גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להתראות רייגן, שלום ביידן: מה עומד מאחורי תוכנית הענק של הממשל האמריקאי?

עוד לא עברו 100 ימים מאז שנכנס לבית הלבן, וג'ו ביידן כבר הציג תוכניות ענק בעלות חסרת תקדים של 4.2 טריליון דולר, ויש עוד בדרך ● מאחורי הגישה השאפתנית של הנשיא אפשר לזהות גם שינוי תפיסתי מהגישה שרייגן היה מייצגה הבולט: הממשלה יכולה לשחק תפקיד גדול יותר בכלכלה

ג'ו ביידן משתתף  בהפגנת איגוד עובדי שירותי המזון בלאס וגאס במהלך הקמפיין לנשיאות, פברואר 2020 / צילום: Associated Press, Patrick Semansky
ג'ו ביידן משתתף בהפגנת איגוד עובדי שירותי המזון בלאס וגאס במהלך הקמפיין לנשיאות, פברואר 2020 / צילום: Associated Press, Patrick Semansky

האור בקצה המנהרה מתקרב. זה המסר שעולה מתחזית הצמיחה העדכנית שפרסמה השבוע קרן המטבע הבינלאומית. "כבר אפשר לראות את המוצא מהמשבר הבריאותי והכלכלי", כותבת הכלכלנית הראשית של הקרן, גיתה גופינת, בפתח הדוח שלה, וצופה שכלכלת העולם תצמח השנה בלא פחות מ־6%.

בין הגורמים לשיפור בתחזית אפשר למצוא את ההתקדמות בחיסונים, את ההסתגלות לחיים בצל המגפה - וגם את תוכניות הסיוע הממשלתיות. ובמיוחד היא מזכירה את תוכניות הסיוע של ממשלת ארה"ב. למעשה, אם התחזיות של קרן המטבע יתממשו, אמריקה הולכת לפתוח פער מול שאר העולם.

 

1. למרות הטון האופטימי, מסתבר שגם בשנת 2024 הכלכלה העולמית עדיין לא צפויה להשתקם לגמרי מהקורונה. היא לא תגיע לגודל שאליו הייתה אמורה להגיע לפי התחזית שפרסמה הקרן בתחילת 2020, לפני שווהאן עלתה לכותרות.

בעוד שלוש שנים, התוצר העולמי צפוי להיות נמוך ב־3% משהיה אמור להיות אלמלא המגפה. אפילו סין לא תשלים את הפער. אבל הכלכלה האמריקאית דווקא הולכת לצמוח יותר מהצפוי. ארה"ב הולכת להשלים את כל הצמיחה שאיבדה בזמן המגפה, ולהוסיף עליה עוד, מעבר לתחזיות המוקדמות.

2. 1.9 טריליון דולר. זו העלות של 'תוכנית ההתאוששות האמריקאית', שממשל בידן העביר בקונגרס לפני חודש. התוכנית, שכבר כתבנו עליה פה בהרחבה, כוללת בין היתר השקעה בחיסונים, בבדיקות, בפתיחת בתי ספר, וגם מענקים נדיבים למשקי הבית. ולמרות שהיא הוצגה כתוכנית חירום להתמודדות מיידית עם המשבר, אין ספק שהיא גם תזניק את הכלכלה האמריקאית וגם תסייע להתאוששות העולמית.

אבל בינתיים נוספה אליה עוד תוכנית, שעליה הכריז ממשל ביידן בשבוע שעבר: "תוכנית מקומות העבודה האמריקאית", שאליה נלווה תו מחיר עוד יותר אימתני, בסך 2.3 טריליון דולר.

תחת הכותרת הכללית של השקעה בתשתיות, שתיפרס לאורך שנים, אפשר למצוא שם שורה ארוכה של תוכניות. מתיקון כבישים ושדות תעופה, דרך השקעה במחקר ופיתוח, ועד תקציבים למשרות סיעוד.

התוכנית הזו אמורה לחזק את הכלכלה האמריקאית עוד יותר, וגם היא לא סוף הסיפור. אליה אמורה להצטרף בהמשך החודש הזה תוכנית שממוקדת בבריאות ובחינוך לגיל הרך. הכול כנראה בתוך 100 הימים הראשונים לכהונת ביידן.

אלה תוכניות בקנה מידה היסטורי. ממשל ביידן מתכנן להשקיע טריליונים, ובעצם כבר התחיל לעשות את זה. חלק מהכסף יבוא מהגדלת הגירעון, וחלקו יגיע מהעלאות מסים - ועוד נחזור לזה.

אבל מעבר למספרים המפוצצים, בשורת התוכניות הכלכליות של ממשל ביידן אפשר לזהות גם שינוי תפיסתי, ונטישה של הקו המחשבתי ששלט בעשורים האחרונים בכלכלה ובפוליטיקה האמריקאית. וכנהוג בארה"ב, כבר יש לזה כינוי על שמו של הנשיא: "ביידנומיקס".

3. יש כבר מי שממהרים להכריז (בצדק או שלא, נחכה ונראה) על סופו של עידן: סופן של 40 שנות "רייגנומיקס". אלה העשורים שבהם נתנה את הטון באמריקה, ובעקבותיה גם בחלקים אחרים של העולם, התפיסה הכלכלית שהציג הנשיא לשעבר רונלד רייגן.

הנשיא לשעבר רונלד רייגן. רוחו מרחפת מעל הפוליטיקה ב־40 השנים האחרונות

היא מתומצתת באמירה המפורסמת שלו, מנאום ההשבעה ב־1981, לפיה "הממשלה היא לא הפתרון לבעיות שלנו, הממשלה היא הבעיה". התפיסה הזו תורגמה להקטנת מסים, הפחתה ברגולציה, והישענות על כוחו של השוק החופשי. מה שנקרא, "כלכלת צד ההיצע". והיא לוותה באמונה, או בהבטחה, שהעושר שיווצר בצמרת יחלחל אל כל השאר. מלמעלה למטה.

זה לא עצר ברייגן. כמו שהזכיר בחודש שעבר רוברט רייך, מי שהיה שר העבודה בממשל ביל קלינטון, רכיבים של התפיסה הזאת אומצו משיקולים פוליטיים גם על ידי הממשל הדמוקרטי בשנות ה-90. גם קלינטון הכריז בנאום מפורסם לאומה ש"עידן הממשלה הגדולה נגמר". אבל כיום, רייך קובע, "רייגנומיקס מתה באופן רשמי".

מה שברור הוא שהרטוריקה שמגיעה מביידן שונה בהחלט. "גם לפני המשבר שניצב בפנינו, מצבם של אלו שבצמרת באמריקה היה טוב מאוד, שזה בסדר גמור. אבל כל השאר נותרו מאחור. והמגפה רק הפכה את הפער לגרוע יותר וברור יותר. מיליוני אמריקאים איבדו את עבודתם בשנה שעברה, בעוד שהאחוזון העליון של האמריקאים העשירים ביותר ראו את השווי שלהם גדל ב־4 טריליון דולר", כך הכריז בנאום שבו הציג את התוכנית שלו בשבוע שעבר, מול חברי איגודים בפיטסבורג.

"הרעיון הוא לא לצאת נגד אלה שהצליחו, או לחפש תגמול. העניין הוא ליצור הזדמנויות לכל השאר. וזו האמת: כולנו נרוויח מכך שהמצב של כולם יהיה טוב. זה הזמן לבנות את הכלכלה שלנו מלמטה למעלה, ומהמרכז והחוצה, ולא מלמעלה למטה". ההתנערות מכלכלת החלחול הרייגניסטית ברורה.

4. אז מה ביידן כן מציע? קודם כל, ברור שבתפיסתו, הממשלה יכולה וצריכה לשחק תפקיד מרכזי יותר. בנאום שלו ביום רביעי השבוע, הוא ביקש למשל להזכיר את ההשקעות במחקר ופיתוח שעזרו להוביל לחידושים כמו סוללות ליתיום, מיפוי הגנום או האינטרנט. "הממשלה, כלומר משלמי המסים, מימנו את המחקר הזה. הממשלה".

אבל מעבר לתמיכה במחקר ופיתוח, מה הממשלה אמורה לעשות? מה זה בפועל "ביידנומיקס", אם בכלל יש כזה דבר? כשמנסים למשל לחלץ תשובה לכך מתוך תוכנית התשתיות של ביידן, קצת קשה לזהות את היער מבין כל העצים. יש שם תיקון גשרים, החלפת צנרת, תחנות הטענה לרכבים חשמליים, הרחבת זכאות לשירותי סיעוד, השקעה במרכזי חדשנות ובקרנות מחקר, הכשרת עובדים, והרשימה נמשכת.

חלק מהעניין הוא שבגלל האילוצים החקיקתיים בסנאט, שם לדמוקרטים יש רוב דחוק, ביידן נאלץ להכניס חלקים נרחבים מהאג'נדה שלו למספר קטן של חוקים. כך מתקבל סוג של חוק הסדרים אמריקאי, שבו אפשר למצוא שורה ארוכה של רפורמות שנדחסו יחד, ושעוד ישתנה במסגרת תהליך החקיקה בחודשים הקרובים. כבר עכשיו מתנהל באמריקה ויכוח על האם ניתן להגדיר דברים כמו שיפוץ בתי חולים בתור השקעה בתשתית.

יש בכל זאת מי שמוצאים כאן היגיון מאחד. ניתוח מעניין במיוחד מגיע מכיוונו של הכלכלן נואה סמית, שמזהה שלושה רכיבים עיקריים בתוכניות של ביידן עד כה: מענקים וקצבאות למיניהם; עבודות בתחום הטיפול על שלל סוגיו; והשקעה.

לפי סמית, הרכיבים האלה מתאימים למקומה של ארה"ב בכלכלה העולמית של המאה ה־21. אמריקה עדיין יכולה להוביל בחדשנות העולמית, אבל מרכז הייצור עבר לאסיה. הבעיה עם סקטור החדשנות היא שהוא יכול למשוך אחריו את המשק, אבל לא לספק תעסוקה המונית.

מכאן ההשקעה בתקציבי פיתוח ותשתית למיניהם, אבל לצדם גם הקצאת תקציבים מסיבים למשרות טיפוליות (בין אם זה טיפול באוכלוסייה המזדקנת או בילדים), כשאותן משלימות קצבאות למיניהן, שישמשו לחלוקה מחדש של ההכנסה במשק. סמית סבור שחלק מהמענקים שביידן הציג בתוכנית החירום שלו יהפכו לקצבאות קבועות יותר, בדגש על קצבת ילדים.

5. התיאור הזה, של כלכלה שמתנהלת בשתי מהירויות, עם מגזר חדשנות משגשג שפונה לעולם, וכלכלה מקומית איטית יותר, נשמע די מתאים גם לישראל. ובכל מקרה, לכל מי שנתקע בפקקים שחזרו עם סוף הסגר, הצורך בהשקעה גם בישראל ברור.

דברים ברוח הזו אפשר היה למצוא בדוח בנק ישראל שהתפרסם השבוע, שהדגיש שעם היציאה מהקורונה, ישראל מוצאת את עצמה באותו מקום. בעיות היסוד של המשק הישראלי לא עזבו אותנו, כפי שניסח זאת נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, במסיבת עיתונאים שקיים ביום שלישי.

בדוח השנתי, הבנק מדבר למשל על הפערים בין מגזרים שונים בכלכלה הישראלית, או בין עובדים משכילים ולא משכילים, ועל הפריון הנמוך במשק, שקשור גם להשקעה הנמוכה. בין ההצעות שהעלה הנגיד: שיפור איכות מערכת החינוך, השקעה בתחבורה ציבורית כולל קידום המטרו, וגם שיפור מערכות הנתונים של המגזר הציבורי. בקיצור, עוד השקעה.

גם אם הן התחדדו בעקבות המשבר, אלה בעיות מוכרות, ואליהן נלווית בעיה נוספת שגם עליה כבר דובר ועוד ידובר, והיא הגירעון המבני של ישראל, שמגביל את יכולת התמרון של הממשלה. רק כדי לסגור אותו תידרש כנראה העלאת מסים מסוימת. אז איך אפשר לממן עוד השקעה? בבנק ישראל מדברים על מציאת תמהיל נכון של הגדלה של החוב, התייעלות ממשלתית וגם העלאת מסים.

6. אם כבר דיברנו על מסים - ובחזרה לאמריקה - הרי שיחד עם תוכנית התשתיות, הממשל הציג גם יוזמה להעלאת מס החברות, שירד באופן דרמטי במהלך תקופת הנשיא טראמפ (ביידן מציע להעלות אותו ל־28%, ובכך לבטל חצי מהפחתת המסים של טראמפ, אבל לדבריו הוא "פתוח להצעות אחרות" אם יהיו כאלה).

חשוב מכך, ביידן ושרת האוצר שלו ג'נט ילן מקדמים גם יוזמה לקביעת שיעור מס חברות מינימלי עולמי, כדי לעצור את "המירוץ לתחתית" שבו מדינות מתחרות זו בזו, מורידות עוד ועוד את מס החברות, ומאבדות מקור הכנסה חשוב. אם תתממש, ליוזמה הזאת יהיו השלכות מרחיקות לכת, ועוד נעסוק בה בנפרד בהרחבה.

לצד היוזמה לשינוי מס החברות, אפשר לזהות גם עוד מישורים שבהם ממשל ביידן נוקט קו אגרסיבי יותר מול העולם התאגידי. למשל מינוי של דמויות כמו טים וו ולינה קאן, לתפקידים בממשל - השניים מוכרים כמבקרים בולטים של הכוח המוגזם של ענקיות הטכנולוגיה וכתומכים באכיפה אגרסיבית יותר של חוקי ההגבלים העסקיים. או התמיכה של הנשיא ביידן ביוזמה להקמת איגוד עובדים באמזון. כשמחברים את הכול יחד, אפשר, אולי, לזהות כאן נכונות לשנות את מאזן הכוחות בין אמריקה התאגידית לממשל.

ממשל ביידן עדיין טרי, וצריך לחכות ולראות איזה חקיקה יצליח להעביר, ואילו מהיוזמות שלו יצליח לממש. אבל די ברור שמבחינת הנשיא האמריקאי הכיוון הוא העצמה מחודשת של המדינה.

אבל כדי להשלים את התמונה צריך להזכיר שגם אצל ביידן, כמו אצל טראמפ, ברקע אורבת היריבה שמעבר לים. זו היה ניכר בדברים של ביידן בנאום שלו ביום רביעי. "אתם חושבים שסין מחכה עם ההשקעות בתשתית דיגיטלית או במחקר ופיתוח? אני מבטיח לכם שהם לא מחכים, אבל הם בונים על זה שהדמוקרטיה האמריקאית תהיה יותר מדי איטית, מוגבלת, ומפולגת, כדי לעמוד בקצב". כך שמבחינת ביידן, לא רק שהמדינה שוב בתמונה - היא גם בתחרות עם סין.

עוד כתבות

אנשים בגרמניה מחכים בתור כדי לקבל את החיסון של מודרנה / צילום: Associated Press, Martin Meissner

מאפס ל-1.9 מיליארד דולר: חיסון הקורונה הזניק את הכנסות מודרנה

הכנסות החברה ברבעון הראשון של השנה עמדו על 1.9 מיליארד דולר, כש-1.7 מיליארד מתוכם מיוחסים לחיסונים לקורונה שפיתחה החברה ● המניה יורדת במסחר המוקדם ב-8% בשל החשש שהפטנט יופקע על ידי הרשויות

ביטקוין / צילום: Shutterstock

הביטקוין שובר שיאים: מה צריך לדעת לפני שמממשים

הזינוק בשווי של מטבעות דיגיטליים מוביל ישראליים רבים לממש את המטבעות שברשותם ● רשות המסים סימנה את זירת הקריפטו והחלה לדרוש מפעילים בתחום מידע על הנכסים הדיגיטליים שברשותם ● עו"ד רחלי גוז-לביא עם שישה טיפים שיעזרו לכם לסחור במטבעות דיגיטליים, בלי להסתבך עם רשות המסים

החיסון שבדרך. עד כמה הציבור מוכן להתחסן? / צילום: Shutterstock

המל"ל מתלבט מה לעשות עם חיסוני מודרנה שעומדים לפוג

אחת ההצעות הבולטות שעל הפרק היא להעביר את יתרת החיסונים לרשות הפלסטינית, שם מבצע החיסונים איטי במיוחד ובחודש אפריל הייתה שם התפרצות של הקורונה

אור יהודה / צילום: איל יצהר

קרקע חקלאית מחוץ לעיר: מחירי שיא במכרזים באור יהודה

המחירים בשלושת המכרזים שערכה רמ"י באור יהודה נעו בין 1.22 מיליון שקל ל-1.34 מיליון שקל ● מחירי הקרקעות מגלמים מחירי דירות ממוצעים של 2.3-2.5 מיליון שקל

אוסנת מארק / צילום: שלומי יוסף

אל תדאגו לאוסנת מארק: בליכוד מארגנים שכר לח"כים לשעבר

מאי גולן, אריאל קלנר ואוסנת מארק לא הצליחו להתברג לתוך הכנסת ה-22, אבל מפלגת הליכוד המשיכה לשלם להם ואף דאגה להם לרכב ● יו"ר ועדת הכספים ויו"ר ועדת הביקורת במפלגה דורשים לעצור לאלתר את התשלומים החריגים מקופת הליכוד

צ'ייס קולמן, מייסד טייגר גלובל. הקרן התעצמה בקורונה / איור: גיל ג'יבלי

מי עומד מאחורי הקרן שמתסכלת את תעשיית ההון סיכון

הקרן הניו יורקית טייגר גלובל הובילה בחודשים האחרונים השקעות ענק ברדיס לאבס, יוטפו, VAST Data וסניק הישראליות • מיהי הקרן עמוסת המזומנים שמבצעת השקעה חדשה כל יומיים ומשאירה את תעשיית ההון סיכון המסורתית מתוסכלת?

דגל של החזית העממית / צילום: Shutterstock

השב"כ: כספים אירופאיים שנועדו למטרות הומניטריות הוסטו לטרור

בחקירת השב"כ התברר כי היקף הכספים שהתקבלו במרמה הגיע למיליוני אירו שרובם הופנו למימון פעילות טרור ● מהשב"כ נמסר כי נגד ארבעה פלסטינים ובהם אשה, בעלת אזרחות של ספרד, המעורבים במרמה יוגשו בימים הקרובים כתבי אישום לבית המשפט הצבאי ביהודה

הרחוב הראשי בחריש / צילום: גיא נרדי

נתוני הלמ"ס ל-2019: הגירה לחריש, תמותה גבוהה של גברים מסרטן בנוף הגליל והכי הרבה ילודה בבית"ר עילית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום נתונים כלליים על רשויות המקומיות בישראל ותושביהן ● מאזן ההגירה הנמוך ביותר היה בירושלים, שננטשה ע"י 8,240 איש ● הנתונים מתייחסים ל-77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות

עמיחי שיקלי / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

כשנבחרי ציבור מסרבים להיות "חיילים פשוטים"

ח"כ שיקלי מימינה שם מקל בגלגלי ממשלת בנט-לפיד, וגרם לליכוד לחפש "חוליות חלשות" נוספות ● וגם: כעס מבית על נתניהו שחוסם בחירות על ראשות המפלגה

מועדון זאפה תל אביב / צילום: אביב חופי

ההופעות חזרו לזאפה. הכסף על כרטיסים שבוטלו - עדיין לא

השבוע ידון ביהמ"ש המחוזי בת"א, בבקשה לתביעה ייצוגית על חוב בסך 50 מיליון שקל מצד מועדון ההופעות לצרכנים • בזאפה טוענים שהסכום נמוך בהרבה ועומד כרגע על 6 מיליון שקל בלבד, אך הצרכנים מלינים בעיקר על השירות

חקלאי חותך קקאו בחוף השנהב. במדינות רבות פועלי קטיף מוחזקים בתנאי עבדות / צילום: Reuters

75% מהישראלים מוכנים לשלם יותר על מוצרי סחר הוגן, אך רבים לא מכירים אותם

בשנים האחרונות נרשמת דרישה גוברת בקרב הצרכנים בעולם למוצרי סחר הוגן, כלומר כאלה שיוצרו בתנאי עבודה הולמים תוך שמירה על הסביבה ● לרגל יום הסחר ההוגן בחן גלובס בשיתוף גיאוקרטוגרפיה עד כמה הישראלים מודעים לנושא ● הממצאים מצביעים על מציאות עגומה

החללית של SpaceX לפני השיגור המוצלח / צילום: Associated Press

בפעם הראשונה: חברת SpaceX הצליחה להנחית את אב הטיפוס של Starship במסגרת ניסוי

לאחר ארבעה ניסיונות שנגמרו בפיצוץ בשלבי הנחיתה, חברת החלל האמריקאית בבעלותו של אילן מאסק רושמת הישג מרשים, לאחר שהצליחה להנחית חזרה בכדור הארץ את החללית שפיתחה ● SN15 הפך לאב הטיפוס הראשון של הסטארשיפ ששרד את הניסוי

מתחם אפולוניה / צילום: בר - אל

פסיקה דרמטית של העליון: תוכנית שכונת הענק באפולוניה תוחזר לשולחן המתכננים

התוכנית, שמקדמת בניית אלפי יח"ד במתחם אפולוניה, ליד הרצליה, נתקלה בביקורת על כך שאינה מתמודדת עם זיהום הקרקע ● בית המשפט העליון קבע היום כי "בחינת התשתית העובדתית הייתה חסרה" ● הוותמ"ל: "נכון יהיה להחזיר את התוכנית לדיון מחודש"

רביב צולר / צילום: שלומי יוסף

דוחות חזקים לאיי.סי.אל: קפיצה של 125% ברווח הנקי ברבעון

החברה דיווחה הבוקר כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו ב-1.51 מיליארד דולר, צמיחה של 14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● תחלק דיבידנד של כ-67 מיליון דולר

יאיר נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חוקרים מהמכון הטכנולוגי בחולון בדקו: האם פייסבוק מצמצמת חשיפה של ימנים

לאחר תלונות רבות של אנשי ימין, צוות מחקר מהמכון הטכנולוגי בחולון החליט לבחון האם פייסבוק אכן מצמצמת חשיפה לכותבים מהצד הימני של המפה הפוליטית ● הממצאים: ירידה מובהקת בכמות גדולה יותר בחשיפת ימנים, אך גם ירידה כללית בחשיפה בתחילת 2021 לשני הצדדים ● ביקורת תקשורת

ג'ו ביידן / צילום: Shutterstock, Perry McLeod

כרוניקה של חוסר אמון: האם ממשל ביידן יכול באמת לוותר על הפטנט של חיסוני הקורונה

הדברים מגיעים יום אחרי פרסום הדוח הרבעוני של פייזר שבו תחזיות גבוהות מאוד להכנסות מהחיסון, לאורך זמן ● מודרנה צפויה לדווח הלילה ● הפתרון עשוי להיות מתן רישיונות רשמיים ליצרנים נוספים

תפוצת העצים בערים ובשכונות בארה"ב תלויה מאוד בגזע, במעמד ובגובה השכר של התושבים / צילום: Shutterstock, Lidiane Miotto

מה מסתתר עמוק מתחת לאדמה בארה"ב? רמז: לא מה שחשבתם

ממחקר חדש, והמקיף ביותר שנעשה בתחומו, עולה כי חוסר השוויון באמריקה מושרש עמוק בשורשי העצים ● מהמחקר עולה כי ב-92% מהשכונות בעלות הכנסה נמוכה יש כיסוי עצים קטן יותר וטמפרטורות גבוהות יותר ● ההשלכות הן עצומות: אוויר מזוהם, בריאות פיזית ומנטלית לקויה, וגם פוטנציאל גבוה יותר לאלימות

אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

לאור ההאצה הצפויה באינפלציה: בנק ישראל צמצם רכישות האג"ח

בנק ישראל צמצם את היקף הרכישות אג"ח ממשלתיות על רקע הציפייה לעלייה באינפלציה והצמיחה, כאשר קצב הרכישות מאותת על סיום המכסה שנקבעה עוד לפני סוף השנה

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון ואשתו מרינה ווילר / צילום: Jae C. Hong, AP

בחירות מקומיות בבריטניה בצל החשדות לשוחד בשיפוץ מעון ראש הממשלה

הבחירות המקומיות בבריטניה יתקיימו היום (ה') בצל החשדות לאי-סדרים כספיים בפרשת שיפוץ מעון ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון ● השאלה העיקרית היא באילו באילו מקומות יצליחו להחליף נציגי הלייבור את הנציגים השמרנים

חברי Honeybook ו- VIM / צילום: האניבוק, אייל טואג

מפינטק ועד בינה מלאכותית: הסטארט-אפים שקיבלו 378 מיליון דולר השבוע

ניהול פיננסי לעסקים קטנים, סימולציה של פריצות והתקפות סייבר, פלטפורמה לשילוב בין שירותי בריאות דיגיטליים וניבוי תרחישים עסקיים בעזרת AI ● אלו סיפוריהם של חמשת הסטארט-אפים שגייסו מימון חדש השבוע ● מדור חדש