גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך הקונגרס עשוי להפוך את סעיף 230, החוק עליו נשענות ענקיות הטכנולוגיה

למחוקקים משני צדי המתרס תוכניות נרחבות לשנות את החוזה הבסיסי בין הממשלה וחברות האינטרנט ● ישנם מומחים המריעים לקראת שינוי, אך אחרים תוהים אם ההצעות המועלות לא יעשו יותר נזק מתועלת

מחאה מחוץ לגבעת הקפיטול נגד פייסבוק / צילום: Aaron Bernstein, רויטרס
מחאה מחוץ לגבעת הקפיטול נגד פייסבוק / צילום: Aaron Bernstein, רויטרס

נראה שהולך להיות שינוי בסעיף 230, החוק הפוטר פלטפורמות מקוונות מאחריות לתכנים שמשתמשים מעלים אליהן. אחד מצעדיו האחרונים של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ כנשיא היה ניסיון לבטל את החוק. הנשיא ביידן גם הוא אומר שיש לפסול אותו.

בגבעת הקפיטול כבר הוגשו יותר מ-20 הצעות לעדכון סעיף 230, והן הגיעו משני צדדי המתרס. בריאן שץ (דמוקרט מהוואי) וג'ון תיון (רפובליקאי מדרום דקוטה) מבקשים להגיש מחדש את אחת ההצעות, המכונה PACT Act, בשבועות הקרובים, כך אמר תיון. צוות של שלושה סנאטורים דמוקרטים הגישו הצעת חוק מתחרה ב-5 בפברואר. מטרתה, כך כתבו היוזמים, היא להפוך את חברות הרשת החברתיות "לנושאות באחריות על אפשור הטרדה ברשת, הצקה מכוונת ואפליה".

ישנה הסכמה נרחבת בין מומחים ופוליטיקאים שסעיף 230 לא יבוטל, אבל כאן ההסכמה נעצרת. רבים מאמינים שעדכון של החוק כבר מזמן היה צריך לקרות, אך ישנם גם רבים שחושבים שרוב הניסיונות לשנותו הם מסוכנים. ולמרות שלל רעיונות למודרניזציה של החוק, לא ברור איפה הוא נמצא בין העדיפויות של הקונגרס לאור כל האתגרים האחרים העומדים לפתחה של ארה"ב.

ראשי כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות, בעיקר מארק צוקרברג מפייסבוק וסאטיה נאדלה ממיקרוסופט, אמרו שיקבלו בברכה בהירות נוספת לגבי מהם סוגי ביטוי המורשים על פי סעיף 230. בינתיים, מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי הציע ביום שלישי גישה יותר "מונעת על ידי השוק" על מנת לענות על הצורך לעדכן את הסעיף. אפילו אם תעבור חקיקה, לא ברור איזה סוג של מקרים יובאו לבחינת החוק המעודכן, או איזה תקדימים ייקבעו על ידי החלטות כאלה. ולברר זאת בבתי הדין יכול לקחת שנים.

"סעיף 230 נוגע לכל תחום מטוהר הבחירות ועד הטיה של רשתות חברתיות באינטרנט, אמר קלון קיצ'ן, שעד לאחרונה כיהן כמנהל המרכז למדיניות טכנולוגיה במכון המחקר השמרני Heritage Foundation. אם ננסה לפתור את כל בעיות האינטרנט על ידי שינוי החוק האחד הזה, הוסיף, נהיה המומים מההשלכות הלא צפויות של זה.

סעיף 230 הוא סעיף בחוק ההגינות בתקשורת שעבר בשנת 1996. החוק נועד באופן מפורש להגן ולקדם את תעשיית האינטרנט באמריקה, שהייתה אז בחיתוליה. זה החוזה המכונן בין המדינה ופלטפורמות האינטרנט. לשון החוק, באופן מתומצת, היא כזו: כל עוד אתרים לא עוזרים ביודעין למשתמשים לבצע פשעים, מה שהמשתמשים מעלים לאתרים הוא על אחריותם האישית. סעיף 230 הוא מה שמאפשר את קיום המודל העסקי של חברות ענק כמו פייסבוק וגוגל. זו הסיבה שחברות מתחרות לענקיות האלה, מטיק טוק ו-MeWe ל-Parler ו-Gab, יכולות להתקיים. וזה מאפשר את קיומם של עשרות עסקים אחרים, כמו איירביאנבי (Airbnb).

הרבה דברים השתנו מאז שנת 1996. אז, היו באינטרנט 36 מיליון איש, רובם בארה"ב. כיום, יש באינטרנט 4.8 מיליארד איש, כולל 90% מאוכלוסיית ארה"ב. ולפי סקר של מכון פיו שפורסם ביולי, 72% מהמבוגרים בארה"ב אומרים שחברות הרשתות החברתיות חזקות מדי ויש להן השפעה רבה מדי על הפוליטיקה.

בהתחשב בכוחה של תעשיית הטכנולוגיה לקבוע איזה מידע אנו צורכים - ומה שנראה כהגנה מפני בדיקות או פיקוח בחסות סעיף 230 - אין זה פלא שקבוצה ארוכה של פוליטיקאים משני צדי המתרס, פקידים ממונים ועובדי מדינה מודאגים לגבי הסעיף.

דמוקרטים רבים מודאגים שהפלטפורמות השתמשו בהגנה שמספק להן סעיף 230 כתירוץ לאפשר ביטוי לא הולם; רפובליקאים רבים מאמינים שהחברות חוסות בצל הסעיף וממשטרות את הביטוי החופשי יותר מדי. חלקם רוצים להוסיף לסעיף 230 ניסוחי הבהרה, בעוד אחרים רוצים "לחצוב ממנו" סייגים שיתריעו את החברות על כך שיהיו מוגנות רק אם ישחקו על פי כללים מסוימים. כמה מחוקקים, כמו סנאטור ג'וש הולי (רפובליקאי ממונטנה) וטד קרוז (רפובליקאי מטקסס) רוצים לבטל את סעיף 230 לאלתר.

אחת הסיבות שזה לא קרה היא בגלל שכשמחוקקים בודקים את ההשלכות, המאמץ לא שווה את התוצאה" אמר קיצ'ן. ההשלכות השליליות האפשריות של ביטול חוק 230 בלי לחוקק חלופה הולמת יהיו משמעותיות ועשויות לפגוע ממשית בכלכלה האמריקאית, הוסיף.

חזרה למצב החוקי שהיה לפני 1996 משמעותה שאתרים ואפליקציות שפועלים לווסת את התוכן בכל צורה שהיא יהיו אחראיות לכל התוכן המועלה ומופץ אליהן. שירותים כמו פייסבוק ויוטיוב יצטרכו לבחור בין להפסיק לפקח על התוכן בכלל ולפתוח לרווחה את הדלת לתוכן זבל (ספאם), שיח שנאה ותוכן מזיק אחר, או לפקח על התוכן ואז להירמס על ידי תביעות קיבוציות ואישיות לגבי נזיקין ודיבה הנגרמים מהתכנים שמשתמשים מעלים. מה שסביר הוא שהחברות יצטרכו לצמצם באופן דרסטי את ההיקף והנפח של מה שמותר להעלות אליהן.

למשתמשי טוויטר או אינסטגרם, המשמעות היא ללחוץ על "שתף" ואז לקוות שהפוסט יעבור את צבא הפילטרים האוטומטיים והבודקים האנושיים שיגרמו למכשולים הקיימים היום להיראות כבדיחה. בינתיים, מישהו יצטרך לבדוק שכל תוצאה בגוגל או רישום באיירביאנבי הם כשרים, מראש. אם מדובר במכשול שירמוס את חברות הטכנולוגיה הענקיות, הרי שלחברות סטארטאפ המנסות לפרוץ לתעשייה הוא יהיה קטלני.

בהתחשב בזה, רוב ההצעות מתמקדות בעדכון והרחבת סעיף 230, ולא בביטולו.

הסנאטורים מארק וורנר (דמוקרט מווירג'יניה), מייזי הירונו (דמוקרטית מהוואי) ואיימי קלובושר (דמוקרטית ממינסוטה) הגישו את הצעת החוק SAFE TECH Act מוקדם יותר החודש. לא נראה שמדובר בהצעת חוק שסנאטורים רפובליקאים ירצו לחתום עליה. היא לוקחת מכמה הצעות קודמות, ובין היתר שואפת לכך שפלטפורמות יהיו אחראיות הן לפרסומות הרצות על גבי האתרים הן להטרדת משתמשים המתאפשרת בהם. על פי ההצעה, למשל, ניצולים מהטיהור האתני של הרוהינגיה יוכלו לתבוע את פייסבוק בבית דין אמריקאי על מה שהאו"ם הגדיר כתפקיד החברה ברצח העם במיאנמר.

ההצעה כוללת גם שינויים לסעיף 230 שהוצעו על ידי אקדמאים כמו ספנסר אוברטון, פרופסור למשפט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ובכיר במשרד המשפטים בדימוס תחת ממשל אובמה. הוא הציע סייג לסעיף שיכריח פלטפורמות מקוונות לציית לחוקי זכויות אזרח פדרליים. המשמעות של זה, בין היתר, היא שהרשתות לא יוכלו להרשות תוכן או פרסום שנועד לפגוע בשיעור ההצבעה בקרב קבוצות מוגנות.

בנוסף, ההצעה תשנה את המינוח "מידע" בסעיף 230 הקיים ל"ביטוי", שינוי שבא בעקבות הצעה של שתי פרופסוריות למשפטים, דניאל קיטס סיטרון מאוניברסיטת וירג'יניה ומרי אן פרנקס מאוניברסיטת מיאמי. השינוי יוציא סוגים רבים של התנהגות רשת מחוץ להגנת הסעיף, ממכירת נשק ועד עסקאות ברמייה, ויכריח אתרים לפעול לגבי נושאים אלה.

בתי הדין כבר קובעים את הגבולות המשפטיים של לשון החוק הקיימת בסעיף 230, בכך שפסקו, לדוגמא, שהסעיף לא מגן על חברת איירביאנבי מפני הפרות של חוקי דמי שכירות מקומיים. בחברה טענו שהסעיף דווקא אמור להגן עליה במצבים כאלה.

"בעזרת הצעת החוק SAFE TECH, אנו מבקשים להסיט את השיח על סעיף 230 מהטענות המופרכות של הרפובליקאים על הטיה נגד שמרנים לנזקים האמיתיים הנגרמים בפלטפורמות אינטרנט - דברים כמו הפרות זכויות אדם, הטרדה והצקה", אמרה הסנאטורית הירונו. "ההצעה הזו קובעת רמזור ותמרורי כביש לפייסבוק, גוגל, טוויטר ואחרות שהימים של לקבור את הראש בחול בזמן שהרשת שלהם הופכת לכלי נשק נגד משתמשים תמימים נגמרו", הוסיפה.

ישנם חוקרים המזהירים שהצעת SAFE TECH תאיים על כלכלת האינטרנט כמעט כמו ביטול לאלתר של סעיף 230. "היא מנוסחת ללא תשומת לב פרטים ברמה שמגיעה לכדי חוסר אחריות", אמרה דפנה קלר, מנהלת התוכנית על רגולציה של פלטפורמות באוניברסיטת סטנפורד. קלר עבדה כיועצת כללית לגוגל עד שנת 2015.

תיקון אחד מאפשר הגשת תלונות נגד אתרים המקבלים תשלום על תוכן או מרוויחים כסף ממכירתו. קלר אומרת שזה יכול להביא לתביעות נגד ישויות כמו חברת הענן Amazon Web Services, שעשויה להיות אחראית לתוכן ששותף בידי המשתמשים של האתרים הקונים ממנה שטח אחסון, או בנדקאמפ (Bandcamp), המאפשרת למוזיקאים עצמאיים למכור שירים ישירות למעריציהם.

היא אומרת שההצעה גם לא מגדירה באופן מספיק ברור מהן ההפרות של "זכויות האדם" של אנשים, ובגלל שההצעה מטילה על החברות את האחריות ל"הטרדה והצקה", יהיה זה תפקידם של בתי הדין להחליט מה נחשב להטרדה או הצקה של משתמש אחד בידי משתמש אחר. "התיקונים שנועדו לעזור לקורבנות האפליה וההצקה יהפכו לכלי נשק בידי טרולים וארגונים של עליונות לבנה", הוסיפה.

"להצעה הזו מטרות נעלות", אמר סנאטור רון וויידן (דמוקרט מאורגון), אחד מהמחברים והמובילים של סעיף 230 המקורי. "למרבה הצער, כפי שנכתבה, היא עשויה להרוס כל חלקה באינטרנט הפתוח, ולגרום לנזק סביבתי עצום לביטוי ברשת". הצעת SAFE TECH גם תגרום לשרתי אינטרנט וחברות אחסון ענן לטהר את הרשתות שלהן משיח שנוי במחלוקת, ותפגע או תדיר אנשים שאופן הביטוי שלהם עשוי להיחשב לשנוי במחלוקת, הוסיף הסנאטור.

סקר של מכון פיו שפורסם בסוף אוגוסט מצא ש-90% מהרפובליקאים מאמינים שאתרי רשתות חברתיות מצנזרים דעות פוליטיות מסוימות. ישנם חוקרים שמצאו שההיפך הוא הנכון. דו"ח שפורסם בימים האחרונים על ידי חוקרים באוניברסיטת ניו יורק מצא שבאופן כללי, הרשתות החברתיות מגבירות ומקדמות את דעותיהם של משתמשים ימניים.

הצעת החוק PACT Act, שהוגשה לראשונה ביוני 2020, דורשת מחברות הרשתות החברתיות להסביר באופן ברור את נהלי ניטור ופיקוח על תוכן שלהן, הפקה של דוחות רבעוניים לגבי איזה תוכן הוסר, אך יישום קל יותר של מגבלות קלות על רשתות חברתיות קטנות, על מנת להימנע משימת מכשולים רבים מדי בפני חברות סטארטאפ שאין להם המשאבים שיש לחברות הטכנולוגיה הגדולות.

"מאמצים חקיקתיים אחרים כמו הצעת החוק SAFE TECH נקטו בגישה יותר דייקנית וטיפלו בנושא מאוד ספציפי", אמר הסנאטור תיון. "הצעת PACT מביאה יותר שקיפות לניטור התוכן של חברות הטכנולוגיה כך שאנו יכולים להטיל עליהן יותר מהאחריות - וישנה תמיכה דו מפלגתית לתוצאות ש-PACT שואפת להשיג", הוסיף.

השאלה איך לתקן את האינטרנט עם עדכונים לסעיף 230 היא מורכבת ומרחיקת לכת דיה עד כדי כך שייתכן ותהיה נחוצה הובלה של הרשות המבצעת, אמרה ניקול טרנר לי, עמיתה בכירה במכון ברוקינגס. הנשיא ג'ו ביידן יכול לכנס מועצה על כמה נושאים הקשורים לשיח ברשתות, כול רגולציה של שיח שנאה, הטרדה והסתה, ולהפוך את עדכון סעיף 230 לאחת העדיפויות בסדר היום הנשיאותי.

מועצה כזו עשויה להתכנס בקרוב. בשימוע ב-26 בינואר, הממונה של ביידן לשרת המסחר, מושלת רוד איילנד ג'ינה ראימונדו, אמרה שתפעיל את סמכות מנהל התקשורת והמידע הלאומי על מנת לכנס צדדים בעלי עניין כדי להחליט מה לעשות בנוגע לסעיף 230.

מה שלא יקרה לבסוף עם הסעיף, לא סביר שיהיה שינוי כלשהו שיפתור את כל הבעיות של האינטרנט המודרני שהסעיף גרם להן.

"באופן בסיסי, העברנו מאפיינים של כל סוג של התנהגות אנושית, טובה כמו גם רעה, לאינטרנט, ויש לזה השלכות שהן לעתים איומות ולעתים קרובות מורכבות", אמרה קלר. "כעת כל מיני בעלי דעה ואנשים בוושינגטון חושבים שאנחנו יכולים להתמודד עם כל זה על ידי תיקון של חוק אחד קטן".

עוד כתבות

דרושה רגולציה בשוק הנגזרים / צילום: Shutterstock, Lord King

הדולר קופץ: "שער 3.3 שקל-דולר הפך להיות 'הנורמלי החדש'"

השקל נחלש מול האירו והדולר ● בלאומי מעריכים כי בהנחה שהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח תימשך מעבר לתוכנית הרכישות שנקבעה ל-2021, רמה זו תלווה אותנו השנה

פייסבוק / צילום: Shutterstock

פייסבוק החליטה שלא להסיר תוכן פוגעני? המועצה המפקחת יכולה לחייב אותה

ענקית האינטרנט תצטרך לתת דין וחשבון כעת גם על תוכן פוגעני שלא הוסר ● אם פייסבוק החליטה שלא להסיר פוסט בעייתי, כעת יהיה ניתן לערער למועצה המפקחת עליה ● אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, נציגה ישראלית במועצה

משמר החופים של איחוד האמירויות / צילום: Associated Press, Jon Gambrell

דיווח: ספינה בבעלות רמי אונגר הותקפה ליד חופי איחוד האמירויות

רשת החדשות הלבנונית אל-מיאדין המזוהה עם חיזבאללה, מדווחת כי ספינה ישראלית העונה לשם Hyperion ומזוהה עם החברה הישראלית PCC, הותקפה שלשום ליד חופי איחוד האמירויות ● בשלב זה, לא ידוע מהו היקף הנזק של התקיפה ● זוהי הפעם השלישית שבה ספינה ישראלית מותקפת באזור

אולם קבלת הפנים בנתב"ג. בדרך לחזור להיות מלא? / צילום: מיכל רז חיימוביץ'

בדרך להכנסת תיירים לישראל - כך זה יעבוד

מתווה שגיבשו משרד התיירות ומשרד הבריאות יאפשר הכנסת תיירים לישראל בצורה זהירה ומדודה: מ-23 במאי תורשה כניסה של תיירים תחת תנאים ● שורת מדינות אירופיות הסכימו בימים האחרונים על קריטריונים משותפים להוצאת "דרכונים ירוקים" למתחסנים באירופה

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

החל הליך מינוי הדירקטוריון בכלל ביטוח: פורסם קול קורא להגשת מועמדויות

לאחר שבתחילת השנה חודש דירקטוריון החברה האם הציבורית של קבוצת הביטוח היחידה שאין בה גרעין שליטה, הוועדה לבחירת דירקטורים במבטח ללא שולט תקבל מועמדויות עד 29 באפריל ● "מספר הדירקטורים הנדרש הוא עד 7 דירקטורים רגילים ודירקטור בלתי תלוי אחד"

ניר שוויקי / צילום: ענבל מרמרי

ניר שוויקי מצטרף לעתירה לבג"ץ נגד עיכוב המינויים בתקשורת

בשלוש העתירות הקודמות נמנע שוויקי מלעתור בעצמו נגד הדחיות במינויו, אולם ככל הנראה האירוע בישיבת הממשלה, בה הוצג דוח שאמור היה לפגוע באמינותו המקצועית, גרם לו לרדת מהגדר

גיורא אלמוגי / צילום: יונתן בלום

או.פי.סי נכנסת לענף הטענת הרכבים החשמליים: רוכשת שליטה בג'ינרג'י

או.פי.סי אנרגיה צפויה להשקיע כ-67 מיליון שקל תמורת 51% ממניות החברה, ולה אופציה להגדיל את אחזקתה ב-Gnrgy ל-100%

העיר ברלין / צילום: יואב קרני

תקדים בגרמניה: הממשלה הפדרלית תחייב להטיל עוצר לילי על רוב המדינה

מדובר בצעד תקדימי שלא ננקט עד כה במהלך יותר של שנה של מגפה, המבוצע על רקע התמרדות הולכת וגוברת של מדינות-מחוז בשלטון הפדרלי והתנגדות לצעדים עליהם הוחלט בעבר ● מרקל: "הגיע הזמן שנבצע את השינויים הללו"

תליית קישוטים בחנות בירושלים העתיקה לכבוד חודש הרמאדן / צילום: Associated Press, Mahmoud Illean

התקווה: הרמדאן יסמל את היציאה מהקורונה ואת החזרה לחיים כלכליים נורמליים

בצילן של מגבלות הקורונה, החג נחגג בשנה שעברה בצנעה הן בישראל והן ברוב העולם המוסלמי; כתוצאה מכך נרשמה ירידה בצריכת מזון, הלבשה, קישוטים ומתנות, והפעילות הכלכלית הצטמצמה ● השנה צפויה התאוששות לאור העובדה שחודש זה מהווה שיא צרכני, בדומה לטירוף הקניות לפני חגי תשרי ופסח במגזר היהודי

מכולות בחיפה. נתקעו במערב וחסרות בסין / צילום: פאול אורלייב

משבר המכולות והעומסים בנמלים שמרמזים על גל התייקרויות במשק

לצד התייקרות חומרי הגלם נרשמה בשנה האחרונה פגיעה בשרשרת האספקה העולמית בשל מחסור במכולות המשמשות להובלה ימית של סחורות מסין ● לכך מצטרפת בעיה נקודתית בנמלים בישראל ● באופק לא רואים פתרונות, אלא דווקא עליות מחירים לצרכן

פקק תנועה השבוע בכביש 471 ליד פתח תקוה ? / צילום: גיא ליברמן

זאת לא תחושה: הפקקים חזרו, והם גדולים מבעבר

תחת השפעת הקורונה הציבור נצמד למכוניתו הפרטית ונמנע מתחבורה ציבורית ונסיעות משותפות ● התוצאה: פקקים ארוכים ● הפרויקטים שקודמו בימי הסגרים לא מספיקים כדי לסגור את הפער שנפתח בין התשתיות לבין 100 אלף המכוניות החדשות שעולות על כבישי ישראל מדי שנה

דייטינג אונליין. האם פייסבוק תפצח את השיטה? / אילוסטרציה: Shutterstock, Vera Petrunina

חוששים להיפגש בגלל הקורונה? פייסבוק בוחנה שירות ספיד-דייטינג וירטואלי

תקופת הקורונה גרמה לכולם להישאר בבתים, מה שהוביל לירידה בדייטים ומפגשים פיזיים ● ענקית האינטרנט בוחנה כעת אפליקציה חדשה שתעזור לעשות דייטים מהירים ברשת

תחנת הכוח בפוקושימה, יפן / צילום: Shutterstock, Santiherllor

יפן אישרה הזרמת כמיליון טון של מים מזוהמים מתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה

ההזרמה תעשה כדי לקדם את הליך פירוק הכור שנחרב בזמן רעידת האדמה והצונאמי בשנת 2011 ● מדינות באזור הודיעו כי הן מתנגדות למהלך

רן גוראון, מנכ"ל בזק בינלאומי, פלאפון ויס / צילום: שלומי יוסף

חודשיים אחרי הוט: גם yes מעלה את מחיר חבילות הספורט

מתחילת מאי ישלמו לקוחות החברה 79.9 שקל על חבילה הכוללת את ארבעת ערוצי הספורט ● זהו העדכון הראשון במחירי החבילה ש-yes מבצעת לאחר כשנה וחצי, וזאת על רקע עלייה מתמשכת של מאות אחוזים במחירי זכויות שידורי הספורט בשנים האחרונות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

שבוע המסחר המקוצר הסתיים: הבורסה המקומית ננעלה כמעט ללא שינוי

הבורסה בתל אביב ננעלה כמעט ללא שינוי במדדים המובילים, והמסחר יתחדש ביום ראשון ● ת"א 35 ננעל בירידה של 0.05% ות"א 125 עלה ב-0.07%

צילום: טל סיון זיפורין

"את הדברים שלמדתי על מנהיגות מאחי דני שנהרג, אני לוקחת איתי לעבודה"

אריאלה שיפנבאור וייס, מנכ"לית חטיבת המלוחים של שטראוס, עלתה ארצה בגיל 4 חודשים ועד גיל 10 סבלה מלקות דיבור קשה שעם שאריותיה מתמודדת עד היום ● למרות זאת, בכל שנה, בין יום השואה ליום הזכרון היא נושאת הרצאה על ניהול ומנהיגות באמצעות סיפורו של אחיה, טייס חיל האוויר, שנהרג לפני עשור: "כך אני מנציחה אותו"

דורון כהן וניצן אריה, בעלי סטודיו סי / צילום: עומרי לוי

רשת סטודיו סי תיכנס לראשונה למודל של זכיינות

רשת מכוני החיטוב שמיועדת לנשים בלבד ועברה לפני שנתיים לבעלות חדשה סגרה 5 סניפים מאז פרוץ הקורונה ● ברשת נערכים לפתיחה של חמישה סניפים עד סוף השנה

חתימה על זיכרון דברים. ההסכם טומן בחובו בעייתיות רבה / צילום: Shutterstock, Drazen Zigic

למה לא לחתום על זיכרון דברים כשקונים דירה?

זיכרון דברים הוא אומנם הסכם נפוץ ומקובל בעת רכישת דירה, אך הוא גם עשוי להסב נזק לאחד הצדדים ● למה לא כדאי לחתום, מהן הסכנות, ומה עושים אם אין ברירה

ציפי רפאלי  / צילום: אביב חופי

ועדת השחרורים קיצרה את העונש: ציפי רפאלי תשתחרר מהכלא בחודש הבא

ועדת השחרורים אישרה קיצור שליש מעונש המאסר שהוטל על ציפי רפאלי, לאחר שהורשעה יחד עם בתה, הדוגמנית בר רפאלי, בשלל עבירות מס ● עם שחרורה תגיע לסיומה פרשת העלמות המס שיוחסה למשפחת רפאלי בגין הכנסותיה של הדוגמנית בחו"ל בין השנים 2009-2012 וכן העלמת הכנסות והטבות נוספות שקיבלה בישראל

אתר בנייה באשקלון. 799 דירות נמכרו בין דצמבר לפברואר / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

הישראלים מסתערים על הדירות החדשות: זו העיר שהובילה את המכירות

גאות בשוק הדירות החדשות: בין דצמבר 2020 לפברואר 2021 נמכרו 11.25 אלף אלף דירות חדשות ● אשקלון היא מובילת המכירות של הדירות החדשות; אחריה ת"א, רמת גן, ירושלים וראשל"צ ● דירות חדשות שנמכרות במחיר למשתכן תורמות לעליית נתוני המכירות