גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוטציות של קורונה מתגלות, וגם אני הפכתי למוטציה של עצמי

מלחמת המפרץ הולידה את הממ"ד, החזירה את "זהו זה" והכירה לנו את ביבי ● 30 שנה אחר כך, ועדיין "זהו זה" ועדיין ממ"דים ועדיין נתניהו ● מה תשאיר מלחמת הקורונה שיחזיק לעוד 30 שנה?

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

הרבה זמן לא הרגשתי כזה סִנכרון עם כמעט כל מה שמדברים עליו בחדשות. המדינה בגירעון, וגם אני. הפוליטיקה במבוי סתום, וגם אני. האלימות בהפגנות גואה, וגם אני כועס יותר. התחלואה עולה, ואותי תקף צינון מרושע שגזל ממני לא רק את שנת הלילה אלא גם את היכולת לנשום עמוק. כשהנשימה רדודה, הכול רדוד ואין חשק לכלום. מוטציות של קורונה מתגלות, וגם אני הפכתי למעין מוטציה של עצמי אף שבמראה אני נראה די אותו דבר, רק קצת פחות.

אני מרגיש את הסגר הזה הרבה יותר ממה שהייתי רוצה. כמעט ולא יוצא מהבית למעט בענייני עבודה, מעביר ימים שלמים בטרנינג בחיק המשפחה הגרעינית. אני אוהב אותם מאוד, שככה יהיה לי טוב, אבל משפחה לא אמורה לבלות כל-כך הרבה זמן ביחד. צריך עוד אנשים בעולם, צריך שיהיה לאן ללכת כדי לרצות לחזור. כואב הלב על הילדים שכך נראית הכניסה שלהם לגיל ההתבגרות. הכול נראה לי עצוב. מערך הביצורים בנפש עמד יפה בסך הכול למשך שנה, אבל סדקים מתחילים להתגלות והחושך נכנס פנימה. זה מה שקורה כשנוטלים לך מהחיים את כל מה שכיף, ומשאירים את כל מה שפרנסה. קשה ככה. אומרים שאפשר לראות את האור בקצה המנהרה, אבל לא מספרים לך מה האורך שלה.

זה לא רק אני ואתם וכולם - אפילו העולם עצמו סובל מתופעות לוואי משונות למדי. השבוע למדנו שבשנה החולפת הסתובב כדור הארץ במהירות מוגברת. 2020 הייתה השנה הקצרה ביותר זה חמישה עשורים - הרגשתם שהיא עברה מהר, נכון? אין, לפעמים גם מילי שנייה יכולה לעשות את כל ההבדל. אנחנו לא יודעים למה; הרי לפי כל מה שידוע, כדור הארץ דווקא מאט בגלל התרחקות הירח ב-3.8 סנטימטרים בשנה, עניין שיוסיף שעה ליממה תוך משהו כמו 140 מיליון שנה. גם שינויי האקלים מאטים את סיבוב הכדור, תוצאה של הקרח שנמס מהקטבים ומילא את האוקיינוסים. כדי להתמודד עם זה מוסיפים מדי כמה שנים שנייה אחת לדקה האחרונה בשנה.

אבל שום דבר לא מסביר, נכון לעכשיו, את האטת הכדור, שככל הנראה תקצר כל יום ב־0.05 אלפיות השנייה ותיאלץ את המדענים לגרוע שנייה שלמה מהשנה - דבר שטרם קרה בהיסטוריה. שום דבר לא מסביר? הרי כבר הסברנו: אלה תופעות הלוואי של העולם. שום דבר פה לא מפתיע, שהרי אנחנו העולם ואולי הרצון הקולקטיבי של כולנו להיפטר מהשנה הזו היה מה שהאיץ את סיבוב הכדור - אנשים כבר חלמו חלומות שאפתניים יותר.

ואם כל זה לא מספיק, השבוע חזר פתאום משולש ברמודה לחיינו כשהוא מעלים סירה ועליה עשרים אנשים. מאיפה באת לנו עכשיו, משולש ברמודה?! מה, שמעת שהכול מתחרפן אז התעוררת?

מה עלינו לעשות, אתם שואלים? עשיתם מספיק, תודה.

"החושך נכנס פנימה" / איור: תמיר שפר

ב.

השבוע לפני שלושים שנה התחיל הפרק הישראלי במלחמת המפרץ, כשבלילה שבין ה-17 ל-18 בינואר 1991 הותקפה ישראל בטילי סקאד בעלי ראש נפץ קונבנציונלי ששוגרו ממערב עיראק. כארבעים סקאדים נפלו בתחומי מדינת ישראל ב-19 התקפות. אני זוכר את הלילה הזה, כמובן. הופתעתי לגלות שסך הכול הוכרו 95 הרוגים ישראלים במלחמה המשונה ההיא - יותר ממספר האבדות שסבלנו בצוק איתן.

אז לא היה לי מושג מזה. הייתי חייל מודיעין בקריה לפני שחרור, למעשה קיבלתי צו 8, ומלחמת המפרץ הייתה אחת התקופות היפות בחיים שלי. המסכות היו כבדות יותר והסכנה הייתה מוחשית למדי, אבל הרגשתי את עצמי חשוב ותורם למאמץ המלחמתי - הייתי מאלה שמעדכנים את תנועת הכוחות וסדרי הכוחות על מפות ענק בלשכת ראש אמ"ן. ומה שיותר חשוב ובטח יותר תורם, בלילות חגגה תל אביב כאילו שזה הדבר היחיד שנשאר לעשות מלבד להניח סמרטוט רטוב על מפתן הדלת. תקופה הזויה ונהדרת. מעניין אם ככה מרגישים וחוגגים בני העשרים היום. בשבילם אני מקווה שכן, אבל מה אני יודע. בגיל עשרים האפשרות של גיל חמישים נראתה לי מופרכת לחלוטין, והזמן שעבר הוכיח שצדקתי. איפה הלכתם, שלושים שנה?

מלחמת המפרץ הולידה את הממ"ד, החזירה את "זהו זה" והכירה לנו את ביבי. שלושים שנה אחר כך, ועדיין "זהו זה" ועדיין ממ"דים ועדיין נתניהו. מה תשאיר מלחמת הקורונה שיחזיק לעוד שלושים שנה, בהנחה שאיחוד נוסף של "זהו זה" בשנת 2051 באמת יהיה קצת סר טעם?

ומה זה בכלל שלושים שנה? הרבה או קצת? השבוע הלך לעולמו במפתיע פרופסור רוני אלנבלום, 68, היסטוריון סביבתי מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, היסטוריון של ימי הביניים, חוקר מצבי קריסה וגיאוגרף של ערים היסטוריות. במרץ 2020 ראיינתי אותו למוסף G ומאז שמרנו על קשר רופף - שזה קשר שהרבה יותר קשה לתחזק - ובמסגרתו התקשרתי אליו מדי פעם שיאמר לי דברים חכמים. הנה כמה מהם.

אחד מנושאי המחקר של אלנבלום ז"ל היה חברות בתהליכי קריסה שנבעו בעיקר מסיבות אקלימיות. לטענתו, "קנה המידה הרלוונטי לתהליכי הקריסה הוא אורך החיים של בני אדם. טווחי הזמן של מדענים - עשרות, בטח מאות או אלפי שנים - הם כמעט חסרי משמעות בחיים שלנו. בחיים של אדם, שנה זה המון זמן. שנתיים זה המון-המון זמן. לפעמים אפילו שבוע או חודש הם זמן רלוונטי. לפני שלושים שנה הייתי בראשית הדרך, ועוד שלושים שנה לא אהיה כאן. תהליכי קריסה קוראים בטווחים קצרים הרבה יותר".

"אני עוקב", אמר לי, "אחרי מה שקורה כשמתרחש משבר כזה והחרדה הקיומית שקיימת אצל כולנו מבצבצת מתחת למעטה של 'הכול בסדר’... אנחנו חיים בתוך תחושה שאני קורא לה שבריריות. תחושה אקזיסטנציאליסטית, שהיא בשורשי הקיום שלנו והיא נובעת מההבנה האינטואיטיבית, העמוקה, שאנחנו לא יודעים מה יהיה מחר. "כמה חודשים זה כלום מבחינת ההיסטוריה, אבל מבחינתנו, החיים, הזמן הזה הוא מה שחשוב לנו. פה האדם מתפרק, פה הוא שונא, פה הוא פוחד. הרי ההיסטוריה מתקיימת בחיים שלי ובחיים שלך. מעניין את הסבתא שלי מה יקרה עוד שלושים שנה - החיים הם כאן ועכשיו".

"העולם הוא לא ליניארי, ואנשים הם שבריריים, הרבה יותר ממה שנדמה להם. אני לא רואה שחורות, אני איש נאורות שמאמין במדע. אבל צריך להבין טוב יותר באיזה עולם אנחנו חיים ולהכניס את החרדות הקיומיות לתוך המשוואות שלנו".

"רק לפני רגע דיברו פה על 'האנתרופוקן', עידן האדם, ופתאום באה השבריריות האיומה הזו שמעיפה אותנו בתוך שנייה אחת מתחושה של שפע, נסיעה לאיטליה עם כל המשפחה לנופש - לבין לשבת בבית לבד, ולפחד. המעבר הזה מיידי. המערכת נכנעת לתחושת השבריריות והכאוס. כמעט תמיד החרדה מובילה להקצנה ולשנאה. היא בת הזוג של הפחד. והיא תמיד שם".

יהי זכרו ברוך.

עוד כתבות

עדו קילמניק, מדיטייט / צילום: תמונה פרטית

השותפות שנולדה ברבע שעה הניבה אחרי 15 שנה אקזיט של 300 מיליון דולר

מדיטייט, שפיתחה מוצר לטיפול בערמונית מוגדלת שפירה, נמכרה לאולימפוס לפי שווי של 300 מיליון דולר ● המנכ"ל עדו קילמניק מספר על הדרך הארוכה ועל המו"מ עם הענקית היפנית ● חברת קסניה, שהייתה מהמשקיעים הראשונים, תגרוף 34 מיליון דולר

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם הממשלה כבר מכינה לנו סבב חיסונים נוסף בקיץ?

נתניהו פצח בבליץ הסברה על חיסון מחודש בקיץ. בינתיים אין בסיס לתסריט הזה ● המשרוקית של גלובס

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

הכנסות תמלוגי הגז הטבעי עלו על מיליארד שקל ב-2020, אך היו נמוכות מהצפי

משרד האנרגיה עדכן היום כי ההכנסות מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים הסתכמו ב-1.105 מיליארד שקל - זינוק של 30% לעומת 2019 ● היקף ההכנסות היה נמוך ב-400 מיליון שקל מהצפי בשל הירידה החדה בביקוש לאנרגיה בתקופת הקורונה

ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב / צילום: Reuters, Tom Brenner

האזרח מספר 1 בארה"ב התייצב לצד עובדי אמזון: תומך בניסיונות ההתאגדות

למעלה מ־5,800 עובדי מחסני אמזון באלבמה מצביעים החודש האם להצטרף לאיגוד הקמעונאות, הסיטונאות והכלבו ● נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הבהיר בסרטון שפרסם בטוויטר כי הוא תומך בזכותם להתאגד ● "המדיניות של הממשל שלי תהיה לתמוך בזכות להתאגד ובזכות להתמקח באופן קולקטיבי"

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

"מיידוף הישראלי": איזה לקחים למד שוק ההון הישראלי מפרשת ברמלי ומה הסיכוי שהונאה כזו תתרחש שוב?

מאות משקיעים נפלו קורבן ל"תרגיל העוקץ" שביצע ברמלי ואיבדו מאות מיליוני שקלים ● ברמלי אומנם נשלח השבוע ל-10 שנות מאסר, אך לא ברור אם העונש הכבד יפחיד את הנוכל הבא ● כיצד פועלת רשות ני"ע לאיתור תרמיות, מה יכולים ללמוד המשקיעים מהפרשה, והאם הלקוחות יקבלו את כספם

גיא רגב, אסף וסרצוג ועו"ד איילת נחמיאס-ורבין / צילום: איל יצהר

"האוצר מוביל תפישה שגויה שמקורה בחוסר הבנה טוטאלי במה שקורה בתעשייה"

כך אמר מנכ"ל קבוצת גאון גיא רגב בכנס התעשיינים "מגפה כלכלית כחול לבן" של גלובס ● בפאנל, שעסק בשאלה האם העדפת תוצרת כחול לבן מועילה למשק, השתתפו גם סגנית נשיא התאחדות התעשיינים עוה"ד איילת נחמיאס-ורבין וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר אסף וסרצוג

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

התחזקו העליות בנעילה בבורסה: מדד ת"א 90 זינק ב-2.3%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2%, ומדד הבנקים עלה בכ-0.2% ● בזן דיווחה על הפסד של 274 מיליון דולר ב-2020 ● אורמת בלטה בירידה של 5%, פורסייט זינקה ב-10%, פריגו קפצה ב-5.35%, פוקס עלתה ב-9.8%

אורבניקה / צילום: בר - אל

כבר לא רק חנויות ענק: רשת אורבניקה פותחת חנויות בפורמט מוקטן

רשת האופנה והאביזרים המוזלת פותחת לראשונה חנות בשטח של 350 מ"ר תחת השם "מיני אורבניקה" במתחם פריז בנתיבות

מורי קסלר מנכל פריגו / צילום: רויטרס

פריגו נפרדת מהפעילות בישראל: מה יעלה בגורל 850 עובדיה בארץ והאם המניה תמשיך להיסחר בת"א?

החברה מוכרת פעילות תרופות מרשם ב-1.55 מיליארד דולר - כוללת המפעל בירוחם שבו מועסקים 850 עובדים ● הכנסות פריגו ב-2020 הסתכמו ב-5.1 מיליארד דולר, צמיחה של 4.7% ביחס ל-2019 ובדומה לתחזיות השוק

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

עליות חדות בניו יורק: הנאסד"ק מזנק ב-2.5%, אפל קופצת ב-4%

התשואה על אג"ח אמריקאי ל-10 שנים יורדת מתחת ל-1.43% ● מדד ISM למגזר הייצור בחודש פברואר בארה"ב עלה מעבר לצפי ● פריגו מוכרת את החטיבה הגנרית לתרופות מרשם שלה בכ-1.55 מיליארד דולר ● הביטקוין מזנק ● גולדמן זאקס הפעיל מחדש את דסק הקריפטו

ראש הממשלה ושרת התחבורה בנתב"ג / צילום: אמיל סלמן-הארץ

הממשלה תדון היום על ועדת החריגים בנתב"ג ופתיחת מערכת החינוך

שר החינוך ושר הבריאות אמורים להציג את תוכנית משרד החינוך לפתיחת מערכת החינוך - נושא שנמצא במחלוקת מקצועית ● בפתח הישיבה צפויה הממשלה לאשר מענק חד פעמי לנכים

טכנולוגיה של חברת אנויז'ן / צילום: מצגת החברה

גל של חברות בסיכון מגיע אל הבורסה: מה מסתתר בתוך מבול ההנפקות?

הגידול במספר החברות המגיעות להנפקה עם הערות המעידות על האתגרים הפיננסיים שבפניהם הן ניצבות, מלמד על הסיכון הנשקף למשקיעים ● "העובדה שהמחירים בבורסה מנופחים מאפשרת הנפקת חברות שיהפכו לשלדים בורסאיים" ● רשות ני"ע: "המשקיעים יודעים להעריך את הסיכונים"

פאפוס, קפריסין / צילום: גיל לופו

קפריסין מפרסמת מתווה תיירות בחלוקה לצבעים; איך הוגדרה ישראל?

קפריסין מפרסמת את מתווה התיירות הנכנסת שלה: כל מדינה תשתייך ל"צבע אחר", שמשמעותו קטגוריה בהתאם למצב התחלואה במדינה, ושעל-פיו יותאמו דרישות הכניסה ● ישראל הוגדרה בשלב זה כמדינה "אפורה" - מה זה בעצם אומר?

מדפיסים דולרים. האם הדפסת כרבע מהתוצר הלאומי באמת תפצה על אובדן הייצור?  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

צמיחה מול אינפלציה: פרשת הדרכים של הדולר

כולם יודעים שארה"ב רצה עם החיסונים ומשאירה אבק לאיחוד האירופי, וכולם יודעים שיש בוס חדש בבית הלבן והנושא הראשון על סדר היום שלו זה חבילת תמריצים בסך של 1.9 טריליוני דולרים למשק ● איך זה ישפיע על הדולר?

הפגנה בעד החוק להגבלת שכר הדירה. ביהמ"ש העליון יצטרך להכריע / צילום: Reuters, Christian Ditsch

שנה לרפורמת השכירות בברלין: המחירים ירדו ב-11%, ההיצע צנח במחצית

לפי בדיקה של מכון כלכלי המחיר למ"ר ירד ב-11% מאז יישום הרפורמה השנויה המחלוקת, אבל נרשמה צניחה של 50% גם בהיצע הדירות להשכרה ● באזורים אחרים בגרמניה המחירים דווקא עולים בגלל המחסור בברלין

בית משפט עליון / צילום: אוריה תדמור

בג"ץ קבע: על המדינה להכיר בגיור רפורמי לקבלת אזרחות

שופטי בג"ץ קיבלו היום בדעת רוב עתירות מלפני 15 שנה וקבעו כי לעניין חוק השבות יש להכיר כיהודים גם במי שבמהלך שהותם בישראל כדין עברו גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית

בית המשפט העליון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בג"ץ הגיור: מה משמעותו, האם יש בו חידוש משפטי ומה השלב הבא?

מדוע ביהמ"ש צריך היה לדון בנושא הגיור הקונסרבטיבי והרפורמי? ● האם ביהמ"ש דן בתקפו ההלכתי של הגיור? ● מהי דעת היחיד של השופט סולברג? ● והאם פסק הדין סוגר את הדלת להסדרים אחרים? ● גלובס עושה סדר

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

"להפסיק לשלם דמי אבטלה לעובדים בחל"ת שלא מוכנים לחזור לעבוד"

כך יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד בכנס התעשיינים "מגפה כלכלית כחול לבן" של גלובס ● "כמעט בכל מקום חסרים עובדים כי אנשים מתבצרים בחל"ת, אנחנו מגדלים מאות אלפי אנשים שחיים מקצבאות"

רז קינסטליך, ארקדי פומרנץ ובני ביטון / צילום: איל יצהר

"רוב המפעלים אצלנו בדימונה הם לואו-טק. אנחנו רוצים לקפוץ מדרגה להייטק"

כך אמר ראש עיריית דימונה בני ביטון בכנס התעשיינים "מגפה כלכלית כחול לבן" של גלובס • בפאנל, שעסק בשאלה אם רשויות המקומיות יכולות לתת העדפה לתוצרת המקומית, השתתפו גם ראש עיריית מעלות תרשיחא ארקדי פומרנץ וראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך

בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף ים באשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ. / צילום: קובי גדעון-לע"מ

אסון הזפת: "בשונה ממקרים אחרים – כאן זה בוודאות נעשה בזדון"

כך אמרה היום השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ● לפי המשרד להגנת הסביבה, במסגרת חקירת אסון הזפת נבדקו בימים האחרונים חשדות כלפי 35 כלי שייט, 12 מתוכם נשללו כחשודים