גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה למדתי השבוע? שפשוט אי אפשר לקבל כאן כמה דקות רגועות

שלושה אירועים התרחשו סביבי כמעט במקביל: רכב החלל "התמדה" נחת על המאדים, שנמצא במערכת השמש שלי; גופת לווייתן מצוי נסחפה לחוף ניצנים, שנמצא במדינה שלי; ושלט על פרויקט פינוי-בינוי מתקרב הוצב בכניסה לבית שלי

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. שלושה אירועים התרחשו סביבי כמעט במקביל ביום חמישי האחרון. רכב החלל "התמדה" נחת על המאדים, שנמצא במערכת השמש שלי; גופת לווייתן מצוי נסחפה לחוף ניצנים, שנמצא במדינה שלי; ושלט המכריז על פרויקט פינוי-בינוי מתקרב הוצב בכניסה לבניין בתל אביב, שם נמצא הבית שלי.

ראשון שמתי לב לשלט. שלטים רבים כמוהו הוצבו ומוצבים בשכונה שלנו. לא מעט בניינים ישנים כמו שלנו כבר נהרסו ונבנו מחדש. על כל הריסה היו מודיעים מראש ותמיד אהבתי ללכת לראות; להיות מופתע שאני עדיין מופתע מהקלות שבה נופל בניין.

מלהיווכח בכל פעם מחדש עד כמה דקה הרצפה שכל חיינו מונחים עליה בביטחון שכזה. עד כמה דק הגג מעל ראשינו שאנחנו כל-כך סומכים עליו. יש גם משהו אנושי ואינטימי כל-כך בצורה שבה הכלים הכבדים מפשיטים את הבניין מקירותיו החיצוניים ומגלים לרגע את פנים הדירה הריקה לפני שהכול קורס לגל של אבנים. כל השכונה הייתה מתאספת.

זו לא הייתה הפתעה. כששכרנו את הדירה אמרו לנו שתוך שנה הורסים את הבניין ומאז עברו 14 שנים. 28% מחיי עברו עליי בדירה השכורה הזאת ואני חושב על כך שזה פחות או יותר מספר השנים שגרתי בבית הוריי לפני שיצאתי לפנימייה ועל זה שרוב הדירות שחייתי בהן בתל אביב מזמן לא קיימות; הבניינים נהרסו ואחרים קמו במקומם, כאילו שמישהו הולך אחריי ומוחה את עקבותיי.

לדעת זה לא כמו ששמים לך שלט מול הפרצוף. לא ברור כמה זמן זה ייקח, אבל בכל פעם שאני עובר דרך השלט, יש לי תחושה חזקה ומוזרה של סוף ואני חווה דז'ה וו של עצמי מהעתיד עומד במדרכה הנגדית ומביט בכל קורה: אני יכול לראות את הבית שלי - כמה דקה הרצפה שחיינו עליה! - מופשט מכבודו מול כל השכונה רגע לפני שהוא קורס ודבר לא נשאר ממנו מלבד גל של אבנים ואבק.

אי אפשר לקבל פה כמה דקות רגועות / אילוסטרציה: ורד שדמי שלמה

ב. אני רואה בלופ את הסרטונים של קבורת הלווייתן שנסחף אל חוף ניצנים. צופה בדחפורים הענקיים, מפלצות היבשה האימתניות, אותם דחפורים שעוד כמה חודשים יהרסו לי את הבית, דוחפים בקושי את גופת היונק הענק והנפלא שאם היה חי היה יכול לבלוע אותם - 17 מטרים אורכו וכ-25 טונות משקלו.

באחד מהצילומים ראיתי את אחת מעיניו המתות מביטה בי - אל הבור העצום שנחפר עבורו, ומסביב אנשים מתרוצצים, קטנטנים וחלשים, בין ענק המתכת ומלך המעמקים, וחושבים שהם מנהלים את הכול ועושים דברים טובים בעוד שכולנו יודעים מי פה עושה את הנזק.

באחד מאתרי האינטרנט מצאתי הקלטות של שירת הלווייתן. האזנתי להן מלוות את טקס הקבורה והתעצבתי."לווייתן מצוי" הוא נקרא, אבל אין בו שום דבר מצוי. מדובר בחיה בסכנה - ההערכה היא שנותרו ממנו כ-100 אלף פרטים בסך הכול. ובכלל, לדעתי זו חוצפה אנושית שאין כדוגמתה, לקרוא ללווייתן "מצוי" - מה זה, זבוב? ובכלל, מה עשה לנו המצוי שלכל אחיו הלווייתנים (ממשפחת לווייתני הענק) נתנו שמות נהדרים: "הכחול", "הצפוני", "גדול הסנפיר" - ורק הוא "מצוי"?

זו הייתה קבורה מוזרה ועצובה. אני רואה אותם מכסים את גופתו בגללי סוסים שיאיצו את תהליכי הריקבון ומתמלא זעם אפל, למרות הכוונות הטובות; אמנם טרם ברור לחלוטין אם הזיהום, מעשה ידי האדם, הרג את הלווייתן או לא, אבל הזפת שמזהמת את החופים נמצאה גם בבטנו. זפת, לא נביא ולא פינוקיו. הייתי מכסה בגללי סוסים את אלה ששפכו את הזפת לים ולא את הלווייתן.

עד שהיה קצת מזג אוויר אמיתי שגרם לארץ הזאת להיראות יפה כל-כך, עם שלג בהרים ומים בנחלים, כחול בשחקים וירוק במרחבים, עד שנפתח קצת המשק וסומק חזר להציף את לחיי העיר ונעים היה לצאת ולבלות ולהיות אופטימיים - בא זיהום הזפת והוציא את כל מצב הרוח. יש משהו בצילומים האלה של חיות וחופים מכוסים בנוזל הצמיגי והשחור שפשוט מוריד את הנפש לברכיים. אי אפשר לקבל כמה דקות רגועות במדינה הזאת?

"מקור הזיהום עוד לא ידוע", הם אומרים, אבל כולנו יודעים מה מקור הזיהום ולא היה צריך שום צו איסור פרסום מלכתחילה - פרקטיקה מזוהמת בפני עצמה שרק הולכת ומתגברת בישראל; יותר מדי פעמים, הדבר הראשון, ולא פעם היחיד, שהמדינה עושה זה לדאוג להסתיר מאיתנו מידע, ואחר כך להשתומם על חוסר האמון.

מה עוד אתם מסתירים מאיתנו? - כל הזיהומים מגיעים מאותו מקור: מאיתנו, בני האדם, המזהם המצוי. הזרמים הביאו לחופינו כמה עשרות או מאות טונות של דלק, אבל 150 אלף טונות של דלק נשפכים לים התיכון בכל שנה. מי שהטיל את הדלק לים לא שונה מהותית מכל מזהם אחר, קטן או גדול (יחד עם הזפת הייתה כמות עצומה של פסולת פלסטיק שזרקנו בעצמנו מתישהו), וכמו רובם, סביר להניח שגם הוא לא יישא בשום אחריות אישית.

קשה להכיל את הזיהום הזה, בטח כשרואים אותו בעיניים. ראיתי שכותבים שהזיהום הזה והטיפול בו רק מוכיח שישראל לא בנויה ל"אסון הגדול" או ל"איום האמיתי". לא שמישהו באמת היה צריך עוד הוכחה, אבל תמיד טוב שיש למה לחכות.

ג. ובעוד בני אדם מזהמים את הים התיכון, ולווייתן נסחף אל החוף, ובני אדם מציבים שלט בכניסה לבניין מגוריי, הנחיתו בני אדם את רכב המאדים "התמדה" (Perseverance) על אדמת הכוכב - ואלה כולם אותם בני אדם בדיוק, ממרחק של 100 מטר לא תוכל להבחין בין המדען, הספן והקבלן.

מבחינת היקום, כולנו אותו דבר וכל הפעולות תמוהות באותה המידה. גם את הסרטונים האלה ראיתי בלופ תוך כדי שאני מאזין להקלטת צליל הרוח שהקליט "התמדה", כשלצידו הרחפן "תושייה" (Ingenuity) כשהם מסתובבים להם על המאדים וכל כמה דקות הם עושים סלפי. איזה צמד חמד. אני מסתכל על הנוף של מאדים שאי אפשר לשבוע ממנו ולא אכפת לי שאין מה לראות; זה נראה כמו הנגב, רק בלי מסכות חד פעמיות וניירות טואלט פזורים על האדמה.

הייתי רוצה להיות חבר של אלה שנותנים את השמות לרכבי החלל, נשמעים לי כמו אנשים אופטימיים. על אדמת מאדים מצטרפים "התמדה" ו"תושייה" אל רכבי החלל שכבר שם: "סקרנות", "הזדמנות", "רוח" ו"זה שהגיע לביקור קצר" - שמות שכל אינדיאני היה נושא בגאווה, שמות שמזכירים לך שאולי בכל זאת לא כל האנשים אותו דבר.

נכון, מרחוק כן, אבל אם מתקרבים אפשר בקלות לראות את ההבדלים בין זה ששולח חללית למאדים ומקדם את המין האנושי לבין זה שמשחרר פסולת בים כשאף אחד לא רואה ומכסה את הכול בזפת. נותר רק לקוות שהראשון ינצח.

שלושה אירועים, אם כן, התרחשו סביבי כמעט במקביל ביום חמישי האחרון. רכב החלל "התמדה" נחת על המאדים, שנמצא במערכת השמש שלי; גופת לווייתן מצוי נסחפה לחוף ניצנים, שנמצא במדינה שלי; ושלט המכריז על פרויקט פינוי-בינוי מתקרב הוצב בכניסה לבניין בתל אביב, שם נמצא הבית שלי.

ומאז אני חולם בלילות על רכבי חלל מוצאים דגימות לווייתנים שקבורים בפיר של המעלית, ובימים אני הולך צמוד לקירות כשאני זוכר טוב-טוב עד כמה עדין הים, עד כמה ריק החלל ועד כמה דקה הרצפה שכל מה שיש לי בעולם מונח עליה.

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023