גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיום המרכזי הוא מגפת הדולר. כיצד נתחסן ממנה?

כדי להבריא את המשק, משרד האוצר צריך לחבור לנגיד בנק ישראל - שנתן את מנת החיסון הראשונה - לאותת לעובדים כי לא יפקיר אותם אל מול השינויים בשער המטבע, ולייצר סביבה עסקית תחרותית ● נשיא התאחדות התעשיינים בטור מיוחד לגלובס

מעבדה אינטל / צילום: אינטל
מעבדה אינטל / צילום: אינטל

בשנה האחרונה פקדה מגפת הקורונה את העולם וישראל, ועוררה סערה חסרת תקדים במשק הישראלי. הסערה הורגשה כמעט בכל בית בישראל, והשפיעה על פרנסת מיליוני ישראלים ועל אורח החיים של כל היתר. עם זאת, מתחת לפני השטח התפתחה מגפה נוספת - מגפת הדולר. יש לה השלכות כלכליות חמורות, היא משפיעה על מאות אלפי עובדים, והיא גם עלולה להוביל לפיטורים נרחבים דווקא בענפים בעלי הפריון הגבוה ביותר אשר משלמים שכר גבוה משמעותית מהשכר הממוצע.

זה התחיל בכך שהדולר נחלש מול השקל, פרץ את קו ה-3.4 שקל לדולר, צלל מתחת ל-3.3 שקל והגיע לאזור ה-3.11 שקל - רמה המהווה סכנה קיומית לתעשייה ולחלקים הולכים וגדלים בהייטק. היצוא הישראלי סופג מכה בהכנסות בשנים האחרונות, ואנו מגלים בכל בוקר מחדש כיצד בעקבות שינויים חדים בשערי המטבע, שורות הרווח הולכת ומתכווצת - בעוד המטבע הישראלי הופך להיות החזק בעולם.

אל מול התחזקותו החדה של השקל עמד נגיד בנק ישראל, המנהיג הכלכלי שנתן את מנת החיסון הראשונה לכלכלה - באמצעות ההודעה על השינוי במדיניות המוניטרית. אולם המנה השנייה עדיין חסרה. משרד האוצר וממשלת ישראל בחרו להתעלם מהסערה השקטה, ולהדהד את נתוני דירוג האשראי של ישראל. הם טועים: התעלמות ממשבר שער החליפין תסכל כל מאמץ לצמיחה ביציאה ממשבר הקורונה, תמנע עידוד תעסוקה ותסכן את פרנסתם של רבים.

ללא הפעולה המבורכת של נגיד בנק ישראל והוועדה המוניטרית, כולל הודעה מראש על רכישת 30 מיליארד דולר בשנת 2021, עלול היה הדולר להידרדר לרמה של 3 שקל ואף למטה מזה.

האטרקטיביות של חו"ל

לאחר תקופת הישרדות והתייעלות בצל נגיף הקורונה, החלו היצואנים הישראלים לחשוב על איזה לקוחות לוותר ועל איזה קווי ייצור לצמצם, כשהמשמעות של צמצום הפעילות היא פחות הכנסות למדינה ופיטורים של עד עשרות אלפי עובדים.

במקביל יש לזכור כי מדינות העולם המתחרות ביניהן על הגברת התעסוקה לאור המשבר הכלכלי העולמי, ומציעות תמריצים ופיתויים רבים. על פי דיווחי מנכ"לים בחברות תעשייה והייטק, הקלות היחסית של הקמת חברה ואף מפעל מעבר לים הופכת אטרקטיבית יותר, לאור חוסר היכולת של הממשלה לשפר את הסביבה העסקית לצד התחזקות השקל.

כפי שציין המשנה לנגיד, אנדרו אביר, בשבוע שעבר: "אני לא רוצה להיות במצב ששער החליפין יגרום לחברות להפסיק פעילות או להעבירה לחו"ל בגלל ייסוף זמני, כי אחרי שהחברות יצאו מכאן, מאוד קשה להחזיר אותן, גם אחרי שהייסוף יתמתן. אנחנו לא מוכנים לתת לשער החליפין לקבוע את פרנסתם של עובדים". אביר אף רמז לאפשרות של ריבית שלילית, צעד שבהחלט חייבים לקדם רעיונית ובהמשך ייתכן ומעשית.

נתוני הצמיחה עדיין פחות גרועים ביחס לעולם? נכון. אולם הכלכלה מצליחה לשרוד בזכות הגמישות וההסתגלות של המגזר הפרטי שאותו מובילים יזמים, תעשיינים, מתכנתים, סוחרים וחקלאים; ולמרות הממשלה - אשר לא טרחה להעביר תקציב מדינה זה למעלה משנתיים, יצרה כשלים ארוכי טווח בשוק העבודה, 'בזבזה' את משבר הקורונה ללא שבוצעו רפורמות משמעותיות ברגולציה להקלה על העסקים, ועכשיו אף מטילה עלינו עלות של יום שבתון נוסף.

בשעה ששער הדולר צונח, בעיקר מתחילת שנת 2021, לא טרחו במשרד האוצר אפילו לקיים דיון פנימי בנושא והשפעותיו על מאות אלפי משרות.

נוגסים בבשר החי

יהיו שיגידו, 'אז מה, תנו לחזקים לשרוד ומי שפגיע, סימן שמקומו לא איתנו'. אבל טיעון זה מתעלם מהעובדה שמדובר במשבר כלכלי חסר תקדים, שבו נשברו כל החוקים הכלכליים. כיום המדינות המפותחות הן שמייצרות את כללי המשחק, ויוצרות יתרון תחרותי לעסקים הפועלים בהן באמצעות מדיניות מוניטרית ופיסקלית אגרסיבית. זאת כאשר ישראל נשרכת מאחור גם ביתר תנאי הסביבה העסקית. המשקולות של הבירוקרטיה והרגולציה, ואי העדפת תוצרת ישראל, עדיין מוטלות על כתפי התעשייה וההייטק הישראלים.

התעשייה הישראלית אמנם רוכשת חלק מחומרי הגלם שלה במטבע זר, אך לעלויות המוצר מצטרפות עלויות עבודה ותשומות שקליות שבישראל הן גבוהות לעומת העלויות המקומיות ברוב העולם. הן גם מתייקרות לאורך זמן, וגורמות לאובדן התחרותיות של התעשייה הישראלית מול חו"ל.

שולי הרווח של התעשייה אינם גבוהים, וירידה ריאלית של למעלה מ-10% בהכנסות (במקרה הנוכחי בתוך כרבעון), כתוצאה משינוי שערי מטבע, נוגסת "בבשר החי" וגורמת לעסקאות רבות להפוך להפסדיות - כמו גם להפסד עסקאות והזמנות עתידיות. כל בעל עסק צריך לחשוב כיצד יכול היה להתקיים אם הכנסותיו היו יורדות בשיעור זה, ומה המשמעות לגבי העובדים שהוא מעסיק.

פגיעה ישירה בפריפריה

חברות התעשייה וההייטק, המקבלות יותר ויותר הצעות להעתקת הפעילות אל מעבר לים, ישרדו אמנם באופן אישי את המשבר, אך לא ניתן להעתיק את מאות אלפי העובדים שאנו מעסיקים במעלות, בהרצליה, בדימונה, בשדרות ובכל מקום בו קיימת פעילות חדשנית, יצרנית, תורמת - תוצרת הארץ.

העתקת קווי ייצור אינה תהליך פשוט. על כן, תעשיינים רבים נושכים שפתיים ומושכים עוד קצת לפני שיחליטו אם לצמצם פעילות, לסגור ייצור או להעתיק. לעומת זאת, כאשר מדובר בהרחבת הייצור, הפיתויים להתרחב מעבר לים לא משאירים הרבה מקום לספק, ובוודאי כשמדובר בחברות תוכנה.

אם הדולר ימשיך להיחלש, התעשייה הישראלית תיפגע ועובדים אלו יפוטרו. החלפת התעשייה וההייטק - המהווים בסיס משמעותי לחוסן הכלכלי שנבנה - בפעילות עסקית המאופיינת בפריון ובשכר נמוך יותר, תוביל לפגיעה ישירה בפריפריה. שיחות רבות שעשיתי עם ראשי ערים בחודשים האחרונים העלו את התובנה שרובם לא ירחיבו את יישוביהם ללא יצירת מקומות עבודה שווים בסמוך. התעשייה היא הפתרון לכך.

על כן, כדי להבריא את המשק מ"מגפת הדולר", משרד האוצר צריך לחבור לנגיד בנק ישראל, לפעול בנחישות כבר כעת, ולאותת לעובדים כי לא יפקיר אותם אל מול שינויים בשער המטבע. על משרד האוצר ובנק ישראל לבחון כל כלי מדיניות אשר ישמר את היצוא הישראלי, ויאפשר לו לשרוד: הפחתת עלויות שקליות דוגמת מס מעסיקים (ביטוח לאומי מעסיקים) ועלויות מוניציפליות, וקביעת ריבית שלילית במשק בכדי לצמצם את פערי הריבית מול העולם.

בנוסף, יש לבחון קרן פיצויים להתמודדות עם השלכות שער החליפין, בדומה לתוכנית אשר פיצתה עסקים על הפגיעה הכלכלית מנגיף הקורונה. צריך גם לבצע מהלכים מהירים להורדת הנטל הרגולטורי על התעשייה (תכנון ובנייה, רישיונות עסק ועוד), לחזק את כושר התחרות באמצעות עידוד הגדלת הפריון לעובד, ולהגדיל את הביקושים המקומיים כתחליף לביקושים העולמיים היורדים, באמצעות השקעה בתשתיות.

המשימה העיקרית שתעמוד בפני הממשלה הבאה היא צליחת המשבר התעסוקתי והחזרת מאות אלפי מובטלים למעגל התעסוקה. הדרך לעשות זאת היא על ידי המרצת הפעילות הכלכלית במשק ועידוד ביקושים מקומיים. אולם על מנת לצלוח את המשימה, הממשלה חייבת לפעול מיידית ובכל דרך ליצירת סביבה עסקית שתהפוך את התעשייה וההייטק בישראל לתחרותיים לאורך זמן.

הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים

עוד כתבות

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט