גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את האדריכל הישראלי שמתכנן את המבנה שיאפשר לאנושות לחיות על המאדים

"אנחנו מתכננים את מבנה ההייטק הכי מטורף - ובסופו של דבר עוטפים אותו בבוץ" ● הכירו את האדריכל מראשל"צ שהקים במצפה רמון את מיזם החלל D-MARS, ובונה באשקלון מבני מגורים - שמיועדים למאדים

האדריכל אלון שיקאר עם הדמייה של מיזם החלל D-MARS / צילום: ניר לנגר. הדמיה: אלון שיקאר
האדריכל אלון שיקאר עם הדמייה של מיזם החלל D-MARS / צילום: ניר לנגר. הדמיה: אלון שיקאר

במפעל האשקלוני "א. יאיר תעשיות מתכת" רגילים לעבוד על פרויקטים מורכבים. הם עושים את זה כבר 40 שנה. אבל הקונסטרוקציה העצומה שמעסיקה את עובדי המפעל מסביב לשעון בשבועות האחרונים - 9 מודולים של 3 מ"ר כל אחד, עשויים ממתכת בעובי 40 ס"מ ומחוברים זה לזה - הפתיעה גם אותם. זהו באמת פרויקט יוצא דופן. גודלו הכולל של המבנה, שמחולק כאמור ל-9 קוביות שונות, יהיה 57 מ"ר, והוא יכלול מעבדה, אזור בקרה, מתחמי ספורט, מטבח וקפסולות שינה. והוא גם אמור, לפחות באופן עקרוני, לשרוד מסע של כ-500 מיליון ק"מ עד למאדים ולשמש שם כמבנה מגורים לאסטרונאוטים.

המבנה במפעל באשקלון / צילום: אלון שיקאר

"הקוטר של טיל שיגור הוא 10 מטרים והגובה הוא 30 מטרים", מסביר האדריכל אלון שיקאר, שתכנן את הקונסטרוקציה המסובכת. "כל המשחק בלשגר דברים לחלל זה איך לצמצם כמה שיותר את המקום של מתקן המגורים, שאמור לאפשר פעילות של 6 אנשים, ואיך מצליחים למצוא פתרונות יצירתיים. נקודת המוצא של המחקר שלנו הייתה איך לדחוס את המבנה כמה שיותר - ומצד שני, שיידע להיפתח ולגדול".

ומה יקרה כשמגיעים למאדים?
"ברגע שאתה מחבר את המבנים ביחד יש מנגנון שטוחן את האדמה המקומית, מרים אותה לגג המבנה ושופך את האדמה לדפנות. בעצם, אנחנו מתכננים את מבנה ההייטק הכי מטורף - ובסופו של דבר עוטפים אותו בבוץ. אני מרגיש שזה קצת כמו לבנות מבנים פרהיסטוריים".

שיקאר הוא לא איש חלל או פיזיקאי, הוא אדריכל. אבל אדריכל שכל עיסוקו הוא באפשרות שיום אחד, האנושות תוכל להתיישב במאדים. "הירח היה האתגר של הדור של שנות ה-60, מאדים זה האתגר שלנו", הוא מסביר. "אני חושב שחשוב שנפתח את הגבולות שלנו, ונתמודד גם עם מקומות אחרים. אני בטוח שנמצא שם הזדמנויות חדשות. יש שם אפשרות לחיות אחרת, לפתח חברה קצת אחרת, לנסח כלכלה אחרת".

המטרה של המיזם שהקים, D-MARS (ראשי תיבות של Desert Mars Analog Ramon Station), היא לתת שירותי הדמיית חלל לצוותים מקצועיים מהארץ ומחו"ל. כלומר, לדמות נחיתה של אסטרונאוטים על המאדים, פשוט על אדמת כדור הארץ, כדי לבחון את כל ההשלכות של אירוע כזה - פסיכולוגיות, מדעיות, פיזיקליות, אדריכליות ועוד. עבור זה נדרשים מבנים שמדמים את המבנים שיישלחו או ייבנו ביום מן הימים על אדמת מאדים, כדי להתנסות במגורים ובעבודה בהם. D-MARS מבצעים הדמיות כאלה במיקום מבודד בסמוך למכתש רמון.

זה קצת מפתיע, אבל מתברר שדווקא בישראל הזעירה יש את כל התנאים למחקר שיבחן את היתכנות הקיום האנושי על המאדים. זה נובע גם מאזורי אקלים שונים וקיצוניים שנמצאים במרחק לא גדול זה מזה - שלג ומדבר, ים המלח ומכתשים - וגם מכוח האדם המקצועי, המגוון ובעיקר השאפתן שנמצא כאן. "יש לנו פה הון אנושי והישגים מדהימים בתחום החלל", מסביר שיקאר, "וחוץ מזה, אנחנו הרבה יותר חוצפנים".

הפיגוע שהסיט את חייו

קריירת האדריכלות של שיקאר לא התחילה ישר ממאדים. הוא גדל בראשל"צ ואחרי השירות הצבאי יצא, כמו רבים, לטיול ארוך בנפאל. כשהיה באמצע הטיול, אביו נהרג בפיגוע - והוא חזר ארצה. "הייתי בשיא הטיול שלי, ומצאתי את עצמי חוזר לארץ תחת הנסיבות המפתיעות והקשות ביותר שאפשר", נזכר שיקאר, שהיה אז בן 22. הוא נכנס מיד לעסק המשפחתי בתחום האינסטלציה ודודי שמש. "במשך ארבע שנים ניהלתי את העסק של אבי ז"ל, ובמקביל לא עזבה אותי המחשבה וההבנה שאני רוצה להיות אדריכל. כשסיימנו לעמוד בכל הפרוייקטים שנשארו פתוחים, עזבתי הכל, עברתי לצפון ולמדתי אמנות ואדריכלות במכללת אורנים ובטכניון".

בטכניון העביר שיקאר קורס, בסיוע של הפיזיקאי ד"ר הלל רובינשטיין ממכון ויצמן ושותפו ב-D-MARS - שמטרתו הייתה לבנות "הביטאט" - מתקן התיישבות על המאדים. ההביטאט הראשון שבנו היה עוד יחסית פרימיטיבי, ועשוי ממכולה. "ידענו שיהיה קל לשנע אותה, ועדיין היא תהיה חזקה", הוא מספר. "פירקנו את הצדדים שלה ועטפנו אותה במעטפת חדשה שיודעת, כמעט בלחיצת כפתור, לפתוח שתי כנפיים: אחת היא מעבדה ואזור של ישיבות צוות, והשנייה היא אגף מגורים שבו יש לכל אסטרונאוט קפסולת שינה, מדף לפריטים אישיים ומקום אחסון. כמו כן יש 'אייר לוק' ('מנעול אוויר', מה שמאפשר מעבר של בני אדם בין אזורים בעלי לחץ אוויר שונה) - תא בעל דלתות כפולות שבו לובשים ופושטים את חליפות החלל".

מאדים. ההדמייה הראשונה. "בסופו של דבר אתה צריך מדענים שיילכו בשטח" / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

הקורס וההתנסות המשותפת הובילו את שיקאר ואת ד"ר רובינשטיין להקים את D-MARS כמרכז ל"משימות אנלוגיות" במכתש רמון. בהמשך קיבל שיקאר מלגה של קרן רמון ונסע לאוניברסיטת החלל הבינלאומית בצרפת כדי להשתלם בתחום. בעקבות הנסיעה נוצר גם הקשר עם סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ופורום החלל האוסטרי (OeWF), שהוא הגוף המוביל בעולם בתחום המחקר האנלוגי. כל הגופים הללו מעמידים מימון לניסויים שעורכת D-MARS, כמו גם גופים פרטיים כמו חלל תקשורת שסיפקו לווינים, וכן חברות בנייה, אינסטלציה ועוד.

"סוכנות החלל הישראלית נתנה לנו סיוע כלכלי, אבל בעיקר פתחה בפנינו דלתות", הוא אומר, "הם ראו את ההביטאט הראשון שעשינו עם סטודנטים מהטכניון ותלמידים מבית הספר לאסטרונאוטים צעירים במכון ויצמן, וזה שבה את ליבם. אף אחד לא האמין שנצליח לבנות מבנה כזה בכוחות עצמנו".

אז אתם עובדים בשבילם?
"לא. אנחנו למעשה כמו קבלן או ספק שסוכנות החלל היא הלקוח שלו. הניסוי המשותף של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האוסטרית הוא לבדוק איך עושים משימות חלל מאוישות למאדים. D-MARS בונים עבורם את המתקן".

לפני כשנתיים ערכו D-MARS, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע, את ההדמיה הראשונה. זו הייתה "משימה אנלוגית", כלומר כזו שדומה, עם מגבלות רבות, למשימת חלל אמיתית. 6 אסטרונאוטים חיו במבנה שתכנן שיקאר, ויצאו ממנו רק כשהם לבושים בחליפות חלל מיוחדות, ורק על מנת לבצע ניסויים ומחקרים. באוקטובר השנה תתרחש הדמיה נוספת, עם המבנה החדש שנבנה בימים אלה, ובמהלכה ייערכו ניסויים שיבחנו ניווט ברכב שטח אמריקאי המיועד למאדים, הטסת רחפן על מאדים, הפעלת רובוטים אוטונומיים להקמת תשתיות, מחקרים גיאולוגים וביולוגיים ועוד. בין השאר, תיבדק ההתנהלות של האסטרונאוטים האנלוגיים עצמם, מתחושת הסכנה שלהם ועד שינוי ההרכב של אוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם. המימון, אם תהיתם, מגיע מסוכנות החלל הישראלית, מקרן יק"א של הברון הירש וגם מפעילויות הפתוחות לקהל הרחב בנושאי חינוך. המחזור השנתי הוא כמיליון שקל, אך השנה התחילו ב-D-MARS גיוס של 10 מיליון דולר לצרכי תשתיות מקצועיות רחבות יותר.

מדוע בכלל לערוך ניסויים כשאפשר לשלוח גשושיות לא מאויישות?
"בסופו של דבר, כדי לענות על השאלות היסודיות הגדולות, אתה צריך מדענים, אסטרונאוטים שילכו בשטח וינסו לענות על השאלה המרכזית במחקר והיא: האם היו חיים בעבר במאדים", מסביר פרופ' יואב יאיר, הדיקן של ביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, שמלווה את D-MARS. "ידוע לנו שהיו שם מים נוזלים, אטמוספירה עברה ואפילו גשם. השאלה היא האם נוצרו חיים ביולוגיים, כמו בכדור הארץ לפני 3.8 מיליארד שנים. התשובה לשאלה הזאת דרמטית בחשיבותה. משום שזה אומר שיכול להיות שהיקום שוקק חיים. כי אם סביב שמש רגילה לגמרי וגלקסיה רגילה לגמרי נוצרו בשני כוכבי לכת חיים ביולוגיים זה נותן פתח לשאלות מסקרנות על התפתחות תבונה ביקום ועוד".

מעט מרכיבים, מקסימום יעילות

פניו של מאדים, כפי שניתן היה לראות השבוע בתמונות שזרמו מנאס"א, מלאים במכתשים. האטמוספירה מורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני, והטמפרטורה הממוצעת היא מינוס 63 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. וזה לא הכול: אין במאדים שכבת אוזון המסננת את קרינת העל-סגול (UV) של השמש, ויש שם סופות ענני חול שנמשכות שבועות ארוכים. אתגר נוסף הוא כוח המשיכה על פניו, שהוא כ־38% בלבד מכוח המשיכה על פני כדור הארץ. המשמעות היא שאתגרי הבנייה מורכבים עשרות מונים יותר מעל פני כדור הארץ.

"המבנים בכדור הארץ רוצים תמיד לקרוס למטה. במאדים, הלחץ בתוך המבנה יהיה פי מאה יותר מאשר בחוץ", מסביר שיקאר. "אתה צריך להחזיק כל הזמן שהבניין לא יתנפח, ויתפרץ ויתפוצץ כמו בלון".

אתגר נוסף נוגע לקרינת ה-UV. בגלל שהאטמוספירה במאדים כל-כך דלילה כמעט כל אנרגיית השמש יכולה לחדור, וצריך להגן על המבנה, מסביר שיקאר. למעשה, בשל תנאי האקלים הקשים במאדים, בני האדם לא יוכלו להסתובב בחוץ בשום שלב, וכל הבנייה תצטרך להיות מחוברת זו לזו, כבסיס ליצירת קולוניה. "הבנייה שם תהיה כמו שפעם בנו ערים", הוא אומר. "המבנים חייבים יהיו להיות מחוברים אחד לשני, כדי לייצר רציפות והגנה. היתרון הוא שהרבה יותר קל לפרוס ככה תשתיות. בכלל, מה שמעניין באדריכלות בחלל זה שהיא דווקא הרבה יותר בסיסית.

"יש כאלה שמתייחסים לאדריכלות במובן הכי נחות שלה, כאילו התפקיד של האדריכל זה לבחור את הצבע של הקרמיקה. אני רואה את זה לגמרי אחרת. אדריכלות במהות שלה אמורה לתכלל אספקטים רבים. אם אתה בונה בית למשפחה אתה צריך להתאים לה את הבית. בעיניי, לבנות הביטאט, סביבת חיים, במאדים זה אותו דבר. יש פה שילוב של הנדסה, תרבות, כלכלה, ואנושיות".

מאדים, כפי שנצפה השבוע / צילום: Associated Press, Gregory Baldwin

איך זה בא לידי ביטוי בהביטאט הנוכחי?
"כל פיקסל (קונסטרוקציה של 3X3X3, ג"נ) קיבל את הפונקציה שלו. את חלקי המבנה השונים אנחנו יודעים לחבר בצורה מאוד פשוטה וככה המבנה יכול לגדול. בדרך כלל בתחנת חלל אתה הולך לאורך מסדרונות ארוכים. מצד שני, מניסיון של אסטרונאוטים, ידענו שזה מביא לדיכאון. הבנו שאסור לנו לעשות את זה - ההביטאט אמור לתת לאנשים תחושה של שגשוג. הפתרון היה באמצעות התוכנית האדריכלית, שמייצרת סירקולציה מרבית של אוויר ו-ורסטיליות".

מה זה אומר בפועל?
"המבנה שלנו בנוי מקונסטרוקציית פלדה מרחבית, כמו שלד קורי עכביש תלוי, כך הוא מנצל את פריסת הכוחות בצורה היעילה ביותר. המעטפת עצמה עשויה מפאנלים שקופים למחצה - חומר פלסטי, מעין כוורת צפופה של הרבה מכלים קטנטנים שמבודד אקלימית בצורה נהדרת. זהו חומר קל מאוד ויעיל מאוד".

ואת כל זה תשגר למאדים?
"במאדים הדברים יהיו קצת שונים. המבנה יהיה עשוי מסגסוגת מתכתית קלה או מחומר פלסטי קשיח, שאנחנו שואפים לייצר על הכוכב עצמו. המשחק פה הוא למעשה לשלוח מעט מרכיבים וחומרים מכדור הארץ ולקבל את מקסימום היעילות והנוחות שם".

פרופ' יאיר מרחיב על הנקודה הזו: "יש כמה קונספטים למבנים רעיוניים שצריך לשנע למאדים או לבנות מחומרים מקומיים. גרסה אחת אומרת שאי אפשר לשלוח למאדים פלטות של בטון או חומר בנייה אחר ושצריך לשלוח מדפסות תלת מימד ולבנות שם מחומרים מקומיים. D-MARS הוא סוג של קונספט לאופן שבו רוצים לעשות אופטימיזציה של מרחב בנוי, כדי להגן על הצוות שהולך להיות במדבר, לפחות תשעה חודשים, ללא חמצן. צריך להגן על הצוות מקרינות, סופות אבק וכל מיני תופעות אטמוספריות אחרות שיכולות להתרחש. ולכן, למבנה כזה צריכות להיות תכונות מגוננות וגם לאפשר לשמור על השפיות".

למה בעצם צריך שהות כל־כך ממושכת על הכוכב?
יאיר: "התוכנית כרגע היא לבנות בתים להתיישבות קצרה. מעט מדענים למעט זמן. רכב השיגור יישאר בהקפה מסלולית של מאדים וכשייפתח חלון השיגור לכדור הארץ הם יחזרו. צריך להבין שאי אפשר לשגר ממאדים בכל זמן שהוא. יש חלונות זמן מסוימים, לפי המצב היחסי בין שני כוכבי הלכת, על מנת לעשות אופטימיזציה של האנרגיה והדלק של המסע הזה. אתה רוצה אותו כמה שיותר יעיל מבחינה אנרגטית וקצר. ההערכה היא שמדובר במשך זמן של תשעה חודשים".

ועד כמה כל העניין הזה הוא תיאורטי? מתי זה יקרה בפועל?
שיקאר: "אני מקווה שעוד 30-20 שנה לא תצטרך לשאול אותי את השאלה הזאת. יש לנו עוד דרך לעבור במחקר הזה, אבל ככל שנמשיך ונתמיד כך נתקרב להישג הזה. המטרה היא לפתוח אפשרויות ריאליות לשבירת גבולות, לאפשר למין האנושי להתרחב ולשגשג בפלנטות אחרות. ונראה, אולי עוד נפתיע את עצמנו". 

המשימה היא לא להגיע למאדים. היא לחזור משם | גלי וינרב

לפני שבוע נחתה Perseverance בהצלחה על המאדים, לאחר שיצאה לדרכה ביולי 2020. מטרתה היא לאסוף דגימות מאדמת המאדים ולנתח אותן ניתוח מורכב, ולשלוח מידע בחזרה לכדור הארץ. היא גם אוגרת דגימות, כדי שאולי, יום אחד, כשאפשר יהיה לבצע מסע בחזרה לכדור הארץ, יהיה ניתן להביא גם את הדגימות הללו לבדיקה. מסע כזה אינו אלמנטרי בכלל: "אנחנו מתכננים גשושית חדשה שכל תפקידה יהיה לקחת את הדגימות, להרים אותן ולשים אותן בתוך טיל חדש", הסבירה בראיון לגלובס לפני כשנה נג'ין קוקס, מנהלת צוות התכנות של משימות הרובוטים למאדים.

הטיל, הוסיפה, יהיה צריך לצאת ממאדים בחזרה אל רכב חלל אחר - שסובב סביב המאדים, "כי לטיל שנמצא על מאדים לא תהיה מספיק אנרגיה גם כדי לצאת מהאטמוספירה של מאדים וגם להגיע עד כדור הארץ". נשמע מסובך? עכשיו נסו לדמיין משלחת אסטרונאוטים על המאדים, מנסה לעשות דרכה חזרה לכדור הארץ.

הכנת מסע מאויש עתידי היא אחת מהמטרות של הגשושית, המכונה "פרסי". בנוסף היא מנסה לפענח האם היו פעם חיים על המאדים, והאם מתקיימים שם תנאים שיכולים לאפשר חיים אנושיים לטווח ארוך גם בעתיד. ואם יש חיים אנושיים, הרי שדרושים עבורם מבני מגורים.

נשמע כמו פנטזיה רחוקה? אלון מאסק, שהיה לאחרונה לכמה רגעים האיש העשיר ביותר בעולם (עכשיו הוא במקום השני, ואולי שוב עלה למקום הראשון), מתכנן למות על המאדים. והוא רציני: חברת SpaceX שהוא עומד בראשה פיתחה יכולות מרשימות בשיגור לוויינים לחלל - אבל משימתה העיקרית היא להביא אנשים, ואיש אחד ספציפי, למאדים. אבל מאסק יודע שגם אם יפתח את היכולות להגיע לשם, זה עוד לא אומר שהוא יוכל להגיע בחזרה.

מאסק ציין בעבר כי אפשר יהיה להוציא בני אדם לכיוון המאדים כבר ב-2024. מאוחר יותר דיבר על 2026. הוא נוטה לתת הערכות זמן אופטימיות לפרוייקטים שלו - אבל לרוב הוא גם לא טועה בהרבה. גם סוכנות נאס"א מתכננת את המסע המאויש הראשון למאדים כבר לשנת 2030. כלומר, יכול עדיין להיות שזה יקרה לפני שתיפתח הרכבת הקלה בתל אביב.

עוד כתבות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?