הטרנד הכפרי: הביקוש לבתים צמודי קרקע בפרברים מזנק, האם אחרי הקורונה תהיה חזרה לערים?

בעוד הסגר השלישי בעיצומו, נתוני אתר הנדל"ן יד 2 מגלים שההתעניינות בבתים פרטיים הכפילה את עצמה בשנה האחרונה. בשנת 2019 חיפשו כ-4 מיליון איש נכס תחת הקטגוריה של "בית פרטי או קוטג'", לעומת 8.5 מיליון בשנה הנוכחית.
בניגוד לכל התחזיות שדיברו על תחיית העירוניות והתחדשות מרכזי הערים, הציבור הישראלי מחפש פיסת דשא משלו. על פי הנתונים, 4,304 איש התעניינו במגורים בבנייה צמודת קרקע בתל מונד בשנת 2019, לעומת 9,500 ב-2020; בזכרון יעקב 9,982 ב-2020, לעומת 5,180 בשנה שקדמה; בהוד השרון 17,364 לעומת 9,539; בגדרה, 11,089 לעומת 6,562 ויש דוגמאות נוספות רבות.

מצד שני, ביד 2 אומרים שהיצע הבתים צמודי הקרקע שמוצעים למכירה או להשכרה ירד, אפילו במקומות מרוחקים כמו ערד וירוחם.

ניר חן, מנהל מחקר באתר יד 2, מסביר שיש קשר הדוק בין תקופות הסגרים לעלייה בביקוש: "אנחנו רואים שבתקופת הסגר הראשון, בחודשים מרץ ואפריל, היה שפל בביקושים. הסיבה הייתה ריחוק חברתי וחרדה כלכלית. החל מחודש מאי אפשר לראות עלייה ניכרת בביקושים לבתים פרטיים. אנשים הבינו שהם צריכים יותר מרחב. כשאתה מבלה יותר זמן במקום מסוים אתה רואה את הדברים הפחות טובים.

"החל ממאי אפשר לראות עלייה מטורפת בביקוש לבתים פרטיים. אם במרץ חיפשו 92 אלף גולשים בית או פרטי או קוטג', הרי שבאפריל היו כבר 136 אלף גולשים ובחודשים מאי, יוני, יולי, אוגוסט וספטמבר הגענו ל-150 אלף גולשים. בסגר השני הייתה ירידה קטנה בהתעניינות. באוקטובר הגענו ל-217 אלף גולשים שחיפשו בית פרטי או קוטג'".

  

הקונים: "זרם מטורף של אנשים"

יניב גוטפריד, זכיין אנגלו סקסון בפרדס חנה-כרכור, מתאר ביקוש הולך וגדל באזורו: "עוד לפני שהגענו לקורונה הייתה עלייה בביקושים. אני חושב שזה קשור לבחירות ולזה שתוכנית מחיר למשתכן של כחלון התמסמסה. בחודש מרץ הכול נעצר, אבל מהרגע שהסגר התחיל להשתחרר, ובחודש יוני בפרט, הגיע לפה זרם מטורף של אנשים.

"את רוב הפונים הייתי מגדיר כ'ביקושים כבושים', כלומר, כאלה שהתאפקו ולקח להם זמן להגיע. אנחנו מזהים גם פלח שוק נוסף של אנשים מאזור המרכז שישבו בסגר בבית והבינו שהבית לא מתאים להם, קטן מדי, חסר להם שטח חיצוני, גינה שבה הילדים יכולים להשתולל. השיא היה באוגוסט ובספטמבר. הרוב הגדול של הקונים זה זוגות עם ילדים".
רותם דרור, זכיינית אנגלו סכסון בגדרה והאזור, מעידה אף היא על ביקוש גדל לצמודי הקרקע, גם אם לא נעשו יותר מכירות בפועל: "אנשים שפונים אלינו מבקשים כמה שיותר אוויר, בגלל הקורונה. בפגישות איתנו רבים מבקשים צמודי קרקע. אפילו זוגות מבוגרים שתכננו למכור בתים צמודי קרקע גדולים עצרו מכירות. הם מעדיפים להישאר בבית עם החצר".

מי האנשים שמתעניינים בצמודי קרקע בגדרה? מאיפה הם באים?
"גדרה יחסית קרובה למרכז ויושבת על צירים ראשיים, היא אטרקטיבית עבור רבים. יש משפרי דיור מגדרה, אבל גם כאלה מראשון וירושלים. אלה אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לגור בצמוד קרקע בעיר".

 טבריה. "צריך להתייחס יותר למרחב הציבורי" / צילום: בר - אל

המחירים: כבר במגמת עלייה

אוהד קרוננברג, זכיין רימקס בעפולה, מספר שהמחירים כבר מאמירים: "בעפולה, באופן כללי יש כרגע ביקוש גדול לדירות ולצמודי קרקע בפרט. הביקוש הוא מצד משפרי הדיור, שהחלום שלהם הוא לרדת לצמודי קרקע. עד היום הפער בין דירה בבניין לצמוד קרקע בעפולה היה קטן יחסית: מחיר דירת 4 חדרים בבניין חדש הוא בערך 1.1 מיליון, ובית צמוד קרקע דו-משפחתי היה 1.4 מיליון. הקורונה שינתה את זה והמחיר הממוצע של בית כעת הוא 1.7-1.9. כתוצאה מחוסר ההיצע יש מחסור בצמודי קרקע, ובגלל הביקוש המחירים התחילו לעלות".

על פי נתונים של סוכנות התיווך רי/מקס ישראל, על בסיס עסקאות שביצעו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי הבתים הפרטיים ב-2020. ביבנה, בצפת ובקריית מלאכי נרשמה עלייה של יותר מ-20%; ברעננה, כפר סבא וטבריה עלייה של 15%-20%; בפ"ת, אשדוד, חולון, ראש העין, רעות, בית שמש ונוף הגליל - עלייה של בין 10-15%; בב"ש, ראשל"צ, רחובות, נתניה, נהריה, עפולה, מכבים ושדרות יש עלייה של 5%-10%; בירושלים, עכו וחדרה יש עלייה של 5%.

 רעננה. "צריך לדייק את מגוון הדירות" / צילום: איל יצהר

הבריחה מהעיר: "סימן שהתכנון לא טוב"

מתכנן הערים עפר לרנר, שחבר בעמותת מרחב, מאמין שההתעניינות של תושבי הערים במעבר לפרברים אינה מעידה אלא על תכנון אורבני ואדריכלי לקוי: "משבר הקורונה חשף בצורה מאוד ברורה את העובדה שיחידות הדיור שלנו עובדות בצורה לא טובה. אנחנו שמים דגש על מטר רבוע, על התחדשות עירונית, תחבורה, אבל לא על תכנון יחידת המגורים, על הקשר עם החוץ, על איכות החללים המשותפים והמרחבים הציבוריים.

"בגלל מצב זה רוצים משקי בית שונים לעשות מעבר מדירות לצמודי קרקע. מכאן להשליך על ירידת מעמדה של העיר, זה צעד אחד רחוק מדי. אנשים עדיין, גם במצב הנוכחי, מקבלים בעיר מגוון רחב של מענים שהם לא יכולים לקבל בשכונות צמודות הקרקע".

פרופ' לגיאוגרפיה נורית אלפסי, מומחית לתכנון עירוני וחברת ועד איגוד המתכננים, לא מאמינה שהערים יאבדו את האטרקטיביות: "כשאין ברים וחדרי כושר ואפשרות להתחבר עם אנשים ברחוב וכל היתרונות של החיים במרכז העיר לא מתפקדים אז אין טעם לכאורה לשלם את המחיר. זה תהליך שאנחנו רואים בכל העולם.

 פרופ' נורית אלפסי. "סיטואציה זמנית שעשויה להיגמר בבת אחת" / צילום: תמונה פרטית

"אני חושבת שהסיטואציה הזו זמנית ויכולה להיגמר בבת אחת אם הקורונה נגמרת, ואני לא מאמינה שהביקוש לעיר יפחת. עובדה שהדבר החשוב לנו ביותר זה איפה אנחנו גרים. כולנו יודעים שבית זה לא ארבעה קירות וכמה מטרים בחצר, אלא מה שאנחנו יכולים לעשות ממנו. אנחנו צריכים לצאת החוצה, והקירבה לדברים היא ההזדמנות שלנו, וזה שווה הרבה מאוד כסף, כי זה מייצר המון כסף. אני לא רואה איך הנוסחה הזאת תשתנה".

דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, התייחסה להשפעת הקורונה על הביקוש לבנייה צמודת קרקע בפרברים בכנס "סביבה 2050": "אנחנו חושבים שמשבר הקורונה לא יגרום לנטישת הערים אלא עלינו לדייק יותר את מגוון הדירות, את תכנון יחידת הדיור, ובעיקר את המרחב הציבורי, שזה ההתייחסות ליותר עצים, צל, גינות כיס ומסחר קרוב לבית. אנחנו מדינה קטנה, צפופה, תוך 20 שנה תוכפל האוכלוסייה ותגיע ל-15 מיליון. אנחנו מאמינים בהתכנסות פנימה לתוך הערים כדי לשמור גם על השטחים הפתוחים".