותיה להסיר את האחריות העירונית בטיפול בחופי העיר בשל הנטל הכספי הכבד באחזקתם. משרד הפנים: "הרשויות המקומיות הן האחראיות לתחזוק ותפעול חופי הרחצה"

יואל גולדמן / איור: גיל ג'יבלי

מלך הנדל"ן של ברוקלין והשמדת הערך: הכירו את האיש שעומד מאחורי הקריסה של חברת אול-יר

מלך הנדל"ן של ברוקלין, חסיד סאטמר שהבניינים שלו הם אבן שואבת להיפסטרים, וגם משמיד ערך שחייב כ־2.5 מיליארד שקל למשקיעים ישראלים ● מיהו יואל גולדמן, איש המסתורין שעומד מאחורי קריסת אול-יר, ולמה אין תמונה שלו בשום מקום

מכוניות טסלה ביציאה מהמפעל / צילום: Shutterstock, Sundry Photography

טסלה משלימה את הקמת המטה הראשי שלה בפתח תקווה

המטה, ברחוב אפעל, כולל אולם תצוגה, מוסך וסדנת פחחות ונמצא בסמוך למתקני שירות ומכר של יבואניות רכב

סקר הסקרים: לפיד מתחזק ומתקרב לסער, בנט במגמת ירידה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים ● גלובס מביא את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ובודק מי מתחזק, מי נחלש ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● העמוד מתעדכן באופן שוטף עם כל סקר חדש שמתפרסם

בוב סוואן,/ צילום: רויטרס

אינטל היכתה את צפי האנליסטים: הכנסות של כ-20 מיליארד דולר ברבעון האחרון

בשורה התחתונה הציגה החברה רווח של 5.86 מיליארד דולר, 1.42 דולר למניה ● ללא פריטים חד פעמיים עמד הרווח על 1.52 דולר למניה ● התוצאות פורסמו לפני סיום המסחר בוול סטריט ומניית אינטל הגיבה בעלייה של כ-6.5% בסיום המסחר, ולאחר מכן עברה לירידות

"שופס" במגוון פלטפורמות / צילום: אתר החברה

הדרך של פייסבוק ואינסטגרם להפוך לערוץ קניות עוברת בתל אביב

במאי השיק מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג את "שופס", היוזמה העדכנית של ענקית הרשתות החברתיות לפצח את נושא המסחר המקוון ● שני הישראלים שעומדים מאחורי פיתוח "שופס" מדברים על עתיד הקמעונאות, הפידבקים מהלקוחות ומתייחסים לתלות הגוברת של מותגים בפייסבוק

מתוך הסרט "קרעים של אישה" / צילום: Benjamin Loeb  Netflix

"קרעים של אישה": כמו שיר לא מוצלח בסדנת כתיבה

בסוף הסרט "קרעים של אישה" (נטפליקס) נראה כאילו מישהו התפרץ לסט וצעק "מה  זה! למה כולם עצובים? יאללה, תחייכו קצת!"