גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם לא אקזיט, לפחות דו-קיום: תוכנית האצת הסטארט-אפים שמחברת יזמים יהודים ופלסטינים

קוסאי משכם מפתח אפליקציה שתחבר פועלים פלסטינים עם מעבידים ישראלים, גל מתל אביב וקארים ממזרח ירושלים עובדים על משחק לימודי מבוסס מציאות מעושרת ● "גם הפלסטינים רוצים להיות אומת סטארט-אפ", אומר פרופ' אמיר גרינשטיין, מיוזמי "50:50", האצת סטארט-אפים יהודית-ערבית

המשתתפים ב־50:50. המחזור השני החל בינואר / צילום: מכללת עזריאלי להנדסה
המשתתפים ב־50:50. המחזור השני החל בינואר / צילום: מכללת עזריאלי להנדסה

קוסאי בן ה-26, בוגר לימודי הנדסת תוכנה משכם, הגה את הרעיון העסקי שלו בתוך 24 שעות במסגרת תרגיל מזורז בסמינר בו השתתף. הרעיון היה לפתח אפליקציה שתחבר בין פועלים פלסטינים לבין מעבידים ישראלים. כדי לקדם את הרעיון הוא הצטרף לתוכנית האצת הסטארט-אפים היהודית-ערבית 50:50, במהלכה התחבר עם צוות יהודי-ערבי להקמת המיזם Avodeem, שקוסאי מקווה שישיק מוצר לשוק בקרוב.

"היום פועלים פלסטינים צריכים לקום בשלוש לפנות בוקר כדי להגיע לגבול עם ישראל בארבע, לחצות אותו ולהתחיל לחפש עבודה. לפעמים הם חוזרים בסוף היום בידיים ריקות. אנחנו רוצים להבטיח להם עבודה", קוסאי מסביר. "גם לקבל אישור עבודה זאת בעיה. הפועלים פונים לברוקרים וצריכים לשלם יותר מ-2,000 שקל לאישור חודשי. אם הם יתקשרו ישירות עם המעביד, אז הוא יוכל לסדר להם אישור בחינם או בתשלום עמלה נמוכה".

תוכנית 50:50 ליזמים ישראלים ופלסטינים נמשכת כשמונה חודשים מינואר עד אוגוסט. בשלב הראשון עוברים המשתתפים סדרת סדנאות ובהן נוצרים צוותים מגוונים ומתגבשים רעיונות. בשלב השני, שמתקיים במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים, המשתתפים לומדים כיצד לפתח את המיזם משלב הרעיון לביצוע. בשלב השלישי המשתתפים אמורים לטוס לסמינר קיץ במימון מלא באוניברסיטת נורת'ווסטרן בבוסטון כדי לקדם את רעיונותיהם שם, אם הקורונה תאפשר זאת כמובן.

לראשונה גם משתתף מעזה

קוסאי וצוותו השתתפו במחזור הראשון של התוכנית ב-2020 וזכו במקום הראשון עם פרס של 5,000 דולר במזומן ועוד 25 אלף לקניית שירותים ממיקרוסופט. המחזור השני של התוכנית החל לפעול בחודש שעבר ומורכב מחלוקה כמעט שווה בין ישראלים יהודים, ישראלים מהחברה הערבית ופלסטינים. כיוון שהתוכנית נערכת מראש בזום בעקבות הקורונה, היא כוללת לראשונה גם יזם מעזה, שלא יכול היה להשתתף אחרת.

קוסאי ביקש שלא לפרסם את שמו המלא בכתבה. "בשכם לא קל להגיד שאתה עובד עם ישראלים או שיש לך חברים ישראלים", הוא מסביר. "בעוד בישראל אתה כל הזמן רואה ופוגש ערבים, בשכם יש הרבה אנשים שמעולם לא פגשו ישראלים בחיים שלהם. גם אני לא הכרתי עד לפני כמה שנים ישראלים ולא חלמתי שאעבוד עם ישראלים". לעובדה שהצוות שלו מורכב מישראלים ופלסטינים יש בכל מקרה גם יתרון פרקטי. "לפרויקט כמו שלי אתה חייב אנשים משני הצדדים כי לי לא קל להיכנס כל פעם לצד הישראלי".

סטארט-אפ נוסף שנבנה במחזור הראשון של 50:50 הוא BlockIT. גל דביר, בן 39 מתל אביב, יוצר ועורך וידיאו במקצועו, השתתף לפני חמש שנים בפרויקט של יצירת סרטים במציאות מדומה. מאז הוא התאהב בעולם הזה וחיפש דרך לבנות מיזם המבוסס עליו. בתחילה דביר חשב על התחום של ערים חכמות אבל בהשפעת שותפתו סאלי עוואד (39), ישראלית מהחברה הערבית ומורה בעברה, הם החליטו להתמקד בעולם החינוך.

במסגרת 50:50 הם צירפו את ניקולה מנסור, ישראלי מהחברה הערבית, וקרים אבו אפילת ממזרח ירושלים, שמגדיר עצמו ירדני-ישראלי. "בגיל צעיר הייתי פעיל בכל מיני פעילויות שלום ודו-קיום, אבל ל-50:50 הגעתי בלי אג'נדה אידאולוגית, רק מתוך רצון להתעסק ביזמות. ההרגשה שלי הייתה שאנשים לא באים לפתור את בעיות העולם אלא לעשות דברים ביחד כשווים, זה הפך את זה לחוויה מאוד חזקה", אומר דביר.

המוצר של BlockIT מבוסס על קוביות המכילות שבבים המאפשרים לייצג אותן בעולם ממחושב. כאשר ילד בונה מגדל עם הקוביות, ניתן להעשיר את החוויה שלו על ידי הצגת המגדל על מסך המחשב או הסמארטפון כטירה מימי הביניים. "המטרה היא לתת לילד מוטיבציה לבנות דברים מורכבים ולנסות להבין את המבנה שלהם דרך משחק שמשלב בין העולם האמיתי היבש לעולם וירטואלי עשיר", מסביר דביר. "הילדים גם ככה נמצאים כל הזמן מול המסך, אז אנחנו רוצים לפחות לשפר את המיומנויות החברתיות שלהם וללמד אותם לעבוד ביחד תוך כדי", מוסיפה שותפתו עוואד.

לדברי עוואד, "יש הרבה ערבים מוכשרים שעובדים בהייטק, אבל מעט מאוד מהם הופכים ליזמים שמקימים חברה. 50:50 הייתה הזדמנות פז שיהודים וערבים יתקשרו ממקום שווה, כמייסדים משותפים, ולא שהערבים יעבדו אצל היהודים כמו תמיד".

לפעמים סתם רבים על אגו

50:50 היא לא התוכנית היחידה שמנסה לקדם יזמות ערבית. לדברי פרופ' אמיר גרינשטיין, מרצה לשיווק בנורתאיסטרן בבוסטון ואחד משני יוזמי התוכנית, 50:50 נמצאת בתווך בין תוכניות יזמות קצרות וראשוניות, כמו Tech2Peace שנמשכת שבועיים, לבין תוכניות מקצועיות כמו Takwin Labs, חממה לטיפוח סטארט-אפים של יזמים ערבים. הייחוד של 50:50 הוא גם בשילוב של פלסטינים, לצד ישראלים יהודים ובני החברה הערבית.

"גם הפלסטינים רוצים להיות סטארט-אפ ניישן או לפחות להתקרב לזה. יש הרבה מהנדסים פלסטינים אבל הם בדרך כלל יעבדו בחברות מיקור חוץ ובמקרים נדירים כמו של חברת מלאנוקס יעברו להעסקה ישירה", הוא אומר. "חלק מהיהודים שמגיעים אלינו לתוכנית מתייחסים אליה כאל הזדמנות לדיאלוג עם הצד השני, אבל הערבים, ישראלים ופלסטינים, מתייחסים לזה כאל ביזנס נטו. הם רוצים לשפר את איכות חייהם, שתהיה כמו זו בתל אביב".

המורכבות הפוליטית כמובן גם היא מזדחלת לתוך הפעילות של 50:50. גרינשטיין מספר כי במחזור הראשון אשתקד אחד המשתתף ויתר על הופעה מפני משקיעים פוטנציאליים ביום ההדגמה. "היה לנו משתתף ערבי ירושלמי שעבד יחד עם שני שותפים פלסטינים שלא היו חלק מהתוכנית רשמית. הם לא רצו להיחשף ולכן לא הרשו לו להגיע ולהציג מחשש שזהותם תחשף", הוא אומר. "הם היו דווקא הצוות הכי מוצלח בתוכנית וגייסו כבר 150 אלף דולר לבנייה של אפליקציה לבריאות ותזונה לעולם הערבי, שם יש בעיה קשה של השמנה וחוסר בפעילות גופנית".

אבל גרינשטיין אומר שלא כל דבר שקורה בתוכנית אפשר לייחס לקונפליקט הלאומי. "היה לנו צוות של שתי יזמיות, אחת יהודייה והשנייה פלסטינית, שליווינו אותן מקרוב והשקענו בהן המון, אבל בסוף זה פתאום התפרק. גם הקואצ'ר ששלחנו לא הצליח להציל את השותפות. חשבנו שזה עניין של הבדלי תרבות ונורמות בהתחלה, אבל בסוף גילינו שזה לא היה קשור בכלל לזה. לשתי היזמיות היה הרבה אגו, שתיהן רצו להיות המנכ"ליות של החברה ועל זה העניין התפוצץ".

***גילוי מלא: פרופ' אמיר גרינשטיין הוא בעל טור במוסף G של גלובס.

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פגרת הכנסת כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר