גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חולה אחד חדש התגלה: האסטרטגיה הטייוואנית למיגור הקורונה עומדת למבחן

בימים אלה עומדת האסטרטגיה הטייוואנית למיגור הקורונה במבחן, עם הגילוי של חולה ראשון שמקור הדבקתו לא ידוע • ג'נט יואנג, מנכ"לית מערכת הבריאות הגדולה בטייוואן, מסבירה מה איפשר למדינה להציג נתונים מעוררי קנאה עד כה, ומדברת על המאמץ להפוך את בתי החולים לחדשניים

767 חולים מאומתים. 7 מתים. 0 סגרים. אלה מספרי הקורונה הרשמיים של טייוואן, מדינה המונה כ-20 מיליון איש. בימים אלה יש שם "גל שני" של תחלואה שבו נרשם שיא מקומי: 24 חולים חדשים, אך למספר 7 מתים לא נוסף אפילו לא אדם אחד זה כמה חודשים. כדי לא להרוס את הרקורד שבנתה, טייוואן הוציאה הנחיות בידוד קשוחות מאוד למגיעים מחו"ל, למאומתים ולבאים איתם במגע. מעבר לכך, עד כה הכול במדינה התנהל כרגיל.

בימים אלה, האסטרטגיה של טייוואן, שכוונה בעיקר למניעת הכניסה של הנגיף מבחוץ, עומדת למבחן. הממשלה הודיעה על חולה מאומת ראשון שמקור הדבקתו אינו ידוע. בישראל, זה קרה כמה שבועות בלבד אחרי שהמגפה הגיעה לארץ. האם טייוואן תצליח לשמור על המספרים המדהימים שלה ולהמשיך להימנע מהטלת מגבלות על התושבים? המבחן הזה מתרחש בדיוק בזמן שמדינות אחרות מנסות ללמוד מהניסיון הטייוואני ולשלוט בגבולותיהן כדי למנוע את כניסתה של המוטציה החדשה.

קנס על שמונה שניות מחוץ לבידוד

"היינו בסיכון לפגיעה משמעותית מהקורונה, כי נכנסים למדינה בכל יום 4,000 איש מסין", אומרת ג'נט יואנג (Janet Huang), מנכ"לית מערכת הבריאות הגדולה בטייוואן שו-צ'ואן (Show-Chwan) . "המפתח לתגובה שלנו היה הניסיון ממגפת הסארס. בזכותה יש לנו היום ניסיון ומומחיות בבריאות הציבור, ואנשי מקצוע בתחום. כבר בתחילת המגפה, מסכות היו מקובלות יחסית. תמיד ידענו שאם יש לנו שיעול או חום קל, אנחנו חייבים לעטות מסכה או לא לצאת מהבית. אנחנו רגילים להגן על עצמנו מאחרים. אז הפעם הרחבנו את השימוש במסכות".

הרחבת השימוש במסכות נעשתה לא רק הודות לתרבות הטייוואנית. הממשלה קיבלה על עצמה את המשימה לייצר אותן ולהפיץ אותן בחינם לכל האזרחים.

כל אזרחי המדינה קיבלו יפה את הרעיון של המסכות?
"אנחנו מקבלים הכול".

הרחבת השימוש במסכות, תשומת הלב להיגיינה והימנעות מיציאה החוצה עם תסמינים נשימתיים הפחיתו גם את מקרי השפעת ומחלות מערכת העיכול המידבקות בעשרות אחוזים. אולם השליטה בקורונה כנראה נבעה בעיקר מהשליטה בגבולות שמנעה את התפשטותה.

מיד עם תחילת המגפה, סגרה המדינה את הגבולות וגזרה בידוד מוקפד על האזרחים ועל העובדים הזרים החיוניים שחזרו מחו"ל. לרוב, הם הוכנסו למלוניות בידוד, שסביבם מפטרלת "משטרת בידוד" מיוחדת. לאחרונה נקנס עובד מהפיליפינים בסכום של 3,500 דולר משום שיצא מחדרו למסדרון למשך שמונה שניות.

בתמורה לקשיחות הזאת, מערכות החינוך, המסעדות ועולם התרבות וההופעות נותרו פתוחים. בניגוד לסין, לא נערכו שם מעקבים אחרי אזרחים לא מבודדים, והכלכלה, שלפני המגפה הייתה בצרות, צומחת כעת ב-2%.

נוסף על מדיניות הגבולות, הקימה הממשלה מערך חקירות אפידמיולוגיות מתוחכם ונרחב, שצבר את ניסיונו לא רק מהסארס אלא גם מהאיידס. כל המקומות הציבוריים - ברים, מסעדות ואפילו מועדונים מפוקפקים - התבקשו לאסוף אמצעי קשר מכל אחד מהלקוחות שלהם, כדי שניתן יהיה להגיע אליהם במקרה שיהיה צורך בבידוד. איסוף המידע נעשה תוך הבטחה שהמידע נשאר במערך האפידמיולוגי ולא עובר לשום מאגר ממשלתי, ועם אפשרות לתת שם בדוי או טלפון חד-פעמי. ברגע שנוצר קשר עם כל מי שבא במגע עם החולה המאומת, העסק נפתח מחדש, ולכן היה תמריץ לבעלי העסקים לשתף פעולה.

גישה חיובית א-פוליטית

הריכוזיות של מערכת הבריאות במדינה תרמה גם היא להצלחה. "מערכת הבריאות שלנו מבוססת על מבטח ממשלתי אחד, עם מעט פעילות פרטית, ולכן כל המידע המשמעותי נמצא במאגר רפואי אחד", אומרת יואנג. "הגישה של הציבור ושל הרופאים היא מאוד פרו-דיגיטלית, ולכן לא התקשינו לעבור לרפואה מרחוק, בעיקר עבור המבודדים, שקיבלו כל יום שיחה מהממשלה לראות אם הם מתנהגים יפה".

שרת הדיגיטציה והמחשוב בטייוואן, ההאקרית לשעבר אודרי טאנג (השרה הטראנסג'נדרית הראשונה במדינה), אמרה לאחרונה בראיון ל-NPR: "הטכנולוגיה שניצחה את המגפה היא קודם כול מים וסבון, אלכוג'ל ומסכות, אבל גם הטכנולוגיות הדיגיטליות היו משמעותיות. יש לנו מערך של 'אזרחים האקרים' שכל הזמן ממציאים טכנולוגיות לתועלת הציבור. אחת מהן הייתה אפליקציה שמראה באילו בתי מרקחת יש מלאי של מסכות אבל אין תור".

טאנג מיתגה את התגובה הדיגיטלית למגפה כ"Fast, Fair and Fun". כך למשל, הציבור קיבל קו חם לא רק לשאלות למשרד הבריאות, אלא גם להצעות חדשות, שהתייחסו אליהן ברצינות. כאשר אחד הנערים התלונן שמשפחתו הצליחה להשיג רק מסכה בגוון ורוד והוא מתבייש ללכת לבית הספר, הוחלט שלמחרת כל צוות משרד הבריאות יעטה מסכה ורודה בתדרוך היומי הפתוח לציבור. "כך הפך הנער למגניב כמו הגיבורים של המגפה", אמרה טאנג ל-NPR. המשפט הזה מעיד יותר מכל על ההבדל התרבותי בטיפול במגפה.

יואנג אומרת שייתכן שיש פה ביצה ותרנגולת: הגישה החיובית והא-פוליטית להנהגה שהובילה את התגובה למגפה הביאה לכך שלא הוטלו מגבלות חמורות על האוכלוסייה, והיעדר המגבלות (בניגוד לסין ואחר כך ליתר העולם) חיזק את האמון של האוכלוסייה בממשלה. "אנחנו באמת מרוכזים כולם בלנצח את המחלה", אומרת יואנג. "פחות אכפת לנו מעצמנו ויותר מהקהילה שבה אנחנו חיים, זו תפיסת עולם. לא הייתי רוצה להיות זו שהפיצה את המחלה".

חזון העיר הרפואית החכמה

לרשת בתי החולים שו-צ'ואן, שיואנג מנהלת, יש היסטוריה של 50 שנה. היא נוסדה על ידי ד"ר שו צ'ואן, רופא מנתח שהתחיל את המיזם עם 20 מיטות. היום יש ברשת 3,600 מיטות בשמונה בתי חולים - סדר גודל של שיבא ואיכילוב יחד. ההכנסות השנתיות עומדות על כ-500 מיליון דולר. בשנים האחרונות הרשת מתרחבת בשני מובנים: היא מתרחבת מחוץ למדינה, לדוגמה למלזיה וליפן, והיא מתרחבת לתחום החדשנות. היא אחת הרשתות הרפואיות הראשונות בטייוואן שהקימה מרכז חדשנות וחברת מסחור.

בשנים האחרונות הקימה רשת שו-צ'ואן כמה חברות מכשור רפואי, כולל מיזם מצליח לפיתוח אנדוסקופ משופר. כמו כן יש לרשת מיזם משותף עם חברת המחשוב אסוס, לדיגיטציה של בית החולים ולשיפור יכולות הרפואה המותאמת אישית, בין השאר באמצעות מכשירי ניטור מקוונים; אפליקציות בריאות דיגיטלית לחולים כרוניים; רובוטים רפואיים שיכולים לבצע או להנחות את החולים הכרוניים בביצוע בדיקות רפואיות מורכבות יחסית בבית, וכן רובוטים סיעודיים וחברתיים עבור המאושפזים בבתי החולים. החזון להמשך הדרך הוא להגיע ל"עיר חכמה" מבחינה רפואית, שבה בתי התושבים ומכשירי ניטור שנמצאים בהם מחוברים באופן קבוע לבית החולים. כך, בית החולים הוא מעין חמ"ל לניהול הבריאות של תושבי העיר, גם כשהם אינם חולים או מאושפזים.

שיתוף הפעולה עם אסוס כולל גם הצעה משותפת לחברות תרופות ולמכוני מחקר בתחום פיתוח התרופות: החברות יכולות לקבל חבילת מידע רפואי מבית החולים וחבילת שירותי מחשוב מחברת המחשוב לשם ביצוע מחקר ביג דאטה בתחום פיתוח התרופות בהתאמה אישית.

הרופאים מקימים סטארט-אפים

יואנג, שהגיעה במקור מרפואת השיניים, משמשת בתפקידי ניהול בבית החולים זה 20 שנה.

איך פועלת מערכת הבריאות של טייוואן?
"הרפואה היא ציבורית, כולם מבוטחים על ידי הממשלה, שמכסה את כל מה שמשמעותי. אפשר גם לקנות ביטוח פרטי, אבל יש הגבלה על שירותי הרפואה שאפשר לרכוש, אפילו אם כל התשלום הוא מהכיס. רמת שביעות הרצון מהרפואה כאן היא מאוד גבוהה. הרופאים מאוד מוערכים, ובתי החולים מנוהלים על ידי הרופאים ולא על ידי אנשי הכספים".

מהם האתגרים העיקריים של מערכת הבריאות?
"היעדר תקציב. הרפואה הציבורית מקבלת רק 5%-6% מהתל"ג (לעומת 7.5% בישראל, 10% בבריטניה או 16.9% בארה"ב - ג"ו). בגלל הגישה הלא קפיטליסטית לבתי החולים, קשה לנו ליצור תעשייה רפואית, כי אין לכך מספיק משאבים. אם בית החולים לא נהנה ישירות מהטכנולוגיות האלה, הוא לא מתעניין, ואין לו כסף להשקיע בשום דבר חוץ ממה שדרוש לתפעולו כבית חולים".

איך נראה האקוסיסטם הפרטי של השקעות בתחום הבריאות?
"יש קרנות הון סיכון, הן רוצות לעבוד עם בתי חולים, אך הקצב שלהם אטי להן מדי. בחמש השנים האחרונות המדינה החליטה להגדיל את ההשקעה בתחום הזה, ודברים קצת משתנים. בתי החולים מתחילים להיות מעט יותר חדשניים, אך לרובם אין עדיין, למשל, חברות מסחור.

"הרופאים עצמם כן מקימים סטארט-אפים מחוץ לבית החולים, לעתים קרובות בתמיכה של תוכנית ממשלתית שהוקמה לפני כעשור, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד. כאשר הרופאים מסיימים את התוכנית הזו, יש להם בסיס להקמת חברה, וזה לפעמים מצליח. יש לנו גם חברות הייטק מצליחות שרוצות להיכנס לתחום הבריאות, וחברות מכשור רפואי שהוקמו על ידי מהנדסים".

אחד הגורמים שתומכים בהקמה של חברות חדשות בטייוואן הוא חברת i2i (innovation to industry) המקימה ומנהלת אקוסיסטם טכנולוגי שתומך ומקשר בין בעלי עניין בתחום החדשנות במדינה. i2i היא אחד מארבעה גופים המנהלים חממות יזמות ממשלתיות ונחשבת הגוף הגדול ביניהם. כמו כן, יש לה תוכנית הזנקת חברות בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה והמסחר בטייוואן, ארגון חברות הביומד המקומי, וכן גורמים מן האקדמיה ותעשיית ההייטק, וגורמי הון סיכון.

מה האתגרים הגדולים ביותר עבור הסטארט-אפים שלכם?
"להביא מנהלים מנוסים, שנמצאים במחסור, לצלוח את שלב המסחור, בעיקר השיווק והמכירות מחוץ לטייוואן, אבל גם להכניס את המוצר לבתי החולים אצלנו. מצד שני, יש לנו 20 מיליון איש במאגר מידע אחד, והכול ממוחשב, אז זה מאוד מקל על החברות בתחום הבריאות הדיגיטלית".

מה מעניין אתכם בישראל?
"לישראל יש שפע אדיר של חברות סטארט-אפ בתחום הרפואי, ואפילו אם יש לחברות אותן בעיות, יש למדינות חוזקות שונות. יהיה מעניין לעבוד יחד בתקווה שהקצב המשותף יהיה מהיר יותר". 

"הסחר מול טייוואן היה רדום, אבל עכשיו הוא מתעורר"

לדברי רני שיפרון, מנכ"ל חברת הייעוץ הישראלית Healthier Globe ונציג i2i בישראל, יש היום 17 הסכמים בין שו-צ'ואן לחברות ישראליות. ביניהם הסכמים מסחריים, הסכמי פיתוח משותף ופיילוטים. במסגרת תוכנית הזנקת החברות של i2i שהושקה ביוני האחרון, נחתמו הסכמי פיילוט עם ארבע חברות ישראליות. לדברי שיפרון, הארגון עובד עם כמה מערכות קליניות נוספות, מלבד רשת בתי החולים.

"הסחר מול טייוואן היה רדום למדי עד השנה האחרונה, אבל עכשיו הוא מתעורר", הוא אומר. אפשר לראות זאת למשל בפעילות המשותפת של חברת ReSymetry הישראלית, המפתחת טכנולוגיה לזיהוי וניתוח תנוחות של אנשים על מערכות ישיבה (כלומר, כיסאות) כדי למנוע פגיעה הנובעת מישיבה ממושכת. החברה הישראלית יצרה שיתוף פעולה עם חברת Karma Medical Devices הטייוואנית, שהושקעו בו כבר 2 מיליון דולר. 

החברות הישראליות שעושות פיילוטים בטייוואן

Tenuto Medical
מבצעת בדיקה מוקדמת לזיהוי סרטן באמצעות בינה מלאכותית

Serenno Medical
מפתחת מכשור למעקב וזיהוי מוקדם של נזק כלייתי בחולים המאושפזים בטיפול נמרץ

PathKeeper
מפתחת טכנולוגיה לפישוט ניתוח מונחה ניווט

Libra@Home
מפתחת טכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תוצאות שיקום

שו-צ'ואן

מערכת הבריאות הגדולה בטייוואן, שנוסדה ב-1972 ומנהלת היום 8 בתי חולים באסיה ● ברשת 3,600 מיטות, 5,000 אנשי צוות רפואי ו-200 אנשי IT  ● ההכנסות השנתיות הן כ-500 מיליון דולר ● התחילה לפעול לאחרונה במדינות נוספות במזרח אסיה, ובהם יפן ומלזיה ● חתמה לאחרונה על 4 הסכמי פיילוט עם חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות בריאות

ג'נט יואנג

מנכ"לית מערכת הבריאות הטייוואנית שו-צ'ואן • בעלת תואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת טוליין ותואר ברפואת שיניים • לפני תפקידה הנוכחי מילאה שורת תפקידי ניהול בשו-צ'ואן

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק