גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדילמה הבלתי אפשרית של מנכ"ל שירביט: לשלם או לא לשלם את הכופר?

האדם שהכי פחות צריך לקנא בו הערב הוא מנכ"ל חברת שירביט ● אם ייכנע, ייתפס כמי שהעדיף את טובת לקוחותיו מעל הכל, אך עלול לפתוח שערי גיהינום של מתקפות סייבר על כלל המשק בישראל ● אם לא ייכנע - יואשם בהפקרת לקוחותיו

פשעי סייבר, האקר בפעולה / צילום: Shutterstock ארטם אולשקו
פשעי סייבר, האקר בפעולה / צילום: Shutterstock ארטם אולשקו

כמו בסרט אימה, השעון בחברת הביטוח שירביט מתקתק לקראת השעה תשע מחר בבוקר. אז יחלוף האולטימטום שהציבו ההאקרים שפרצו אל שרתי חברת הביטוח ומאז מדליפים מסמכים המכילים פרטים אישיים רגישים על לקוחות החברה, באחת ממתקפות הסייבר החמורות והמתוקשרות שאירוע עד כה בישראל.

על פי האולטימטום שפורסם הלילה, הזהירו הפורצים את החברה כי אם לא תשלם להם סכום של 50 ביטקוין - כמיליון דולר - עד מחר בשעה זו - ימשיכו להדליף לרשת עוד ועוד חומרים שתפסו, מעבר לדוגמיות שכבר פרסמו בערוץ הטלגרם שפתחו לצורך המתקפה, בכדי להוכיח את רצינות טענותיהם. על פי נוסח הודעת האיום - אם לא ייעתרו לבקשה, כל 24 שעות נוספות שיחלפו יכפילו את סכום הכופר שהתוקפים דורשים על מנת לעזוב את שירביט במנוחה.

ההחלטה לא פשוטה בעליל. אם יחליט שלא להיכנע לתוקפים, עלול המנכ"ל להיתפס אחראי בעיני הלקוחות וההנהלה להפקרת המידע עליהם. אם ייכנע - יישלח מסר שיהדהד סביב הגלובוס - הישראלים משלמים.

מתקפת הסייבר על שירביט אינה חמורה בהשוואה להתקפות הסייבר המפורסמות הגדולות שאירוע בעשור האחרון בעולם, אך יחסית לשוק הקטן שלנו, זו המתקפה החמורה ביותר. יש לכך שלוש סיבות עיקריות: מספר הלקוחות שפרטיהם עלולים להיחשף; העובדה שבין לקוחות החברה בכירים בשירות המדינה; והפרופיל התקשורתי הגבוהה שלה, שאחד מתוצאות הלוואי שלו הוא זריעת פחד וחוסר אמון במוסדות הפיננסיים בקרב הציבור. פרשות תקיפה נגד חברות משמעותיות בהרבה משירביט, כמו ורינט וטאואר, עברו בשקט יחסי, בין היתר משום שהם לא לוו בכיסוי תקשורתי אינטנסיבי.

אלא שהכיסוי התקשורתי המועט לא נבע מחוש אחריות מפותח של התקשורת, כמו שהוא נבע מכך שהתוקפים לא הדליפו לה פרטים. משבר שירביט שונה בכך משום שכאן היוזמה נמצאת בידיים של התוקפים. דווקא משום שהפרשה נמצאת במוקד תשומת הלב התקשורתית, על התקשורת לתת כמה שפחות לתוקפים לקבוע את סדר היום, לנהוג באחריות, ולעשות הכל כדי שלא ללבות את האש. מאחר שמדובר במשבר הסייבר התקשורתי המשמעותי הראשון, האופן שבו ננהג עתה עשוי להכתיב את המשך הדרך.

לכן, קודם כל, אין זה הזמן לחיפוש אשמים. כפי שציינו בתחילת טור זה, מדובר במגפה עולמית שפוגעת בארגוני ענק בכל העולם. בעולם כבר הבינו שמתקפות סייבר לצורכי סחיטה הן לא פחות מגפה מהקורונה, וארגון מדינות ה-G7 אף קרא לפעולה עולמית למיגורה. הסיכון בהחלט היה ידוע מראש, ומחושב - עדיף לספוג מתקפות סייבר ובלבד שהמשק העולמי ימשיך לתפקד ולא יקרוס.

אלא אם היתה רשלנות בוטה (מערך הסייבר התריע כי ארגונים רבים התעלמו מפניות לבצע פעולות פשוטות, אך קריטיות, לסתימת חורים ברשתות הארגוניות) יש להעניק גיבוי לראשי החברה שיקבלו את ההחלטות הנכונות ביותר תוך שקילת האינטרסים של לקוחותיהם אך גם האינטרסים הציבוריים.

על הכף עומדים כעת שני שיקולים מרכזיים. ראשית, גם אם שירביט תבחר, וחוקית כמובן זו זכותה, להיכנע לתוקפים, כל בכירי החברה בוודאי כבר יודעים שכניעה אינה ערובה לחיסול הפרשה. בכניעה החברה לוקחת סיכון אדיר שהיא גם תאכל את הדגים המסריחים וגם תגורש מהעיר. דהיינו - גם תשלם, וגם המידע ידלוף בכל זאת.

שנית, ייתכן שבחברה יעדיפו להמתין ולראות מה יעשו התוקפים מחר בתשע בבוקר אם לא ישלמו את הכופר. יכול להיות שבחברה יבחרו לבחון את התוקפים כדי לגלות האם יש להם קלפים רציניים בשרוול, או שהם בילפו. קשה יהיה להאשים את החברה שתבחר בכך.

כך או כך, על הרשויות לשקול היטב את האפשרויות שעומדות בפניהן, ולהחליט עד כמה רחוק הן מוכנות ללכת בסיוע לשירביט, מתוך ראייה של טובת כלל המשק. הן יצטרכו לחשוב עד כמה הן מוכנות להעניק לה גיבוי, גם אם תקבל החלטות לא פשוטות.

הסיבה לכך דווקא כן פשוטה - על הרשויות לוודא שהחברה לא תעדיף את האינטרס האישי שלה, של מנהליה, או של לקוחותיה, במה שנקרא כיסוי תחת, אם ההחלטה שתקבל עלולה להעניק תמריץ לתוקפים להמשיך לרכז מאמצים במשק הישראלי, במקום ללכת לחפש קורבנות במקומות אחרים. בגיבוי, הכוונה הן במישור החומרי והן במישור החוקי. בין אם משמעות הדבר סיוע בפיצוי הלקוחות, או פטור חריג מחבות משפטית. הכוונה ברשויות היא גם לרשויות הביטחון, אך גם רשויות המשפט ושוק ההון.

בעולם, מספרים בכירים רבים בתעשיית הסייבר, קיימת סברה, מגוחכת כמובן, שמעל לישראל מתנוססת כיפת ברזל וירטואלית שהפכה את מדינת היהודים לחסינה ממתקפות סייבר. לישראל יש אולי מערכות הגנה מפוארות אך אף מערכת אינה חסינה. ישראל היא מדינה דמוקרטית והגבולות הווירטואליים שלה כמו הגבולות הפיזיים - פתוחים. אולי בזכות פרשת שירביט רמת המודעות והאחריות במשק הישראלי האזרחי לצורך במשמעת בסיסית של בהגנת סייבר, לטובת כל הצדדים המעורבים - מהממשלה ועד אחרון האזרחים.

עוד כתבות

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

רשות שוק ההון דוחה בשלושה חודשים את תחילת הרפורמה בביטוח תאונות אישיות

כשבוע לפני שההוראות לשינוי תחום הביטוח האמור, שלדברי הרשות עצמה רווי בכשלים, היו אמורות להיכנס לתוקף, הרשות מאפשרת לחברות הביטוח לדחות את היישום לתחילת מאי ● זאת, לדברי הרשות, "בשל בקשות מחברות הביטוח, קשיים בהיערכות לאור מגפת הקורונה, וקשיים מיכוניים ופרקטיים"

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

אושר: נתב"ג ייסגר לתנועת מטוסים בטיסות מסחריות למשך 14 ימים לפחות

בשלב זה הוחלט כי נתב"ג ייסגר מיום שלישי 26.1 ועד 31.1 ● ועדת חריגים תקבע מתי לאשר טיסות ● נתניהו: "בניגוד למה שאומרים, אנחנו מקדימים את כל העולם. אף מדינה לא עשתה את מה שאנחנו הולכים לעשות"

דורון גרסטל, מנכ"ל פריון / צילום: תמר מצפי

"נכס ייחודי בעולם המדיה הדיגיטלית": פריון גייסה 66 מיליון דולר בנאסד"ק

החברה תכננה בתחילה לגייס סכום של 50 מיליון דולר אך לאור הביקושים הגבוהים, הגדילה את היקף הגיוס ל-57.4 מיליון דולר ● לאחר שהחתמים בהנפקה מימשו אופציה שניתנה להם לרכישת מניות נוספות, גדל הגיוס כאמור ל-66 מיליון דולר

גארי ברנט / צילום: מצגת החברה

אקסטל השלימה מימון מחדש למגדל CPT בהיקף של 380 מיליון דולר

ההלוואה נושאת ריבית שנתית גבוהה של 14% ● לדברי אקסטל יתרת סכום ההלוואה החדשה, בסך של 55.5 מיליון דולר הועברה לידיה לצורך שימוש חופשי

תור לבדיקת קורונה בהיכל שלמה ת"א / צילום: בר - אל

הווריאנט מקליפורניה הגיע לישראל; אין הוכחה שהחיסון אינו יעיל נגדו

משרד הבריאות דיווח הערב כי זיהה חמישה בני אדם שנדבקו בווריאנט מלוס אנג'לס ● פרופ' רות הרשברג: "אין סיבה לפאניקה, הציבור צריך להבין שצריך להתחסן כמה שיותר מהר, וכאשר מתחסנים, זה לא אומר שאפשר 'לפרוק עול'"

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות / צילום: איל יצהר

בשל העדר תקציב: רשות החדשנות עוצרת מענקים חדשים לסטארט-אפים

הרשות הודיעה היום לחברות כי מאחר שלא קיבלה מסגרת תקציב ל-2021, היא אינה יכולה לאשר בשלב הזה מענקים חדשים ● מתחילת השנה התקבלו כבר ברשות החדשנות 188 בקשות למענקים שיעלו לדיון רק לאחר קבלת מסגרת התקציב

מטרו / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"הרכבת תאפס את ערך הדירות": מי מתנגדים למטרו ומדוע

אלפי תושבים ברעננה חוששים שפרויקט המטרו יפגע אנושות בערך בתיהם ובדרך נמיר בת"א דואגים שהרכבת לא תאפשר להם לבצע התחדשות עירונית ● בעוד יומיים יסתיים המועד להגשת השגות (התנגדויות) נגד המקטע הצפוני של קו המטרו M1 ● גלובס עושה סדר

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

לקראת סגירת נתב"ג: אלה השאלות שהממשלה תצטרך להכריע בהן

על רקע הביקורת הציבורית על השארת נתב"ג פתוח למרות המוטציות שהתגלו בעולם, תתכנס הממשלה לדיון שבו ככל הנראה יוחלט על סגירת נמל התעופה לשבועיים לפחות ● אלה הנושאים הפתוחים שהממשלה תצטרך לתת להם פתרון, לאחר שיוחלט על הסגירה

נקסטפרם. טכנולוגיה המתבססת על שמרים / צילום: מצגת החברה

תיאבון לפוד-טק: נקסטפרם השלימה הנפקה לפי שווי של 115 מיליון שקל

החברה, המפתחת רכיבי מזון ייחודיים בשמרים, גייסה כ-30 מיליון שקל בעיקר ממוסדיים

רון חולדאי, ראש עיריית ת"א / צילום: איל יצהר

השופט פוגלמן אסר על רון חולדאי לבצע תעמולת בחירות בעמוד הפייסבוק שלו

יו"ר ועדת הבחירות, השופט עוזי פוגלמן, קבע כי עמוד הפייסבוק הנוכחי של רון חולדאי לא יוכל לשמש אותו לתעמולת בחירות, מכיוון שהעמוד משמש בפועל כעמוד רשמי של ראש עיריית ת"א ● "חולדאי רשאי לפתוח עמוד פייסבוק חדש לטובת מפלגתו או לטובת מועמדותו שלו"

בני גנץ / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

הממשלה אישרה את סגירת נתב"ג החל ממחר בערב

נתב"ג יסגר עד ה-31 בינואר, אך ההמשלה צפויה להעריך את ההגבלות ● בני גנץ פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבדוק נקיטת צעדים משפטיים נגד מנהיגי ציבור במגזר החרדי ובכלל, הנותנים הנחיות שונות מאלה של הממשלה ● רה"מ נתניהו: "בשבוע הקרוב נקיים דיון לגבי אסטרטגיית היציאה מהסגר"

לן בלווטניק / צלם: יחצ

שותפה חדשה ברשת 13: דיסקברי רוכשת 21% ממניות החברה

כפי שנחשף בגלובס, ענקית המדיה האמריקאית תיכנס כשותפה בחברה ● דיסקברי נכנסת על חשבון המניות של קבוצת אנדמול שתצא לחלוטין מרשת, ודילול המניות שמחזיקים אודי אנג'ל ומשפחת שטראוס שיחזיקו כעת יחד 14% מרשת

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

משמאל ומימין, במערכת הפוליטית תוקפים את התוכנית הכלכלית של הליכוד: "תעמולת בחירות"

ראש הממשלה ושר האוצר הציגו היום תוכנית כלכלית חדשה, שכוללת מענקים והקלות בירוקרטיות ● במערכת הפוליטית לא התרשמו והאשימו את השניים בקידום כלכלת בחירות

הנשיא ביידן מתחת לציור של לינקולן מתייחס לתוכנית הכלכלית בבית הלבן, שישי / צילום: Reuters, JONATHAN ERNST

מאה שעות של אדרנלין בבית הלבן של ג'ו ביידן

עם ערימות של צווים נשיאותיים על שולחנו, ביידן התחיל את נשיאותו בפרץ מרשים של פעילות - אבל גם בהמהומים מוקדמים של אי נוחות מימין ● "הוא דיבר על אחדות, כמו איש מרכז, אבל הוא מושל כמו איש השמאל הקיצוני", התלונן סנאטור רפובליקאי

באר שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

המעבדה של מאסטרקארד ו-Enel X בב"ש מחפשת חברות פינטק וסייבר

מעבדת החדשנות FinSec Innovation קוראת לסטארט-אפים הנמצאים בשלבי בדיקת היתכנות להגיש מועמדות ● שתי החברות זכו במאי במכרז של רשות החדשנות להקמת המעבדה במימון של 13 מיליון שקל על פני שלוש שנים

בנימין נתניהו + ישראל כץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בניגוד לעמדת היועמ"ש: נתניהו וכ"ץ הודיעו על תוכנית מענקים נוספת למשקי הבית, למובטלי הקורונה ולעסקים

ראש הממשלה ושר האוצר מציגים כעת תוכנית כלכלית על אף שהיועמ"ש הזהיר אותם מקידום צעדים כלכליים העשויים להיחשב לצורכי הבחירות ● נתניהו: "אם התוכנית לא תאושר, היא תידחה בחודשים רבים עד לממשלה הבאה"

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל / צילום: Associated Press, Michael Kappeler

הראשונה באירופה: גרמניה רכשה טיפולי נוגדנים בקורונה בסכום של 400 מיליון אירו

לפי שר הבריאות הגרמני יינס שפאן, שהודיע היום על הרכישה, גרמניה רכשה כ-200,000 מנות של הטיפול, שנועד להגביר את רמת הנוגדנים בדם נגד נגיף הקורונה ומיועד לחולים בסיכון גבוה

עדי צים / צילום: יחצ

פרויקטים של בנייה וייצור דבש ללא דבורים: ההשקעות החדשות של עדי צים

צים מעמיד הלוואה לחברת הפרויקטים אחים יעקובי, שעשויה להפוך אותו לשותף בהון בחברה ● בד בבד הוא פועל להכניס לבורסה את בי-יו דבש, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצור דבש "מתורבת"

איתי בן זאב / צילום: תמר מצפי

הבורסה נגד הצעד של רשות ני"ע בקרנות הסל על הבנקים: "תייצר מדד נכה ולא אטרקטיבי"

לפני פחות משבועיים הורתה הרשות כי על קרנות הסל שעוקבות אחר מדד הבנקים 5 המקומי להקטין את החשיפה למניות שני הבנקים הגדולים, ולהגדיל את החשיפה לאחרים ● בבורסה ובקרב מנהלי קרנות הנאמנות מבקרים את המהלך, שברשות מגדירים כ"תיקון עיוות היסטורי" ● ברשות טענו לאחרונה כי מדובר ב"תיקון עיוות היסטורי" והטילו ספק בשיקולי הבורסה

עודד שמיר / צילום: איל יצהר

נציב שירות המדינה פסל את מינוי עודד שמיר למנכ"ל האוצר

פרופ' דניאל הרשקוביץ קיבל את המלצת ועדת החריגים לפיה לעת הזאת יש לבחור לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר ממלא מקום מקרב עובדי המדינה ● "החלפת מנכ"ל בתקופת בחירות עלולה לגרום לחוסר יציבות שלטונית ולתפקוד לקוי של המשרד"