גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נפתר המשבר: הוט תשלם לקשת על תוכן, לפי עלות למנוי בטלוויזיה האינטרנטית

לגלובס נודע כי הצדדים צפויים לחתום בקרוב על חוזה ארוך-טווח, הכולל התחייבות למספר מנויים שעליהם תשלם הוט בשנה ● ההסכם יוצר מערך כוחות חדש בשוק, שבו התוכן הוא נכס כלכלי לא פחות מהפרסום

"ארץ נהדרת" / צילום: יח"צ
"ארץ נהדרת" / צילום: יח"צ

משבר התשלום על תוכן בין הוט לקשת לקראת סיכום: לגלובס נודע כי הצדדים הגיעו להסכם שמגדיר מחדש את מערכת היחסים ביניהם, שבמסגרתו הוט תשלם על התוכן של קשת המשודר על גבי פלטפורמת ה-OTT שלה (שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט) בחישוב של עלות למנוי. הסכום המדויק לא נמסר, אולם ידוע כי בהסכם עם yes מדובר על 4 שקלים פר מנוי OTT.

מדובר בחוזה ארוך-טווח שצפוי להיחתם בימים הקרובים, בדומה לזה שיש לקשת עם שאר הפלטפורמות - פרטנר, סלקום ו-yes. החוזה מגדיר התחייבות שנתית מינימלית של מנויים לכל שנה, במסגרת מתווה המכוון לכך שבתוך מספר שנים כל מנויי הוט יועברו לפלטפורמת ה-OTT, ודה פקטו ייווצר מצב שבו הוט ישלמו על התוכן.

ישמח חתני / צילום: צילום מסך

כפועל יוצא מההסכמות הללו נחתם גם הסכם על התשלום שקשת תקבל עבור התכנים שלה המוצגים ב-VOD של הוט, ועבור הצפייה הנדחית . בשל חוסר הסכמה בנושא עד כה, בשבועיים האחרונים הוסרו התכנים של קשת מספריית ה-VOD של הוט. לאחר חתימת ההסכם, הם צפויים לעלות מחדש.

מנגד, הוט ממשיכה לפתח את האופציות שאמורות לייצר לה בטווח הרחוק מקורות הכנסה מפרסום, ולתת מענה למחויבות לשלם עבור התוכן. כפי שנחשף לראשונה בגלובס, הוט חתמה על הסכם שיתוף-פעולה עם חברת ארטימדיה, שמפתחת רשת הגשת פרסום פרוגרמטית (ממוכנת) לטלוויזיה, והחלה בפיילוט שבמסגרתו נכללות בימים האחרונים פרסומות בתכנים שלה המועברים באמצעות פלטפורמת ה-OTT.

אומנם בטווח של שנים אמורים כל המנויים של הוט (כ-700 אלף) להיפרד מהממירים ולעבור לפלטפורמת ה-OTT, אולם עד שתיווצר שם מאסה קריטית, שהיא הכרחית לפרסום אפקטיבי, יחלוף עוד זמן.

בשלב זה מדובר בכמות נמוכה מאוד של מנויים, ולכן מלאי מקומות הפרסום שעומד לרשות המפרסמים נמוך. כדי להגדיל אותו, הוט מנהלת בימים אלה משאים-ומתנים עם חברות תוכן כמו דורי מדיה ו-HBO במטרה לשבץ פרסום בתכנים שלהן, ובכך להגדיל את מלאי הפרסום מעבר לתכני המקור של הוט וערוצי הבית.

החוק מול המציאות

ההסכם בין הוט לקשת הוא כמעט היסטורי, כיוון שהן יוצרות באמצעותו דה פקטו מערכת כוחות חדשה בשוק. למעשה, הן נותנות מענה לרגולציה שממאנת להשתנות - בין השאר, בשל הוואקום הפוליטי שנוצר בישראל.

כפי שנחשף לראשונה בגלובס, בשבועות האחרונים התנהל משא-ומתן מסחרי אינטנסיבי בין הצדדים בסוגיית התשלום לתוכן. הטריגר היה פקיעת ההסכם במרץ על תכני ה-VOD, ובסוף אפריל על שידור התוכן באפליקציה.

הצדדים ניגשו למשא-ומתן מנקודות מבט שונות. בעוד שבהוט ביקשו להמשיך את ההתקשרויות במתכונת דומה לחוזים הקיימים, בקשת היו מעוניינים להפוך את המשא-ומתן לרוחבי, באופן שיתייחס לתשלום על כלל אפיקי התוכן, תוך יצירת מתווה תשלום לטווח הארוך.

סוגיית התוכן כנכס בעל ערך כלכלי מהווה את אחד מגורמי המחלוקת הקשים הקיימים בין הערוצים המסחריים לבין הפלטפורמות המשדרות, ובעיקר הוט. כדי להבין את מהות המחלוקות צריך לבחון את מערכות היחסים הכלכליות המוגדרות בעיקר על ידי חוק התקשורת, אל מול השינויים שעבר השוק בשנים האחרונות, כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות.

חוק התקשורת, שנכתב עוד טרום חדירת האינטרנט לשימוש נרחב, קובע כי על קשת ורשת להעביר את השידור הליניארי ללא תשלום לפלטפורמות, ולהתקיים מפרסום, ואילו הפלטפורמות אמורות להפיץ את התוכן ולהתקיים מדמי מנוי.

אלא שבשנים האחרונות הטכנולוגיה שיבשה לחלוטין את המודל הזה, שהיווה את הבסיס לפעילותן של כל השחקניות בשוק. האינטרנט יצר שחקני טלוויזיה חדשים שאינם כפופים לרגולציה. שחקנים אלה מהווים מצד אחד אלטרנטיבה לפלטפורמות, ומצד שני גוזלים "עיניים צופות" ופוגעים בפרסום בערוצים המסחריים.

חזית אחרת שנפתחה היא מול פלטפורמות הפרסום הבינלאומיות גוגל ופייסבוק, שנוגסות בעוגת הפרסום שממילא לא תופחת כבר שנים. בקשת וברשת הבינו שכדי לשרוד ולהרוויח הן חייבות לנתק את התלות בפרסום, ולהישען על תשלום עבור תוכן.

כיום הן מרוויחות רק על התוכן המשודר באפליקציות הטלוויזיה של סלקום, פרטנר, yes והוט, וכן על התוכן הנצפה בספריות ה-VOD. מדובר בסכומים שהלכו וקטנו עם השנים, כיוון שהממירים החדשים ייתרו במובנים רבים את הצורך בשימוש ב-VOD. כלומר, על מרבית התוכן המשודר, הערוצים אינם מקבלים תשלום.

מצד שני, בהוט טענו כל העת כי בפועל, הכוח של קשת ורשת נבנה מעצם כך שהן ישבו על הפלטפורמות שלה, ולכן היא בעצם זו שהייתה אמורה לקבל את התשלום.

הסוגיות הללו עלו על שולחן של ועדות רבות, שדנו בצורך להתאים את הרגולציה לעידן החדש. האחרונה בהן היא ועדת פולקמן שהוקמה לפני חודשים ספורים, והמלצותיה אמורות היו לאפשר לכבלים לשדר פרסומות, ולקשת ורשת לקבל תשלום על התוכן. בשל המצב הפוליטי לא היה ניתן עד כה לקיים את ההמלצות, שדורשות שינויי חקיקה.

המקרה של yes

לכאורה, הסוגיות שמהוות את מוקד הוויכוח בין קשת להוט אמורות היו להתקיים גם מול yes. אלא שהאסטרטגיה העסקית של חברת הלוויין יוצרת סיטואציה מסחרית שונה בין הצדדים. ב-yes הגדירו לעצמם כיעד להעביר את כל המנויים עד 2026 לפלטפורמת OTT, מה שמשנה לחלוטין את השיח.

לגלובס נודע כי מתוך כ-550 אלף בתי אב מנויים ב-yes, קשת כבר מקבלת תשלום על כ-200 אלף. בין שתי החברות נבנה מתווה לארבע שנים, המגדיר את מספר המנויים שיעברו ל-OTT מדי שנה, ואת המחיר שישולם עבור התוכן שמשודר למנויים אלה - כולל התחייבות לסכום מינימום ש-yes תשלם לקשת.

היעד לשנה הראשונה עמד על 100 אלף מנויים, ו-yes חצתה אותו. בשנה הבאה אמורים להיות על הפלטפורמה 250 אלף מנויים, ותוך כארבע שנים יהיו כל מנויי yes על הפלטפורמה האינטרנטית, כך שסוגיית התשלום על התוכן תהפוך לעניין מסחרי - ללא קשר לרגולציה. גם אם לא ישונה חוק התקשורת הקיים, החובה להעברת תוכן חינם לא חלה על הטלוויזיה האינטרנטית.

הוט, כאמור, השיקה מערכת OTT מושתתת סיבים רק בשבועות האחרונים, אך ברור מאליו שתוך כמה שנים כל מנוייה יהיו שם. בחודשים האחרונים הוחלט בחברה, כאמור, על כניסה לתחום הפרסום. למעשה, פרסום הידיעה על המיזם המתגבש בין ארטימדיה להוט פוצץ את המשא-ומתן שכבר היה בשלבים סופיים של טיוטות אחרונות. בקשת הופתעו מהמידע שנחשף - ועצרו את העניינים.

מעבר לכך שכניסתה של הוט לפרסום פירושה דריסת רגל בטריטוריה של הערוצים המסחריים, השותפה שהיא בחרה לצורך זה - ארטימדיה - מנהלת בימים אלה תביעה נגד קשת, סביב אותו נושא בדיוק.

נזכיר כי טרום כניסתה לשידור פרסום בטלוויזיה, התמקדה ארטימדיה בפרסום בדיגיטל, ובמערכת שלה שולבו כמעט כל האתרים הישראלים. לאתר מאקו, שבבעלות קשת, היה חלק חשוב במלאי הפרסום שהציעה החברה. בין הצדדים היה הסכם שלפיו אם קשת תקים מערכת OTT עם אקספון, אריטמדיה תהיה אחראית לפרסום בו.

המיזם בין קשת ואקספון לא התרחש, קשת הפסיקה את ההתקשרות עם ארטימדיה, ולאחרונה רכשה 49% ממניות RGE (בעלת ערוצי תוכן ספורט וילדים) - מתוך כוונה להקים פלטפורמת OTT. עוד לפני הרכישה הגישה ארטימדיה תביעה נגד קשת על סך כ-50 מיליון שקל. גם אם בקשת לא אוהבים את המהלך של הוט, או את השותפה שבחרה לעבוד עמה, המציאות הכלכלית חזקה משיקולי אגו. וכך, הצדדים שבו לשולחן המשא-ומתן, וכעת ההסכם ביניהם לקראת חתימה.

בקשת סירבו להגיב לדברים. מהוט לא התקבלה תגובה עד לירידת הגיליון לדפוס.

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"