גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

והרי חדשות האמת: החיסון לקורונה הוא לא ניסוי בבני אדם

בניגוד לכותרות, ועדת הלסינקי – הוועדה שאחראית על אישור ניסויים בבני אדם – לא העלתה בשום שלב טענה שהחיסונים הם ניסוי בבני אדם ● מה באמת דרשו חברי הוועדה והאם הם בכלל מוסמכים לפסול את החיסון? ● המשרוקית של גלובס

פרופ' איתן פרידמן, יו"ר "ועדת הלסינקי העליונה" / צילום: צילום מסך
פרופ' איתן פרידמן, יו"ר "ועדת הלסינקי העליונה" / צילום: צילום מסך

מבצע החיסון נגד קורונה הוא לא ניסוי בבני אדם. ולמרות הכותרת הסנסציונית שפורסמה בצהרי יום ב' ב"כלכליסט" (ראו מדור ביקורת תקשורת), גם ועדת הלסינקי העליונה - זו שנדרשת לאשר ניסויים בבני אדם - לא העלתה טענה כזאת. שלוש שעות אחרי הפרסום, יו"ר הוועדה נזעק להבהיר שדבריו סולפו. אבל הסוסים ברחו מהאורווה: צילומי מסך של ה"הוכחה" הרשמית שמשרד הבריאות מבצע בכולנו ניסוי ענק בניגוד לחוק זלגו לרשת ויישארו שם עד עולם.

הניסוי של "כלכליסט": כמה פעמים אפשר לטעות בלי להתנצל, לתקן בלי להודות | ביקורת תקשורת

מה באמת טוענים בוועדת הלסינקי, ומה בהחלט לא טוענים שם? נתחיל במה שלא. "החיסון איננו ניסוי קליני", אמר למצלמה יו"ר הוועדה פרופ' איתן פרידמן. "החיסון מאושר, מבוסס על קליניקה, על ניסיונות, על אישורים". חברי הוועדה תומכים בהמשך החיסונים, ולא סבורים שמשרד הבריאות היה חייב לשאול אותם מראש. "לא צריך שום אישור אתי, לא צריך שום אישור רגולטורי, לא צריך שום אישור של ועדת הלסינקי".

אם אין צורך באישור, במה הוועדה מבקשת להתערב? "אנחנו רוצים לוודא כוועדת הלסינקי, שאחד התפקידים העיקריים שלה הוא האתיקה, שזכויותיהם ופרטיותם של אזרחי ישראל ואזרחיותיה נשמרים", פרידמן הסביר. "אנחנו רוצים לוודא שבמסגרת ההסכם שנחתם בין פייזר למדינת ישראל ומשרד הבריאות, הזכויות האלה נשמרות".

לא הכול זה ניסויים

במילים פשוטות, ההבחנה הקריטית שגרמה לבלבול המסוכן היא בין עצם השימוש בחיסון, ובין האפשרות האתית או החוקית להעביר לפייזר מידע על השלכותיו. השאלה השנייה חשובה, ואסור לזלזל בה - אבל תהום פעורה בינה ובין ההאשמה כי משרד הבריאות הפך יותר משני מיליון ישראלים לשפנים בניסוי שלא אושר כחוק.

קצת רקע חיוני. ועדות הלסינקי - בלשון רבים - הן הגופים שאמורים לוודא שניסויים קליניים יעמדו בכללי האתיקה הרפואית. הן כוללות בין השאר רופאים, משפטנים ומומחים לאתיקה, ולפי תקנות בריאות העם הן צריכות לאשר מראש כל מחקר שבו מנסים תכשיר חדש על בני אדם. הוועדה העליונה, שיושבת במשרד הבריאות, היא רק פסגת המערך.

לצדה קיימות ועדות הלסינקי מוסדיות בכל מוסד שעורך ניסויים קליניים, וחלק גדול מהניסויים יכולים לצאת לדרך בחתימתן בלבד.

אבל חשוב להבין שלא כל מה שוועדת הלסינקי העליונה דנה בו הוא "ניסוי בבני אדם". אחד מתפקידיה, לפי הניסוח של משרד הבריאות, הוא "בחינת מדיניות בתחום עיסוקה". זאת הגדרה עמומה, ולפעמים היא מקור למתחים. קורה שחברות וחברי הוועדה סבורים שדעתם צריכה להישמע בסוגיה שבה משרד הבריאות לא מצא טעם להיוועץ בהם. זה קרה גם בעבר.

המסלול של החיסון

החיסון של פייזר אכן כבר לא נמצא בשלבי ניסוי. הוא אמנם פותח בזמן שיא, אבל קיבל אישור חירום מ-FDA בארצות הברית ב-12 בדצמבר, ותוך זמן קצר גם משרד הבריאות סמך עליו את ידיו. לנגד עיני הרשויות עמדו תוצאות של ניסוי קליני ב-43 אלף במתנדבים, בפיקוח צמוד של ועדות הלסינקי, כפי שנדרש מניסוי אמיתי בבני אדם.

הבסיס החוקי לאישור בישראל היא תקנה 29 לתקנות הרוקחים, שמאפשרת, בסעיף א(9), פטור מהליך האישור הרגיל "לטיפול תרופתי להגנת תושבי המדינה במקרה של מחלה אפידמית".

כיוון שהמוצר מאושר לשימוש, מבצע החיסונים אינו טעון אישור ועדת הלסינקי. זאת התשובה הרשמית של משרד הבריאות למכתב של עו"ד רונית לירן-שקד, פעילה נגד מבצע החיסונים שהאשימה את המשרד בהפרת עקרונות הלסינקי (לצד ציטוטים מהחוק למניעת פשע השמדת עם, לא פחות). "החיסון עבר את כל השלבים המחקריים והרגולטוריים לאישור חיסונים, ובכלל זה כל שלבי המחקר הטרום-קליני וניסויים בבני אדם".

העובדה שמבצע החיסון הוא לא ניסוי קליני אינה אומרת שהחששות של ועדת הלסינקי אינם מוצדקים. שאלת הזכות להשתמש, להעביר ואף למכור מידע רפואי שנאסף עלינו במערכת הבריאות מטרידה רבים עוד לפני פרוץ הקורונה. עמותת רופאים לזכויות אדם דורשת כבר שנים להסדיר את הנושא. ההסכם בדבר "שיתוף פעולה בממצאים אפידמיולוגיים מהעולם האמיתי" שנחתם בין משרד הבריאות ובין ב-6 בינואר עורר את הבעיה ביתר שאת.

עמיתתנו גלי וינרב כתבה על ההסכם כי "אם הנתונים מאפשרים להפיק מידע כלשהו לגבי מתחסן ספציפי, ייתכן שיהיה צורך להשיג את הסכמתם". הנוסח שפורסם לא מוכיח אמנם שתהיה אפשרות כזאת, אבל חלקים מהטקסט לא נחשפו. הבקשה של חברי ועדת הלסינקי לבחון את הסוגיה אין פירושה שהם תובעים לעצור את מבצע החיסון. 

5 דברים שצריך לדעת על ועדת הלסינקי

1. ועדה הפועלת מכוח "הצהרת הלסינקי" המפקחת על ההיבטים האתיים והמדעיים של ניסויים
2. יש "ועדה עליונה" שפועלת תחת משרד הבריאות, ובנוסף פועלת בכל בית חולים "ועדה מוסדית"
3. רבים מהניסויים טעונים אישור של הוועדה המוסדית. רק מיעוטם מחייבים אישור נוסף בוועדה העליונה
4.חברי הוועדה יכולים לדרוש תיקונים במתווה הניסוי, לאשר בתנאים, וגם לפסול ניסוי לחלוטין
5. הוועדה מוסמכת לדון גם בסוגיות באתיקה רפואית שאינן אישור לניסוי ספציפי

לקריאה נוספת:

"משרד הבריאות נגד ועדת הלסינקי: האם ההסכם עם פייזר נחשב ניסוי?" - גלובס, 18.1.2021
"מנת כזב: קריאה במכתב נגד מבצע החיסונים" - המשרוקית של גלובס, 8.1.2021
ההסכם שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות לפייזר - 6.1.2021
"בניגוד לשמועות, הרשויות לא דילגו על שלבים כשבדקו את החיסון של פייזר" - המשרוקית של גלובס, 21.12.2020
"ניסויים בלי הסכמה בצל הקורונה: האירועים האמיתיים מאחורי שמועת השווא" - המשרוקית של גלובס, 24.5.2020

גילוי מלא: הכותב עבד בעבר ב"כלכליסט" ופוטר מהעיתון

עוד כתבות

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

נהר הסיין בפריז / צילום: ap, Pavel Golovkin

הישג נועז באולימפיאדת פריז: הפיכת נהר הסיין לבטוח לשחייה

במשך עשורים לא הצליחה פריז לנקות את נהר הסיין, שמזוהם ממי ביוב ● לקראת האולימפיאדה, שתכלול שחייה ושיט בנהר, היא מוכרחה לעשות זאת ● אבל לא כולם מאמינים שזה אפשרי, "צריך תוכנית אחרת", אומרת האלופה האולימפית בשחייה במים פתוחים

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

 

אחרי שבוע על המדף: בכמה נמכרה וילת יוקרה בהוד השרון?

בשכונת הדר בהוד השרון נמכרה וילת יוקרה בשטח בנוי של 280 מ"ר לאחר שעמדה כשבוע בלבד על המדף, תמורת 11 מיליון שקל ● "שוק היוקרה במצב קשה כרגע - הקונים מאוד בררנים כי יש להם היצע גדול" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?