גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אתם רואים פקקים? המדינה רואה הכנסות ממסים

ישראל שיאנית בגביית מסים על רכישת רכב ועל השימוש בו, כך חושפת השוואה לשנתון מיסוי הרכב של האיחוד האירופי • המכוניות הפרטיות, שנערמות בפקקים ושורפות דלק, הן עדיין מקור הכנסות אסטרטגי - 12% מכלל הכנסות המדינה ממסים

פקקים בכביש גהה / צילום: תמר מצפי
פקקים בכביש גהה / צילום: תמר מצפי

יש כמה דרכים להסתכל על פקקי התנועה, שממררים מדי יום את חייו של המעמד העובד בישראל. אפשר לראות בהם מחדל מתמשך, שנובע מהיעדר פיתוח חלופות ראויות של תחבורה ציבורית המונית. או כמקור מתמשך של נזק סביבתי. או סוג של "התמכרות צרכנית" ממומנת על ידי אשראי זול. אבל קרוב לוודאי שהדרך המדויקת ביותר היא להסתכל עליהם כעסק לכל דבר. הפקקים הם ביזנס עם תשומות ותפוקות, שמייצר למדינה כסף מכל רכב, שזוחל בפקק או אפילו חונה ב(אין) חניה ברחוב.

הכנסות המדינה ממיסי רכב הסתכמו ב-2020 בכ-37 מיליארד שקל בקירוב, כ-11.9% מתוך כלל ההכנסות מגביית מסים שהסתכמו ב-310.9 מיליארד שקל. בחישוב הזה (ראו בהמשך), לא נכלל "מס שווי השימוש" שמניב למדינה עוד 4 מיליארד שקל בשנה לפחות.

ישראל היא כמובן לא היחידה בעולם שמתייחסת לרכב כאל מקור הכנסות עשיר ממיסוי. למדינות האיחוד האירופי, למשל, הניב מיסוי כלי הרכב בשנה החולפת הכנסות מצרפיות של קרוב ל-400 מיליארד אירו. אבל אפילו בהשוואה לאירופה, "סמן קיצוני" בעולם בנוגע למדיניות מיסוי הרכב הסביבתית, ישראל היא שיאנית. אולי אפילו שיאנית עולמית. ואת ההוכחה אפשר למצוא ב"שנתון מיסוי הרכב והדלק" באיחוד האירופי, שפרסם בשבוע שעבר ארגון יצרני הרכב האירופיים (ACEA).

שיא במיסי רכב, שלא מרסן את הגידול

נקדים ונאמר, שגם בישראל וגם באירופה הנימוקים הרשמיים והמוצהרים למיסוי הרכב הם "סביבתיים". אבל קיימים שני הבדלים מהותיים. הראשון הוא, שברוב מדינות האיחוד מיסי הרכב מיועדים, ומצליחים, להוות גורם מרסן לגידול בלתי מבוקר במספר כלי הרכב ובנסועה ומתמרצים בהצלחה, פחות או יותר, את השימוש בתחבורה ציבורית ו/או שיתופית. בישראל, לעומת זאת, שבה אין תחבורה ציבורית יעילה בשגרה ובוודאי לא הייתה ב-2020, המיסוי איבד את אפקט הריסון שלו ולראיה היקף רכישות הרכב ומצב הכבישים.

ההבדל השני הוא בהיקף החמדנות של המדינה. המדד הבולט ביותר בשנתון החדש הוא "ההכנסה השנתית הממוצעת ממיסוי פר רכב". שיעור מיסוי הרכב ושיטת החישוב שלו שונים ממדינה למדינה אולם כמעט לכל המדינות באיחוד יש אותם מקורות מיסוי ובראשם המע"מ על רכישת רכב, שירות וחלפים, שמתחיל בכ-17% ומגיע עד כ-27% במקרים חריגים.

המרכיב השני בחשיבותו הוא "מס רכישה ורישום" על הרכב, שברוב מדינות האיחוד נגזר מרכיב סביבתי כזה או אחר כמו למשל פליטת CO2, סוג ההנעה וכו' (מקביל למס קנייה ולמס הירוק אצלנו). לאלה נוספים "מיסי בעלות שנתיים", בעיקר אגרות, מסים על דלק ועל שמנים ו"מסים אחרים".

בישראל "החבילה" של המיסוי העקיף על רכב כוללת את מס הקנייה, שמגיע עד 82% בניכוי הטבות המס הירוק; מכס על רכישת כלי רכב ועל חלקי חילוף ממדינות, שאין להן הסכמי סחר עם ישראל; אגרות רישוי שנתיות ו"אגרות אחרות" כמו העברת בעלות, הנפקת רישיון נהיגה ועוד; בלו על דלק; והכנסות ממע"מ על רכיב המס.

בנוסף קיים גם מרכיב לא קטן של "מיסוי רכב ישיר", שהוא מס ההכנסה הנגבה על שימוש ברכב צמוד, מה שמוכר גם בתור "מס שווי השימוש". אבל מכיוון, שפרופורציית רכבי הציים בישראל גדולה משמעותית מאשר באירופה, נשמיט הפעם מההשוואה את הרכיב הזה למרות, שהוא מניב למדינה 4 מיליארד שקל בשנה לפחות.

שליש יותר מהממוצע באיחוד

האוצר לא שש לפרסם נתוני פרטניים ועדכניים לגבי גביית מיסי הרכב אבל על בסיס דוח הכנסות המדינה ממסים ל-2020 ודוחות העבר אפשר להגיע לקירוב די מדויק. אז מה היה לנו שם ב-2020? בסביבות 10 מיליארד שקלים גביית מס קנייה, למרות הירידה במכירות הרכב ובזכות הקדמה מסיבית של שחרורי כלי רכב בדצמבר - שנועדה "להרוויח" את העלאת מס הקנייה בינואר, בעיקר על היברידיות.

ההכנסות מבלו דלק ירדו בשנה שעברה בכמעט מיליארד וחצי שקלים בשל הירידה בנסועה אבל עדיין הניבו למדינה כ-16.5 מיליארד שקלים; הגבייה מאגרות רכב קבועות, שלא הושפעה מהקורונה, מוערכת ב-5 מיליארד שקל, ואילו הכנסות המדינה ממע"מ על כלי רכב ודלק מוערכות בסביבות ה-5 מיליארד שקלים.

נעגל את הסכום בעוד כחצי מיליארד שקל על גביית מכס מכלי רכב ומס קנייה ומכס על חלפים וקיבלנו הכנסות שנתיות שנעות סביבות 37 מיליארד שקל. אמנם לא כמו ההכנסות בימי השיא של טרום הקורונה, שנשקו ל-42 מיליארד שקל, אבל כאשר מחלקים את הסכום המכובד במספר כלי הרכב הפרטיים שהיו פעילים בישראל בשנה שעברה על פי הנתונים העדכניים של הלמ"ס, 3.173 מיליון, לא כולל מסחריות שכמעט לא מניבות מס, מקבלים גביית מס שנתית מכובדת של כ-11,600 שקל לרכב, שהם בסביבות 3,000 אירו.

כאמור זהו חישוב מקורב, שאינו כולל את ההכנסות ממס שווי השימוש, אבל גם כך כאשר משווים אותו לנתוני ה-ACEA הוא מאיר עיניים. ממוצע גביית המס פר רכב ב-13 המדינות המרכזיות החברות בשוק הוא מעט יותר מ-2,000 אירו לרכב, כלומר כשליש פחות מאשר בישראל. רק מדינה אחת באיחוד גובה יותר מסים לרכב מישראל וזוהי בלגיה עם הכנסות של כ-3,187 אירו לרכב. אבל גם בלגיה הייתה זזה למקום השני אם היינו מחשבים את הכנסות של ישראל ממס שווי השימוש.

לשם פרופורציה: בגרמניה, שהיא אחד משווקי הרכב הגדולים והמפותחים באירופה ובעולם, ההכנסות ממיסוי רכב עמדו בשנה שעברה על קצת פחות מ-2,000 אירו לרכב. אפילו בדנמרק, שבה מוטל "מס קנייה סביבתי" בשיעור דומה לזה של ישראל - כ-85% על רכב שמחירו לפני מס עד סביבות 90 אלף שקל - גביית המס הממוצעת לרכב נעה סביב 2,200 אירו.

אז איך אפשר להסביר את הפערים? כאמור, ההסבר הראשון הוא כמובן נטל מיסוי הרכב ההיסטורי וההיסטרי שמוטל בישראל. היסטורי כי מקורו עוד בימי ראשית המדינה, שבה רכב פרטי היה סמל סטטוס מוחצן. היסטרי בגלל ששיעורי מס הקנייה והאגרות אצלנו גבוהים בעשרות אחוזים מהממוצע באיחוד האירופי וגם בשיעורי מיסי הדלק מתוך המחיר לצרכן אנחנו קרובים מאד לצמרת ונמצאים הרבה מעל הממוצע.

הטבת המס הירוק הולכת לאיבוד

כאמור, גם בישראל וגם במדינות האיחוד הנימוקים למיסוי הם סביבתיים. אבל באירופה הטבות המס לרכישת כלי רכב "ירוקים", שמעניקות רוב מדינות האיחוד, הן גבוהות משמעותית ובשנה החולפת הצליחו להטות בצורה יעילה מאד את תמהיל רכישות הרכב לכיוון כלי רכב חשמליים, שתפסו 5.7% מכלל המכירות באיחוד בשנה החולפת, ולכיוון רכבי פלאג-אין, שתפסו כ-8.2% מהמסירות. כל זה, כמובן, על חשבון הקטנת הכנסות האיחוד ממסי רכב ודלק.

באוצר בוודאי ימהרו לטעון, שגם "המס הירוק" על רכב בישראל הביא בעשור החולף לירידה משמעותית בשיעור מס הקנייה הריאלי הממוצע על רכב, מ-83% הרשמיים לכ-60%-70% "בלבד" והצליחה להטות את תמהיל המכירות לכיוון "הירוק".

אבל ההכרזה הזו תהיה ריקה מתוכן בגלל עוד הבדל מהותי בין ישראל לאירופה: רוב מדינות האיחוד מעבירות ישירות לצרכן את התמריצים ה"ירוקים" לרכב ובהן סובסידיות באלפי אירו לדגמים חשמליים ופלאג-אין. מה שמתבטא ישירות בהורדת מחיר הרכב במלוא גובה התמריצים. בישראל הטבת המס הירוק מוענקת ליבואנים על בסיס מחיר היצרן ליבואן ויש לה תקרה נמוכה מאד, עד כ-15 אלף שקל, שנשחקה מאד בעשור החולף. התוצאה: חלק נכבד מהטבות המס "הולכות לאיבוד בדרך לצרכן" ומגיעות לכיסי היבואנים, כלי הרכב "הירוקים" יקרים משהם אמורים להיות, חלק גדול מהציבור נותר אדיש להטבות ורוכש כלי רכב מזהמים ועתירי מיסוי וצריכת דלק והכנסות המדינה ממסים נותרות יציבות.

כאן אנחנו מגיעים לסוגיית ההתמכרות. משנתון מיסוי הרכב של האיחוד עולה, כי מיסוי הרכב והדלק תפס בשנה שעברה נתח של כ-2.6% מהתוצר. בישראל עמד היחס הזה בשנה שעברה על קרוב ל-3% מהתוצר אם משקללים גם את שווי השימוש. אמנם צריך לציין ש-2020 הייתה שנה חריגה, שבה התכווץ התוצר בעוד שהכנסות ממיסוי רכב ירדו בשיעור נמוך יותר. 

בשורה התחתונה, גם ב-2021 ישראל נמצאת בניגוד אינטרסים בכל הנוגע למלחמה ובפקקים ואימוץ רכב חשמלי. המכוניות הפרטיות, שנערמות בפקקים ושורפות דלק, הן עדיין מקור הכנסות אסטרטגי. היום אולי אפילו יותר משנים עברו אם לוקחים בחשבון את הצורך הדחוף בסגירת הגירעון. מנגד התחבורה הציבורית המסובסדת היא מקור להוצאות. אז תעשו את החשבון לבד.

עוד כתבות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%