גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את האיש החזק (והמסתורי) שמאחורי חברת הקנאביס אינטרקיור

לרגל מיזוג חברת הקנאביס קנדוק לחברת SPAC קנדית לפי שווי של 300 מיליון דולר, בדרך לרישום בנאסד"ק, נחשף יזם ומנכ"ל החברה האם אינטרקיור, אלכס רבינוביץ', בראיון נדיר לגלובס ● איך הוא רואה את העתיד של החברה, מה דעתו על הקנאביס בישראל, ולמה הוא לא רוצה שתראו את התמונה שלו

צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב
צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאטיב

לאחר שכמה ניסיונות שלה להפוך לחברה ציבורית לא הצליחו, הודיעה השבוע אינטרקיור, שמחזיקה במלוא המניות של חברת הקנאביס קנדוק, על חתימת הסכם מיזוג לתוך חברת SPAC הנסחרת בבורסה הקנדית NEO, אשר שמה הוא Subversive Real Estate Acquisition REIT ובקופתה 220 מיליון דולר. אינטרקיור לא מסתפקת בבורסת NEO, שהוקמה ב-2014 עבור חברות קנדיות עתירות טכנולוגיות, ושנסחרות בה כבר כמה חברות קנאביס, ובכוונתה להירשם בהמשך למסחר גם בנאסד"ק. זהו גם אחד מהתנאים לעסקה.

מי שמזוהה ביותר עם אינטרקיור הוא היו"ר שלה, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. כך גם חגגה התקשורת העולמית את האירוע: "חברת ה'וויד' של ראש ממשלת ישראל לשעבר מגיעה לנאסד"ק". אך מי שיזם את החברה ומנהל אותה הוא אלכס רבינוביץ', שם ידוע בקרב משקיעי ביוטק ותוכנה. לרגל העסקה, הוא מתראיין באופן נדיר לתקשורת הישראלית בעניין אינטרקיור, כולל התייחסות לניסיון החברה משנה שעברה להנפיק בנאסד"ק, שבסופו של דבר לא צלח.

"אנחנו היינו החברה הראשונה בעולם בתחום הקנאביס (חוץ מ-GW שפיתחה תרופה מבוססת קנאביס), שקיבלה את אישור ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית) להנפקה בנאסד"ק. זו הייתה עבודה חלוצית של ללמד את הרשויות האמריקאיות את הרגולציה הישראלית שלא הכירו, וגם את האירופית.

"עד שהגענו להנפקה, חלון ההנפקות הלך ונסגר, כי כמה חברות קנדיות אכזבו אז את השוק. זה לא נורא, כי עכשיו אנחנו נגיע בחזרה לנאסד"ק כחברה עם נוכחות בינלאומית, והכנסות משמעותיות וצומחות, ורווחית מאוד", הוא מספר.

המיזוג עם ה-SPAC, שיוצא כעת לדרך, מייצג שווי של 300 מיליון דולר לאינטרקיור. המניה עלתה ביום ד' בבורסה בתל אביב בכ-10%, לאחר זינוק של יותר מ-41% ביום ג', בעקבות ההודעה על העסקה, והחברה נסחרת כעת לפי שווי של כ-730 מיליון שקל. מחברת ה-SPAC נמסר לאינטרקיור כי ישנם משקיעים חדשים שהשתתפו בהנפקה פרטית של 65 מיליון דולר לפי השווי המבוקש, וזאת נוסף על 225 מיליון דולר שכבר נמצאים בקופתה.

רבינוביץ' היה בעל השליטה באינטרקיור עוד כשהייתה חברת השקעות בביומד, והחליט להפוך אותה לחברת קנאביס על-ידי רכישת קנדוק, עוד לפני הגעתו של ברק לחברה. עוד בעברו, היה בין היתר בעל השליטה בחברת רוזטה גרין, שנמכרה לתאגיד מונסנטו, מבעלי השליטה בחברות תוכנה ואינטרנט, בהן פילת מדיה ואקסל מדיה, והיה בעל מניות מוביל בחברות אופת'ליקס, קריקס ו-XTL מתחום הביומד, שנסחרו בנאסד"ק. כמו כן היה מבעלי המניות והמנכ"ל בסהר, שהפכה לאנלייט - חברת האנרגיה הירוקה.

למה להיכנס לתחום הקנאביס, ומדוע דווקא קנדוק?
רבינוביץ': "ב-2017 תחום הקאנביס היה במקום אחר לגמרי מהיום, אבל ראינו את ההשפעה האמיתית של החומרים הפעילים באפילפסיה ובאונקולוגיה, ואת מהלכי הרגולציה שהחלו להתרקם באירופה, בקנדה וגם בארץ, כדי להפוך את השוק לרפואי ובינלאומי. לכן חיפשנו בישראל לא את החברה שמוכרת הכי הרבה, אלא את החברה שיש לה המוצרים הכי מתאימים להיות מוצרים רפואיים".

אינטרקיור מיצבה את עצמה מתחילת דרכה כחברה מובילה ובינלאומית בשוק הקנאביס הישראלי, והשנה החולפת הייתה שנת מפתח במימוש ההבטחות הללו. אחרי שנה מגומגמת מבחינת הכנסות ב-2019, החל מהרבעון השלישי של 2020 התמקמה אינטרקיור בראש טבלת ההכנסות של חברות הקנאביס הישראליות, יצרה שיתופי פעולה עם גורמים מובילים בינלאומיים, חנכה מתקן ייצור גדול בדרום הארץ, הייתה חלוצת היצוא מישראל בסוף הרבעון הרביעי וכעת היא גם מגיעה לבורסה בינלאומית.

עוד עולה מדיווחי אינטרקיור כי נתח השוק של קנדוק בשוק הישראלי נאמד בכ-15%, ובין התוכניות נמצאות השקת ארבעה בתי מרקחת חדשים בבעלותה, והשקת קו מוצרים חדש בשותפות עם חברת Cookies.

במקביל לחתימת העסקה פרסמו החברות תחזיות לגבי ההכנסות העתידיות של אינטרקיור, שלפיהן עבור 2020 היא תרשום הכנסות של 20.6 מיליון דולר, כשברבעון הרביעי היא הציגה קצב שנתי פרופורמה של 40 מיליון דולר.

התחזיות הלאה הן להכנסות של 74.4 מיליון דולר ב-2021 ול-137 מיליון דולר ב-2022. ה-EBITDA של אינטרקיור צפוי לעמוד על 4.9 מיליון דולר ב- 2020, לעלות פי יותר מחמישה, ל-24.6 מיליון דולר ב-2021, ואז שוב להכפיל את עצמו, ל-51.5 מיליון דולר ב-2022. החברה גם צופה תזרים מזומנים חיובי של 1.6 מיליון דולר ב-2020, שיצמח עד 34.8 מיליון דולר ב-2022. 

אינטרקיור התבלטה מיד, בזכות מינוי ברק ובזכות היותה החברה הראשונה שקיבלה השקעה חיצונית משמעותית מבעל השליטה רבינוביץ ומהמיליארדר גארי פיגל. ברק הוא זה שהכיר את פיגל לחברה.

איך נוצר הקשר עם ברק ומה תפקידו?
"אהוד נכנס לחברה ממש מהשלבים הראשונים שלה. הוא מאוד התחבר לחזון ולדרך, והוא אחראי היום לאסטרטגיה הבינלאומית. הנוכחות שלו עוזרת לנו מאוד מול גורמים בינלאומיים בענף, בשיחות עם רגולטורים. הוא מאוד משמעותי גם בחשיבה על הדרך וגם ביצירת העסקאות".

באפריל 2019 נכנסה לתוקף אסדרת הקנאביס החדשה, שנועדה לפתוח את שוק הקנאביס משוק מונופוליסטי עם בקרת מחירים, לשוק חופשי מבחינה כלכלית, אבל עתיר רגולציה ברמת איכות המוצר. המעבר היה מאתגר, גם לקנדוק.

"כאשר נקבעו תקני האסדרה החדשה, והמוצרים החלו להיבדק במעבדות, התברר שהשוק הישראלי מייצר מוצרים שיש בהם רמות ביניים של THC ושל CBD, אבל לא רמות גבוהות של אחד מהחומרים לבדו, ואלה דווקא מוצרים המבוקשים על-ידי מטופלים רבים", אומר רבינוביץ'.

"לעומת זאת, החברות הבינלאומיות הגדולות, במיוחד הקנדיות, מתמחות בדיוק במוצרים עם הרכיבים הספציפיים מאוד האלה, שהן מגדלות במתקנים יקרים מאוד, לרוב במתקני Indoor עם בקרה צמודה מאוד על תנאי הגידול".

המחסור במוצרים הייחודיים הללו, עתירי ה- THC או ה- CBD , הוביל את משרד הבריאות לפתוח את השוק ליבוא, ואינטרקיור החלה לייבא מוצרים מחברות מובילות בעולם. למעשה, עם הגיוס הנוכחי, אינטרקיור יכולה לבנות מתקן 'אינדור' שמתמחה בצמחים עתירי THC או CBD , אבל לא בטוח שהיא צריכה או רוצה בכך. "כאשר היבוא והיצוא אפשריים, אני יכול לגדל את המוצרים שלי במתקנים שכבר הושקעו בהם מאות מיליוני דולרים, מתקנים של חברות מובילות בעולם", מבהיר רבינוביץ'.

שוק הקנאביס בישראל התגאה בזנים ייחודיים שזכו למוניטין בכל העולם.
"לאט לאט אנו נפרדים מהתפיסה הזו, של הזן המסוים והמנצח שיגיע רק מישראל ויפתח לנו דלתות. זו שפה שלא קיימת כבר, שפה של אסדרה ישנה. לזנים ישראליים יתרונות חלקיים בלבד, ויש מגוון רחב של זנים נוספים שהגענו אליהם בזכות הסרת המחסום הבינלאומי".

אז מה יהיה עם היצוא הישראלי?
"המוצרים הישראליים המיוצרים באיכות גבוהה יכולים למצוא שוק רלוונטי בחו"ל, ועובדה היא שהתקשרנו עם חברת ענק כמו טילריי לא רק ליבוא, אלא גם ליצוא של מוצרי קנדוק לאיחוד האירופי ולגרמניה. אני מאמין שב-2021 נתחיל לראות הכנסות משמעותיות מחו"ל".

בשוק הקנאביס בישראל יש חברות שמבוססות חזק על חקלאות, יש חברות עם יכולות בתחום התרכובות הרפואיות לצמח, יש חברות עם מוניטין חזקים אצל קהילת החולים. נראה שאתם בעיקר אנשי עסקים, שיודעים ליצור שיתופי פעולה ולנצל הזדמנויות.
"חס וחלילה. המוצר הוא קודם כל שלנו. כן, יש לנו מערך חזק מאוד של הסכמים עסקיים, אבל הוא מייצר ומשווק אך ורק את המוצרים שלנו, שכן נושאים את השם שלנו, ואנחנו כן שמים המון דגש על הקשר בין מוצר מסוים למחלה שעבורה הוא מיועד".

הסקטור היום נלהב מאוד מהיצוא, אבל בינתיים חי מהשוק הישראלי. בסופו של דבר, כמה שווה שוק הקנאביס בישראל?
"בשוק הישראלי יש 80 אלף מטופלים, כפול מלפני שנה, וקצב המכירות הוא בערך 800 מיליון שקל בשנה. הפוטנציאל באינדיקציות המאושרות היום לבדן הוא כ-4%-5% מהאוכלוסייה. לערכתי השוק ימשיך לצמוח וגם יעבור קונסולידציה ורטיקלית וגם רוחבית.

"המחקר שנערך בארץ בתחום הקנאביס, באקדמיה ובתוך החברות, הוא מהמובילים בעולם. אנו גם מאמינים שהמצב בארה"ב ישתנה ויחל מחקר גם שם, ויגיעו תקציבי מחקר מארה"ב לישראל. לאחרונה גם התבצעה הצבעה דרמטית בוועדת הסמים של האו"ם, להוצאת הקנאביס הרפואי מהגדרה של מוצר ממכר שאין לו תועלת רפואית, להגדרה של מוצר בעל תועלת רפואית. כעת, יחד עם החלפת הממשל, יהיה קל יותר גם לארה"ב לקבל החלטה דומה".

הלגליזציה, אם איך פעם תתרחש, יכולה לפגוע במוצר הרפואי?
"בשלב הראשון, השיח על לגליזציה טוב לשוק הרפואי, כי התחום עובר למיינסטרים. ממה שלמדנו ממדינות שנמצאות כבר 6-7 שנים בתוך התהליך, אחרי הלגליזציה גם השוק הרפואי המשיך לצמוח, אך בקצב קטן יותר. כאשר יש קנאביס לפנאי במחיר סביר, ומולו קנאביס רפואי, המטופלים יבחרו ברפואי בשביל דיוק במרכיבים, ייצור במפעל סטרילי ובעיקר תהליך ייעוץ וליווי של רופא ושל רוקח, ולהערכתי המוצר ייכנס גם לסל הבריאות ולסבסוד".

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האחים אמיר הגיעו לפשרה עם רשות ני"ע: מגדירים עצמם כבעלי השליטה בשופרסל

המשמעות היא שאישור תנאי השכר או מינויי מקורבים של האחים אמיר יצריכו כינוס של אסיפת בעלי המניות ואישור הצעדים הללו ברוב מיוחד ● האחים מטילים על עצמם את המגבלות באופן וולונטרי

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

שלט של גינדי שמציעה פטור ממס רכישה / צילום: כדיה לוי

המבצעים למכירת דירות: מי באמת הנהנה העיקרי?

הקיפאון בשוק הנדל"ן גורם ליזמים להציע הנחות בכל מיני צורות על דירות, אך האם הקונים באמת מרוויחים בהם?

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי

זה מה שאומר ציר בית הנבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית הנבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר הציר הדמוקרטי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; יו"ר הפד: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● פאוול:"השגת יעד האינפלציה תיקח יותר זמן משחשבנו" ● טראמפ מדיה צללה ב-14% ● בנק HSBC ממליץ על מניית AMD ● שווי השוק של טסלה ירד בכ-40% מתחילת השנה ● השקעת ענק למיקרוסופט בחברת AI מאיחוד האמירויות ● איתן בן אליהו ימונה ליו"ר ננו דיימנשן ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל מתקרב לרמה של 3.78 שקלים, שיא של חמישה חודשים

זה שני עשורים שאין השקעות מספקות במתקני כריית הנחושת / צילום: Shutterstock

ההיצע בירידה והביקוש צפוי לזנק: האם זה קץ הדשדוש במחיר הנחושת?

מחיר המתכת מטפס בעקביות בחודשים האחרונים, ואנליסטים חוזים שהוא יזנק בעוד 70% במהלך השנתיים הקרובות ● בין הסיבות: שיבושים בכריית הנחושת שעלולים להביא לירידה בהיצע

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות