המשקיעים שוב איבדו הכול: כך עבדה על פי החשד הונאת הפונזי החדשה בשוק ההון

"אנחנו זוג צעיר עם ילדה שגרים בדירה שכורה בצפון. חסכנו במשך 20 שנה כי רצינו לקנות דירה. משכנו מקרנות השתלמות כדי להשקיע בחברה של מיכאל בן ארי, שהבטיח לנו ריבית של 10%. הגעתי אליו דרך חבר שלי מגיל אפס שמשקיע אצלו. הוא אמר לי ש'זה עובד כמו שעון'". כך מספר לגלובס רון (שם בדוי), מורה בשנות ה-40 לחייו מצפון הארץ, כיצד בחר להשקיע לפני מספר חודשים 100 אלף שקל בחברת ההשקעות EGFE. החברה בשליטת מיכאל (מייק) בן ארי (גרינפילד) הציעה לציבור השקעות בקרנות.

לדברי רון, "דיברתי עם בחורה מהמשרד בשם טלי והיא הסבירה לי איך ההשקעה פועלת. נאמר לי שההשקעה היא באג"ח של קרן ‘בלו ריבר' (אג"ח שמונפקות למימון תשתיות בארה"ב). הובטחה לי נזילות של הכסף תוך שבוע או חודש. הוסבר לי שזו חברה שקיימת 20 שנה וששרדה את משבר 2008. טלי אמרה שזה בטוח ושיש ביטחונות. היא שלחה לי כתבות ונתונים על החברה שמראים שהיו להם רווחים".

אולם כעת מתברר כי כספו של רון ושל מאות משקיעים נוספים נמצא בסכנה גדולה בשל חשד להונאת פונזי ענקית. באפריל עצרה רשות ני"ע את בן ארי, בחשד להונאת משקיעים. בן ארי - החשוד בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הצעה לציבור ללא תשקיף, שיבוש הליכי משפט והלבנת הון - שוחרר בתנאים מגבילים.

הרשות חושדת שבשנים האחרונות הציע בן ארי לציבור השקעה משותפת בני"ע בהסדר שיצר למטרה זו. זאת, לכאורה תוך הטעיית משקיעים והצגת מצגי שווא. בנוסף, לפי החשד, באמצעות שיווק וייעוץ לגבי כדאיות ההשקעות, גייס בן ארי ממאות משקיעים עשרות מיליוני שקלים ללא היתר או תשקיף, כמתחייב מהוראות החוק. עוד לפי החשד, כספי המשקיעים לא הועברו לטובת ההשקעה המובטחת, אלא לחשבונות הקשורים לבן ארי ולמקורביו, לרבות חשבונות בחו"ל. וזאת, לצורך שימושו האישי בכספים אלה או בחלקם.

לפי המידע שבידי גלובס, החשד המרכזי נגד בן ארי הוא כי ביצע "הונאת פונזי", דוגמת זו שביצע ברני מיידוף. לפי החשד, כאשר משקיעים ביקשו ממנו למשוך כספים, הוא העביר אליהם כספים שאותם לקח ממשקיעים אחרים. רשות ני"ע עושה בימים אלה מאמצים להגיע לכספים שהעבירו המשקיעים לחברת EGFE ולברר מה עלה בגורלם.

קשר אישי

בן ארי, בעל אזרחות אמריקאית ובוגר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים, עלה לישראל ב-1981. הוא עבד בבנק לאומי ובהמשך ככלכלן בשופרסל. אחד המשקיעים מספר לגלובס כי בן ארי אמר לו שהחל לעסוק בהשקעות לפני 21 שנה, כדי לאפשר לאמו המתגוררת בארה"ב להגיע לביקור בישראל פעם בשנה. עוד סיפר לו בן ארי כי בתחילה השקיע מיליון דולר בקרן "בלו ריבר", שאותם גייס מבני משפחה. "כך, צירף עוד ועוד משקיעים תחת אותו החשבון. ככה נולד העסק", אומר המשקיע.

אחד מאפיקי ההשקעה שהציע בן ארי לציבור היה "בלו ריבר". לפי אתר האינטרנט של החברה מדובר ב"קרן אג"ח מוניציפלית השייכת לקטגוריה ייחודית של נכסי הכנסה קבועה בארה"ב המונפקות ע"י ערים מחוזות ומדינות". יתרונות ההשקעה, לפי אתר החברה הם: סיכון נמוך, נזילות גבוהה ופטור ממס עבור תושבי המדינה שבה מונפקות האגרות". לצד זאת, בהמשך מצוין כי בחסרונות "ניתן למנות את הסיכון בדבר אי-פירעון, אינפלציה וגובה הריבית. עם זאת, חשוב להדגיש שלקרן דרכים מגוונות בהן היא נוקטת על מנת לפתור, או לכל הפחות למזער בעיות אלה".

הפרסום בתקשורת על החשדות נגד בן ארי הפתיע מאוד את משקיעיו. הם מצויים בערפל בכל הנוגע לעתיד כספם וחלקם במצב נפשי קשה. הם מנסים לאתר כל שבב מידע כדי להבין אם איבדו את חסכונותיהם. חלק מהמשקיעים השקיעו את כל הכספים שהיו ברשותם, חלקם תכננו לקנות דירה באמצעות החסכונות, חלקם התקיימו הודות לריביות שהניבו, אחרים ביקשו להתפתח מקצועית.

פרשת בן ארי מזכירה את פרשת אמיר ברמלי וקרן קלע. ברמלי הורשע לאחרונה בהונאת 550 משקיעים בהיקף של 340 מיליון שקל ונידון ל-10 שנות מאסר. בדומה למקרה של ברמלי, גם בן ארי התחייב לתשואות גבוהות במיוחד שלא מקובלות בשוק - 10%-12% - וכן הבטיח נזילות מיידית. לחלק מהמשקיעים הציע בן ארי להתחייב שלא למשוך את הכסף למשך שנה, ובתמורה הבטיח לשלם להם תשואה של 12%.

לבן ארי היו מאות משקיעים מכל חתכי האוכלוסייה, חלקם מישראל וחלקם מארה"ב. הוא פעל בישראל, בארה"ב ובמדינות נוספות. המשקיעים השקיעו סכומים שנעו בין מאה אלף שקל ועד מיליוני שקלים, כל אחד. רבים מהם השקיעו בעקבות המלצה של בן משפחה או חבר.

המשקיעים מדווחים כי הריביות על ההשקעה שולמו בזמן. לדבריהם, בן ארי השקיע רבות בשימור הלקוחות - קיים כנסים נוצצים לחברה, השקיע בקשר אישי עם הלקוחות, נהג להגיע לבתיהם וחלקם גם ביקרו בביתו. חלק מהמשקיעים קיבלו בונוסים מעת לעת, וכאשר ביקשו למשוך כספים, אלו הועברו במהירות. אחד המשקיעים שהשתתף בכנס האחרון שקיימה החברה במאי 2018 בקיסריה, מספר כי "זו הייתה דרך להראות שיש הרבה משקיעים. אתה רואה שאתה לא הטמבל היחיד, כי לא יכול להיות שכולם טמבלים".
בימים אלה המשקיעים מנסים לאתר את בן ארי כדי לדרוש את כספם, אך הטלפון שלו לא פעיל. בחברה עצמה מתקשים לספק תשובות, והעובדות אמרו לאחד המשקיעים שהן בעצמן השקיעו כספים ולא יודעות דבר.

דוחות מזויפים

מבדיקות ראשוניות שערכו עד כה, גילו המשקיעים שחלק מהמסמכים שקיבלו על מצב השקעותיהם ככל הנראה זויפו. אחת המשקיעות פרסמה בקבוצת הפייסבוק של המשקיעים, כי בדקה את הדוח שקיבלה לגבי מצב השקעתה מול מנהלת סניף של תאגיד ההשקעות האמריקאי "ג'יי פי מורגן צ'ייס", משם היו מתקבלים דיווחים על ההשקעות אחת לשנה. לדבריה, המנהלת אמרה לה כי הדוח נראה מזויף, כי חברת EGFE כלל לא נמצאת במערכת התאגיד, וכי לא קיים מספר חשבון, כפי שמופיע בדוח. משקיע אחר פרסם בקבוצת הפייסבוק, כי פנה ל"בלו ריבר", ונענה כי EGFE ובן ארי הפסיקו להשקיע ב"בלו ריבר" לפני 2008.

גם המשקיע יאיר (שם בדוי) סיפר כי בדיקתו מול תאגיד ההשקעות האמריקאי הניבה כי לא קיים מספר החשבון המצוי במסמכים שקיבל. יאיר, בשנות ה-60 לחייו והמתגורר ביישוב קהילתי בצפון, השקיע מיליונים אצל בן ארי, החל מ-2004. זאת, באמצעות כספי ירושה שקיבל. הוא התחיל בסכום של 25 אלף דולר שהושקע בקרן "בלו ברי", בהמשך הגדיל את השקעתו מספר פעמים וכיום הוא מחזיק ב-3 מיליון שקל, לפי דיווחי החברה.
בן ארי נהג לבקר את יאיר ואשתו מדי תקופה בביתם בצפון. "הוא היה מגיע אליי פעם בשנה בערך הביתה", מספר יאיר. "אז חשבתי שזה מה שנקרא נוהל עבודה, שיש לו משקיעים והוא עובר ביניהם כדי לשמור עליהם. חשבתי שהוא איש עסקים, אדם כריזמטי, לכאורה אמיד. אפילו קנינו לו מתנה להולדת הנכד".

הכסף והעלבון

יאיר מספר כי בן ארי הבטיח לו בהשקעתו הראשונית "תשואה של 12% ונזילות תוך שלושה ימים. בן ארי הראה לי תשואות של קרן ‘בלו ברי' למרות הנפילות בבורסה שהיו ב-2008". לדבריו, "באחת הפעמים האחרונות הייתה לבן ארי השקעה חדשה שהציג לי במונטנגרו - הוא אמר שזו הלוואה בריבית של 15% שנתית ואפשר להוציא את הכסף פעם בשנה. הוא סיפר שחלק מהאנשים סגרו איתו על ארבע שנים. הוא היה אמור לקנות 50% ממכרה לתעשיית האלומיניום. זה הדליק לי נורה כתומה, כי זו לא השקעה וזו ריבית מטורפת. לא השקעתי. היום אני מבין שזה היה צריך להדליק לי פרוז'קטור גדול עם כמה פטישים על הראש".

יאיר מספר כי במהלך השנים משך חלק מכספי ההשקעה, אבל סכומים נמוכים. "אם הייתי צריך לקנות כרטיס לחו"ל, אז ביקשתי. לא היה פעם שלא קיבלתי", הוא מבהיר. "אני עוזר למשפחה שנקלעה לקשיים, אז ביקשתי שיועבר אליהם ישירות סכום קבוע של 1,000 שקל כל חודש, ואם הייתי צריך סכום חד-פעמי, אז הייתי מקבל בתוך יומיים-שלושה. בסוף כל חודש היה מגיע דוח מ-EGFE - הייתי רואה שהריבית מתווספת לקרן".
בכל הנוגע לחשדות נגד בן ארי, אומר יאיר: "יותר מהכסף, זה העלבון. בן אדם ישב אצלך בבית, הסתכל לך בעיניים ושיקר לך בפרצוף. אני מקווה שהכול יתברר כחלום רע".
עו"ד אלעד רן המייצג את בן ארי לא הגיב לדברים.

איך יכול להיות שזה קורה שוב? | חן מענית, פרשנות

ביולי 2013 נשלח מנהל ההשקעות ערן מזרחי ל-12 שנות מאסר בשל גניבת כ-47 מיליון שקל מעשרות משקיעים. במרץ 2017 הורשעה לירז רז כי הוציאה מלקוחותיה במרמה מיליוני שקלים בעבור הגשת הצעותיהם במכרזים שבדתה לרכישת דירות. בפברואר נשלח אמיר ברמלי ל-10 שנות מאסר לאחר שהורשע בהונאת משקיעים ב-340 מיליון שקל.

אלו הם רק שלושה מקרים מבין פרשות הונאה רבות שחשפו כיצד ישראלים "מהיישוב" התפתו להעביר את מיטב כספם שאותו חסכו במשך שנים, לרמאים. רמאים שהבטיחו להפוך את כספם לזהב, אך השתמשו בו לצרכיהם הפרטיים והותירו את המשקיעים חסרי כיס.

ובכל פעם שזה קורה מתעוררות אותן השאלות: איך יכול להיות שאנשים מיושבים וחכמים נופלים ברשת? ואיך יכול להיות שהונאות פונזי ואחרות עדיין מתרחשות, שנים אחרי שהעולם כולו נחשף להונאת העתק של ברני מיידוף?

ראשית, זהו כנראה טבע האדם, שההבטחה לכסף גדול וקל מסנוורת את עיניו, עד שהוא מעדיף להתעלם מנורות אזהרה.

הסיבה השנייה היא שההונאות הולכות ונהיות מתוחכמות - וזו כנראה הסיבה המרכזית שגרמה למאות אנשים לשים את מיטב כספם אצל מיכאל בן ארי. בן ארי הבטיח להשקיע את הכספים באג"ח של "בלו ריבר" בארה"ב. להדיוטות זה נשמע טוב, מתוחכם ובטוח והם כלל לא טרחו לבדוק את ההשקעה.

בנוסף, בן ארי הוצג בפני המשקיעים כמנהל השקעות ותיק, וכפי שהעיד אחד המשקיעים, ככזה שההשקעה אצלו "עובדת כמו שעון". ואכן, ההשקעות "עבדו כמו שעון" - אלא שלפי החשד, הן עבדו כך מאחר שבן ארי השתמש בכספים של משקיעים חדשים, כדי להעביר כספים למשקיעים ותיקים. וכשזוהי השיטה, בסוף, גם אם זה לוקח שנים, הכסף נגמר, השעון נעמד, מתקלקל.

ובאשר לאחריות הרגולטור - רשות ני"ע עושה מאמצים תדירים כדי לחשוף הונאות בשוק ההון. זאת, בין היתר באמצעות תוכנות ייעודיות שמגלות שיבושים או חריגות שיכולים להעיד על מרמה. עם זאת, כשמדובר בהונאה שנעשית בני"ע שנסחרים בחו"ל; או כאשר חלק מהפעילות אמיתית וחלקה מרמתית; או כשמדובר בהונאת פונזי שבה לעתים אין מסחר ממשי והמרמה מבוססת על זיוף - חשיפת ההונאה הופכת לקשה יותר.

*** חזקת החפות: מיכאל בן ארי (גרינפילד) הוא בגדר חשוד, לא הורשע בכל עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.