גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המנגנון של מירון: לאן הולכים עשרות המיליונים שהמדינה מעבירה?

הממשלה מתקצבת את ההילולה במירון באמצעות המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים - יצור כלאיים שההתקשרות עימו מתבצעת מדי שנה מחדש באמצעות פטור ממכרז ● איך זה עובד? מסע בעקבות מנגנון המימון המפותל של אחד האירועים הגדולים בישראל

משה גפני, יהדות התורה "בחצי היום", כאן ב', 2.5.21 / צילום: איל יצהר
משה גפני, יהדות התורה "בחצי היום", כאן ב', 2.5.21 / צילום: איל יצהר

האסון במירון הפנה את הזרקור לקשר של המדינה למתרחש במקום, לאחריות שלה עליו, וגם למימון שהיא מעבירה כדי לאפשר את קיומו של אחד האירועים הציבוריים הגדולים שנערכים בישראל מדי שנה. עיקר הדיון הציבורי בהקשר זה נגע להשקעות הגדולות בפיתוח, שהיו נדרשות במקום. אלה היו אמורות לעלות, על פי הערכות, מאות מיליוני שקל - אך מעולם לא יצאו לפועל.

אבל גם ללא ההשקעות הללו, המדינה, כך מתברר, משקיעה עשרות מיליוני שקל מדי שנה במתחם. הדרך שבה היא עושה זאת אינה טריוויאלית. חלק הארי של המימון הממשלתי לאתר במירון מגיע דרך המשרד לשירותי דת, אך המימון הזה לא מועבר באופן ישיר.

הגוף שמתקצב בפועל את מה שמתרחש במירון הוא המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. זה גוף שהוקם בהחלטת ממשלה מ-1989, וייעודו הוא לשמור, להפעיל ולפתח את המקומות הקדושים ליהודים בכל רחבי ישראל, למעט הכותל, שאת ענייניו מנהלת קרן ייעודית. לפי אתר האינטרנט שלו, המרכז מטפל בכ-130 אתרים קדושים, אך קבר הרשב"י ביישוב מירון הוא המרכזי שבהם, ובפער גדול. כפי שנראה בהמשך, רוב כספי המרכז מנותבים לשם.

המרכז הזה הוא חיה מוזרה למדי. מצד אחד הוא נסמך על כספי משלם המסים באמצעות המשרד לשירותי דת, שמעביר לו עשרות מיליוני שקל מדי שנה (ראו תרשים). הוא שייך למדינה, ודוחותיו השנתיים מתפרסמים באתר רשות החברות הממשלתיות. מצד שני, מדובר בגוף חיצוני, ולכן התקשרות המדינה איתו צריכה לקבל אישור במכרז, או לחילופין, אישור באמצעות פטור מיוחד ממכרז.

הפטור הזה ניתן, כמובן, מדי שנה, ובדרך כלל יותר מפעם אחת בשנה. זאת למרות שלפחות מאז 2008 מציינים מסמכי הפטור שהממשלה רואה במרכז זרוע ביצועית שלה, שאמורה להפוך לחלק אינטגרלי מהמשרד לשירותי דת.

לא מדובר בהתעקשות נוקדנית על עניינים פרוצדורליים. לעובדה שהתקצוב הממשלתי לא נעשה בדרך המקובלת יש משמעות בכל הנוגע לשקיפות ולמינהל תקין. לו המרכז היה הופך לגוף ממשלתי מן המניין, ניתן היה לראות בקלות את רשימת הספקים שלו בכל אחת מהפעולות שהוא מבצע, והפיקוח עליו היה גובר. במצב הנוכחי, קשה יותר לדעת לאן בדיוק הולך הכסף שמעבירה לו המדינה.

 

פי 4 תוך עשור

לאחר שהבנו את מנגנון המימון העיקרי של האתר במירון, מעניין לראות כיצד הוא התפתח לאורך השנים. שימו לב למספרים: אם לפני כעשור, ב-2010, עמד תקציב המרכז לפיתוח מקומות קדושים - שרובו, כזכור, מוקדש לאתר במירון - על כ-10 מיליון שקל, הרי שב-2016 הוא כבר הסתכם בקרוב ל-30 מיליון שקל, וב-2019, השנה האחרונה שלגביה פורסמו נתונים, הוא הגיע ליותר מ-40 מיליון שקל. כלומר, גידול של פי ארבעה בתוך עשור.

המימון של האתר במירון מתחלק לשני סעיפי גג עיקריים: התחזוקה השוטפת של המקום, והמימון הייעודי שמוקדש להילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, אותו פוקדים לפי פרסומים שונים בתקשורת מאות אלפי בני אדם מדי שנה.

המימון השוטף לאתר גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. ב-2016 הועברו עבורו כ-7 מיליון שקל; בשנה שלאחר מכן ההוצאה קפצה ליותר מ-8 מיליון שקל, כשבדוחות המרכז הוסבר שהגידול נועד לענות על דרישות מחמירות יותר של המשטרה, בעקבות הגידול במספר המבקרים לאורך השנה. העלייה בהוצאות בסעיף הזה נמשכה גם בשנים הבאות: 9.4 מיליון שקל ב-2018, ו-11.3 מיליון שקל ב-2019.

ממה מורכבות ההוצאות הללו? מכיוון שכאמור לא מדובר בגוף ממשלתי רגיל, הפירוט עמום יחסית. אם ניקח את 2019 כדוגמה, מתוך אותם 11.3 מיליון שקל הוקדשו 9.3 מיליון ל"אחזקה, שמירה וניקיון".

התקצוב השוטף הזה, שמתפרס על פני כל השנה, מתגמד אל מול האירוע ההמוני של ל"ג בעומר. בשלוש השנים המדווחות האחרונות מסתכם התקציב בכ-15.5 מיליון שקל. ב-2019 הסכום התפלג כך: כ-8 מיליון שקל הוקדשו להוצאות עבור תחבורה לאירוע, 3.6 מיליון שקל לחשמל ותאורה, 2 מיליון שקל לתברואה, וכ-1.8 מיליון הוקדשו לאבטחה.

הוצאות האבטחה אינן כוללות את הוצאות השיטור על האירוע, אך מהמשטרה נמסר לנו כי אין בידיה נתונים שאומדים את הוצאות האירוע. משיחה עם נציג אחת החסידויות שעורכות במקום טקס הדלקה בל"ג עומר, וביקש שלא לחשוף את שמו, עולה כי גם החסידויות נדרשות לשלם עבור הוצאות אבטחה.

מלבד שני סעיפי ההוצאות הקבועים הללו - אחזקה שוטפת, ותקצוב האירוע בל"ג בעומר - מתווספות מדי פעם גם הוצאות חד פעמיות לשם פיתוח האתר. ב-2019, למשל, הועברו לצורך כך 7.3 מיליון שקל. אלה היו אמורים לשמש להקמת "משטחי התקהלות לקהל הפוקד את קבר הרשב"י ביום ההילולה", הקמת מבני שירותים, תכנון דרך גישה חדשה ושדרוג תשתיות החשמל והביוב.

הנטל על התושבים

מי עוד נוטל חלק במימון האתר? ראשית, הציבור סופג את העלויות הללו לפחות בעוד דרך אחת. ב-2010 שלח עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל שבשטחה שוכן היישוב מירון, מכתב מפורט ליו"ר ועדת הפנים בכנסת.

במכתב התלונן סופר על כך שתשתיות המועצה לא עומדות בעומס הרב שנוצר בשל מספר המבקרים הגבוה במקום - בעיקר בזמן ההילולה, אך לא רק. עוד טען סופר שלמועצה נגרמת הוצאה שנתית קבועה בגובה 6.7 מיליון שקל בשל האתר, והוא נקב גם בהוצאה חד פעמית בגובה 3.2 מיליון שקל לטובת תשתיות.

לא ברור האם בעקבות המכתב הועבר לידי המועצה הכסף שדרש סופר, או חלק ממנו. בתגובה לפניית המשרוקית בעניין נמסר מהמועצה ש"הנושא כולו נמצא בבדיקה, ואנחנו חושבים שממלכתי יותר לתת לגורמים האמונים למצות אותה".

חלק משמעותי נוסף למימון האירוע מגיע מכסף פרטי. ההילולה היא יום חגם של מוסדות דתיים רבים, וחלקם משקיעים בה סכומים לא מבוטלים. הבולטת שבהם היא ישיבת אור הרשב"י, שעיקר המימון שלה מגיע מתרומות. ב-2019 הסתכם תקציב הישיבה בכמעט 30 מיליון שקל. ההוצאה הגדולה ביותר שעליה היא מדווחת היא 7.8 מיליון שקל, סכום שמוקדש ל"ארגון אירועי ל"ג בעומר והסעדת ההמונים".

עוד כתבות

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט