גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גורמים במערכת הביטחון מטילים ספק שאיראן הייתה מעורבת באסון הזפת

לטענת הגורמים, האפשרות בעלת הסבירות הגבוה ביותר היא שמכלית ישנה הבריחה נפט מאיראן לסוריה, ושפכה נפט גולמי לים כתוצאה מתקלה בעת העברת נפט מאונייה לאונייה ● מומחים מסבירים: נפט פיראטי משונע בים כל הזמן בספינות מועדות לתקלות

חוף מזוהם מזפת / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
חוף מזוהם מזפת / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

לאחר פרסום תוצאות חקירת אירוע הזפת על ידי המשרד להגנת הסביבה, גורמים במערכת הביטחון וכך גם מומחים מתחום הספנות מביעים ספק באמירתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לפיה ישנה מעורבות איראנית מכוונת בשפיכת הנפט לים, שהובילה להצפת חופי ישראל בזפת.

לפי הסברה, האפשרות בעלת הסבירות הגבוה יותר, היא שמכלית ישנה הבריחה נפט מאיראן לסוריה, כיבתה את המשדר שלה בשל עיסוקה בפעילות בלתי חוקית, ושפכה נפט גולמי לים כתוצאה מתקלה בעת העברת נפט מאונייה לאונייה.

במילים אחרות, ייתכן כי מדובר בניסיון הברחת נפט לסוריה, שהסתיים באסון אקולוגי חסר תקדים בחופי ישראל. אודי גונן, חוקר במרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית, מסביר כי "כמובן שהפרטים לא ידועים ואנו ניזונים מהתקשורת, אם זאת ידוע כי סביב סוריה יש תעשיית הברחת נפט שמוכרת בעולם.

"לפני קרוב לשנתיים, נעצרה מכלית איראנית על ידי הבריטים בגיברלטר. המכלית הפליגה מאיראן לסוריה עם משדר מכובה (משרד מיקום הנקרא AIS) לאחר שלא עברה בתעלת סואץ ונמנעה ממעקב. לבסוף המכלית שוחררה והפליגה לסוריה".

אם כן, ייתכן שמקורה של התקרית בתופעה עבריינית שגרתית המתקיימת באזורנו, בניסיונות להעביר נפט בין ספינות בלב ים, באופן בלתי חוקי, מתחת לרדאר של הרשויות.

לפי גונן, "התופעה של אוניות 'מושחרות' שמכבות את המשדר ומפליגות בעולם ללא דיווח מקום או תחת התחזות לאוניות אחרות ועל ידי כך עוקפות סנקציות בינלאומיות זו תופעה ידועה בעולם.

"באזור שלנו, זה סביב סוריה ובמקומות אחרים בעולם כגון איראן וצפון קוריאה, מדינות שנמצאות תחת סנקציות. המתאר הזה של אונייה לובית שלוקחת נפט לסוריה - זה בהחלט נשמע תיאור סביר של אירועים שמתרחשים באזור שלנו כדי להימנע ממעקב. זה מתחבר גם לכך שמדובר אולי באונייה ישנה שאיננה עומדת בתקנים".

גונן מזכיר כי בין אם מדובר בטרור סביבתי או לאו, ישנה מסקנה אחת צורבת ממנה תצטרך ישראל להסיק מסקנות: "בין אם זה פיגוע או תאונה זה לא משנה את העניין המהותי שאין בישראל מודעות ימית ואנו עיוורים בכל מה שקורה בים. חסר גוף תפעולי שיבנה תמונת מצב ימית, מטוס שיאתר את הכתם בים הרחק מהחופים, מערכת שתתריע על אוניות חשודות ועוד".

קושי רב לאתר את מקורן של ספינות

לפי ממצאי התחקיר של המשרד להגנת הסביבה, האונייה המדוברת "אמרלד", היא אונייה לובית שנשאה מטען של נפט איראני, ועשתה את דרכה לסוריה, כשהיא נושאת את דגל מלטה. היא כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל.

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, הציג הערב את הממצאים ואמר כי "ימים ספורים לפני שהאונייה הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אונייה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה".

גם במקרה הזה, מומחים מסבירים שמדובר בפעילות ידועה בעולם הספנות, וכי בשל היותו של הענף גלובלי מאוד, ישנו קושי רב לאתר את מקורן של ספינות. "ודאות, בנושא הזה, היא לא כל כך פשוטה, כאשר אוניות ישנות מסתובבות בכל העולם ומחליפות דגלים מכל מני סיבות", מסביר אלכס גרסון, ראש תחום לחקר הספנות והנמלים במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. "היה את המקרה של אוניית אריקה ששפכה נפט. לקח שנה לגלות מי הבעלים האמיתי של האונייה. יש בעלים, הם חוכרים את האונייה למישהו, הוא יכול לחכור אותה למישהו שלישי. קשה מאוד לדעת מי העביר אותה מדגל לדגל".

גרסון מסביר כי ענף הספנות גדוש בפרצות אפשריות רבות - מהמדינה שבה האונייה רשומה, להאם היא בחכירה או בתת חכירה, ולדגל שהיא נושאת. "זה לא דבר מסובך עבור אונייה לעבור מדגל לדגל. יש 'דגלי הנוחות', ודגל מלטה הוא אחד מהם, למרות שזהו דגל איכות מכובד מאז שמלטה הצטרפה לאיחוד האירופי.

"מלטה עשתה מאמצים גדולים להיפטר מאוניות ישנות במצב לא תקין. יש דגלים אחרים גרועים יותר, שנמצאים ברשימה שחורה באיחוד האירופי. העניין הנוסף הוא שהחברה הלובית יכולה גם להיות חברת קש. אולי הבעלים יושבים בגרמניה, ופתחו משרד בלוב".

בשלב זה, פרטי החקירה כפי שהוצגו על ידי רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, מסייגים מאוד אף הם את האפשרות שמדובר באירוע בעל משמעות מדינית-פוליטית.

עמיר אמר היום כי "אנחנו חושבים שהמטרה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה , זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באונייה לא תקינה".

אך בהתייחס לכיבוי מערכת המיקום האוטומטי ( AIS ) גרסון מזכיר כי תופעה זו, אף היא אינה נדיר במיוחד, ומוכרת היטב גם לשלטונות הישראלים. לדבריו, "מכליות של מדינות שמגיעות לישראל, חייבות לכבות את מערכת המיקום האוטומטי שלהן. זו הנחייה של האוצר מהתקופה של החרם הערבי.

"אז, כשהיו מגיעות מכליות לישראל, הן לא רצו שידעו שהן באו למדינה כדי לא להיות מוחרמות. ההנחיה הזו לא בוטלה עד היום. כך או כך, ההקפדה באוניות היום לא לגרום זיהום, היא מאוד חזקה. באופן מכוון, זה מסוכן. עוקבים אחריך, רואים אותך, יש מיליון דרכים לדעת מאיפה האונייה הגיעה ומי היא".

עוד כתבות

בית הקפה זריפה בירושלים

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, על בית הקפה הראשון שנפתח בשכונה שלו: "התחושה היא שאתה מגיע למקום מוכר, ומכירים אותך" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

הפסקת קפה

מה באמת צריך ללמד ילדים לקראת היציאה לשוק העבודה

הפסקת קפה: שירים מעולם העבודה, גילי יובל ● מדור חדש ● השיר השבועי: חִנּוּךְ

הנדל"ן הישראלי  מחכה לחדשנות / צילום: גלובס

סטארט-אפ ניישן? לחדשנות בנדל"ן יש עוד דרך ארוכה

ענף הבנייה משתרך מאחור בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות • הצד החיובי: מאות סטארט־אפים פועלים כיום בתחום בארץ, החברות הגדולות משקיעות ומטפחות, ויש מרחב עצום לפעולה בזכות ההשקעה בבנייה ובתשתיות

דרך צדדית. מה שנדרש הוא טרקטוריסט וכמה משאיות עם מצע כורכר / צילום: Shutterstock

דרכים פיראטיות: איך להילחם ב"קיצור הדרך" התכנוני

עשרות דרכים בארץ נכבשו ללא היתר וללא תכנון • מה אפשר לעשות אם החלטתם להתנגד לדרך כזו, ומה אומרים בתי המשפט

בית ספר לניהול בעידן כאוטי / סמדר תדמור

שיעור בניהול: כוח העל של קואופטישן

סמדר תדמור, יועצת ארגונית בכירה ומנכ"לית HR ConnAction, מסבירה: איך מתחרים יכולים לשתף פעולה ● בית ספר לניהול בעידן כאוטי, פרויקט מיוחד

ארוחת יום שישי

מנכ"לית אסם נסטלה פרופשיונל חגית אדלר על האושר במסורת השבועית: "ארוחת יום שישי היא רגעים" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד  

העיתון היידי הגדול בעולם מכריז ב־1937 על מסקנות ועדת פיל: "מלוכה יהודית ריבונית" בישראל / צילום: צילום מסך

המלוכה היהודית שכמעט הייתה: מה החמיצה ישראל אילו נולדה לפני 1918

הנסיך פיליפ והמלך עבדאללה הזכירו לנו מה גדול ההבדל בין מלוכות אירופיות למלוכות מזרח תיכוניות

9 מיליון / צילום: צילום מסך

למה דווקא קמפיין לדבר משעמם כמו ביטוח הגיע עד ביהמ"ש העליון

הפרסומות של 9 מיליון לסוכן הביטוח שוקה אתגרו גם את עולם הפרסום וגם את עולם המשפט, כששאלו מהם גבולות הסאטירה ועד כמה מותר להגחיך כדי למכור

הסטארט-אפים החדשים בתחום הנדל"ן

הנדל"ן החדש: רובוטים, רחפנים, אפליקציות ובינה מלאכותית

הרובוט שיתקע באדמה יתדות לסימון, האפליקציה שמאפשרת ללקוחות לבחור ריצוף, האלגוריתם שיחסוך בבטון והטורבינה שתייצר חשמל לכל בניין - תכירו חמישה סטארט-אפים מבטיחים מתוך כמה מאות שכבר פועלים בישראל ● חדשנות בנדל"ן, פרויקט מיוחד

הישראלים

אילנית מלכיאור, הממונה על התיירות ברשות לפיתוח ירושלים, מנסה להגדיר מהו ישראלי: "יש משהו בהתערבות, מעורבות והתערבבות שלנו הישראלים אחד בשני, לטוב ולרע" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

שוק נצרת

ג'וליה זהר, מנכ"לית ובעלי "אגס ירוק מסחר ושירותים" (טחינה אל ארז), על פנינה מיוחדת בנצרת: "החלום שלי שהשוק יהפוך למקום חי עם הרבה מוזיקה, ובתי קפה" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד  

נתב"ג

אשת התקשורת סיון רהב מאיר על שער הכניסה למדינה: "בנתב"ג אפשר תמיד לפגוש את כל המגזרים של עם ישראל, וכולם באווירה טובה" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

תוכנית הרדיו "ארבע אחרי הצהריים"

עו"ד דינה זילבר, מגישה בגל"צ ולשעבר המשנה ליועמ"ש, וממליצה על התוכנית של גלי צה"ל: "נווה מדבר שבו ניתן לתדלק את הנפש" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד  

אלון מאסק / צילום: Shutterstock

בדרך לירח? חוזה של נאס"א ב-2.9 מיליארד דולר לחברה של אלון מאסק

חברת SpaceX של המיליארדר אלון מאסק זכתה בחוזה של נאס"א לבניית מערכת שתנחית בני אדם על הירח ● בכך גברה SpaceX על צוות בראשות חברת Blue Origin של ג'ף בזוס ועל צוות בראשות חברת Leidos Dynetics

איילת צרפתי רוזן / צילום: איל יצהר

"בשיא ההצלחה שלי באסם, הד-האנטרית הציעה לי להצטרף לאיידיגיטל - והוקסמתי"

איילת צרפתי רוזן, מנכ"לית איידיגיטל, על התפקיד הקודם במסגרתו המציאה את בייגלה "שטוחים" ועל ההשקה של אייפון 12 בשיא הקורונה ובגשם שוטף

פרסומות ישראליות / עיצוב: גלובס

נשים שובבות, גברים בהירים: איך אנחנו נראים מבעד לפרסומות והאם השינוי כבר בפתח

הצצה לפרסומות המשמעותיות שנעשו כאן בעבר מגלה ייצוג חסר ופגום של החברה הישראלית ● החדשות הטובות: מהמעיל של יעל אבקסיס ועד לכביסה של משה פרץ - ניצני המהפכה כבר כאן

אבא שלי

נשיאת ביהמ"ש המחוזי מרכז לשעבר הילה גרסטל נזכרת באביה: "אבא ידע שאין לנו ארץ אחרת, וכך חינך אותנו" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד  

זיו שילון קמפיין / צילום: אורי כרמי

פנייה אישית לגיבור ישראל זיו שילון: אל תשתף פעולה עם היח"צ של השר גנץ

יש כבר דו"ח רציני של האלוף איל בן ראובן בנושא נכי צה"ל ויש שר במשרה מלאה במשרד הביטחון, מיכה ביטון, שלומד את הנושא כבר כמה שנים ומכיר אותו לעומק ● להם ולכל מי שעוסק בתחום ברור מאוד מה נדרש לעשות

כותנה

מייסדת Likearainbow אימי עירון על נוף ילדותה: "כותנה היא שיא הפריחה ושיא הפוטנציאל" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד 

אופירה אסייג מתגאה: האחדות מנצחת את השוני

מגישת הטלוויזיה והרדיו אופירה אסייג על האחדות למרות השוני: "בשעת קושי אנחנו מלוכדים, ואנחנו לעולם נגן על עצמנו ונחזק אחד את השני" ● מה ישראלי בעיני, פרויקט מיוחד