גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה באמת הערך של הביטקוין? תשובה לוורן באפט וצ'ארלי מאנגר

צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט, תקף השבוע את הביטקוין ● "האורקל מאומהה" שבעבר כינה את המטבע הדיגיטלי "רעל עכברים", הסכים עם דבריו ● רבים טוענים שהעיסוק בביטקוין הוא ספקולציה אחת גדולה, והמטבע חסר כל ערך כלכלי־פנימי ● האם הם צודקים?

וורן באפט ושותפו צ'ארלי מאנגר. לא אוהבים להשקיע / צילום: Associated Press, Nati Harnik
וורן באפט ושותפו צ'ארלי מאנגר. לא אוהבים להשקיע / צילום: Associated Press, Nati Harnik

שעה שמחיר הביטקוין משלים עלייה של כמעט פי עשרה ממרץ שנה שעברה, ומחירו עומד על מעל 50 אלף דולר ליחידה, מנסים רבים מהעולם הפיננסי והכלכלי לרדת ולפענח את שורש ערכו.

בשנים הראשונות לקיומו, ובעיקר ב־2017, כאשר מחירו זינק באופן דרמטי בתוך שנה פי 20, מובילי הדעה בוול סטריט הרבו לתאר את הביטקוין כ"בועת צבעונים" מודרנית וניבאו כי הוא עתיד לחזור לערכו האמיתי- אפס - בקרוב. אולם, משסירב הביטקוין למות, הוא החל לקבל מעמד לגיטימי ורבים בוול סטריט עלו גם הם על העגלה. אחרי הכול אין מוצר שניתן לסחור בו, מחוזים עתידיים על "פופיקים של חזירים" ועד לחוזים על מודל מתמטי על אופציות עתידיות, שוול סטריט לא תרצה במוקדם או במאוחר להרוויח ממנו.

אך בעוד גופי השקעות מוסדיים מעניקים לגיטימציה לביטקוין, לרבות ג'יי.פי. מורגן שלפני ארבע שנים כינתה את הביטקוין "נוכלות" ואיימה לפטר כל עובד שייגע בו, ועתה הודיעה כי עד הקיץ היא תשיק קרן להשקעות בו, כלכלנים ומשפיעני רשת רבים מתמידים בקביעתם כי לביטקוין, בניגוד למניות, אג"ח או נדל"ן, אין שום ערך כלכלי, שכן אין לו תזרים הכנסות צפוי.

ללא שימושיות ברורה או תזרים מזומנים צפוי, קובעים אלו, ערכו הפנימי־העצמי־הכלכלי שווה לאפס, ולערך זה עתיד הביטקוין לחזור במוקדם או במאוחר.

הגדיל מכולם צ'ארלי מאנגר, שותפו בן ה־79 של וורן באפט, באסיפת השנתית בעלי המניות של ברקשייר האת'וואי בשבת האחרונות כנשאל על הביטקוין. "אני לא מקבל בברכה אף מטבע שהוא כל כך שימושי לחוטפים, סוחטים וכיוצא באלה. ואני גם לא אוהב להפנות עוד כמה מיליארדי דולרים למישהו שלפני שנייה המציא מוצר פיננסי מהאוויר. אז אני חושב שאני יכול לומר בצניעות שכל ההתפתחות הארורה הזו היא דוחה ומנוגדת לאינטרס של האנושות כולה".

ברגע של גילוי לב אולי נשמטה גם אמת אחרת: אני גם לא אוהב לתת מיליארדים על מיליארדים של דולרים למישהו שהמציא סתם כך מוצר פיננסי מהאוויר. וורן באפט, שנמנע מהתייחסות מהותית לסוגיית הביטקוין, אישר בקיצור את תשובתו הנרגשת של מאנגר ואמר כי הוא "בסדר עם זה", והוסיף כי הוא לא רוצה להגיב באופן ישיר כי אינו רוצה להכעיס את המשקיעים במטבע. תשובה מוזרה מפי מי שבעבר לא היסס לכנות את הביטקוין "רעל עכברים".

בהתחשב בעובדה כי על 90% משטרות הדולר המזומן נמצאו עקבות של קוקאין, על פי מחקר שנערך ב־2009 באוניברסיטת דארטמונט בארה"ב, וכן בכך שכל עסקאות הנשק המפוקפקות שבוצעו בעשורים האחרונים, והביאו למיליוני מתים (יותר מחמישה מיליון מהם ילדים באפריקה), בוצעו בדולרים אמריקאים, יהא זה קצת פופוליסטי להאשים את הביטקוין, כפושע העולמי.

"אינטרצ'יינג'" של וילם דה קונינג. הציור נמכר ב־4,000 דולר ב־1955, וב־300 מיליון דולר ב־2017.

המנוע מאחורי תרבות הצריכה

הטענה הסביבתית גדושה כמות לא מבוטלת של פופוליזם. אחרי הכול משטר החוב והדפסת הכסף של הבנקים המרכזיים ובראשם הפד הוא הוא המגה־מנוע מאחורי תרבות הצריכה חסרת הרסן של 30 השנים האחרונות, הוא הגורם הראשון במעלה להרס הסביבה.

אך טענת ה"חוסר הערך הפנימי והכלכלי" לוקה בטעות יסודית גדולה הרבה יותר. ביסוד הקיום האנושי, הערך האמיתי האובייקטיבי הכמעט יחידי, הוא האנרגיה. אם אדם לא יצרוך 1,500 או 2,000 קלוריות ליום סופו שימות. הביקוש לקלוריות, לא משתנה בין תרבויות וזמן, ואף לא בין בני אדם לחיות. הואיל וכל אורגניזם זקוק לקלוריות כדי לשרוד יש למספקי הקלוריות, כמו מזון, ערך אינהרנטי, אמיתי ופנימי. באופן דומה ניתן גם להתייחס לאוויר, מים וזמן. לעומתם לכמעט כל המוצרים והחפצים האחרים אין שום ערך מלבד זה הסובייקטיבי, שבני אדם נותנים לו.

מה הערך הכלכלי של קילו זהב? מה הערך של ציור של רמברנדט? מה הערך הפנימי של נעלי נייקי? מהו הערך האמיתי של מכונית טסלה? התשובה לכל אלה פשוטה: ערכם נובע רק ממה שאנשים מוכנים לתת־להחליף עבורם. ומה שהם מוכנים לתת־להחליף עבורם אינו תלוי אלא בסדרת ערכים שהם אנושיים ומוסכמים, תלויי זמן, מקום, אמונה ותרבות.

נסו לתת למישהו במדבר סהרה ציור של רמברנדט תמורת הג'ריקן האחרון של מים שברשותו? נסו להחליף עם אסקימואי נעלי נייקי שנעל פעם מייקל ג"ורדן, בתמורה לנעלי הפרווה שלו או נסו לתת לשבט אינדיאני אבוד 100 שטרי מנייה של אמזון תמורת 100 קילו בשר - אז יתברר מה ה"ערך הכלכלי" הפנימי והעצמי של כל אלו. לכל מוצר, ולכל חפץ , לכל אונקיית זהב, לכל מנייה של אמזון, לכל ריהוט סלוני ולכל מכונית טסלה, יש את אותו הערך כמו ל"מפתח הפרטי" של נכס דיגיטלי מופשט המכונה "ביטקוין". והוא לא יותר ולא פחות מה שאנשים מוכנים לתת-להחליף עבורו.

המקור של הבחירות האנושיות זהה

מדוע אנשים מוכנים להחליף סדרת אותיות וספרות דיגיטליות, המכונה "ביטקוין", בסדרת ביטים דיגיטליים אחרת המכונים "50 אלף דולר"? כל הבחירות האנושיות מקורם אחד וזהה. הן נובעות ממגוון דימויים ואמונות, ויסודם בעולמות החינוך, התשוקות, החלומות, התקוות וכיוצא באלו תפיסות של בני אדם. ואלו תלויות זמן, מקום, אמונות, קונספציות, חינוך, תרבות, נסיבות, לחצים חברתיים, פרסום, שיווק, תעמולה, תדמית, וכיוצא באלו.

לתמונה מרהיבה של רמברנדט אין "ערך פנימי" גדול יותר מקשקוש שילד בן שש יכול לצייר על בד. הסיבה מדוע הקשקוש של הילד אינו שווה דבר, מלבד להוריו, ואילו זה של רמברנדט שווה עשרות מיליונים אינו נובע מהקשקוש עצמו, אלא מרצון הקונים בלבד.

לכן בשנת 1921 הציור השני היקר ביותר בעולם, "הנער הכחול" של תומאס גיינסבורו, נמכר ב־640 אלף דולר (במושגים של היום - כ־9 מיליון דולר), ואילו מאה שנים מאוחר יותר, הציור השני היקר, "אינטרצ'יינג", של וילם דה קונינג נרכש ב־300 מיליון דולר, כ־65 שנים אחרי שהצייר מכר אותו ב־4,000 דולר בלבד.

פסיכולוגיית האמונות, ולא ערך פנימי כביכול, היא גם זו שקובעת גם את ערכן של המניות. בבסיסן האמונה כי ערך המניות יעלה לאורך זמן. ברור כי לו הייתה ידיעה ודאית ששוק המניות יירד לאורך זמן, נניח למשל ב־5% מדי שנה, השוק כולו היה יורד לאפס. זו הייתה נבואה המגשימה עצמה בתוך ימים ספורים בלבד.

ומדוע אנשים מאמינים שערכן של המניות יעלה? יש לכך סיבות רבות וחלקן טובות, אך כולם מתחום ה"אמונה" ונגזרותיה. אחד מאמין שהחברות ייצרו מוצרים שלקוחות ירצו לקנות; אחר מאמין שהנהלת החברה הינה מקצועית; השלישי מאמין כי החברה תרוויח כספים ותחלקם לבעלי המניות כדיוודינד; והרביעי מאמין ש"המניה חמה" ומשקיעים רבים ירצו לרכוש אותה וכך המחיר יעלה ויעלה. חלק מהאמונות האלו שמאחורי שווקי המניות, כלליות יותר. כמו האמונה שלציבור הצרכנים יהיו האמצעים לקנות את מוצרי החברות הספציפיות או האמונה כי הבנק המרכזי ישאיר לשנים קדימה את שיעור הריבית על אפס וימשיך להגדיל את מאזנו בקצב של כ־120 מיליארד דולר לחודש כפי שעשה מתחילת 2021.

האמונה בסדר חברתי שיישאר

חלק מהאמונות מופשטות אף יותר, כמו האמונה כי חרף כל ההדפסות, הסדר החברתי יישאר כפי שהוא, או האמונה שאנשים שפויים ינהלו את העולם ולא יטביעוהו בנהרות של אש ודם ועוד ועוד. אלו אמונות מסוגים שונים שסיכומם הכולל הוא האמונה כי העתיד באופן כללי, ועתידה של חברה ספציפית, ייראו בדרך אחת ולא אחרת. לפיכך גם ברור שאם אחת האמונות האלו תתברר כלא־נכונה, ובגינה תתערער האמונה היסודית כי בעתיד יהיו קונים שירכשו את המניה במחיר גבוה יותר, כל ה"שווי הפנימי" שלה יתאדה - זוהי מציאות שונה בהרבה מערכו הקלורי הקבוע של תפוח למשל.

מכאן קצרה הדרך להבין כי מחיר הביטקוין ומחיר מניית אמזון נולדים בדיוק באותו מקום - מוחם של הקונים ואמונותיהם. כל ההסברים שאנו נותנים לאמונותינו אינם חשובים, מה שבאמת משנה הוא ההתנהגות.

אם יש אנשים המוכנים לשלם יותר מ־3,450 דולר עבור מניה של אמזון, סכום השווה ל־67 שנים של רווחיה העתידיים (אם אלו יוותרו כמו שהן היום) וזאת בגין האמונה שערכה של החברה שמעולם לא שילמה דיבידנד למשקיעים, יעלה גם בעתיד - זה בלבד קובע את ה"ערך" של מניותיה.

בתחילת 1997 אנשים היו מוכנים לשלם עבור מניית סיסקו 5.5 דולר. לא חלפו שלוש שנים וה"ערך" קפץ פי 14 לכ־79 דולר למניה. זאת אף שמכירות החברה רק הכפילו את עצמם. לא חלפו עוד שנתיים ומחירה צנח בכ־90% לכ־9 דולרים למניה, סביבה בה נשאר במשך כמעט עשור. היום, כשני עשורים לאחר מכן, ועדיין מחיר המנייה לא הגיע, בהתאמה למדד, אפילו למחצית ממחירה בתחילת המאה. וזאת למרות שמכירות החברה גדלו מאז בכמעט פי שלושה. הנה שיעור פשוט במניות, מחירם וערכם הכלכלי.

יתר על כן, גם האשמה הנוראית שערכו של הביטקוין אינו אלא "ספקולציה" היא דמגוגיה. כל פעולה הפונה אל העתיד, שאין בה ודאות מלאה, היא בהגדרה "ספקולציה" במובנה הבסיסי של המילה באנגלית (יצירת תאוריה או השערה על נושא ללא ראיות מוצקות). האם בגלל שכמחצית מהנישואים מסתיימים בגירושים, אנו מכנים את הטקס הזה "ספקולציה מסוכנת" או "בועה יקרה ובזבזנית"?

הטענה: אין ערך כי אין ממשות

יש הטוענים שלביטקוין אין ערך כי אין בו שימוש ממשי. נניח לרגע כי הטענה בדבר השימושיות נכונה (והיא לא), ממתי יש מתאם בין ערך ושימושיות. אם איש עומד בכיכר רבין וזקוק בדחיפות ל"בית שימוש" שהערך כבר רשום בשמו, האם מכאן נובע כי ערכו של המתקן העלוב, גבוה מערכה של יצירת שאגאל מקורית השמורה בכספת הבנק ללא שימוש? בדרך כלל יש מתאם הפוך בין שימושיות וערך. כך למשל כרטיס רב קו לאוטובוס לעומת יהלומי הכתר, או תיק של פראדה מול טלפון סלולרי.

הביטקוין ומחירו אינם שונים מכל נכס פיננסי אחר. לביטקוין אין ערך קלורי ולא גזירה משמים קבעה את מחירו. מחיר הביטקוין עלה מ־0.01 דולר לכ־50 אלף בתוך 12 שנה כי היו מספיק אנשים שחשבו שלביטקוין יש, או יהיה, ערך. אלה היו מוכנים, מסיבותיהם הנכונות או השגויות, להחליף דולרים תמורת אותה סדרת ספרות ואותיות המכונה ה"מפתח הפרטי".

כל עוד יהיו מספיק אנשים שיסכימו ביניהם, ונימוקיהם עימם, לשלם זה לזה סכום שהם חושבים שהוא ערכו הנכון, יכול מחירו להאמיר בעוד 50 או 500 אלף דולר. בדיוק כמו הציור "סלבדור מונדי" של ליאונרדו דה וינצ'י, שנמכר ב־450 מיליון דולר ב־2017; או זוג נעלי ספורט משומשות של מייקל ג'ורדן, שנמכרו ב־615 אלף דולר; או מניה של אמזון הנרכשת ב־3,450 דולר. ערכו הכלכלי המוחלט והיחיד של הביטקוין נובע מאחד, נכונותם של צדדים להחליף ביניהם ערך מוסכם אחר תמורתו. בזה הוא אינו שונה, לטוב או לרע, מכל טרנזאקציה חופשית אחרת בעולם, שבה צדדים מחליפים מרצונם החופשי ערכים, וקובעים מהו הערך בעצם ההחלפה הזו, על בסיס אמונותיהם, רצונותיהם, חלומותיהם ותקוותיהם.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק  הסיליקון. כותב הספר
"A Brief History of Money  A Brief" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מטא מתרסקת ומאבדת קרוב ל-200 מיליארד דולר משוויה

נאסד"ק יורד בכ-2% ● ירידה חדה בצמיחה בארה"ב, מזרחי טפחות: "הנתון לא מביא לשינוי בציפיות להורדת ריבית" ● ישראליות: מובילאיי וצ'ק פוינט יורדות בעקבת הדוחות ● המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון ● מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה