גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פייסבוק תצטרך להתיישר עפ"י הדין בישראל, והיא לא היחידה: העמדה הדרמטית של היועץ המשפטי לממשלה

מנדלבליט הגיש שתי חוות-דעת בהן הוא מבקש להגביל ולצמצם את תניית הדין והשיפוט של תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל ● אם עמדתו תתקבל, העניין עשוי להשפיע באופן דרמטי על הכוח של השוק המקומי ושל הצרכן המקומי מול תאגידי הענק הבינלאומיים

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: אוריה תדמור
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: אוריה תדמור

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש שתי חוות-דעת בהן הוא מבקש להגביל ולצמצם את תניית הדין והשיפוט של תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל. אם עמדתו תתקבל, העניין עשוי להשפיע באופן דרמטי על הכוח של השוק המקומי ושל הצרכן המקומי מול תאגידי הענק הבינלאומיים.

אתמול (ד') התייצב מנדלבליט להליך בבית המשפט העליון, העוסק בשאלה האם ההוראה בתנאי ההתקשרות של פייסבוק, הקובעת איזה דין יחול על ההסכם ועל פירושו במקרה של מחלוקת (תניית "ברירת דין"), היא בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד, שבית משפט מוסמך לבטלו.

ההליך עוסק בבקשת רשות ערעור שהגישה חברה טרוים מילר, העוסקת בהפקת ירידי אופנה, על החלטת בית המשפט המחוזי, בה נקבע כי הסעיף בתנאי השימוש של פייסבוק, שלפיו הוא כפוף לדין שבמדינת קליפורניה שבארה"ב, אינו תנאי מקפח.

חברת טרוים מילר, באמצעות עו"ד ליעד ורצהייזר, הגישה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד פייסבוק, בטענה כי זו הטעתה אותם לגבי הליך מיזוג של דפי העסק השונים ובכך גרמה להם פגיעה כלכלית משמעותית.

עו"ד ליעד ורצהייזר / צילום: לירון ויסמן

חברת פייסבוק ביקשה לדחות את התביעה על הסף, בטענה כי בהתאם לתנאי השימוש, סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט בקליפורניה, ועל התביעה להתברר לפי הדין שבקליפורניה.

השופט גלעד הס קיבל את עמדת פייסבוק וקבע, על בסיס "הלכת בן חמו" מ-2018 של בית המשפט העליון, כי אין מדובר במקרה זה בתנאי מקפח בחוזה אחיד; וכי העובדה שהתובעים הם עסק מסחרי ולא משתמש פרטי, מביאה דווקא להגנה פחותה בעניינם ואף מקטינה את החשש שהתובעים יירתעו מלנקוט אמצעים משפטיים נגד פייסבוק בשל תנאי זה.

יש לציין כי הלכת בן חמו נוגעת לתובענה ייצוגית של משתמשי פייסבוק על-פי חוק הגנת הפרטיות, ואיננה עוסקת בתביעה של לקוחות על-פי חוק החוזים. בפסיקה של נשיאת העליון אסתר חיות נקבע אז כי "שיטת המשפט בקליפורניה היא בעלת מאפיינים דומים לשיטת המשפט בישראל ונחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום התובענות הייצוגיות. התקדימים והחוקים במדינה זו הם בשפה האנגלית המובנת לרבים מתושבי ישראל, והם נגישים באמצעות האינטרנט. בנסיבות אלה ניתן להניח כי אדם המבקש לנהל תובענה ייצוגית על סך 400 מיליון דולר, לא יירתע מתניה בחוזה אחיד הקובעת שתביעה זו תוכרע על-פי דיני מדינת קליפורניה".

כאמור, הערעור של חברת טרוים מילר לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה, והשופטת אביגיל כהן קבעה בפסק הדין כי באיזון בין האינטרס של משתמשים ישראלים בפייסבוק שתובענה בנוגע לתחום העסקי תוכרע על-פי הדין המהותי של מדינת ישראל, לבין האינטרס העסקי של פייסבוק שתהיה כפופה למערכת דינים אחת בשל ההיקף האדיר של המשתמשים בשירותיה הפרושים בעולם - יש להעדיף את האינטרס של פייסבוק; וכי התניה האמורה אינה מגנה על פייסבוק מעבר למה שנתפס כראוי.

עו"ד ליעד ורצהייזר הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, וכעת היועץ המשפטי לממשלה עשה שימוש בסמכותו הייחודית להתייצב להליך כדי להביע את עמדתו העקרונית בסוגיה. בחוות-דעתו של מנדלבליט, שהוכנה בסיוע המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ וראש אשכול ועו"ד רני נויבאור, מבקש היועמ"ש לצמצם את הלכת בן חמו.

לעמדתו, יש מקום לקבוע כי נקודת שיווי-המשקל השתנתה מאז פסיקת בית המשפט העליון ב-2018, וכי זו החדשה תומכת במסקנה כי בנסיבות מסויימות עשויה תניית ברירת הדין להיחשב כמקפחת, וזאת אף מבלי שיוכח כי הדין הזר שולל זכויות או סעדים המגיעים ללקוח.

בעמדת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עו"ד לימור פלד מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, נאמר כי בחינת הקיפוח בתנאי המשתמש אינה מתמצה ב"מבחן ההרתעה", וכי היה על בית המשפט המחוזי לבחון פרמטרים ושיקולים נוספים. לשיטתו, קיומו של יתרון בלתי הוגן בתנייה האמורה וקיומם של פערי כוחות גדולים, הם הבסיס לבחינת קיומו של קיפוח, כאשר פרמטרים חשובים לעניין זה הם מיהות הצדדים, טיב ההתקשרות והיקפה, מידת התלות של הלקוח בהתקשרות, ייחודיותה וכיו"ב.

תנאי מסוג זה בנסיבות המתאימות, מקנה לספק שניסח את התנאי הקובע מערכת דינים מסוימת שלרוב מוכרת ונוחה לו, יתרון בלתי הוגן על הלקוח המתקשר עימו, וזאת כבר מרגע כריתת ההסכם. הלקוח, בשונה מהספק, אינו מודע למשמעות החלת הדין הזר על ההסכם ולאור חוסר ההיכרות שלו עם דין זה, והוא אף אינו מודע לחובות שנטל על עצמו, בין היתר למימוש הזכויות המגיעות לו. שאיבת הוראות הדין הזר לתנאי החוזה, ובפרט חוזה עם חברה גלובלית עתירת כוח, כאילו אפפו את תנאי החוזה מראשיתם, עשויה להיות מקפחת ולהקנות יתרון בלתי הוגן לספק.

חוסר ההוגנות מתעצם לאור העובדה שהספק החליט לכוון פעילותו להתקשרויות עם תושבים של מדינה זרה ואף זוכה לרווחים כתוצאה מפעילות זו, ועל כן ההוגנות מחייבת כי בהתקשרויות אלו, כאשר פערי הכוחות נוטים בבירור לטובתו הוא יחיל על עצמו את הדין המקומי ויאפשר ללקוחות המקומיים לעמוד על זכויותיהם. חוסר ההוגנות אף מתבטא בעובדה שהלקוח, שאינו יכול להבין את משמעות החלת הדין הזר ולשקול אותה כראוי כאשר הוא מקבל החלטה לכרות את החוזה, מוותר לכאורה על אפשרותו להתדיין לפי כללים של מקום מושבו (הדין הישראלי), ומכפיף עצמו לדין זר, שאינו מכיר (בשונה מהדין הישראלי המוכר לו). כל זאת, בשל פערי הכוחות המשמעותיים בין הצדדים.

יש לציין כי עמדת היועמ"ש מסויגת ואיננה קובעת בסופו של דבר כללים ברורים. לדבריו, הוא אינו מבקש לטעת מסמרות ולקבוע כי בכל מקרה של התקשרות בין פייסבוק לעוסק ייקבע כי מתקיים פער כוחות המביא לקיפוח וליתרון בלתי הוגן המצדיק ביטול תניית ברירת דין, אלא הוא סבור שיש לבחון קיפוח על-פי מבחן ההגינות והסבירות ובהתאם למכלול השיקולים והפרמטרים הנדרשים, ובכלל זה מיהות הצדדים וקיומם של פערי כוחות ביניהם, מהות העסקה והיקפה כמו גם מידת התלות של הלקוח בעסקה וחיוניות המוצר וייחודיותו, כאשר "מבחן ההרתעה" אינו המבחן הדרוש או הבלעדי. בדבריו רומז מנדלבליט כי בעניין חברת טרוים מילר יש לקבוע כי תניית ברירת הדין מקפחת, וזאת אף אם לא הוכח כי נשללו סעדים או זכויות המגיעות על-פי הדין הישראלי.

בינתיים בהליך מקביל, היועמ"ש הגיש היום את עמדתו בתובענה ייצוגית נגד חברת "Agoda" לבית המשפט המחוזי בתל אביב. "אגודה" מפעילה שירות דיגטלי המאפשר לבצע הזמנות של חדרי מלון בארץ ובחוץ לארץ.

בבקשת אישור התובענה הייצוגית נטען כי המחיר שמוצג באתר הוא ללא מע"מ, ובכך היא מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן. בעמדתו המפורטת, מצטרף מנדלבליט לעמדת התובע הייצוגי המיוצג על-ידי משרד קלעי, רוזן ושות', וכותב כי אגודה הפרה את החוק בהתנהלותה.

מלבד זאת, כותב מנדלבליט כי יש להחיל על ההליך את הדין הישראלי בניגוד לתניית הדין שבתנאי השימוש של האתר. לדבריו, מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד.

לדבריו, הלכת בן חמו שקבעה כאמור כי התביעה אמנם תתנהל בישראל אך על-פי הדין הזר - עוסקת בהוראות דיספוזיטיביות מכוח חוק הגנת הפרטיות, בעוד שהמקרה שלפנינו עוסק בדין הקוגנטי שהתנייה לא יכולה לעקוף אותו.

מנדלבליט מתייחס לטענת "אגודה" כי החלת החוק הישראלי תפגע במודל העסקי של חנויות מקוונות רבות וכי אין זה נכון לדרוש מחברות זרות להתאים את עצמן לחקיקה של כל מדינה בה הן פועלות.

לדבריו, אגודה מבקשת להעדיף את האינטרס שלה על פני האינטרס של הצרכן בקביעת תניית שיפוט

מנדלבליט כותב כי עמדת אגודה "עלולה לפתוח פתח רחב למניפולציה ולהותיר את הצרכן הישראלי פגיע במרחב הווירטואלי או לפחות בחוסר ידע והבנה לגבי היקף ההגנה שתינתן לו, אם בכלל, בשונה מההגנה שהמחוקק הישראלי ביקש להקנות לו. היעילות שניתנת לחברה, דין אחד החל על כלל עסקאותיה, פוגעת ביעילות ובהגינות כלפי הצרכן שהוא הצד החלש בעסקה ואינו יודע ולא יכול לדעת במאמץ סביר מהו הדין החל, ומרוקנת מתוכן הגנות שהמחוקק הישראלי ביקש לקבוע לו".

מלבד זאת כותב היועמ"ש כי גישה זו מרחיקת לכת. "זאת, שכן אם תתקבל, היא עשויה לעודד עסקים להתאגד במדינות בהן יש אסדרה צרכנית נמוכה, או להקים שם את שרתי המחשב שלהם, ובכך להתחמק מהנטל האסדרתי המקומי. זאת ועוד היא מייצרת פערי אסדרה לא סבירים בין עוסקים ישראלים לעוסקים זרים, אשר נוקטים אותם אמצעי שיווק ופונים בצורה מכוונת לצרכן הישראלי, רק בשל השוני במקום מושבם. הסחר המקוון הגלובאלי הולך ומתפתח ושלילה מוחלטת וגורפת של הגנה שהמחוקק מצא לנכון להעניק לצרכנים הישראלים, תותיר רבים מהם חשופים לפגיעה ואולי אף תייצר הרתעה מפני התקשרויות מעין אלה".

לבסוף מסכם מנדלבליט את עמדתו כי כי תניית ברירת הדין המופיעה בתנאי השימוש שבין אגודה לבין התובע הייצוגי היא מקפחת (בהתאם לסעיף 3 לחוק החוזים האחידים), מכמה סיבות: "האחת - כאשר לקוח, שאינו בעל מומחיות או משאבים מיוחדים, ניצב לפני כריתת חוזה עם תאגיד זר הכולל תניית ברירת דין, ודאי שהוא אינו יכול להבין מה משמעותה של אותה תנייה והאם היא תמנע ממנו בעתיד מלהעלות טענות מסוימות לפני בית המשפט במקרה שיתעורר סכסוך משפטי, ככל שאכן קיימת מניעות כאמור. על-מנת שיהיה מסוגל להבין את משמעותה של אותה תנייה, יהיה עליו לשכור את שירותיו של מומחה לדין הזר, כבר בשלב כריתת החוזה, על-מנת שיבאר לו את מערכת הדינים אשר תחול עליו בהתאם לאותה התנייה, בדיקה אשר משמעותה עלויות גבוהות אשר יושתו על הלקוח. לפיכך, ודאי שאין זה סביר ומעשי לצפות מהלקוח לבדוק מראש את הדין הזר אליו מפנה התנייה שבתנאי השימוש טרם הסכמתו אליהם, ולהבין את המשמעות ואת הסיכונים של הסכמה שכזו לעומקה."

מלבד זאת, לדבריו "תניית ברירת הדין מפנה לדין שאינו נגיש וברור, והיא מטעה את משתמשי אגודה להניח כי אין להם זכויות לפי הדין המקומי, ובכך ניתן לראות בתנייה כמקפחת כשלעצמה. השלישית - אגודה אינה יכולה להסתייע בקביעה לעניין ברירת הדין בפרשת בן חמו, שכן בענייננו ברירת הדין היא הדין הסינגפורי בעוד שבפרשת בן חמו ברירת הדין הייתה הדין הקליפורני". לגבי הדין הקליפורני, קבע בית המשפט העליון בהלכת בן חמו שכיוון ששיטת המשפט בקליפורניה היא בעלת מאפיינים דומים לשיטת המשפט בישראל ונחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום התובענות הייצוגיות "ניתן להניח כי אדם המבקש לנהל תובענה ייצוגית על סך 400 מיליון דולר, לא יירתע מתנייה בחוזה אחיד הקובעת שתביעה זו תוכרע על-פי דיני מדינת קליפורניה". לטענת מנדלבליט, הדין שונה כאשר מדובר במדינות כגון סינגפור וכיוצא בה. 

עמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט בתיק נגד "פייסבוק" גובשה על ידי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה בסיוע ראש אשכול יעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) עו"ד רני נויבואר, עו"ד עדי שיינבך ועו"ד הילה דוידוביץ (משפט אזרחי) ועו"ד סדריק צבע, ייעוץ וחקיקה (משפט בין לאומי) בייעוץ וחקיקה.

עו"ד ליעד ורצהייזר, המייצגת את חברת טרוים מילר, מסרה בתגובה לעמדת היועמ"ש כי "אין זה ראוי שחברות ענק דוגמת פייסבוק יוכלו מחד לפעול בישראל ולזכות לרווחים ניכרים, ומאידך להעמיד חסמים שונים בפני לקוחות ישראלים שנפגעו מהתנהלותן. נראה כי התעקשותה של פייסבוק על החלת הדין הקליפורני - שפירושה תוספת עלויות ניכרות לתובעים - נובעת אך ורק מהשאיפה להרתיע תובעים פוטנציאליים.

"ההבחנה שמבקשת פייסבוק לעשות, בין משתמשים 'רגילים' ובין 'לקוחות' אשר משתמשים גם בשירותי הפרסום שלה, היא מלאכותית. בפועל, מדובר בענקית אינטרנט, שלה מיליוני לקוחות דוגמת התובעים, אשר המשותף לכולם הוא שאין להם שום יכולת מיקוח מולה, ואין להם שום יכולת - ולו מזערית - להשפיע על תנאי ההתקשרות. אנחנו מרוצים שגם היועץ המשפטי סבור כך".

עורכי הדין אוהד רוזן וחגי קלעי, שמייצגים את התובע הייצוגי עו"ד שי צביה, מסרו: "משך שנים, מטעה חברת אגודה את לקוחותיה הישראליים, ומציגה להם מחירים של חדרי מלון בישראל שאינם משקפים את המחיר שיידרשו לשלם בפועל. גם לאחר שהוגש נגדה ההליך הייצוגי, ממשיכה החברה לנקוט בפרקטיקה פסולה ואסורה זו, ומעלה להגנתה טענות קלושות וחסרות יסוד.

"אנו שבעי רצון מהתייצבותו החד-משמעית של היועץ המשפטי לממשלה לצד התובע הייצוגי. בהיבט הרחב יותר, עמדת היועץ המשפטי לממשלה שולחת מסר ברור לחברות הבינלאומיות, לפיו מקום בו הן פועלות בישראל, בשפה העברית ומעניקה שירות ללקוחות ישראלים - עליהן לפעול גם על פי החוק הישראלי"

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה: אייסקיור קפצה ב-7.8%, שיח מדיקל ב-7%

בלידר שוקי הון ממליצים "קנייה" על שיכון ובינוי ● עונת הדוחות בניו יורק נפתחת ● סייברוואן חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם יצרנית המשאיות איווקו

בר 51 / צילום: בר 51

ביקורת מסעדה: בר 51 - יש מקומות ששווה להוריד בשבילם את המסכה

חיליק גורפינקל חוגג עשור כמבקר המסעדות שלנו, ואיזה עשור זה היה ● ולמרות שכבר פחות בא לו לצאת (כי הגיל וקורונה), ב"בר 51" היה לו כיף וטעים (ויקר)

תלמידות חטיבת ביניים בארה"ב / צילום: Reuters, Seth Harrison

ברוכים הבאים לגיהנום: מחקרים מגלים למה לילדים שלכם קשה כל כך בחטיבת הביניים

בשנה האחרונה דובר הרבה על מצוקת תלמידי חטיבת הביניים שהושארו בבית, אבל האם האלטרנטיבה הבית ספרית עדיפה? • ספר חדש שיצא בארה"ב מציג מומחים שמסבירים מדוע החטיבה היא זיכרון שלילי לרובנו • שאלנו גם חוקרי חינוך ישראלים איך בכל זאת עוברים את התקופה הזו בשלום

חיסונים של פייזר. החברה לא קיבלה תשלום מלא / צילום: Associated Press

חוזה זה לחלשים: מיליוני חיסונים הגיעו לישראל על בסיס הסכמות בעל פה, ובאוצר מתקשים לשלם

החשב הכללי יהלי רוטנברג נזף במשרד הבריאות: החיסונים הוזמנו ללא אישורים מתאימים ● גורמים בממשלה: "כל יום של עיכוב מקרב אותנו לחידוש המגפה בקיץ"

מתקן להעשרת אורניום בנתנז / צילום: Reuters, Raheb Homavandi

איראן: תקלה ברשת החשמל במתקן העשרת האורניום בנתנז

בראיון אמר דובר הארגון לאנרגיה אטומית של איראן כי לא היו נפגעים ולא נגרם נזק כתוצאה מהתקלה, וכי האירוע נמצא בחקירה ● בעבר יוחסו "תקלות" כאלה במתקנים אחרים של איראן למתקפות סייבר חיצוניות, ויתכן כי כך גם הפעם

פרויקט פינוי בינוי בקרית חיים. ההתחדשות העירונית תקועה / צילום: בר - אל

"להפסיק להיות בני ערובה של השכנים": מה צריך לדעת על התקנות שמשנות מהיסוד את המונח "פינוי-בינוי"

בסוף מרץ פרסם משרד המשפטים תיקון לחוק התכנון והבנייה, המציע שינויים קטנים לכאורה שיהפכו את קידום ההתחדשות העירונית ליותר פשוט ● מה התקנות אומרות לגבי הרחבת דירה או מרפסת, ומה הקושי שהתיקון ביקש לפתור לגבי קידום תוכניות פינוי-בינוי? ● גלובס עושה סדר

הסיפורים הבולטים של סוף השבוע / צילום: גלובס

ההונאה של ברמלי והתעלומה של לבייב: הכותרות הבולטות של הסופ"ש בגלובס

פרטים חדשים על הונאת הענק של אמיר ברמלי ● האם לב לבייב יגיע בקרוב לישראל ובאילו תנאים ● כך ייראו החופשות שלנו בזמן הקרוב ● איך ז'אנר ה"דוקו-פשע" משפיע על הליכים משפטיים ועוד סיפורים בולטים מהסופ"ש

יוסי וייס / צילום: תעשיה אוירית

יוסי וייס ותמיר פרדו הצטרפו לוועדה המייעצת של חברת סקיילוק

וייס, לשעבר מנכ"ל התעשייה האוויריתף מונה ליו"ר הוועדה שמייעצת לחברה שמייצרת ומייצאת מערכות לנטרול רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים ● תמיר פרדו, שהיה ראש המוסד, מונה לחבר בוועדה

עובדי זאפ נוקטים בצעדים ארגוניים בשל מכירת החברה / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

עובדי זאפ דורשים הסכם קיבוצי לפני המכירה מאייפקס לפורמולה

במסגרת מאבקם התאספו העובדים בלובי בניין החברה ומחוץ למשרדו של המנכ"ל רמי חזן, בדרישה לחתום מיידית על הסכם קיבוצי ● "לא נאפשר מעבר שקט של מכירת החברה לקבוצת פורמולה ללא הסכם קיבוצי חתום ומענק רכישה לעובדים"

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ארגו פרופרטיז יוצאת להנפקה: תנסה לגייס כ-300 מיליון שקל

ההנפקה - לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל לפני הכסף ● ארגו, שהחלה את פעילותה בשנת 2018, עוסקת ברכישה, השכרה, ניהול והשבחה של מבני מגורים בערים לייפציג, דרזדן ומגדבורג שבמזרח גרמניה

סניף של OTHER STORIES של H&M בברצלונה / צילום: שאטרסטוק

מותג האופנה Other Stories & מגיע לארץ; אלה החנויות הראשונות שייפתחו

לאחר דחייה בשל מגפת הקורונה, הכניסה לישראל של המותג מקבוצת H&M צפויה במהלך סתיו 2021 ● שתי החנויות הראשונות של המותג צפויות להיפתח בקניון עזריאלי בת"א ובקניון מלחה בירושלים

עו"ד נורית ליטמן / צילום: איל יצהר

הפרקליטות שוקלת לחקור את עו"ד כנרת בראשי על הפרת צו איסור פרסום בפרשת הרפז

המשנה לפרקליט המדינה עו"ד נורית ליטמן שוקלת להורות למשטרה על חקירתה באזהרה של עו"ד בראשי, בחשד לשימוש שלא כדין בהאזנת סתר ופרסום אסור של תמליל מתוך פרשת הרפז

חזי בצלאל, בעלי אקספון / צילום: רמי זרנגר

צו מניעה זמני אוסר על אקספון להתקשר עם חברות מתחרות

בעקבות כישלון הגישור בין החברות פנתה סלקום לבית המשפט בבקשה לצו שיאסור על אקספון להתקשר עם חברה סלולרית ולנטוש את הסכם שיתוף הרשתות בין החברות, וזאת עד לבירור התביעה העיקרית

חנות של רשת פליינג טייגר בקופנהגן. בעיגול: הראל ויזל / צילום: דימה טליאנסקי, shutterstock

האתגר של ויזל: לשחזר את חוויית הקנייה והמחירים ברשת פלייניג טייגר

קבוצת פוקס חתמה על הסכם במסגרתו תקבל זיכיון בלעדי להפעיל בישראל חנויות ואתר אונליין של הרשת הדנית Flying Tiger ● בעלי הקבוצה הראל ויזל מרחיב אותה שוב בזיכיונות ושותפויות, ולא באמצעות רכישות, בעזרת מותג שהישראלים אוהבים מחו"ל

מתקן התפלה מקורות אשדוד / צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

בדקה ה-90: ביהמ"ש עוצר את המכרז למכירת מתקן ההתפלה באשדוד

לפי הצו הארעי עליו החליטה השופטת צילה צפת, פתיחת המעטפות עם ההצעות שהגישו המתמודדים במכרז תיאסר זמנית ● הצו ניתן לבקשתה של אחת המתמודדות, שטענה כי לאחת ממתחרותיה נוצר יתרון במכרז, כיוון שהיא מספקת שירות למתקן ההתפלה וחשופה למידע רלוונטי

ניו יורק. היחלשות הדולר הציבה את העיר במקום טוב באמצע הטבלה / צילום: Shutterstock, Sean Pavone

מדד האינפלציה של העשירים: איפה הכי משתלם לנהל סגנון חיים יקר?

דוח "העושר וסגנון החיים" של בנק ניהול ההון יוליוס בר לשנת 2021 מדרג היכן הכי "זול" לחיות ברמת חיים גבוהה ● ניו יורק, ונקובר, טוקיו, שנגחאי או יוהנסבורג - איפה הכי משתלם לעשירון העליון לגור?

הסוף לניגוד העניינים  צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הסוף לניגודי העניינים בפינוי-בינוי? לשכת עורכי הדין בהחלטה תקדימית

ועדת האתיקה בלשכת עוה"ד קבעה כי יזם בהתחדשות עירונית ישלם שכר לעוה"ד של הדיירים, אך לא יוכל לנהל עימו מו"מ ● זאת, כדי למנוע מצבים של ניגודי עניינים של עוה"ד המייצגים את הדיירים ● על עורכי דין מאותו משרד נאסר לייצג את שני הצדדים, שכן השתייכותם לאותו משרד מציבה אותם בניגודי עניינים

אפליקציית קלאבהאוס / צילום: Shutterstock, Boumen Japet

קלאבהאוס מצטרפת למועדון: מידע על 1.3 מיליון משתמשים הודלף לרשת

כמה ימים לאחר אירועי דליפת המידע של פייסבוק ולינקדאין, גם הרשת החברתית הצעירה חוטפת ● חוששים שנפגעתם? כך תוכלו לבדוק

רשת פליינג טייגר בקופנהגן / צילום: שני מוזס

בחסות פוקס: הרשת הדנית Flying Tiger עושה עלייה לישראל

קבוצת האופנה שבשליטת הראל ויזל מרחיבה את הפורטפוליו שלה, וחתמה על הסכם עקרונות עם בעלי המותג, חברת זברה, במסגרתו היא תקבל זיכיון בלעדי להפעלת רשת חנויות של המותג בישראל ואתר אונליין

מפעל של GM בדטרויט / צילום: Reuters, Eric Seals/Detroit Free Press/TNS

המחסור בצ'יפים בתעשיית הרכב ממשיך להתרחב והאור עוד לא נראה באופק

בתעשיית הרכב מעריכים כי המחסור במוליכים למחצה יעלה ליצרנים באובדן הכנסות של כ-61 מיליארד דולר ב-2021 ● וגם: דגמים חדשים של טויוטה ויונדאי נחתו בישראל