גרינפיס: "קביעת גמליאל לא מבוססת, אוניות נפט איראניות חגות באזור דרך קבע״

לאחר שאתמול הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הצליח לשים את ידו על האונייה העבריינית שגרמה לאסון הזפת בחופי ישראל, בארגון הסביבה גרינפיס מפרסמים פרטים חדשים השופכים אור על מורכבות חקירת תקריות של שפך נפט בים, ימים לאחר היווצרותם של כתמי הזיהום. לפי גרינפיס, לא רק אמרלד, המכלית שבה תולים את האשמה במשרד להגנת הסביבה, חגה באזור כתם הזיהום שהגיע לחופי ישראל בתוצרת זפת, אלא גם מיכלית נפט נוספת, איראנית.

גרינפיס זיהו במהלך חקירתם מיכלית נפט נוספת מלבד האמרלד (ספינה שהוצגה כלובית על ידי המשרד להגנת הסביבה אך היום התברר שמוצאה באיי מרשל) בשם "רומינה". זוהי ספינה הנושאת את דגל איראן ומנוהלת על ידי חברה שיושבת בלבנון. מיכלית נפט זו נצפתה באזורינו כבר בנובמבר 2020 וכעת גם סמוך למקור שפך הנפט בים התיכון שזוהה על ידי המשרד להגנ"ס ב-5 לפברואר. הרומינה, אגב כך, סומנה בעבר על הרשויות האמריקניות כספינה שהפרה את האמברגו הבינ"ל על סוריה.

בגרינפיס מדגישים: ייתכן מאוד כי הספינה האשמה בתקרית היא האמרלד. הראיות המצויות בידי המשרד להגנת הסביבה באשר לאמרלד הן משמעותיות יותר, ולפי המשרד גם מגובות בבדיקות של גורמים בינלאומיים. אך בדיקת גרינפיס מעלה ראיות נסיבתיות כלפי ספינה אחרת, ומציבה זרקור על תנועת הנפט הימית המרובה באזור, וחולשת הפיקוח של הרשויות בגבולות הימיים, גם אם לא ניתן להסיק מהן שהרומינה היא האשמה בתקרית שפך הנפט.

לפי בדיקת גרינפיס, הרומינה יצאה מאיראן ב-25 לדצמבר, חצתה את תעלת סואץ ב-9 לינואר ולאחר מכן כיבתה את מערכת הניטור שלה (AIS). האות הבא שלה היה ב-4 בפברואר, סמוך לאזור שפך הנפט שזיהה המשרד להגנת סביבה ב-5 לפברואר. ב-10 לפברואר, הרומינה חצתה בחזרה את תעלת סואץ. כלומר, עקבותיה אבדו בין ה-9 לינואר עד ל-4 בפברואר. הנקודה המשמעותית היא שבארגון הסביבה מדגישים כי זו אינה הפעם הראשונה שמיכלית הנפט האיראנית פועלת כך, ולכן לא ניתן להסיק כי מדובר ב"טרור אקולוגי", המכוון כלפי מדינת ישראל. לפי גרינפיס, הקביעה של גמליאל ממעיטה בערכה של התופעה המוכרת והרחבה של זיהום הים ההרסני משפיכות נפט על ידי ספינות - תופעה המתרחשת בים בתדירות גבוהה מאוד.

 המסלול של רומינה ואמרלד (הספינה של גרינפיס, הספינה של הגנס) ביחס לכתמי הנפט / אינפוגרפיקה: גרינפיס

בגרינפיס מדגישים כי בשל הקרבה של ישראל לתעלת סואץ, ישנה תנועה ערה ביותר של ספינות משא ומיכליות נפט בפרט באגן המזרח בתיכון ולכן מספר האוניות החשודות בפשע האקולוגי מלכתחילה עמד על עשרות. בין המיכליות שעוברות בתעלת סואץ ישנן גם מיכליות איראניות הפועלות בגלוי ויוצאות מאיראן. במשך שנים מיכליות נפט איראניות חולפות בתעלת סואץ כשהן למעשה מבריחות נפט ותוצריו לסוריה תוך שבירת העיצומים (אמברגו) שהוטלו על איראן ועל סוריה. השיטה בהן ספינות אלו פועלות, מוכרת אף היא ודומה בדיוק לאופן בו ״האמרלד״ פעלה: כיבוי מערכת הAIS (מערכת הניטור הימי שלהן) מעט אחרי שהן נכנסות לים התיכון דרך מצרים. מאוגוסט 2018 עד יולי 2019 סוריה קיבלה בשיטה זו כ- 17 מיליון חביות נפט גולמי מאיראן.

גרינפיס: אין בסיס עובדתי שמדובר בפעילות טרור

לאחר שהוגשה בתחילת החקירה בנוגע ל"אסון הזפת" בקשה להטיל צו איסור פרסום על פרטיה, גרינפיס ישראל בשיתוף יחידת החקירות של גרינפיס גרמניה ויחידת המיפוי הבינלאומית של ארגון הסביבה הגדול בעולם פתחו בחקירה עצמאית של הפשע האקולוגי. זאת, על מנת לפרסם מידע בנושא מטעם גוף עצמאי ובלתי תלוי.

בגרינפיס כלל לא שוללים כאמור שספינת האמרלד היא האחראית לזיהום שפגע בישראל, אך טוענים כי קביעתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, כי הזפת על חופי ישראל היא "מעשה טרור של איראן", היא קביעה חסרת בסיס עובדתי, בלתי מבוססת ולא אחראית, ממעיטה בערכה של התופעה המוכרת והרחבה של זיהום הים ההרסני משפיכות נפט על ידי ספינות.

בגרינפיס אף מכנים את אמירתה של השרה "שערורייתית", ואומרים כי "התנהלותה של השרה בנושא, נודפת ריח רע של תעמולת בחירות וניסיון לצבור הון פוליטי על חשבון האסון האקולוגי החמור תוך פגיעה באמינותה של ישראל בזירה הבינלאומית ובפרט באמינותו של המשרד להגנת הסביבה".

מדוע לא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר באירוע "טרור אקולוגי"? לפי גרינפיס, ראשית כל, הראיות לגבי מקור הזיהום הן נסיבתיות. בכל חקירה של אירוע מסוג זה של שפך נפט, הדרך היחידה לאשש באופן ודאי שספינה כלשהי היא מקור הזיהום, היא על ידי הצלבת דגימות מעבדה של ההרכב הכימי של הנפט או במקרה של ישראל של דגימת הזפת מהחופים לבין דגימות של החומרים שהאונייה נשאה עימה. לפי הפרסומים החקירה לא כללה פעילות זו אלא נעשתה על ידי אלימנציה בלבד.

יתרה מכך, הגופים במדינת ישראל (כלומר, מערכת הביטחון) שיכלו לדאוג לדגימה כזו לא עורבו בתוך החקירה . כמו כן, לא פורסמו ממצאי בדיקות הזפת שנדגמה בחופים על ידי המשרד להגנת הסביבה והועברה לבדיקת מכון הנפט. כלומר, רק דגימת מעבדה של החומרים תאפשר לקבוע באופן ודאי שמיכלית הנפט האמרלד היא האשמה בשפיכת הנפט במי הים התיכון. בגרינפיס קוראים להתחיל לאלתר הליכים לחקירה בינלאומית בנושא.

שנית, שפך נפט בים על ידי מיכליות הינו דבר שבשגרה, גם אם לרוב הזיהום קורה בלב ים והשפעתו על החופים קטנה בהרבה ממה שנצפה בחופי ישראל בשבועות האחרונים. מלבד החמורים ביותר, ישנה שגרה של זיהום הים בנפט על ידי מיכליות במגוון שיטות. לפי גרינפיס, אסון הזפת הוא ללא כל ספק פשע סביבתי שכן גם אם מדובר בתקלה טכנית, היה על האוניות להודיע על כך מבעוד מועד ובכך לאפשר את מזעור הפגיעה.

כך או כך, לפי הארגון, אין כל בסיס עובדתי לכך שמדובר בפעילות טרור מלבד ארץ מוצאה של הספינה. מאידך, הנושא המהותי, נותר בשולי השיח: "ההפקרות שחוגגת בתחום של הפקה ושינוע של דלקים פוסילים, כאשר הפיקוח על חברות ועל ספינות משא ומיכליות לוקה בחסר והים התיכון הופך לפח האשפה של תעשיית הנפט והגז".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מסכים עם ההערכה של גרינפיס כי המכלית Emerald היא אחראית לזיהום. מטבע הדברים ומסיבות מובנות, המשרד או גורם רשמי אחר מטעמו לא הגיע לאיראן כדי לקחת דגימות מהנפט הגולמי במכלית, או לבצע בה ביקורת עומק. ועל כן המשרד ציין כי הראיות שבידיו הן מוצקות, הגם שמדובר בראיות נסיבתיות".