גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ב-2021 מחירי הדירות כנראה יעלו. הציבור מבין ולכן פונה להשקיע בנדל"ן ומבקש להיעזר במשכנתאות"

במפגש אונליין בנושא ביטול מגבלת הפריים במשכנתה והתקנות החדשות של בנק ישראל, בשיתוף מזרחי טפחות, פרסו מומחים בתחום את הערכותיהם לגבי השפעות הצעדים על שוק הנדל"ן: "לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר"

בנייה בניינים דירות הוד השרון / צילום: תמר מצפי
בנייה בניינים דירות הוד השרון / צילום: תמר מצפי

ביום ראשון הקרוב, ה-17 בינואר, תוסר המגבלה על נטילת משכנתה בריבית פריים, כך שניתן יהיה לקחת עד שני שלישים מהמשכנתה ברכיב זה. פאנל המומחים של גלובס, בהנחייתה של כתבת הצרכנות הילה ויסברג, התכנס ביום ה' לדון בהשלכות מהלך זה. בדיון לקחו חלק דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של מזרחי טפחות, דר' מורן אופיר, מומחית במימון ומרצה וחוקרת בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, אבי אבגיל, יושב ראש התאחדות יועצי המשכנתאות בישראל, ואריק מירובסקי, כתב הנדל"ן של גלובס.

אבי אבגיל / צילום: איתן ברנט

מירובסקי פתח ואמר כי "אנו נמצאים כרגע בתקופת שיא של פריחה בנדל"ן. זה לא מסתדר עם הקורונה, אבל כמות הרכישות משתווה לשנת 2015. אחד הדברים הכי חשובים זה נושא המשכנתאות. האם מי שיקח משכנתה ביום ראשון יחוש בהבדל?"

דרור פלדמן: "שוק המשכנתאות בשנת 2020 יסתכם בקרוב ל-80 מיליארד שקל. זה מספר שלא ידענו כדוגמתו שנים רבות, וכל זה בתקופת קורונה ואי ודאות. הסיבה היא שאין אלטרנטיבה אמיתית למגורים. אנחנו לא יכולים לגור ברחוב או אצל ההורים, ולכן כשהציבור מסתכל על האלטרנטיבה והוא רואה סביבת ריבית נמוכה בראייה רב שנתית, הוא שואל את עצמו אם מחירי הדירות יעלו. האנשים מבינים שמחירי הדירות יעלו כנראה, ולכן הציבור פונה לנדל"ן ומבקש להיעזר במשכנתאות".

פלדמן הזכיר שבקרוב יתבצעו שני שינויים רגולטוריים - ביום ראשון הקרוב ייכנס לתוקף התיקון שמאפשר גמישות רחבה יותר, ובהמשך אפשרות למחזר הלוואות בסוף חודש פברואר. "איך הציבור צריך להתמודד עם השינויים האלה? כשמסתכלים על נתיב הפריים צריך לזכור שהלוואה למטרת משכנתה היא לזמן ארוך, 20-30 שנים. בתקופה כזו יכולים להתרחש שינויים רבים, ולכן הלקוח שמסתכל רק לטווח הקצר, במסלול כמו פריים, עלול למצוא עצמו נחשף יותר לשינויים עתידיים בריבית".

לכן לדבריו, בעת הזאת יש להתאים מחדש את המשכנתה לכל לקוח ולקוח. "בנק ישראל שחרר אלטרנטיבות נוספות שבאות בשילוב עם העלייה בריבית הפריים. מוצרים שנמצאים מצד אחד ברמת ריבית נמוכה ומצד שני מאפשרים קצת יותר סטביליות וודאות לגבי השינויים בהחזר החודשי, כמו הלוואות בריבית משתנה בתדירות גבוהה יותר", אמר פלדמן. "השילוב שלהן עם עלייה מסוימת בריבית הפריים מאפשר תמהיל כולל שהוא פחות מסוכן ללקוח בטווח הארוך. לכן, אני מעריך שנראה יותר ויותר תמהילים שמשלבים עלייה מסוימת בריבית הפריים ויכולת להשתנות מלקוח ללקוח. יש לקוחות שכבר היום ההחזר שלהם הוא יחסית נמוך, אז אם ריבית הפריים תעלה ההשפעה עליהם תהיה נמוכה יותר, בעוד שלקוח שנמצא מראש ביחס גבוה של החזר מול ההכנסה, החשיפה שלו לשינוי בריבית היא הרבה יותר כבדה. ולכן, זה לא מתאים לכל אחד".

אנשים שואלים את עצמם מה הולך להיות כאן החל מיום ראשון - פריים פלוס 0.5%, כמו שראינו עד היום, או שנראה פתאום העלאה?
פלדמן: "אני מעריך שתהיה עלייה במרכיב הפריים בהלוואה, זה ברור. אבל בממוצע אנחנו נהיה ב-40%+. לקוח שלוקח הלוואה ל-30 שנה, עם שני שלישים פריים, שם את עצמו בחשיפה גבוהה מאוד לסיכון. השאלה שהלקוח צריך לשאול את עצמו זה איך הריביות ייראו בעוד שנתיים, שלוש או ארבע. המחירים היום נמוכים. אני לא יודע איך הם יהיו בהמשך. אני סבור, שבמצב שבו מרכיב הפריים בהלוואה יהיה גבוה, סביבת הריבית לא תהיה כפי שראינו בעבר. לא נהיה בעולם של פריים מינוס. אנחנו חייבים להזהיר את הלקוח לא להסתנוור רק ממצג של זמן קצר".

"בנק ישראל יכול לרשום לעצמו 'נכשל'"

פלדמן חוזה עלייה בביקושים: "העלות של הלוואה בכללותה תרד ללקוח, ולכן יותר לקוחות ייכנסו לשוק המשכנתאות, יותר משקיעים, כי בעצם היכולת שלהם לקחת משכנתה תהיה גבוהה יותר. מצד שני, אני מעריך שב-2021 מחירי הדירות יעלו. יהיו יותר הזדמנויות מבחינת המשכנתאות, אבל יהיה צריך להתאים אותן לכל אחד ואחד בהתאם ליכולות שלו".

אבי אבגיל התייחס אף הוא לעניין ההוראה החדשה ביחס לפריים ומבהיר שלהערכתו, כל המהלכים של בנק ישראל נועדו להשפיע על הביקושים בשוק הנדל"ן: "אנחנו רואים אישורים ראשוניים של פריים+0.5 ו-פריים+0.7. כנראה שזה הכיוון. הבנק מסתכל על הסיכון והתמחור של כלל הרכיבים במשכנתה. יש רכיב אחד שהוזל ולכן מייקרים רכיב אחר".

מירובסקי אמר על כך כי "אני חושב שבנק ישראל יכול לרשום לעצמו נון (נכשל). עד עכשיו נתנו אפשרות לדחות משכנתה. כעבור זמן גילו שהצעד הזה מיצה את עצמו. אי אפשר לדחות את תשלומי המשכנתאות לנצח. הצעד הזה נועד להקל על הלווים על ידי הקטנה מסוימת של הסילוקים החודשיים. אנחנו מבינים עכשיו שזה כנראה לא יהיה, ואם כן, אז במידה קטנה".

"מקווה שכוחות השוק ימשכו הריביות כלפי מטה"

אבגיל מבהיר כי הוא מעריך שבין הבנקים תהיה "תחרות עזה": "כולם רוצים להגדיל את נתח השוק. אני מניח שייקח קצת זמן עד שיפנימו את שינויי הרגולציה. אני מקווה שכוחות השוק יתחילו למשוך את הריביות כלפי מטה". עוד לטענתו, אם תהיה כמות גדולה של פניות לבנקים למשכנתאות חדשות או למיחזורים, הם לא יוכלו לתפקד.

דר' מורן אופיר חקרה את נושא המגבלות הרגולטוריות על לקיחת משכנתאות: "מצאנו באופן מאוד מעניין שהמגבלות נתנו עוגן ללווים. אני חושבת שיש סיבות טובות לחשוב שגם הצעד של השני-שליש פריים ימשוך אנשים. חושב לזכור שהפריים היא ריבית קצרת טווח ושהמשכנתאות ארוכות, קרוב ל-30 שנה. ויש לנו הטיה התנהגותית נוספת שאנשים נוטים להסתכל על הטווח הקצר ופחות יודעים להסתכל על הטווח הארוך, ולכן, סביר להניח שיהיו ביקושים גבוהים כדי להגדיל את נתח המשכנתה בפריים לטובת שני שלישים.

"הפסיכולוגיה שלנו עובדת ככה שאנחנו נצמדים לשני שלישים כעוגן, אבל אני חושבת שהתפקיד של הבנקים ויועצי המשכנתאות הוא להראות ללווים מה יקרה עם ההחזר החודשי אם הריבית תעלה". 

גילוי מלא: המפגש נערך בחסות בנק מזרחי טפחות

עוד כתבות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר