גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפודקאסט של הרצל: הכירו את הטכנולוגיה שהניעה את החזון הציוני

איך השפיעה המצאת הקיטור על חזונו של הרצל, מדוע התנגד א.ד. גורדון לקידמה ומה היה יחסו של בן גוריון למדע ● ד"ר אסף שמיס מאוניברסיטת חיפה חוקר את האופן שבו אבות הציונות התייחסו לטכנולוגיה וטוען שהיום בישראל לא דנים מספיק על המשמעות שלה

הטכנולוגיה שהניעה את החזון הציוני / צילום: Shutterstock
הטכנולוגיה שהניעה את החזון הציוני / צילום: Shutterstock

האם מדינת היהודים נולדה מלכתחילה כסטארט-אפ ניישן? כאומה הנשענת במידה רבה על טכנולוגיה כדי להשיג את העוצמה ואת היתרון היחסי שלה? או שאולי הפכה לכזאת רק לאחר קום המדינה? זהו תחום מחקרו של ד"ר אסף שמיס, מהחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה.

"מאז ומתמיד חשבתי ששני הדברים שמניעים את העולם הם אידיאולוגיה וטכנולוגיה", אומר שמיס בראיון ל"גלובס". "אלה שני דברים שגם מאוד משפיעים זה על זה. אפשר לראות זאת גם היום, לדוגמה בתיאוריות הקונספירציה שצומחות ברשתות החברתיות ומעודדות קיטוב פוליטי, או דווקא באקטיביזם של הצעירים שמתגבש ברשתות החברתיות. אם אנחנו שואלים האומנם הטכנולוגיה יכולה להשפיע על אידיאולוגיה ועד כמה היא מושפעת ממנה, אפשר לחזור אחורה ולראות מה נוצר מהממשק הזה בעבר".

הפודקאסט של הרצל

"דוהרים אנו עתה באוניות קיטור ענקיות על פני ימים לא נודעים מקודם. אנו מעלים מסילות ברזל בטוחות אל מרחבי-הרים; אף חושב אני, כי מאור החשמל לא הומצא כל-עיקר כדי שמספר סנובים יאירו בו את אולמי-הפאר שלהם, אלא כדי שנפתור לאורו את בעיות האנושות. אחת מאלה, ולא הנקלית שבהן, היא שאלת היהודים" (בנימין זאב הרצל, "מדינת היהודים", הוצאת הספריה הציונית, תשל"ג, עמוד 8)

בראשיתה של הציונות, בסוף המאה ה-19, לא היו חסרות מהפכות טכנולוגיות. הטלפון, הרדיו, הצילום, המכונית וספינות האוויר שהקדימו את התעופה המודרנית הומצאו לא מכבר. הדפוס והטלגרפיה נכנסו לשימוש על ידי ההמונים. זו ללא ספק הייתה מהפכה.

"במחקר שלי אני מתחקה אחרי האופן שבו ההוגים הציונים התייחסו לטכנולוגיה, והאם היחס שלהם לטכנולוגיה השפיע על האידיאולוגיה שלהם", אומר שמיס. לדוגמה, האם העובדה שמנוע הקיטור שינה את העולם מעט לפני שהרצל נולד שינתה את האופן שבו הוא חזה את מדינת היהודים, ומתוך כך את המדינה שבה אנחנו חיים היום? "כשהתחלתי לחקור את הנושא, הופתעתי בעצמי ממה שחשבתי", הוא אומר. "רבים מההוגים הציונים המוקדמים התייחסו לטכנולוגיה בכתבים שלהם".

הדמות הראשונה שחקר שמיס הייתה, באופן טבעי, חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. הוא מספר שהרצל חלם להיות מהנדס כשהיה צעיר. "הוא היה ער מאוד לכל הפיתוחים הללו. הוא היה עיתונאי מוכר ומשפיע בפריז, ובכתבות שלו לעיתונות הוא מדווח על ההמצאות בהתלהבות רבה ורוצה להבין איך הן משפיעות על המגמות החברתיות, התרבותיות והאמנותיות סביבו.

"בטקסט 'מדינת היהודים', הוא פותח בתיאור המפעל הציוני כמו מכונה עם גלגלי שיניים, ומסביר שכפי שתומס אדיסון, ממציא החשמל, גייס את הטכנולוגיה למען האנושות, כך הוא רוצה לגייס אותה לטובת העם היהודי. טכנולוגיית התקשורת החדשה מאפשרת איחוד כוונות בקרב ציונים מכל אירופה והעולם, ואילו טכנולוגיות התחבורה המודרניות מאפשרות להגיע בפועל לארץ ישראל בצורה אמינה ויחסית מהירה".

כך הוא כתב ביומניו: "בזכותה של התקדמות הטכניקה נצליח ליטול לידינו ארץ, לבנות ערים והלפריח את האדמה ביתר קלות מכפי שאפשר היה לעשות זאת בעת העתיקה ואף לפני מאה שנה. תודות לרכבות אין אנו תלויים בזרם הנהרות. תודות לחשמל יכולים אנו להתיישב בהרים".

"עצם העובדה שלהרצל הייתה השפעה כפי שהייתה לו, נבעה מכך שהוא היה עיתונאי בתור הזהב של עיתונות ההמונים, שנולד מתוך התפתחות הדפוס, הירידה במחירי הנייר והעליה באוריינות של הציבור. הרצל ידע שלעט שלו יש כוח. הוא אמר, 'אני לא בנקאי ואין לי כסף כמו הברון רוטשילד, אבל אני יכול להשפיע'. הוא השתמש בתפקיד שלו כעיתונאי כדי להגיע למגוון מנהיגים ומקבלי החלטות שאחרת לא היה יכול להגיע אליהם".

חברת היהודים העתידית

"הפרופסור ערך לאורחיו סיור במעבדות המכון, שנבנה לפי המתכונת של מכון פַּסְטֵר בפאריס. עוזריו הרבים לא נתנו לביקור להפריע לשגרת יומם והמשיכו בעבודה ליד המבחנות, המיקרוסקופים והתנורים" (בנימין זאב הרצל, "אלטנוילנד", תרגום מרים קראוס, הוצאת בבל 1997, עמ’ 132)

הרצל חזה את המדינה כמדינה טכנולוגית, אומר שמיס. "זה מפורט בספר המדע הבדיוני שלו 'אלט נוילנד' מ-1902. הוא מתאר שם את 'חברת היהודים' העתידית - עדיין לא הייתה בזמן הזה מחשבה על מדינה של ממש. חברת היהודים מתוארת כמבוססת על מדע וטכנולוגיה, עם מפעלים, פיתוחים חקלאיים ייחודיים והתפלה של מים. כספר עתידני, יש בו כמובן כל מיני המצאות שעדיין לא קיימות, ובהחלט חברת היהודים העתידית מסתמנת כמובילה בתחום הזה מול המספר, שהוא אורח שמגיע לבקר ולהתרשם.

ד"ר אסף שמיס / צילום: איל יצהר

"בקטע מעניין במיוחד, האורחים מתעניינים, איך החברה היהודית הוקמה? ועונים להם: המהנדס שיצר אותה כרגע בחו"ל, אבל הוא השאיר לכם פה הקלטה בפונוגרף. ושני הפרקים הבאים הם למעשה ה'פודקאסט' שאותו מהנדס השאיר להם ועוסק בשאלה איך הוקמה המדינה".

אז הטכנולוגיה של אותה תקופה השפיעה על האידיאולוגיה של הרצל?
"כן. התפתחות הכוח של התקשורת והעובדה שהכוח של הרצל עצמו נבע מההתפתחויות ששמו את התקשורת במרכז, היו בין הגורמים שהובילו אותו אל הציונות המדינית, גישה שאומרת שהבעיה היהודית היא בעיה פוליטית, ולכן גם הפתרון שלה הוא פוליטי, והוא צריך לעבור דרך שכנוע פוליטיקאים והיהודים עצמם שחייבת להתקיים מדינה או חברה כזו". בכך הייתה הגישה של הרצל הפוכה מזו של א.ד. גורדון.

גורדון מתנגד למודרנה

"ואם ידנו לא תשיג את הטכניקה בעצם מקום פעולתה העיקרית, אם לא נדע להכניס רוח חיים, יחס נפשי, מחשבה, רעיון, יצירה, במלאכה ובחרושת, נוכל להיות בטוחים, כי הטכניקה תשוב להשפיע על עבודתנו וכבוש תכבוש אותה" (מתוך המאמר של א.ד. גורדון "שותפות טבעית: לבירור תפקידו של המשביר") 

בעוד שבתמונה המפורסמת של הרצל אנחנו רואים אותו עומד על המרפסת ומביט רחוק, חושב מחשבות עתידניות, התמונה המפורסמת של אהרון דוד גורדון מציגה אותו עם טורייה ביד - כלי שהומצא לא במאה ה-19 אלא פחות או יותר עם המצאת החקלאות.

"חלוצי העלייה השנייה שללו טכנולוגיה מודרנית. הם בחרו דווקא בטורייה ובמחרשה, כי הם ייצגו את הקשר שהם ראו בינם לבין ארץ ישראל".

א.ד. גורדון. הזהיר מפני מחיר הקידמה / צילום: באדיבות בית גורדון

הם רצו להיות כמו בתנ"ך?
"זה אולי חלק מהעניין, אבל יותר מכך הם רצו להיות קשורים לאדמה באופן בלתי אמצעי. זה היה היהודי מהסוג החדש - חזק, עצמאי ונטוע בארצו. ואם הוא נטוע בארצו אז הוא עובד את האדמה בכוח גופו שלו, וזה מה שמאפשר לו להיות גם חזק ולהגן על עצמו בכוחותיו שלו. היהודי הזה הוא ההפך מן היהודי הגלותי, שתלוש מן האדמה ותלוי בחסד של השליטים והפוליטיקאים השונים.

"היו מקרים שבהם חלוצי העלייה השנייה היו יכולים לעבוד עם כלים מתוחכמים יותר, אבל הם ויתרו. א.ד. גורדון ממש סירב באופן סיסטמתי לעבוד עם טכנולוגיה יותר מודרנית, וזה יצר מתח בין קבוצות החלוצים מן העלייה השנייה, שזו הייתה גישתם, לבין מושבות הברון רוטשילד.

"גורדון גרס כי רק בכוחם של כלים חקלאיים בלתי ממוכנים, ובראשם, המחרשה והטורייה, ליצור את הזיקה הישירה בין האומה היהודית לטבע הארץ-ישראלי. לפיכך, הוא ראה בעבודה בעזרת אותם כלים 'עבודת אלוהים'. גורדון נוהג לכנות את המעדר שעמו הוא עובד 'המעדר הקדוש'. בניגוד לחזון ההרצליאני, שבו העם היהודי מתאחד הודות לטכנולוגיה המודרנית, גורדון קורא לחבריו החלוצים: 'התאחדו במעדר!'"

"האידיאולוגיה הזו לא רק גרמה לעבודת כפיים, אלא גם הושפעה ממנה. בגלל הדגש על עבודת הכפיים, גורדון בחל בגישה המדינית ולא ביקש בכלל להקים מדינה. מבחינתו, קבוצות קבוצות של עובדי אדמה, שנסמכות על עזרה הדדית - זה כל מה שהיהדות החדשה צריכה. הוא ראה במוסדות השלטון ריחוק מן הטבע, כפי שהוא ראה בטכנולוגיה אותו ריחוק. הוא ותומכיו התנגדו גם לטכנולוגיות הגנה מודרניות. כאשר גורדון עמד לשמור בלילות, הוא סירב לקחת איתו רובה, אלא רק משרוקית".

כשחושבים כמה מעטים היו חלוצי העלייה השנייה לעומת היהודים שנשארו באירופה, אפשר לראות בהם מעין כת של היפסטרים עובדי אדמה ושוללי טכנולוגיה. גורדון ממש נראה מתאים לתפקיד.
"לגמרי. בתקופה הזאת היגרו מאירופה 2.1 מיליון יהודים ורק 50 אלף הגיעו לישראל, ומתוך אלה רק חלק היו חלוצים. גורדון תמיד מוזכר כאנרכיסט, ובעצם גם סוג של אנטי-ציוני כי הוא לא רצה את המדינה. רוב מי שהצטרפו אליו היו צעירים, וזה בהחלט נחשב אז למעשה מטורף. גורדון עצמו עשה את זה בגיל 48 עם ילדים".

הפרגמטיות של בן גוריון ניצחה

"בעוד כמה שנים, אם תהיה מלחמה, היא תתנהל רק על ידי לחיצת כפתורים. מספר אנשים ילחצו על כפתורים, ויטוסו מטוסים וטילים בלי אנשים" (דוד בן גוריון, מתוך ייחוד וייעוד - דברים על ביטחון ישראל", הוצאת מערכות, 1971)

איך הטכנולוגיה ניצלה בסוף? לדברי שמיס, אי-אפשר לומר שהיא ניצחה בדיוק. הרי גישת עבודת הכפיים יצרה את הקיבוצים, ומדינת היהודים בסופו של דבר הוקמה על ידי יוצאי קיבוצים, בגישה של דת העבודה. דוד בן גוריון וברל כצנלסון, שניהם הגיעו מהעולם הזה. אלא שעם הזמן החזון הוכפף לפרגמטיקה. היו חייבים להשתמש בנשק מודרני. היו חייבים להשתמש בטכנולוגיות חקלאות מודרניות אם באמת רצו להאכיל את כל היהודים שהחלו להגיע.

בן גוריון. קידם את המדע / צילום: סם דיימונד - לע"מ

"ארתור רופין היה ראש המשרד הארץ ישראלי, שהוקם כדי לנהל את מפעל ההתיישבות בארץ מטעם התנועה הציונית, והוא מצד אחד ידע שבלי הטכנולוגיה היישוב בארץ לא יהיה חזק, ומצד שני האנשים שהיו לו לעבוד איתם היו חלוצי העלייה השנייה. זה ודאי לא היה קל לנווט בתווך הזה".

האם ליישוב היהודי בארץ היה קל יותר לקבל את הטכנולוגיה המודרנית לאחר ההמצאות של חיים ויצמן בתחום חומר הנפץ? הן נתפסו כאלה שהביאו להצהרת בלפור.
"זו כבר לא התקופה שאני חוקר, אבל סביר להניח שהמעמד של חיים ויצמן תרם למעמד של המדע בקרב הפוליטיקאים של התקופה. מבחינת החלוצים של א.ד. גורדון ומבחינת גורדון עצמו, הצהרת בלפור בכלל לא הייתה התפתחות חיובית כל כך. הוא לא רצה שהזכות של היהודים על המדינה תבוא מהעולם המדיני.

"ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אכן היה הרבה יותר פרגמטי, והוא גם ייחס חשיבות רבה מאוד למדע". 

על המחויבות של בן גוריון למדע ולטכנולוגיה כתב בהרחבה ארי בראל בספרו "מלך-מהנדס - דוד בן גוריון מדע ובינוי אומה" (הוצאת מוסד ביאליק, 2014). לפי בראל,  בן גוריון, שבעצמו רצה ללמוד הנדסה אך לא התקבל לאף בית ספר להנדסה בוורשה, ראה במדע אמצעי מרכזי בקידום מאמצי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, אבל גם יותר מכך: הוא ראה ביצירה מדעית, טכנולוגית והנדסית חלק מתהליך התחייה הלאומי. 

בן גוריון יצר קשרים עם מדענים, ולאחר הקמת המדינה היה להם מרכזי בכינון הסדר המדינתי. אחד הדברים הראשונים שעשה היה הקמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביולי 1948.    

מנהיגים כבר לא מדברים על טכנולוגיה

"תרבות זו הכובלת בפסי ברזל את כל מהלך החיים - היא הגורמת לכך שהאדם הולך ומקבל יותר את תכונות המכונה, שהמשחבה נעשית טכנית והרגש הופך להיות מכני" (א.ד. גורדון, "מכתב שלישי", כתבי גורדון, כרך ב’, עמ’ 249-250)

לדברי שמיס, בעוד שאבות הציונות היו מודעים לקשר בין טכנולוגיה ואידיאולוגיה, היום יש פחות מודעות לכך. "הכוונה היא שלטכנולוגיה ולאידיאולוגיה יש מטרה משותפת - שליטה. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה כדי לשלוט בחיים שלנו, כלומר כדי להגשים מטרות אנושיות, אבל הטכנולוגיה גם יכולה להפוך את האדם לאמצעי בידיה, ולשלוט בחיים שלנו. הטכנולוגיה מעצבת את החוויה שלנו. למשל, לקרוא את גלובס בפרינט או בטלפון, זו חוויה שונה.

"זה משהו שהוגי הציונות היו מודעים אליו, ואולי מנהיגים מודרניים בארץ משתמשים בו, אבל הדיון בכך אבד עם השנים בתרבות הישראלית. אנחנו מדברים לא מעט על ההייטק הישראלי ועל החדשנות הישראלית כאמצעי להגשמת מטרות, אבל ממעטים לדבר על האופן שבו הטכנולוגיה מעצבת מציאות".

זה קצת מזכיר את הסירוב של ישראל לארח הופעה של הביטלס. אמנם הביטלס אינם טכנולוגיה, אבל המנהיגים בעצם אמרו, לא כל קידמה אנחנו חייבים לקבל.
"ממש כך. אנשי אקדמיה, תרבות ואמנות מדברים על זה, אבל הדיון על כך ברמה המנהיגותית חסר. בארה"ב נערכו בשנים האחרונות שימועים לחברות הטכנולוגיה הגדולות כדי להבין את הממשק בין הטכנולוגיה לבין הציבור, אבל בישראל כל טכנולוגיה - כמו המאגר הביומטרי או איכוני שב"כ, או 'כלכלת החלטורה' שמגולמת בחברות כמו וולט - אנחנו בוחנים בצורה מאוד נקודתית וצרה".

מעניין לחשוב על ההאדרה של מקצועות טכניים וטכנולוגיה בכלל בתרבות הישראלית כיום בהקשר של דברי א.ד. גורדון: "תרבות זו הכובלת בפסי ברזל את כל מהלך החיים - היא הגורמת לכך שהאדם הולך ומקבל יותר את תכונות המכונה, שהמחשבה נעשית טכנית והרגש הופך להיות מכני... האפשרית היא מציאות של חיים במקום שהכול מיוסד על המכונאות ועל הטכניקה? אי מקום לחפש שם פשר לשאיפותיה הנעלות ביותר של ההרגשה האנושית?"

"אם הרצל או גורדון היו חיים היום, מסכם שמיס, "הרצל היה כנראה מאוד שמח ממה שקורה, ואילו א.ד. גורדון היה מבכה את זה".

ד"ר אסף שמיס

בן 42, יליד ירושלים, נשוי פלוס שניים ● מדען מדינה בהכשרתו. עוסק בתחומים של תיאוריה פוליטית, הגות ציונית ופוליטיקה ישראלית ● דוקטורט מהאוניברסיטה של העיר ניו יורק ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה ● ספרו הראשון, The Media Environment of Political Thought, יצא לאור ב-2017 ● מכהן כיום כמזכ"ל האגודה ללימודי ישראל

עוד כתבות

קרנית פלוג / צילום: רמי זרנגר

קרנית פלוג מצטרפת לפינטק: תכהן כדח"צית באמן-טק

וגם: דירקטוריון יבואנית המזון ויליפוד מינה ארז וינר כממלא מקום מנכ"ל החברה ● אירועים ומינויים

חנות דלתא / צילום: תמר מצפי

דלתא גליל מסכמת רבעון עם רווח נקי של 15.1 מיליון דולר

דלתא גליל מסכמת את הרבעון הראשון של 2021 ב-416.1 מיליון דולר, גידול של 25% בהכנסות לעומת הרבעון הראשון אשתקד ● הסגרים וטרנד הקניות המקוונות הזניקו את המכירות באונליין ב-272% והסתכמו ב-70.8 מיליון דולר

כלי רכב שורפים בלוד לאחר לילה של התפרעויות אלימות / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

רשות המסים: כאלפיים מקרים שבהם נגרם נזק לרכוש

בערכת מצב שקיים שר האוצר הוחלט כי יתבצע מימוש מיידי של החוק להענקת פיצויים בגין נזק ופגיעות ישירות ברכוש ● רשות המסים מסרו כי דיור חלופי סופק לעשרות משפחות

דודו זבידה / צילום: איל יצהר

במקום הנפקה מכירה: מבנה רוכשת פרויקטים להשכרה של אאורה ב-750 מיליון שקל

מדובר ברכישת החזקותיה של אאורה בשישה פרויקטים אותם תכננה החברה להנפיק בבורסה ● מנכ"ל מבנה דודו זבידה: "הזדמנות להעשיר ולהעמיק את האחיזה שלנו בתחומי ההשכרה לטווח ארוך לצד יצירת יתרון משמעותי בסיגמט הדירות קטנות"

כיפת ברזל מופעלת נגד טילים שנורו מרצועת עזה מעל שמי אשקלון / צילום: Reuters, Amir Cohen

הביקוש לדירות באשקלון היה בשיא, ואז הגיעה הלחימה. מה יקרה עכשיו?

ערי הדרום הן בין הערים הנבנות ביותר במדינה, במיוחד אחרי "צוק איתן" • אשקלון, שהפכה למוקד התקיפות בסבב הנוכחי וסופרת נפגעים בנפש, היא הרביעית בטבלת היקפי הבנייה: אחרי ת"א, ירושלים ורמת גן • אורך המערכה ועוצמתה יקבע את ההשפעה על השוק

הר דב / צילום: תומר ש, ויקיפדיה

האם התרחש אירוע ביטחוני בהר דב? רמז: כן, אבל

הודעה שהופצה אתמול בווטסאפ, במהלך ערב ביטחוני מתוח, קראה לתושבים בצפון להישאר בבתיהם על רקע אירוע ביטחוני ● מבדיקת המשרוקית עולה: מדובר בהודעה אמיתית של צה"ל, אך כזאת שעוסקת באירוע שהתרחש לפני כשנה ●  המשרוקית של גלובס

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

הירידות בוול סטריט התחזקו בסיום; למונייד צנחה ב-18.5% לאחר הדוחות

אירופה ננעלה בעליות ● מדד המחירים לצרכן בארה"ב רשם עלייה של 4.2% ב-12 החודשים האחרונים לעומת צפי כלכלנים לעלייה של 3.6% ● טאואר נפלה ב-8% לאחר שפרסמה דוחות

ספרי תורה מוצאים מתוך בית כנסת שנהרס בפרעות בלוד / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

תושבת לוד בטור מיוחד: "הופקרנו. ראינו בעיניים את הזעם"

חמש דקות מנתב"ג, יהודים לא מרגישים בטוחים בבית שלהם ● איומי הפורעים, השיתוק המשטרתי, והמתנדבים שנחלצו לעזרה: תיאור מרגעי האימה בלוד

עופר חדד ותמיר סטיינמן במשדר צהריים מיוחד / צילום: צילום מסך חדשות 12

התותחים רועמים, הרייטינג בשמיים, והמפרסמים בטלוויזיה יורדים מהאוויר

את נתוני הרייטינג הגבוהים של הערוצים בימים אלה, לא ניתן יהיה לתרגם להכנסות • מאז התברר שיש הרוגים ישראלים בהתקפות, הקמפיינים נעצרו, והמפרסמים דיללו את הנוכחות • כעת הם ממתינים לראות את ההתפתחויות ולהחליט

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה; דלתא קפצה בכ-20% לאחר הדוחות

מדד ת"א 35 ננעל ביציבות ומדד ת"א 90 רשם עלייה של 0.3% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל ● ירידות חדות רשמו מניות טאואר, אלוט, קמטק, אמות והפניקס

ראסל אלוואנגר מנכ"ל טאואר - מגדל העמק / צילום: תמר מצפי

טאואר עקפה את תחזית ההכנסות וצופה הכנסות שיא ברבעון הבא

החברה רשמה הכנסות של כ-347 מיליון דולר ברבעון, צמיחה של 15.7% ביחס לרבעון המקביל ועלייה מינורית לעומת הרבעון הקודם ● לפי כללי החשבונאות המקובלים (GAAP), הרווח הנקי הגיע ל-30.5 מיליון דולר, גידול של 90.3% מהרבעון המקביל ושל 1.5% מהרבעון הקודם

יהודים אורתודוקסיים בברוקלין בניו יורק / צילום: Associated Press, Wong Maye-E

יותר צעירים יהודים בארה"ב מזדהים כאורתודוקסים

יהודים בגילאים 18 עד 29 מתפלגים בין המסורות המחמירות ביותר לחוסר עניין מוחלט בדת, כך מראה מחקר חדש

יאיר לפיד / צילום: שלומי יוסף

המגעים להקמת ממשלת שינוי הוקפאו בשל המצב הביטחוני

על פי הערכות, המשא ומתן לא צפוי להתקדם כל עוד נמשכת ההסלמה הביטחונית ● גוש השינוי יצטרך להתמודד עם אתגרים מכמה חזיתות כדי להצליח להקים ממשלה

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ביהמ"ש הורה לנתניהו למסור לעיתון "הארץ" את יומן פגישותיו עם עורכי דינו

עיתון "הארץ" ועמותת הצלחה ביקשו לקבל פרטים אודות הפגישות של נתניהו עם עורכי דינו בשנים 2016-2018 ● בית המשפט המחוזי קבע כי "מסירת המידע משרתת אינטרס ציבורי כבד משקל"

מנכ"ל מד"א אלי בין בזירת פגיעת הרקטה בבניין באשקלון / צילום: תיעוד מבצעי מד"א

העסק שלכם נפגע בעקבות ההסלמה הביטחונית? כך תקבלו פיצוי

מי מפצה את הנפגעים על הפגיעה? כמה פיצויים מגיעים להם? האם הפיצויים הללו תלויים בהגדרה של המערכה? עו"ד יואב ביין, מומחה לנזקי מלחמה, עונה על כל השאלות הללו

אילן צחי ואבי צבי / צילום: איל יצהר, אודי פורטל

ההכרעה על זהות מנכ"ל פרטנר מתקרבת: אילן צחי ואבי צבי ראש בראש

שני המתמודדים הסופיים הם אבי צבי, מנכ"ל רשת, ואילן צחי, מנכ"ל זאפ לשעבר ● דירקטוריון החברה יתכנס הערב לקבלת ההחלטה

שי וינינגר ודניאל שרייבר, מייסדי למונייד / צילום: בן קלמר

סופה בטקסס פגעה בתוצאות למונייד; לסערה שמלווה את המניה תרמו הצעת מכר וציוץ של שורטיסט

חברת הביטוח הדיגיטלי רשמה הפסד של 49 מיליון דולר ברבעון הראשון ● מניית למונייד צנחה בכ-60% מהשיא, לאחר שכמה מבעלי המניות שלה מימשו מהחזקותיהם בכרבע מיליארד דולר

ראש הפד, ג'רום פאוול / צילום: רויטרס

האינפלציה בארה"ב קופצת מדרגה: מדד המחירים זינק ב-0.8% באפריל

מדובר בקצב האינפלציה הגבוה ביותר בארה"ב מאז 2008 והוא נרשם, בין היתר, על רקע פגיעה בשרשראות אספקה גלובליות בשנה האחרונה

המושלת הרפובליקאית של אייווה, קים רינולדס / צילום: Associated Press, Charlie Neibergall

מדינות בארה"ב דוחות את דמי הסיוע הנוספים למובטלים בגובה 300 דולר לשבוע

מושלים רפובליקאים אומרים שהתשלומים מעודדים אנשים לא לעבוד; הנשיא ביידן טוען שמסגרות לטיפול בילדים והפחד מקורונה הם הגורמים המעכבים את השיקום הכלכלי

פגיעה ישירה ברכב באשקלון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

"הזכות להגן על עצמה": כך רואים כלי התקשורת באירופה את ההסלמה

מנהיגים פוליטיים רבים באירופה וברחבי העולם נמנעים עדיין מלהגיב ישירות על העימות המסלים ● ג'ונסון נמנע מלגנות את ירי הרקטות, בארה"ב ביקורת הובעה מהצד הימני של המפה על שתיקתו המתמשכת של ביידן ● הודעות שפורסמו בשם האיחוד האירופי וע"י דוברי ממשלות ביבשת גינו את העובדה כי רקטות שמשוגרות מעזה מכוונות למרכזי אוכלוסייה ישראלים