גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך לממ"ד: בכל מקום עוצרים פרויקטי תמ"א. חוץ מאשר בעיר הזו

בניגוד למגמה הרווחת בערים אחרות ולרוח הנושבת ממינהל התכנון, בירושלים האריכו לאחרונה תוכנית במודל תואם לתמ"א 38 בשלוש שנים נוספות ● מה שיאפשר למגן יותר בניינים בעיר הכי פחות ממוגנת בישראל

ים סוף 7 ירושלים / צילום: רפי קוץ
ים סוף 7 ירושלים / צילום: רפי קוץ

ירושלים היא "עוף שונה" בכל הקשור להתחדשות עירונית. בניגוד לערים רבות, העירייה מטפחת מאוד את התחום, וראש העיר משה ליאון מעודד באופן אקטיבי את התחום, ומבטיח כי העירייה "תמשיך לסייע ולזרז בנייתם של מיזמי התחדשות עירונית, לצד הסיוע המוענק ליזמים ולתושבים, תוך הגדלת נפח הבנייה והיצע הדירות, בשילוב מענה תשתיתי לגידול זה". מדובר במגמה ראויה לציון במיוחד בימים אלה גם בהיבטים של מיגון, כיוון שירושלים היא גם העיר הכי פחות ממוגנת בישראל (לפי נתוני התאחדות הקבלנים).

 

ההתייחסות הזו שונה מרוב הערים הגדולות, שברובן ההתחדשות העירונית מתאפיינת בעיקר בגרירת רגליים, או בסיכול מכוון. ואולם אחד המקומות המייחדים ביותר את העיר הוא הצורה שבה רואים שם את תמ"א 38, ולא רק פרויקטים של פינוי בינוי. בניגוד למקומות אחרים ואולי אף לרוח הנושבת ממינהל התכנון, תמ"א 38 היא מכשיר רב-חשיבות בירושלים, ולא סתם החליטה העירייה על הארכת התוכנית העירונית שנקבעה על סמך תמ"א 38, בשלוש שנים נוספות - החלטה שזקוקה לאישור הוועדה המחוזית.

ואכן, ירושלים כלולה בצמרת הטבלה של תמ"א 38 בארץ. מדוח הרשות להתחדשות עירונית עולה כי עד 2020 התקבלו בעיר היתרי בנייה ל-4,292 יחידות דיור ב-236 מבנים.

מרשימה שערך מכון ירושלים לחקר מדיניות עולה כי בעוד בכלל המדינה התוכנית נמצאת בדעיכה, בבירה היא בעלייה חדה: בין 2018 ל-2020 קודמו 536 פרויקטים שכוללים תוספת של 4,461 יחידות דיור. וזה יבול גבוה מאוד. עם היוודע דבר סופה הקרב של התמ"א ניכר היה בירושלים לחץ, שבא לידי ביטוי בתוספת של 120 פרויקטים לצנרת במהלך השנה שעברה, וזאת בהשוואה ל-88 פרויקטים שנכנסו במהלך 2019 ול-83 פרויקטים שנוספו ב-2018.

סגנית הממונה על אגף תכנון העיר בעיריית ירושלים, שרון שלוסברג דינור, מסבירה כי לתמ"א בירושלים יש יתרונות גדולים, דווקא בגלל התכונות שמזכות אותה בביקורת השכם והערב, והיא המכשיר הטוב ביותר לחיזוק מבנים ולתוספת יחידות דיור בשכונות חרדיות ואחרות בעיר.

שרון שלוסברג דינור / צילום: תמונה פרטית

"אני לא חושבת שהמצב הוא של ‘או תמ"א 38 או התחדשות עירונית’. יש לנו הרבה פרויקטים של התחדשות עירונית גם במגזר החרדי. אבל השניים האלה לא צריכים לחיות האחד על חשבון השני, אלא זה לצד זה", היא אומרת.

מנתוני מכון ירושלים עולה כי רמת אשכול היא השכונה המובילה בעיר ביזמויות תמ"א 38 מהשנים האחרונות וגם שכונות גאולה ומאה שערים ומקור ברוך תופסות מקום של כבוד בצמרת העירונית. כולן שכונות חרדיות.

"שכונה כמו רמת אשכול נמצאת ברמה של 90% תכנון לתמ"א 38. אני לא חושבת שיש לזה אח ורע. תמ"א 38 התלבשה על השכונה הזו גם מבחינה תכנונית, וגם מבחינה תרבותית. התנאים היו הטובים ביותר בשכונה הזו: גם עובר בה קו של הרכבת הקלה, וגם משום שלא עשינו הרחבות בשכונה הזו אף פעם. זו הייתה שכונה של משרד השיכון שתוכננה בשנות ה-70 והיא תוכננה עם מרחבים ציבוריים מאוד גדולים", היא אומרת.

באופן עקרוני, דינור שלוסברג אומרת כי תמ"א 38 צברה פופולריות רבה בקרב החברה החרדית בעיר, משום שקל מאוד למצוא היתכנות כלכלית לפרויקטים הללו, שיושבים על קרקעות יקרות, וגם משום שהתכנון המקורי מתאים לשכונות הירושלמיות, שמתאפיינות בתוכניות נקודתיות, מה שמאוד מתאים לתמ"א 38, שהיא נקודתית באופיה. דוגמה בולטת היא שכונת מע"ר (מרכז עסקים ראשי) צפון, שכוללת בין היתר את מאה שערים.

"עשינו תוכנית מדיניות למע"ר, שבה הכפלנו את מספר יחידות הדיור. בניינים של שתי קומות הפכו למבנים של חמש קומות. ומאחר שהקרקעות יקרות, הם מצליחים לחבור ליזמים במסגרת תמ"א 38, לשדרג את עצמם וגם לפעול לפי המדיניות. כלומר כל המחשבות התכנוניות של העירייה למקום הזה הצליחו להשתלב פה יפה, מה גם שלאזור הזה אני לא מכניסה כלי רכב, ולכן זה מתאים גם מבחינת חניה, שלא לדבר על קווי רכבת, שעתידים להקיף את השכונות הללו בעתיד. התמ"א נפלה עליהן כפרי בשל", אומרת דינור שלוסברג.

אחד הדברים שסופרים כיום הוא מכפיל. והמכפיל בתמ"א 38 נמוך.
"נראה לך שאני נכנסת היום למאה שערים ומקימה שם מגדל? לא בכל מקום אני מעוניינת להגיע למכפיל כזה, מה גם שירושלים היא עיר מורכבת גם מבחינה תרבותית.
"הדבר היחיד שצריך את ההידוק הסופי הוא עניין פרוגרמטי. כשאני מכפילה היום שכונה באמצעות תמ"א 38 ולא באמצעות תב"ע, אני לא מצליחה לתת פתרון של גני ילדים וטיפות חלב וזה עדיין לא פתור.

"כדי להתמודד עם זה אנחנו יוצאים במהלך בעיריית ירושלים, שבו כל השטחים החומים (המיועדים לייעודי ציבור, א"מ) שבבעלות העירייה, ייבדקו וייתכן שנעשה גם עליהם פינוי-בינוי, כדי לייעל גם אותם. לא תראה בשנים הקרובות שבשטח חום יש רק גן ילדים או רק טיפת חלב. תראה עירוב שימושים וזכויות נוספות".

איך הציבור החרדי מקבל את הגישה הזו?
שלוסברג דינור: "אני לא מתייחסת כרגע לא לאדריכלים ולא ליזמים, אלא רק לציבור. הוא שמח, כי הוא חייב עוד חדר בבית. יש לו עוד ילד והוא צריך את החדר. ובחברה החרדית, לפני שאתה מדבר על ממ"דים אתה מדבר על מרפסות סוכה. והתמ"א שהעבירה את ההליכים מהר יותר וגם העבירה את האחריות הכלכלית מהאדם הפרטי, באמצעות חיבור ליזם, פתרה בעיה. יש התנגדויות, כמו שבכל פרויקט יש התנגדויות על רקע פרטי. אני מבלה לא מעט בבתי משפט ובוועדות ערר, ומקשיבה להתנגדויות, אבל הן לא עקרוניות אלא משהו שפוגש אותם ברמה האישית".

 

"הארכנו את תמ"א 38 עד 2025 רק בגלל ההחלטה של המועצה הארצית. אם המועצה הייתה אומרת שצריך להאריך עד 2026, היינו מאריכים עד אז - זה לא תלוי בנו. אם לא נצליח לאשר תוכנית עד 2025, אז לא תהיה לנו תוכנית. אלא אם כן הממשלה שתקום יום אחד תשנה גישה.

"מדהים מה שעברנו כאן. אנחנו לא רצינו תמ"א 38, אחר כך אמרנו, ‘טוב, נכין תוכנית משלנו מכוח תמ"א 38’. עשינו אותה והגענו למצב שאנחנו גאים בו, ועשינו כל מה שצריך רק כדי שמינהל תכנון ישנה כיוון בסוף ויסגור את הדלת. ההתחדשות הזו גרמה גם לבעלי דירות שלידם הוקם פרויקט של תמ"א 38, לשפץ את הבתים שלהם ולהיכנס להתחדשות בתב"ע. כלומר זה עשה משהו לשכונות". 

עוד כתבות

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא מתרסקת ב-10% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-680 מיליון דולר, ואף עשוי להגיע ליותר מכך ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם