גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנה אחת. יותר מ-400 אלף מחקרים. מה למדנו מהקורונה?

מספר עצום של מחקרים נעשה בתקופה קצרה, אך החוקרים מאוכזבים מכך שלמדנו מעט על המגפה והתרשלנו באיסוף המידע ● בכל זאת יש סיבה לאופטימיות: בשנים הבאות המחקרים צפויים להניב תובנות משנות עולם וכבר היום אפשר לסמן קפיצות דרך שישנו את הטיפול הרפואי לא רק בנגיף עצמו

שנה אחת. יותר מ–400 אלף מחקרים. מה למדנו מהקורונה? / עיצוב: גלובס
שנה אחת. יותר מ–400 אלף מחקרים. מה למדנו מהקורונה? / עיצוב: גלובס

ב-30 בדצמבר 2019, פרסם הארגון העולמי למחלות זיהומיות הודעה: "דרישה למידע חדש לגבי דלקת ריאות ממקור לא ידוע שהופיעה במחוז חוביי". מאז עברו כמעט שנה וחצי, והכרנו לעומק את מחלת Covid-19 ואת וירוס SARS-CoV-2. הדרישה נענתה, ועל פי ההערכה של חברת המידע Dimension, כבר פורסמו יותר מ-400 אלף מאמרים שקשורים בדרך זו או אחרת לקורונה. המספר הזה ממשיך לגדול באופן מעריכי.

יש הרבה מה לחקור. הנגיף לא הפסיק להפתיע. חשבנו שמחלה שנראית כמו מחלת ריאות תהיה מסוכנת במיוחד לחולי ריאות? אז התברר שהיא פוגעת במיוחד דווקא בחולים במחלות מטבוליות כמו השמנה, סוכרת ולחץ דם גבוה. והיו תופעות מוזרות נוספות כמו קרישי דם קטנים ומפושטים שמופיעים לעתים נדירות מאוד במחלות אחרות, אובדן חוש הטעם והריח ותסמינים ארוכי טווח ללא מתאם ברור לחומרת המחלה. חולים קרסו מחוסר חמצן זמן קצר אחרי שנראו בריאים לחלוטין.

בסופו של דבר, אף שהמגפה תפסה את האנושות לא מוכנה, היא השיבה מלחמה. גם אם עדיין לא ניתן להכריז על ניצחון, זה זמן מתאים להסתכל לאחור כדי לגלות מה הקורונה לימדה אותנו - על הגוף האנושי, על מערכת החיסון, על אפידמיולוגיה, על מנגנונים של מחלות מטבוליות, על אומנות ההנשמה.

קיבלנו כמה תשובות, אבל לא פחות מעניינות היו השתיקות של המרואיינים שלנו. כששאלנו אילו פרדיגמות נשברו או שודרגו, או מה למדה הרפואה שניתן ליישם גם לתחומים נוספים, קיבלנו אנחות מתוסכלות. החוקרים מרגישים שאל מול הרמזים הרבים שהקורונה זורקת לנו על העולם, הם עוד לא הבינו כלום.

נוצר כאן פרדוקס, הרי אנחנו יודעים איך נראה וירוס הקורונה, היכן הוא בדיוק נקשר בגוף ומה קורה אחר כך, אבל מהשלב הזה מצטברות יותר שאלות מתשובות. זה לא בלתי סביר. מחקר מדעי יכול לקחת שנים ארוכות, וזרעים שנזרעו בתקופה הזו יכולים להוביל לתובנות משנות עולם בעוד עשור או בעוד מאה, כפי שקרה למחקרי הסארס וה-MERS, שהבשילו עכשיו בדיוק כשהיה צריך אותם.

"כסף היה, הבעיה הייתה באיסוף המידע"

"לפעמים באמת יש תחושה שלא למדנו כלום", אמרו בייאוש חלק מן החוקרים. וכיוונו גם לכך שהכתובת הייתה על הקיר, וגם לכך שלא נשברו פרדיגמות ולא נרשמו פריצות דרך אדירות בוירולוגיה או באימונולוגיה בעקבות המגיפה. עדיין.
"מלבד החיסון, ברוב התחומים האחרים הקשורים למגפה לא היו פריצות דרך גדולות, מציינת ד"ר אלה סקלן, וירולוגית, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. ״בסופו של דבר, ריחוק חברתי זה אמצעי שנמצא בשימוש כבר ממגפות קדומות. הבדיקה שבה משתמשים לזיהוי הנגיף, אולי שודרגה אבל מדובר באותה טכנולוגיה בסיסית, PCR, שבה משתמשים כבר שנים. על הנגיף למדנו, כי הוא היה חדש, וגם היה שיפור רב בטיפול בחולים בעקבות ניסיון שנצבר תוך כדי המגפה. אבל לא היו שינויי פרדיגמה".

גם לדברי פרופ' מיכל ליניאל, ראש מעבדה לנוירוביולוגיה וביולוגיה חישובית בחוג למדעי החיים באוניברסיטה העברית, המגיפה פתחה שאלות רבות שהמדע עוד לא הצליח לתת עליהן תשובות. "למדנו דברים מכאניים. להפוך את החולה למטה, לא להציף את הריאות. המדע של המאה ה-18 התגלה כמצויין לשליטה במגיפות ואני בכלל לא מזלזלת בו. אבל את מנגנוני המחלה כנראה לא הבנו והעדות לכך שהיא שלא פותחה תרופה חדשה למחה. למה אנשים עם סוכרת רגישים יותר? הוירוס מודד סוכר? לא. אז למה? ואחרים שגילינו את הקשר הזה, אולי החולה בכלל לא שייך למחלקת ריאות? אולי הוא בכלל שייך למחלקת המטולוגיה? והקוביד הארוך - זה נוירולוגי? זה פוסט טראומה?

"גם אם נשלוט בקורונה, החובה שלנו היא להבין את הדברים הללו, ולא לוותר עם ההזדמנות. אחרי ההשקעה שהשקענו בלהבין את המחלה, אנחנו אמורים למצוא את התשובות". ליניאל מאמינה שאחת הסיבות לכך שלא הייתה התקדמות מספקת, היא העובדה שבישראל חסרים וירולוגים. לפני הקורונה, המקצוע יצא מן האופנה. אולי כעת זה ישתנה.

גם פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בקופת חולים כללית ומנהל מכון כללית למחקר, היה מאוכזב חלקית מאיסוף הידע במגפה. "ציפיתי שכמה שבועות אחרי פריצת המחלה כבר נדע בדיוק כמה היא קטלנית וכמה היא מדבקת ומהם גורמי הסיכון המדויקים, ושיהיו מודלים ברורים ודרך לנבא אילו אמצעי התערבות יעבדו היטב ואילו פחות. במקרים מסוימים זה לקח כמה חודשים עד שנה, ובחלק מהמקרים אין תשובות עד עכשיו. מי החולים שמידבקים יותר ומדוע? בכמה בדיוק ילדים חולים פחות ומידבקים פחות? מה בדיוק, במספרים, ההשפעה של מסכות וריחוק פיזי? אנחנו אפילו לא יודעים כמה אנשים נדבקו בארץ. ישראל הייתה מוצלחת יחסית לעולם באיסוף המידע, אבל ציפיתי שהמוסדות האמריקאיים ייקחו את ההובלה המחקרית, וזה לא קרה".

פרופ' רן בליצר / צילום: שלומי יוסף

אם היו שמים על זה עוד 100 מיליון דולר, אפשר היה לענות על השאלות האלה? או שהן פשוט חסרות מענה?
בליצר: "כסף היה בלי סוף. זו הייתה בעיה באיסוף הנתונים השיטתי".

כמה מהמרואיינים ציינו את האכזבה מהמאמצים למצוא תרופה חדשה למחלה. בניגוד לציפיות, לתרופות אנטי-ויראליות הייתה תועלת נמוכה. משאבים אדירים הוקדשו לחיפוש פתרון מתוך התרופות שכבר קיימות. 15 חודשים לתוך המגפה, יש לנו סטרואידים קלאסיים, תרופה אנטי-ויראלית אחת עם יעילות מוגבלת וויטמין D.

אבל אל ייאוש, אומרים החוקרים. המפתח למחקר טוב הוא שאלות טובות. דברים שלא מסתדרים עם הידע הקיים הם אלה שמניבים לבסוף קפיצות במדע, אבל הדגש הוא על ה"בסופו של דבר". נראה שהקורונה תשפוך הרבה אור על פעילות מערכת החיסון, לטוב או לרע, על הקשר בין מערכת החיסון למחלות מטבוליות ולקרישת דם, על הקשר בין הווירוס למערכת החיסון וההשפעות הנוירולוגיות של המחלה, ועל הייחודיות של מערכת החיסון של ילדים. חולי "קוביד ארוך", שפיתחו תסמינים נוירולוגיים חדשים, סוכרת חדשה או עייפות קיצונית, יהפכו גם הם למושאי מחקר. היום לא ברור בכלל מי מועד למחלה ארוכת טווח ומדוע.

ולמרות כל הדברים האלה, בכל זאת כבר למדנו משהו. 

1. חיסוני ה-RNA עובדים: עכשיו חיסון לסרטן?

כל החוקרים מסכימים שחיסון ה-RNA הוא פריצת הדרך של המאה. השיטה הייתה מוכרת, אבל לראשונה הוכח שהיא עובדת, וגם בטוחה יחסית לשימוש. הגילוי הוא לא רק לגבי עצם הקונספט של חיסון ה-RNA. התברר ששינוי זעיר שנעשה במולקולה של החיסון, גם אצל פייזר וגם אצל מודרנה, הביא לכך שהחיסון הרבה יותר יציב ויוצר נוגדנים מגוונים יותר.

סקלן: "הוכחת יעילות החיסון התאפשרה במהירות גבוהה יחסית כי הייתה השקעה כספית אדירה וכי היו המון חולים בבת אחת שהתנדבו לניסויים הקליניים. לאשר חיסון כזה בתנאים 'רגילים', שבהם יש מעט חולים ומעט השקעה, היה לוקח שנים. התקווה היא שאישור החיסונים הללו תתרום ליישום הטכנולוגיה הזו גם לפיתוח חיסון לנגיפים נוספים ואולי אף לטיפול בסרטן".

לדברי פרופ' רונית סצ'י פאינרו, ראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, "במשך שנים אנחנו עובדים על שינוי הסביבה של הגידול באמצעות RNA. פתאום, בשנה אחת, כל הפוקוס העולמי היה על הנושא הזה".

גם פלטפורמות של חיסונים שמשתמשים בנגיפים אחרים שלא גורמים מחלה, כמו נגיף האדנו, כדי לבטא את נגיף הקורונה בתאי המחוסן - הפלטפורמה שבה השתמשות אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, נוסו כאן באופן נרחב לראשונה.

"הלקחים שנלמדו בנושא החיסונים יסייעו לנו להתמודד טוב יותר ומהר יותר עם מחלות וירליות נוספות בעתיד", אומרת סקלן.

הניסוי הגדול באמת היה בבדידות / צילום: Reuters, Soe Zeya Tun

2. ריצוף גנטי בזמן אמת: הסוף לתרביות 

הקורונה הייתה המחלה הראשונה שבה יושמו טכנולוגיות של ריצוף גנטי כדי לעקוב אחר התפתחות הווירוס במהירות, הן כדי לאתר וריאנטים שיכולים להיות מסוכנים יותר, והן כדי לקבל מידע אפידמיולוגי. למשל, באמצעות מעקב אחר שינויים גנטיים זעירים ולא משמעותיים קלינית בווירוס, נמצא בתחילת המגפה שרוב התחלואה בישראל הגיעה מארה"ב. היום טכנולוגיות הריצוף מאפשרות לנבא מראש אילו מוטציות עלולות להגיע ואילו מסוכנות יותר מאחרות. במגיפה הבאה אולי נוכל להכיל בחיסונים את ההגנה מפני מוטציות מסוכנות עוד לפני שנוצרו.

"בזכות הטכנולוגיה הזאת, ראינו בזמן אמת איך וירוס עם מוטציה שהופכת אותו לקצת יותר מידבק באמת משתלט בהדרגה על כל העולם, כמו שקרה עם המוטציה הבריטית", אומרת ד"ר טל רווה, מאוניברסיטת סטנפורד. גם ראינו שבכל העולם צצות באופן עצמאי מוטציות דומות. הווירוס מתכנס לכמה מוטציות שמועילות לו".

לדברי ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית בית החולים וולפסון, "נראה עכשיו ריצוף גנטי בכל מחלה שנטפל בה. לא עוד תרביות שדורשות ימים שלמים כדי להחליט איזו אנטיביוטיקה לתת למטופל. זה יהיה כמו לאכול מפרי גן העדן ולהבין כמה עירומים היינו עד עכשיו, שנלחמנו בכל כך הרבה מחלות בלי לדעת מי הן".

ליניאל מציינת כי: "אם אנחנו יוצאים מן הרמה של מנגנון המחלה ועוברים לבדוק מה התרחש ברמת המחקר המולקולרי של הוירוס, שם קרו נפלאות. למשל טכנולוגיה של אלקטרון מיקרוסקופי שמביט על מבנה חלבונים, שיטה יותר מהירה משמעותית מקריסטלוגרפיה, שהיא אמנות של המאה ה-20. והיכולת הזו אפשרה לדעת במהירות איך והיכן הוירוס נקשר לקולטן וכיצד מוטציות שונות יכולות להשפיע על כך. הטכנולוגיה הזו הייתה קיימת בעבר, אבל הייתה אזוטרית. בשנה האחרונה עשרות מעבדות השתמשו בה, הטכנולוגיה קיבלה את הוולידציה שלה ועכשיו היא תהפוך לשיטה המועדפת לפיתוח תרופות".

יחד, שתי השיטות הללו של הריצוף הגנטי והמיקרוסקופיה האלקטרוניות, מאפשרות היום לאפידמיולוגיה להיות מדע מנבא עתיד. אפשר לנבא אילו וריאנטים של וירוס או חיידק יגיעו, כיצד הם ישפיעו על ההיקשרות שלו לקולטן, כיצד חיסון מסויים יתערב בכך ומה תהיה התוצאה ברמת המחלה.

ענת אנגל / צילום: איל יצהר

3. היגיינה: עידן חדש של בטיחות בתעופה

מחקר שנערך זמן קצר לפני פרוץ הקורונה הראה כי ניתן יהיה לחתוך דרמטית את התפשטותן של מחלות חדשות בין מדינות אם רוב הנוסעים ישטפו ידיים כפי שצריך בשדה התעופה. היום כולנו כבר למדנו לשטוף ידיים "כמו שצריך", וגם את החשיבות של זה במפגש עם זרים ממדינות שונות.

כפי שפיגועי 9/11 בארה"ב העלו את תקנות הביטחון בשדות התעופה לרמה אחרת, כך גם הקורונה צפויה להוליד עידן חדש של בטיחות רפואית בתעופה. סביר להניח שנראה בדיקות מהירות לפתוגנים חדשים שונים כדבר של שגרה, כחלק מתנאי העלייה לטיסה, ונראה יותר אנשים טסים עם מסכות.

שינוי ההתנהגות הזה עשוי להתגבר על המהירות שבה מגפות יכולות להתפשט בעקבות הגלובלזיציה.

כללי ההיגיינה גם מנעו כנראה את התנגשות חזיתית בין מגפת הקורונה למגפת השפעת שציפו לה. עכשיו אנחנו בטוחים שאלה כלים אפקטיביים במלחמה בשפעת, אם וכאשר תבוא. "אפילו אם ניישם רק את הכללים הבסיסיים של לצאת עם מסכה בחורף, לשטוף ידיים ולא לצאת מהבית עם תסמינים, נוכל להילחם בשפעת בצורה מוצלחת ולכל הפחות לחסוך המון ימי עבודה למשק ושינויי תוכניות", אומרת רווה.

4. מערכת חיסון דואלית: לא רק הנגיף מזיק

פרופ’ אלי שפרכר, סמנכ"ל מחקר ופיתוח ומנהל מערך העור במרכז הרפואי איכילוב, אומר שהמגפה הייתה הזדמנות לראות בבירור כיצד מערכת החיסון יכולה גם להילחם במחלה וגם להזיק בעצמה. "למדנו בהדרגה שהוירוס הוא גורם הנזק עד שלב מסוים, וברגע ההידרדרות של המחלה, אין לנו כמעט תועלת בטיפול בווירוס.

"הבקרה של מערכת החיסון, על מורכבותה ומגוון הזרועות שלה, היא המשמעותית. אני מעריך שנפעיל עכשיו אותו היגיון גם במחלות אחרות, וננסה לחלק את הטיפול בנזק לפי גורמיו. אני כבר יכול לראות את היישום של חלק מהתובנות הללו בטיפול במחלה כמו דלקת הכבד הנגיפית".

5. הגישה למחקר: קודם מפרסמים, ואחר כך בודקים 

אחד הדברים שהשתנו בקורונה הוא המדע עצמו. "זו ספינה שכבר הפליגה", אומר בליצר. "פעם, אם היית מעלה את המחקר שלך לאינטרנט, אחרי כן לא יכולת לפרסם אותו בשום כתב עת מכובד. היום זה הפוך. כתב עת כמו Nature אומר - אם יש לך מאמר מספיק חשוב לגבי קוביד כדי שהוא יתפרסם בכתב העת, אל תשמור אותו אצלך. קודם כול תחלוק אותו עם העולם"

המשמעות היא שמחקרים יוצאים לאור לפני ביקורת עמיתים, ומסקנותיהם לפעמים כבר מיושמות בזמן אמת. מדובר בהרעדת אמות הספים של העולם המדעי, שהתבטאה השנה גם בכמה טעויות, למשל בהכתרה של תרופות כיעילות בעקבות מחקרים מוגבלים. כאשר הגיעו מחקרים שנעשו טוב יותר, ההמלצות נמשכו.

שיטת מחקר אחת התפתחה מאוד בתקופה הזאת: מחקר על נתוני אמת. חוקרי מידע פיתחו מודלים להערכת היעילות של התערבות כמו חיסון ברמה של כלל האוכלוסייה, והתוצאות תאמו את אלה שהתקבלו בניסויים הקליניים. כעת ניתן יהיה ליישם את הכלים האלה גם לחקר ההשפעה הרפואית של התערבויות נוספות, לדוגמה התערבויות הקשורות במפגעים סביבתיים, מיסוי על צריכה של חומרים לא בריאים והגברת הנגישות לשירותי רפואה.

6. המגפה ומדע המדינה: השפעת הפוליטיקה

אחת הסיבות לכך שהיה קשה לצפות את ההשפעה של צעדים שונים שנקטו הממשלות בתחילת הדרך כדי להתמודד עם הוירוס הייתה הקושי להעריך את היענות הציבור. המגפה הוציאה לאור את הקשר הסמוי בין התנהגות בריאות ברמת הקהילה לבין אמון בהנהגה ודעות פוליטיות.

"אנחנו צריכים להגדיר מחדש מהי אפידמיולוגיה", אמר ד"ר דמיר הורמוביק, פסיכיאטר אמריקאי, ל"ניו יורק טיימס". "במידה רבה היא מדע התנהגות. הדעות, ההרגלים, הערכים, העמדה הפוליטית, הם שצריכים לעמוד בבסיס המודלים הללו".

פרופ' ג'ונה מזט, מומחית לאפידמיולוגיה ואקולוגיה של הרפואה באוניברסיטת UC Davis, הודתה: "הפוליטיזציה של הבריאות באמת עושה הבדל ולפעמים מובילה אנשים לקבל החלטות שנוגדות את בריאותם. לא צפיתי את זה".

"נראה שהפרמטר שהייתה לו ההשפעה המבדלת הגדולה ביותר על התפשטות הקורונה במדינות השונות, היה עד כמה האזרחים מרגישים שהשלטון הוא בעדם", אומרת ליניאל. "אי אפשר היו לעשות אפידמיולוגיה בלי פרמטרים התנהגותיים".

7. בידוד ובדידות: מי אנחנו כבני אדם?

עם כל הכבוד לדברים שלמדנו על וירוס הקורונה, מערכת החיסון וגנטיקה, הניסוי הגדול של התקופה היה כנראה הבידודים והסגרים, וזה השינוי שבעתיד ילמד אותנו הכי הרבה  מי אנחנו כבני אדם. המחקר בתחומים האלה מתקדם לאט בהרבה ממחקר החירום שנועד לעצור את המגפה, ונראה שהשנה הקרובה תהיה השנה שבה הוא יניב תובנות מדעיות ברורות, ויאיר באור של נתונים את מה שממילא הרגשנו על בשרנו.

כבר עכשיו יש ניצנים. לדוגמה, מחקר שבחן את השפעת הסגרים על איכות השינה מצא שהסגרים והעבודה מהבית אפשרו לאנשים לישון יותר, להתעורר ערניים יותר ולהימנע מ"ג'ט לג חברתי", הפער בין שעות השינה באמצע השבוע ובסופו שמוביל לבעיות בריאות שונות. אך השינה הרבה לא תמיד הייתה איכותית, בגלל המחסור בחשיפה לשמש ולחץ נפשי.

מחקר נוסף כבר גילה שמחסור בקשר חברתי באירועי הסגר העלה את הסיכון להתנהגות התמכרותית, ואילו החזרה למפגשים הפחיתה את הדחפים ההתמכרותיים שנוצרו במהלך התקופה. סביר להניח שבחודשים הקרובים נראה פרסום של מאמרים נוספים המבוססים על מידע שנאסף בתקופה הזאת. מחקרים נוספים ודאי יצללו לעומק ההבדלים בין אינטראקציה באמצעות שיחות וידיאו לבין אינטראקציה פיזית, ואת ההשפעה של טראומה עולמית בסדר גודל כזה על התגובות שלנו ללחצים אחרים.

עוד כתבות

נפתלי בנט לוחץ את היד לבנימין נתניהו / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

"חילופי שלטון לא מכובדים": כך סיקרה התקשורת הבינלאומית את השבעת הממשלה החדשה

"נתניהו הצליח לאחד שמונה מפלגות שאין להן הרבה במשותף, מלבד הרצון להחליף אותו" ● "בנפילתו, בנימין נתניהו שואב השראה מדונלד טראמפ" ● כך סיקרו כלי התקשורת בעולם את ההשבעה בישראל וחילופי השלטון

אילן ישועה בדיון בבית המשפט / צילום: יוסי זמיר

עו"ד בן-צור: עריכת ראיון כדי לרצות את המרואיין לא הייתה אירוע חריג בוואלה

בביהמ"ש המחוזי בירושלים נמשכת היום עדותו של עד התביעה אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר, במסגרת משפט נתניהו ● עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו שחקר את ישועה, ניסה להראות שעריכה מחודשת של ראיון כדי לרצות את המרואיין לא הייתה אירוע חריג במערכת וואלה דווקא לנתניהו כחלק מיחסי שוחד

שרה נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

ביהמ"ש הורה: פרטי העסקתה של שרה נתניהו ייחשפו שוב

אשת רה"מ לשעבר התנגדה לבקשת עמותת "הצלחה" לפרסום הפרטים, אך בהמלצת ביהמ"ש הסכימה למסירת פרטי העסקתה והיקף שעות העבודה שלה - אך לא לפירוט היעדרויותיה ● זאת לאחר שב-2017 אישר ביהמ"ש לעיתונאי בן כספית לקבל מידע על היקף העסקתה

איילת דודיק, זמרת, מפיקת אירועים ודיג'יי / צילום: ראובן חיון

"הסגרים גרמו לכך שהמכונות לא עבדו זמן ממושך, וזה גרם נזקים טכניים לציוד בשווי של אלפי שקלים"

איילת דודיק, בת 46 ממודיעין ● מתקלטת באירועים משפחתיים, לפני הקורונה החזיקה מכון העתקות - בעיקר של תוכניות מתחום הבנייה ● "בעלי ואני השקענו במקום הרבה מאוד כסף. לקחנו כמה הלוואות" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

פקקים כביש איילון תא / צילום: איל יצהר

מהמטרו ועד האינטרנט המהיר: זוהי רשימת המשאלות של בנק ישראל עבור הממשלה החדשה

מה הממשלה החדשה צריכה לעשות כדי להעביר את ישראל לפסים של צמיחה, וכמה שיותר מהר? בבנק ישראל כבר הכינו תוכנית: קידום תשתיות ותחבורה ציבורית הוא חלק חשוב ממנה, וגם הגדלת פריון העבודה ● "הבעיה בישראל היא צעירים שלא עובדים בעבודות מספיק איכותיות" האזינו

אולם מכירה של טסלה / צילום: Shutterstock, Ivan Marc

למותגי היוקרה תהיה בקרוב שכנה חדשה? טסלה נערכת לפתיחת "חנות הדגל" במרכז הארץ

החברה שכרה את שירותיה של חברת נדל"ן בינלאומית לאיתור ולניהול הנכס, שצפוי להיות בלוקשיין מרכזי בהרצליה ככל הנראה ● וגם: כל המשלוחים הבאים הקרובים של טסלה 3, בכל הגרסאות, צפויים להגיע מסין

טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד"ק

הכירו את המיליארדרים של גל הנפקות הטכנולוגיה הישראליות בוול סטריט

מספר דו-ספרתי של יזמים ומשקיעים מקומיים מחזיקים כיום מניות טכנולוגיה שהונפקו מאז השנה שעברה, בשווי של כ-5 מיליארד דולר "על הנייר" ● המתעשרים הגדולים: צמד יזמי מאנדיי רועי מן וערן זינמן, שלאחר ההנפקה והזינוק במניה "שווים" 1.1 מיליארד דולר ו-436 מיליון דולר בהתאמה

החזון של מרב מיכאלי: קידום תחבורה ציבורית ושדה תעופה נוסף בנבטים

היום מתקיימים טקסי חילופים בחלק ממשרדי הממשלה ● שרת הפנים הנכנסת איילת שקד: "אפעל להשיב מסתננים לארצם ולעודד יציאה מרצון למדינות שלישיות בטוחות" ● שר המשפטים הנכנס גדעון סער: "אערוך שינויים במערכת המשפט מתוך גישה ממלכתית"

נעמי וולפנר / צילום: נטלי שור

נעמי וולפנר ונווה זרח עוזבות את קבוצת מקאן

וולפנר הצטרפה למקאן לפני 12 שנה ונמנית עם הגרעין הראשון שהקים את מקאן דיגיטל במתכונתו הקיימת ● זרח ניהלה במשך שנים ארוכות את מחלקת ההפקה של מקאן והייתה שותפה להקמת הפקטורי - זרוע הקריאטיב של מקאן דיגיטל

יבואנית סוני בישראל משיקה את ליין המסכים BRAVIA 2021 עם המעבד החכם החדש / צילום: נבו טרבלסי

קורצת לגיימרים: סוני משיקה מסכים חדשים עם מעבד חכם

המוצרים החדשים של סוני כוללים מסכים שונים, והחברה מכניסה להם לראשונה את מעבד ה-XR החדש שלה עם טכנולוגיית האינטליגנציה הקוגנטיבית ● המחירים גבוהים, והחברה רוצה שתשתמשו במוצרים שלה בשביל חוויה אולטימטיבית

שר האוצר ליברמן ונגיד בנק ישראל ירון / צילום: דוברות משרד האוצר

מהנגיד ועד ליו"ר ההסתדרות: שר האוצר החדש במרתון פגישות

ליברמן הספיק להיפגש היום עם נגיד בנק ישראל, יו"ר ההסתדרות, נשיא התאחדות התעשיינים ונשיא התאחדות המעסיקים ● הבוקר הוא נפגש לראשונה עם הנהלת משרד האוצר ● השר אחרי שיחה עם הנגיד ירון: "קריטי להגיע לתוכנית לייצוב המשק"

ליברמן וכוורת משרד האוצר / צילום: שלומי יוסף. איורים: גיל ג'יבלי

האוצר בידיים שלהם: כך תיראה הכוורת הכלכלית של אביגדור ליברמן

אביגדור ליברמן, שמקבל את משרד האוצר, העמיד לצדו "כוורת" שאמורה להוציא את תוכניותיו אל הפועל ● מה אומר המינוי של רם בלינקוב למנכ"ל, מהן הסמכויות של השר הנוסף חמד עמאר, ואיך צנח אלכס קושניר לוועדת הכספים

ג'ו ביידן / צילום: Shutterstock

ביידן מביא "רוח חדשה" לפסגת נאט"ו; ייפגש עם ארדואן "האוטקראט"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נחת היום בבריסל וישתתף בפסגה השנתית של נאט"ו כחלק מביקורו באירופה, לראשונה מאז שנשיא ארה"ב נכנס לתפקידו ● הנושאים העומדים בראש סדר היום שלה נשארו כפי שהיו בזמן כהונת טראמפ: סין ורוסיה

אביגדור ליברמן / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

מודי'ס לאחר השבעת הממשלה: "היעדר לכידות אידאולוגית תביא להתמקדות בכלכלה"

לאחר שהוסר המכשול הפוליטי מבחינתה של מודי'ס, כלכלני חברת דירוג האשראי מעריכים כי למרות הרכב המפלגות השונה בממשלה החדשה, יש הסכמה לגבי קווי היסוד של המדיניות הכלכלית

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock, eamesBot

רשות ניירות ערך אישרה לוויטסמוק להמשיך בפעילות מסחר מתקדם בנכסים דיגיטליים

אסדרת פעילות הבלוקצ'יין בישראל מתקדמת: הושגו הסכמות מול הרשות לפעילות המסחר וכן להקמת קרן הון סיכון להשקעה בחברות טכנולוגיה בתחום הבלוקצ'יין

אביהו איבשיץ / צילום: כדיה לוי

הותר לפרסום: אביהו איבשיץ, סמנכ"ל הכספים לשעבר בקבוצת נגב, ייכנס לכלא לשנתיים וחצי

אביהו איבשיץ הורשע בפרשת "שיפוץ" הדוחות הכספיים באפריקה תעשיות וצפוי לרצות עונש מאסר למשך 31 חודשים ● הרשעתו של סמנכ"ל הכספים נאסרה לפרסום ע"י השופט בני שגיא בשל חתונת בתו בהסכמת התביעה באופן חריג

אלון מאסק / צילום: Shutterstock

מאסק עונה לאישה העשירה באפריקה: עסקאות בביטקוין - רק כשהכרייה תהיה נקייה

מנכ"ל טסלה אלון מאסק הודיע אמש כי החברה תסכים לעסקאות בביטקוין רק לאחר שהיא תדע בוודאות שתהליך הכרייה של המטבע, שנחשב כיום ל"מזהם" מאוד מבחינתה השימוש בחשמל, ישתמש באנרגיה נקייה ופחות מזהמת

לירון עזריאלנט / צילום: Nir Slakman

לירון עזריאלנט גייסה 33 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים צעירים

מירון קפיטל, שמנהלים עזריאלנט ודניאל רודיטי, משקיעה בסטארט-אפים בשלבי סיד ופרה-סיד המוקדמים מאוד ● עזריאלנט: "יש לנו פריבילגיה להשקיע לפני שהכול משתגע, בשלבים שעדיין יותר קשה לחלק מהיזמים להשיג מימון"

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

אמיר ברמלי נשלח ל-10 שנות מאסר, אך הפרקליטות דורשת להחמיר בעונשו

פרקליטות המדינה הגישה לביהמ"ש העליון את נימוקיה להודעת הערעור על קולת עונשו של אמיר ברמלי, שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף 340 מיליון שקל ● לעמדת הפרקליטות, על אף שנגזר על ברמלי עונש מאסר ממושך, העונש אינו הולם את מסכת העבירות המופלגת בחומרתה

מפלגות הקואליציה לממשלת ישראל ה-36 / צילום: AP, חיים צח לע"מ, דוברות הכנסת

כל השרים, כל המינויים: כך עומדת להיראות הממשלה החדשה

הממשלה ה-36 תמנה 28 שרים ונוסף להם סגני שרים ● בקבינט הביטחוני בממשלה הקרובה יהיו שלוש נשים - מרב מיכאלי, איילת שקד ויפעת שאשא ביטון - יותר מאי פעם