גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על התוכן: האם התוכניות של קשת יוסרו מה-VOD של הוט?

פקיעת ההסכמים של קשת והוט על תכני ה–VOD ואלה שעל גבי האינטרנט, מציפה מחלוקות על ערכו של התוכן אל מול חשיבותה של הפלטפורמה שעליה הוא יושב • על מה בעצם נלחמת קשת מול הוט, מדוע עם yes הושגו הסכמות, ואיך משתלב בכל זה הגורם האנושי

סוגיית התוכן כנכס בעל ערך כלכלי מהווה את אחד מגורמי המחלוקת הקשים הקיימים בין הערוצים המסחריים לבין הפלטפורמות המשדרות: yes ובעיקר הוט, אך אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, המחלוקת עלולה להסלים, ולהביא לכך שהתכנים של קשת יוסרו מספריית ה-VOD של הוט ואולי אפילו מהאפליקציה האינטרנטית של החברה. בסוף מרץ אמור לפקוע ההסכם של קשת והוט על תכני ה-VOD ובסוף אפריל יפקע ההסכם על שידור התוכן באפליקציה. בין הצדדים מתנהל משא-ומתן על הסכמים חדשים, אך הם באים אליו מנקודות מבט שונות: בהוט מעוניינים להמשיך במתכונת דומה לחוזים הקיימים, ואילו בקשת מבקשים להפוך את המשא-ומתן לרוחבי באופן שיתייחס לכלל התשלום על כלל אפיקי התוכן תוך יצירת מתווה תשלום לטווח הארוך.

כדי להבין את מהות המחלוקות צריך להתבונן על מערכות היחסים הכלכליות המוגדרות בעיקר על-ידי חוק התקשורת, אל מול השינויים שעבר השוק בשנים האחרונות כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות. חוק התקשורת העתיק, שנכתב עוד טרום חדירת האינטרנט לשימוש נרחב קובע כי קשת ורשת אמורות להעביר את השידור הליניארי ללא תשלום לפלטפורמות ולהתקיים משיווק פרסום, ואילו הפלטפורמות אמורות להפיץ את התוכן ולהתקיים מדמי מנוי. על-פי החוק, "בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר".

המודלים הכלכליים השתבשו

אלא שבשנים האחרונות שיבשו האינטרנט והטכנולוגיות החדשות לחלוטין את המודלים הכלכליים שהיוו את הבסיס לפעילותן של כל השחקניות בשוק. האינטרנט יצר שחקני טלוויזיה חדשים שאינם כפופים לרגולציה, שחקנים שמהווים מצד אחד אלטרנטיבה לפלטפורמות, ומצד שני לוקחים עיניים צופות לערוצים ופוגעים בבסיס שלהם לפרסום. חזית אחרת שנפתחה היא מול פלטפורמות הפרסום הבינלאומיות גוגל ופייסבוק, שנוגסות בעוגת הפרסום שממילא לא תופחת כבר שנים, ולכן בקשת וברשת מבינים שכדי לשרוד ולהרוויח הן חייבות לנתק את התלות בפרסום, ולהישען על תשלום עבור תוכן. אלא שהמחוקק כאמור, יצר הפרדה בכל מה שקשור ליכולת לגבות תשלום עבור תוכן. כיום, עבור השידור הליניארי לא מקבלים הערוצים תשלום אך הם מרוויחים על התוכן המשודר באפליקציות הטלוויזיה של סלקום, פרטנר, yes והוט וכן על התוכן הנצפה בספריות ה-VOD.

השינויים הטכנולוגיים פוגעים לכאורה בכל השחקנים, אבל על-פי גורמים בתעשייה לקשת יש "בטן מלאה" על הוט, וסוגית ה-VOD היא מבחינת הקש ששבר את גב הגמל. כיום הוט מקבלת תשלום על ספריית ה-VOD (40 שקל בחודש) ובנוסף הצרכן משלם על תכנים ספציפיים בתוך הספרייה, ואת התשלום הזה הוט חולקת חצי בחצי עם הערוצים. השינויים הטכנולוגיים שנכנסו לשימוש, בהם הממירים המקליטים המתוחכמים מאפשרים הקלטת תוכניות מראש גם לתוכן בודד וגם לסדרות שלמות, ייתרו כמעט לחלוטין את השירות, והתשלום שמקבלת קשת תמורת התוכן שלה ב-VOD נשחק משמעותית. היכולת להקליט פוגעת בקשת פעמיים כי בהקלטה הצופה מדלג על הפרסומות, וקשת מפסידה גם את הכסף של הפרסום וגם את החלק שאמור היה לחלוק עם הפלטפורמה על הצפייה ב-VOD.

אמנם לכאורה החוק לצידה של הוט, כי הממיר מאפשר לצופה להקליט ברצף את השידור אבל בקשת מתייחסים לזה כאל מניפולציה של השידור הלינארי המאפשרת שידורים מוקלטים, מושהים וערוכים, וסבורים כי החוק שאמור לשמור על האיזון המקורי שבין הענקת שידורי הערוצים ללא תשלום לבין העברת השידור לבתי הצופים, הופר על-ידי הממירים מקליטים, ששחקו את המודל המסחרי של הערוצים והטיבו עם הוט שייקרה בהדרגה את מחירי הממירים החדשים על גב הערוצים המסחריים.

אבי ניר / צילום: רונן אקרמן

בהסתכלות של קשת באה לידי ביטוי החשדנות שלהם כלפי הוט. למשל, לשיטתם ממשק "הוט סמארט", שעליו משודרים התכנים של קשת נתפס כסוג של מניפולציה על סוג הפלטפורמה, תוך הסתרה מכוונת של פרטי הטכנולוגיות הנכללות בממשק כדי שלא ניתן יהיה צורך בקבלת רישיון או אישור של קשת לשידור התכנים, בוודאי לא תשלום עליהם.

yes - אסטרטגיה עסקית שונה

לכאורה הסוגיות שמהוות את מוקד הוויכוח בין קשת להוט אמורות היו להתקיים גם מול yes. אלא שהאסטרטגיה העסקית של yes ללא קשר לקשת וכנראה גם לתרבות הניהולית, יוצרת סיטואציה מסחרית שונה בין הצדדים. yes הגדירה לעצמה כיעד להעביר את כל המינויים שלה עד 2026 לפלטפורמת השידורים על גבי האינטרנט (OTT) - מה שמשנה לחלוטין את השיח. לגלובס נודע כי מתוך כ-550 אלף בתי אב מנויים ב-yes על כ-200 אלף, קשת כבר מקבלת תשלום. בין שתי החברות נבנה מתווה ארוך-טווח לארבע שנים, המגדיר את מספר המינויים שיעברו ל-OTT כל שנה ואת המחיר שישולם עבור התוכן שמשודר למנויים אלה - כולל התחייבות לסכום מינימום ש-yes תשלם לקשת. היעד לשנה הראשונה עמד על 100 אלף מינויים (yes חצתה אותו), בשנה הבאה אמורים להיות על הפלטפורמה 250 אלף מינויים, ותוך כארבע שנים יהיו כל המינויים של yes על הפלטפורמה האינטרנטית, כך שסוגיית התשלום על התוכן תהפוך לעניין מסחרי ללא קשר לרגולציה, כי גם אם לא ישונה חוק התקשורת הקיים, החובה להעברת תוכן חינם לא חלה על הטלוויזיה האינטרנטית.

בקשת מעוניינים להגיע להסדר דומה עם הוט, אך בניגוד לשאר החברות, הוט לא מעוניינת ליישר קו גם כי יש להניח שלא רבים הגופים המסחריים שהיו ממהרים לשלם על משהו שמוקנה להם חינם מתוקף חוק, וגם כי בניגוד ל-yes, אסטרטגיית מעבר השידור לאינטרנט לפחות כלפי חוץ הרבה פחות ברורה.

"אנחנו לא חייבים לכם כלום"

הוויכוח של קשת והוט הוא עסקי, אך כמו בכל סכסוך עסקי שלובים לאספקט האנושי והפסיכולוגי יש בו משקל משמעותי. מדובר בשתי חברות גדולות, חזקות, כוחניות, שב-DNA שלהן טבועה התפיסה שהן צודקות לחלוטין, והדיאלוג הוא של שני גופים שכל אחד מהם מודע לכוחו. קשת הפכה בשנים האחרונות למדורת השבט. גם בימים רעים היא מחזיקה לפחות 60% מנתח הצפייה המסחרית, חברת החדשות שלה היא הגדולה והמשפיעה בישראל והתוכניות שמופקות על-ידה הן חלק מהתרבות הישראלית היומיומית וכוללות את כל הקו בין ארץ נהדרת, הזמר במסכה או מאסטר שף. לעומת זאת, הוט היא פלטפורמת השידור הגדולה בישראל ולמרות האלטרנטיבות הקיימות בשוק (סלקום, פרטנר, נטפליקס וכדומה) יש לה עדיין 750 אלף בתי אב המשלמים דמי מנוי - נתח צפייה שגם קשת הגדולה לא יכולה לזלזל בו. לכן הוט ניגשים לשולחן המשא-ומתן מול קשת מהמקום של "אנחנו לא חייבים לכם כלום", תוך שהם מנפנפים בחוק הקיים שפותר אותם מתשלום. 

למרות תופי המלחמה, יש סיכוי כי עד מועד פקיעת ההסכמים בין קשת להוט ימצא פתרון שיאפשר הארכתם. אבל הוויכוח מתנקז לשאלה אחת חשובה: של מי באמת הכוח - של בעל התוכן או של הפלטפורמה. הקרב הנוכחי הוא הפרומו לכיפוף הידיים המסחרי ביום שבו ישונה החוק שמחייב את העברת התוכן בחינם, וסביר להניח שבסופו של דבר זה יקרה - גם אם זה ייקח יותר מהשנתיים אותן הגדירה ועדת פולקמן שבוחנת את אסדרת שוק השידורים, כמועד הנכון לשינוי.

מצד אחד נראה כי היתרון כיום לצידה של קשת: חלק לא מבוטל מכלל הצפייה בשידורים היא בערוצים המסחריים, ובשוק קטן ודובר עברית קשה להניח שהוט לא תיפגע ותאבד צופים אם לא תעביר את השידורים של קשת. בניגוד לשחקנים קטנים יותר כמו התאגיד, שהוט ויתרה לאחרונה על האפשרות לכלול את תוכניותיו בספריית ה-VOD שלה, או אפילו רשת - קשת עלולה להתברר כשובר שוויון מול הצרכנים - בעיקר אם ניתן יהיה לצרוך אותה על גבי פלטפורמות אחרות. נראה שבהוט מבינים היטב את החשיבות של קשת, ולראייה ב"הוט נקסט", פלטפורמת ה-OTT שעליה לכאורה לא חל החוק המחייב את הוט להעביר את שידורי קשת, הוט בוחרת להתקשר עם קשת בהסכם מסחרי ולשלם על כל מנוי לשירות.

מצד שני, להוט יש קלפים חזקים משל עצמה, שיכולים לפגוע ולערער גם את מעמדה של קשת ולפגוע בהכנסותיה. הנכס המשמעותי ביותר זה מספר האפיק: קשת ורשת השקיעו מיליוני שקלים בקניית האפיקים ומיתוגם, לשנות הרגל של מספר בשלט זה אתגר קשה יקר ולכן השארת המספר בשלט יהווה אלמנט מסחרי שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו. על כך צריך להוסיף נדבך נוסף: בהוט יודעים כבר היום לייצר תוכן ישראלי טוב. ההבדל המשמעותי העיקרי בין הוט לקשת מבחינת הצעת התוכן הוא בהפקת חדשות, ואם החוק ישונה גם הגורם המבדל הזה יכול להיעלם. הניסיון מלמד שלהקים חברת חדשות טובה שזוכה לצפייה ותהודה זה אתגר לא פשוט לפיצוח. מצד שני, לבעל השליטה בהוט פטריק דרהי יש כיסים עמוקים, כך שבמקרה שיוסרו המגבלות הרגולטוריות האופציה להתחרות בקשת בכלים של קשת קיימת, וגם אם אי אפשר לנצח אותה בתוכן, עצם התחרות עלולה להכאיב לה קשות. לכן הקרב של הוט וקשת הוא בעיקר של לוחמי סומו: שני גופים ענקיים, שמתמודדים זה מול זה על דחיקת הגבולות.

מהוט נמסר בתגובה: "אנחנו ביום חגיגי ומרגש, השקנו את פרויקט הסיבים של החברה. היחסים שלנו עם קשת טובים, ויש שיתוף-פעולה מתמיד בין הצדדים". מקשת טרם התקבלה תגובה.

עוד כתבות

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

איש חיזבאללה מצלם את מטולה / צילום: ap, Bilal Hussein

יום קרב בצפון: כטבמ"ים יורטו מעל נהריה ועכו, צה"ל תקף בדרום לבנון

דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "למען ביטחונכם - עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● מקור בחמאס: הארגון מחויב לתיווך הקטארי ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

נוסעת באל על הגישה בקשה לתביעה ייצוגית על מושב שלא ניתן להטייה. מה נקבע?

חברה שניהלה שנים תביעה על מיליונים נגד יס, הגישו סיכומים באורך חריג. השופטת קבעה כי התביעה תוכרע בלעדיהם ● גבר סירב לבדיקת אבהות כדי להתחמק ממזונות, האשה פנתה לביהמ"ש ● אושרה תביעה יצוגית נגד אל על

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי