גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האפריקנרים הפסידו הכול כי סירבו לוותר כמעט על כלום. מה הלקח?

מלחמת המטבעות: 60 שנה לקריאת התיגר הכושלת של האפריקנרים בניסיון-שווא לנתק את עצמם מן המהלך הטבעי של ההיסטוריה

הראנד של דרום אפריקה. יאן פאן ריבק, המתיישב ההולנדי הראשון, 1652; ונלסון מנדלה, הנשיא השחור הראשון, 1994 / צילום: Shutterstock
הראנד של דרום אפריקה. יאן פאן ריבק, המתיישב ההולנדי הראשון, 1652; ונלסון מנדלה, הנשיא השחור הראשון, 1994 / צילום: Shutterstock

האם צריך לדבר מפעם לפעם בשבח ההגזמה ובגנות הזהירות? אני חושב שלא, אבל אולי אני מגזים בשלילת ההגזמה. אולי סימני קריאה דווקא מועילים לדיון הציבורי, לפחות מפני שהם מביאים כל טענה עד האבסורד ההכרחי הנובע ממנה.

כתבתי כאן לפני שבועיים על שימוש הלשון "אפרטהייד" בביקורת על התנהגות ישראל כלפי נתיניה הפלסטיניים. חשבתי ש"בצלם" מזיקה לעצמה, ומסיחה את הדעת מסדר יומה כאשר היא יוזמת מערכת פרסום בינלאומית תחת הכותרת "זה אפרטהייד".

הגיעו אליי הערות ביקורת, כולל מידידי "בצלם". אין לי הרשות לצטט, אבל כללית, הביקורת העיקרית נוגעת לטענתי שאי אפשר להחיל את האפיון "אפרטהייד" על ישראל. לדעתי, "אפרטהייד" הייתה נוסחה פוליטית וחברתית מלאה. היא הוחלה על כל נתיניה הלא-לבנים של מדינת הלאום האפריקנרית. המאבק נגד האפרטהייד נועד לשים קץ למדינת הלאום. ואמנם סיומו היה כרוך בסיומה.

כותב אחד חלק על התיאור הזה. דרום אפריקה לא הסתיימה, הוא הטעים. התחלף בה המשטר, אבל היא מוסיפה להתקיים בשמה ובגבולותיה.

אני חושש שהוא טועה. את מדינת הלאום האפריקנרית החליפה מדינת כל-אזרחיה. הלאום הדומיננטי משכבר הימים הוא עכשיו מיעוט קטן ולא חשוב במדינה אחרת, גם אם שמה וגבולותיה לא השתנו.

האם זו הייתה תוצאה רצויה? כן, בהתחשב באופיה של דרום אפריקה.
אבל האם זו הייתה התוצאה הרצויה היחידה? זו אינה שאלה אקדמית. אני חושב שהניסיון להשיב עליה צריך לעניין ישראלים חושבים, יהיה מקומם במפה הפוליטית אשר יהיה.

יריבי האפריקנרים לא היו רק השחורים

את שאלת הדמיון בין ישראל לדרום אפריקה הטור הזה מציג מפעם לפעם שלא על מנת לשלול את הלגיטימיות של ישראל, אלא אדרבא, כדי לנסות ולמנוע את אובדן הלגיטימיות.

ואני עושה כן עכשיו בקשר עם ציון דרך היסטורי. בשבוע שעבר מלאו 60 שנה לאקט שבשעתו התפרש כקריאת תיגר של האפריקנרים על העולם החיצון. בפברואר 1961 המדינה האפריקנרית ניתקה עצמה מגוש הסטרלינג ויצרה מטבע משלה, הראנד. על הראנר החדש נטבע דיוקנו של ראשון המתיישבים ההולנדיים בכף התקווה הטובה, ב-1652.

מחלציהם של ההולנדים ההם, ושל ההוגנוטים הצרפתים שבאו בעקבותיהם, בקעה האומה האפריקנרית. היא הגיעה אל פרקה, וסיגלה לעצמה הליכות של אומה, רק 200 שנה ויותר אחר כך. במובן הזה, היא הייתה צעירה למדי, כאשר קיצוניה ניצחו בבחירות ללבנים-בלבד, ב-1948, ויסדו את שיטת ההפרדה הגזעית, הידועה בשמה ההולנדי-אפריקנרי "אפרטהייד" (היינו, "בנפרד").

שלושה חודשים לאחר יצירת הראנד, האפריקנרים ניתקו את קשריהם עם הכתר הבריטי, הכריזו על רפובליקה, והתחילו 30 שנה של מלחמה נגד המהלך הטבעי של ההיסטוריה. הם האמינו שינצחו.

הם עשו כן תחת השפעה של נאום. שנה אחת קודם, ראש ממשלת בריטניה דאז, הרולד מקמילן, סר אל הפרלמנט שלהם בקייפטאון, ודיבר על לבם להסתגל ל"רוחות השינוי" הנושבות באפריקה. בסוף שנות ה-50, מקמילן נעשה כונס הנכסים של האימפריה הבריטית. עשר שנים לאחר ההסתלקות מהודו ומארץ ישראל, בריטניה התחילה לשחרר את מושבותיה באפריקה, מגאנה בצפון עד זמביה בדרום.

בנאום ההוא, מקמילן כלל את המלים "אנו הבריטים דוחים את הרעיון של עליונות טבועה (inherent) של גזע על גזע".

זה לא היה נאום נועז, אבל הוא עורר תגובה קיצונית. שמונה חודשים אחר כך, משאל עם בין הלבנים הכריע לטובת ניתוק הקשרים ההיסטוריים עם בריטניה.

מוטב לזכור כי כאשר הלאומנים האפריקנרים הגיעו לשלטון, ב-1948, היריבים העיקריים במרכז תודעתם לא היו השחורים, אלא הבריטים, או ה"אנגלו" המקומיים. זה היה חצי מאה לאחר תבוסתם הניצחת של האפריקנרים מידי הבריטים במלחמת הבורים.

המדינה שהם כוננו לאחר ניצחון הבחירות ב-1948 הייתה בראש ובראשונה מדינת לאום. מלוא הסמכויות הפוליטיות עברו לידיהם. האנגלו היו אמנם שווי זכויות, אבל נדחקו בהדרגה לעמדה של חוסר רלוונטיות פוליטית.

מי שמחפשים צדדי דמיון עם ישראל מוזמנים לשקול מה קרה למפלגת השלטון שייצגה את האנגלו: היא לא התאוששה עוד מתבוסתה, ונחלשה והלכה עד שהתפזרה לכל רוח 30 שנה אחר כך. פלגים ליברליים קטנים ירשו אותה, והגיעו בשיא כוחם ל-20% של מושבי הפרלמנט. ללאומנים היה כמעט כל השאר.

בין מתנגדים לבנים רבי-שנים של האפרטהייד רווחה דעה שהיה אפשר להביא את הפרק הנואל הזה אל קיצו הרצוי באופן אחר: היה אפשר להציע תוכנית חלוקה לרוב השחור, שהייתה מעניקה ל-75% מן האוכלוסייה לא רק את חלקם ההולם בשטח כי אם גם במשאבים (בארץ בעלת עושר מינרלים מופלג). תחת זאת, האפריקנרים הציעו לשחורים 13%, באוסף מגוחך של מובלעות ללא רצף טריטוריאלי.

היסטוריה אינה מדע מדויק. היא רק מציעה תובנות. אין ודאות שדרום אפריקה הייתה יכולה להתחלק בדרכי שלום. אבל אין זה מן הנמנע שהאפריקנרים הפסידו הכול מפני שלא היו מוכנים לוותר כמעט על כלום. והם עשו כן מפני שהיו אחוזים אמונה בלתי מתפשרת בזכויותיהם הבלבדיות ובעוצמתם הצבאית. החודש לפני 60 שנה הם חשבו שהם בלתי מנוצחים, ורוב העולם החיצון נטה להסכים.

הנה הצעה: במקום לעסוק בשאלה אם ישראל ראויה להיקרא מדינת "אפרטהייד" או לא, אולי מוטב לעודד ויכוח ציבורי בשאלה מה אפשר ללמוד מניסיון האפריקנרים; לא דיון של התנצחות ושל עלבונות הדדיים, אלא דיון לצורך מחשבה. סוף-סוף, די הרבה מוטל על כפות המאזניים.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך השתנתה אף היא, מ״יציבה״ ל״שלילית״ ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה