גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מודל החל"ת, השלב הבא: דמי אבטלה דיפרנציאליים

לגלובס נודע כי רשת הביטחון המעניקה אבטלה עד יוני 2021 לאנשים בחל"ת ומפוטרים עשויה להימשך באופן דיפרנציאלי, כך שסיוע יינתן רק לעובדים שלא יצליחו למצוא עבודה או בענפים שיתקשו להתאושש ● הצעה נוספת היא להמשיך עם מתכונת החל"ת הנוכחית עוד מספר חודשים

לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי
לשכת התעסוקה / צילום: כדיה לוי

לאורך החודשים האחרונים נשמעו קריאות מצד ארגוני מעסיקים והתעשייה לביטול המדיניות הזאת ודרישות ליישם פתרון אחר לבעיית האבטלה במשק באמצעות אימוץ "המודל הגרמני" או מודל חל"ת גמיש, שמאפשרים למעסיקים לגייס את העובדים חזרה בסבסוד חלקי של המדינה; אך הדרישות הללו לא שינו את עמדתו של שר האוצר, כי המודל שיישם הוא המודל הנכון. וכך, הוארך מודל החל"ת עד יוני הקרוב.

כעת, בשעה שהשעון מתקתק והדד ליין של המודל הנוכחי מתקרב בצעדי ענק, שוקדים באוצר על ה"תוכנית ליום שאחרי". גורמי המקצוע באוצר עומדים בקשר צמוד עם גורמים רבים בשוק - בהם ארגוני המעסיקים והתעשייה, ארגוני העובדים, כלכלני עבודה ועוד - ומגבשים קווים לסיוע לשוק העבודה לצאת מהמשבר שפוקד אותו.

הנושא המרכזי שעומד על הפרק בדיונים הללו הוא מה יעלה בגורל מדיניות החל"ת הגורפת, הן במצב של יציאה מהמשבר בעקבות המשך מבצע החיסונים (התרחיש האופטימי) והן במצב של המשך משבר עמוק ותחלואה משמעותית (התרחיש הפסימי).

ומה אם התחלואה לא תרד והמגבלות ימשיכו? על פי גורמים באוצר, במקרה הגרוע ביותר תהיה הארכה של מדיניות החל"ת, "שהייתה נכונה למשק במצב חירום", אבל תוך יישום הכללים הקבועים בחוק - המאפשרים שלילת התשלום החודשי מעובדים שלא עומדים בתנאי קבלת הקצבה. בין היתר, מדובר בשלילת קצבה מעובד שמסרב לחזור לעבודה.

"מינימום בירוקרטיה ומקסימום לעזור"

בשנה החולפת הועברו מעל 28 מיליארד שקל למובטלים ולחל"תניקים, מבלי שהם יידרשו להתייצב בשירות התעסוקה (גם לא דיגיטלית). במקביל, לא נשללה זכאות מאף חלת"ניק או מובטל שסירב להצעה מהמעסיק לחזור למקום העבודה בשכר חלקי (לאור המגבלות על הפעלת העסקים וחוסר היכולת של המעסיקים להחזיר את העובדים למשרות מלאות) וזאת למרות התלונות הרבות מצד המעסיקים כי העובדים מסרבים לחזור לעבודה בטענה שלא משתלם להם או דורשים תשלום בשחור.

החוק מאפשר לשירות התעסוקה לשלול או להפחית מתשלומי האבטלה המועברים לאזרחים אם הוצעה להם עבודה, הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית, והם סירבו. בנוסף, ניתן לשלול קצבה ממי שלא מתייצבים מדי שבוע בשירות התעסוקה.

הסעיפים הללו לא יושמו בשנה האחרונה, ותיכף ניכנס לסיבות למה, אבל בינתיים, במסגרת התוכניות שמתגבשות בשיחות עם האוצר, עלתה ההצעה כי יישמו גם את "המקלות" וגם את "הגזרים" שכבר קיימים בחוק, וביניהם ה"מקל" של שלילת הקצבה. המקל הזה אמור לפתור את בעיית המוטיבציה של העובדים לחזור לעבודה מהחל"ת או מהאבטלה. "היו אנשים שטסו לחו"ל ולא נשללו מהם התשלומים", אומר גורם שמכיר את מנגנון תשלום דמי האבטלה מבפנים.

במקביל ל"מקלות" מתייחסים גורמי המקצוע גם ל"גזרים" וביניהם מענק לעובדים שיחזרו לעבודה בשכר חלקי או נמוך. זאת, במקביל להמשך הפעלת תוכניות ההכשרה המקצועית שהחלו לנוע, גם אם באיחור משמעותי, וכן המשך עידוד המעסיקים באמצעות מענקים להחזרת עובדים לעבודה.

לנתק את שוק העבודה מרשת הביטחון

אז למה בשנה האחרונה לא נשללו תשלומי האבטלה מאף אחד מדורשי האבטלה? לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, זה פשוט לא התאפשר בכפוף לסגרים ולמגבלות, כמו גם הצורך בהתנהלות רגישה אל מול העובדים במשק. "רצינו מינימום ביורוקרטיה ומקסימום לעזור. מבחן ההתייצבות הוא אחד המבחנים של שירות התעסוקה, אבל אי אפשר היה לקיים את לשון החוק במדויק כשהלשכות סגורות וכשיש סגר".

לפני כשבועיים פתח שירות התעסוקה ערוץ חדש המאפשר למעסיקים דיווח על "עובדים סרבנים" במסגרת טופס מקוון באתר של שירות התעסוקה. נכון ליום שני בבוקר, 19 מעסיקים הודיעו על 28 עובדים שסירבו לחזור לעבודה.

במקביל לפתיחת האפשרות הקלה לדווח, החלו בשירות התעסוקה להזמין מובטלים ללשכות. למה עכשיו? גראור מסביר: "אנחנו מתחילים לראות יציאה מהסגר אחרי שחלק גדול מאזרחי מדינת ישראל חוסנו, ומקווים שלא יהיה סגר נוסף. ברגע שהמשק חוזר לעבודה נכון להפעיל את זה, אם כי אנחנו עדיין תחת מגבלות של המשבר. זה לא הגיוני לבצעי התייצבות פרונטלית כשיש לך מיליון או 600 אלף מובטלים".

בהצעה לתת עזרה דיפרנציאלית תומך פרופ' אורי חפץ, חוקר התנהגות צרכנים וכלכלה התנהגותית באוניברסיטה העברית ובביה"ס למנע"ס באוניברסיטת קורנל. "לפי התחזיות, ביוני נהיה בעולם אחר לחלוטין מזה שבו היינו לפני שנה. אנחנו צריכים להתחיל לעבור מחשיבה של 'אנחנו בעיצומו של משבר שכמותו לא ידענו, ואנחנו מוכרחים לפרוס במהירות רשת ביטחון רחבה בשביל למנוע נפילה חופשית', לחשיבה של 'מקווים שהרע ביותר מאחורינו, ייצבנו את המשק, צריך לעבור למדיניות שמסייעת נקודתית במקומות החלשים'.

"אנחנו יודעים מה הענפים החלשים, חלקם עדיין סגורים, וייקח להם זמן להתאושש. אבל חייבים לטפל בזה עכשיו. עכשיו זה הזמן להכין תוכנית. ולא פחות חשוב, עכשיו זה הזמן להודיע בבירור שתוכנית החירום שמסתיימת ביוני, שהיא שמיכה רחבה שמקיפה את כולם, אינה מתאימה למקום שבו אנחנו מאמינים שנהיה ביוני. חייבים להודיע, לא להביא הפתעה ברגע האחרון בסוף מאי".

הצעה נוספת של המומחים היא להתחיל מיידית "לנתק" את שוק העבודה מרשת הביטחון. לדברי ד"ר אלון איזנברג, מומחה למבנה שווקים ואקונומטריקה מהאוניברסיטה העברית, "ניתן לקשור את קצב ההפחתה בהטבות למדדי הביקוש לעבודה: מספר המשרות הפנויות, השכר המוצע למשרת שכיר בענפים מרכזיים. ככל שאלו ישקפו יציאה אמיתית מהמשבר, ניתן יהיה להפחית את ההטבות באופן מהיר יותר".

יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, ממליץ להקטין כבר מעכשיו את סכום דמי האבטלה, ב-20% מדי חודש. "רק כך נייצר חוסר כדאיות לשכירים שיושבים על הגדר להמשיך להיות בחל"ת ולא להיענות לקריאות מצד המעסיקים לחזור לעבודה. מצד שני הדירוג החודשי של הירידה במענקי החל"ת יאפשר גם לשכירים למצוא עבודה ראויה".

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון קוראת להחליף את החל"ת בתמריצים למעסיקים. "במטרה לעודד חזרה של מובטלים ועובדים בחל"ת למעגל התעסוקה לפני יוני 21', יש לתת תמריצים למעסיקים על קליטת עובדים תוך השתתפות בעלויות והקטנת עלויות ביטוח לאומי מעסיק, וכן לאפשר תקציבים לעסקים שיופנו להכשרות פנימיות".

החל"ת יעצור ב-7% אבטלה

ובינתיים, על פי גורמים שונים, שר האוצר ישראל כ"ץ עדיין חושב שהדבר הנכון עבור המשק הוא הארכת מדיניות החל"ת שהייתה הבייבי שלו לאורך המשבר. השר מצהיר מעל כל במה כי כל עוד המשבר ימשיך להיות חריף ויצדיק הארכה של החל"ת, הוא יאריך אותו. צריך כמובן לזכור שהתרחיש הסביר ביותר הוא שעד הבחירות לא יתקבלו החלטות גורליות בנוגע לשוק העבודה, הקפאה או הארכה של מודל החל"ת. גם בלשכת שר האוצר מבינים זאת ולא מתכוונים לערוך שינויים בתוכנית ("אין החלטות אופרטיביות בנוגע למודל", אומר גורם בלשכת השר), והיא תבוטל לפני סוף יוני רק אם האבטלה במשק תרד מתחת ל-7% כפי שנקבע בחקיקה מראש. הסיכוי שזה יקרה נמוך.

ישראל כץ / צילום: דוברות הכנסת

בלשכת השר מתמקדים כרגע בשלושה נושאים: השקעה בהכשרות המקצועיות; קידום תמריץ להחזרת מובטלים ותיקים לעבודה; וכן יצירת תמריץ חדש למעסיקים לפתיחת משרות (כחלק מהתוכנית הכלכלית החדשה של כ"ץ. הסבירות שזה יעבור לפני הבחירות נמוכה מאוד). 

מדיניות החל"ת:

637 אלף
תובעי אבטלה רשומים בשירות התעסוקה

28 מיליארד שקל
שולמו למובטלים ועובדים בחל"ת מתחילת המשבר 

מה מציעים המומחים

● להכין עכשיו תוכנית שתתמקד בענפים ובעובדים החלשים
● לתת תמריצים למעסיקים לקלוט עובדים ולהכשיר אותם
● להתחיל להפחית את דמי האבטלה ב-20% מדי חודש
● להפחית את ההטבות בהתאם לשיפור המדדים בשוק העבודה

עוד כתבות

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר