גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם מושכים השקעות מגופים מזהמים, בישראל מבקשים להכפיל את השקעות הציבור בהם

מתחת לרדאר, עשויות לעבור תקנות שיגדילו את השקעות הציבור בחברות ובתשתיות מזהמות • שר האוצר ורשות שוק ההון מתעקשים להעביר בדחיפות תקנות שיאפשרו לגופים מוסדיים להגדיל את חלקם באחזקות בחברות מזהמות מ-20% ל-49% • במשרד להגנת הסביבה כלל לא עודכנו בנושא

משה ברקת, הממונה על שוק ההון / צילום: רפי קוץ
משה ברקת, הממונה על שוק ההון / צילום: רפי קוץ

למרות הקיפאון הפוליטי המתמשך המשתק את עבודת הכנסת, ועדת הכספים התכנסה היום לדיון מיוחד בהצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים, שתכליתה העיקרית היא לאפשר לגופים המוסדיים להחזיק עד 49% בגופים העוסקים בהקמה ופיתוח של פרוייקטים בתחום התשתיות בישראל, זאת במקום מגבלת ה-20% הקיימת היום.

את הנושא מקדם שר האוצר ישראל כ"ץ יחד עם רשות שוק ההון, במטרה להעביר את שינוי התקנות עוד היום, ולא לחכות לממשלה הבאה. הדרג המקצועי במשרד האוצר לא לוקח חלק בדיון. רבים מחברי הכנסת הנמצאים בחדר, מתנגדים לסעיפים שונים בהצעה, ולהחלטה שתאפשר להגדיל באופן משמעותי את ההשקעות הניתנות לחברות העוסקות בדלקים פוסיליים מכספי הפנסיה של האזרחים.

"יאפשר להשקיע יותר בתשתיות מזהמות"

המהלך יאפשר לגופים המוסדיים, המנהלים נכסים בשווי 2 טריליון שקל, להגיע לאחזקות מהותיות בפרויקטי תשתית בהיקף של 100 מיליארד שקל. למרות שבתקופה האחרונה עלתה ביקורת קשה על כך ששינוי התקנות יוביל להגדלת הריכוזיות במשק, המשמעות של הגדלת ההשקעות של כספי הציבור בתשתיות פוסליות מזהמות, עברה לחלוטין מתחת לרדאר.

שר האוצר כ"ץ וראש רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת כאמור דוחפים לתיקון מהיר של התקנות, חרף התנגדויות של חברי כנסת וארגונים חברתיים. בארגוני הסביבה חוששים שהצעד המדובר יוביל להשקעות הולכות וגדלות של כספי הפנסיה של הציבור בחברות או בתשתיות מזהמות דוגמת תחנות כוח או אסדות גז טבעי, דווקא בעידן שבו גוברת בעולם מגמת ההשקעות האחראיות ומשיכת כספי הציבור מהשקעות בדלקים פוסיליים.

כיום, גוף מוסדי רשאי להחזיק רק עד %20 בתאגיד ריאלי. בהעלאת התקרה האפשרית לכדי 49% בפרוייקטי תשתית, מקווים ברשות שוק ההון ובמשרד האוצר להגדיל את ההשקעה בתשתיות - ולא דרך תקציב המדינה. התיקון יוצר העדפה להשקעה בפרויקטים חדשים בשלב הקמה ויזום לעומת השקעה בתשתיות קיימות. כלומר, חשיפה לשלב המסוכן ביותר בחייו של הפרויקט - שלב ההקמה, באופן המגדיל מחד את הסיכון הכולל של תיק החיסכון הפנסיוני, ומנגד, גם דוחף כמות גדולה יותר של השקעות מכיס הציבור לתשתיות חדשות של פרויקטים מזהמים דוגמת תחנות כוח או מתקני הנזלת גז, כאשר אין אף מנגנון בקרה שיגרום בתקנות לתעדוף של פרוייקטי תשתית סביבתיים.

"המהלך הזה יאפשר לגופים מוסדיים להשקיע יותר בתשתיות מזהמות. אני לא רוצה שהכסף שלי ושל הציבור שאני מייצג, יושקע שם. שר האוצר פנה לוועדה, כתב דברים יפים על משבר האקלים והסביבה, ואז קוראים את הדברים ורואים שהוא מאפשר השקעה בזיקוק של דלק, הובלה של דלקים, הקמת תשתיות גז, זיקוק גז", אומר רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה וחבר בפורום 'כסף נקי', המאגד ארגוני סביבה וחברה ומקדם הסטה של השקעות מתשתיות מזהמות הפוגעות באקלים.

"העולם מצמצם השקעות, ואנחנו מבקשים להגדיל את ההשקעות המזהמות. מילא אם יש בית זיקוק שכבר עובד, אבל לממן מערכות חדשות שיפעלו בנוסף לכל מה שיש? זה בניגוד לכל מה שצריך לעשות, אנחנו לא צריכים ליצור תשתיות חדשות מזהמות אלא לתכנן קדימה תשתיות נקיות". חברי פורום 'כסף נקי' פנו לברקת ולכ"ץ, אך השניים לא השיבו לפנייתם.

שר האוצר, ישראל כ"ץ, פנה במכתב לחברי הוועדה בו נימק את הצורך בתקנות. בדבריו, הוא אף הזכיר את ההתחממות הגלובלית, וכתב: "התממשות סיכוני שינוי אקלים (בדגש על התחממות כדור הארץ) עשויה להשפיע על גופים מוסדיים ובפרט על חברות ביטוח, על ידי הגדלת התחייבויותיהן. כדי להביא לשיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים, נדרשות השקעות בהיקפים גדולים". למרות זאת, התקנות עצמן דווקא מדברות על השקעות בתשתיות הדלקים המאובנים - המדרבנים את משבר האקלים.

והרי, כך מוגדר תחום התשתיות בסקטור האנרגיה שיזכו להשקעות נדיבות מכספו של הציבור לאחר שתאשר הוועדה את התקנות: "ייצור חשמל, זיקוק מוצרי דלק, תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, מוצרי דלק וגז טבעי ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי". עוד מגדירות התקנות השקעה בהקמה של כבישים וחניונים - אף הם מערכים שבראייה כוללת הבוחנת את מכלול התשתיות בראי הדורות הבאים, יידרשו דווקא לבחינה מדוקדקת מאוד של השלטון. ובסתירה מוחלטת לכך, בין היתר נכתב במסמך: "כל תשתית שמטרתה שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם".

נזכיר, כי גז טבעי הוא דלק פוסילי המאיץ את משבר האקלים, כאשר גם עם פליטות הפחמן שלו נמוכות יותר מאלו של פחם או נפט, פליטות המתאן בסקטור הגז הטבעי גבוהות לאין שיעור מפליטות המתאן המיוחסות לדלקים מזהמים אחרים. רק לפני מספר ימים, פרסם האו"ם דוח בו קרא למדינות העולם להפחית באופן דרסטי את פליטות המתאן - מרכיבו העיקרי של הגז הטבעי, שכן אלמלא צעדים משמעותיים בנושא, יהיה קשה מאוד לבלום את התחממות כדור הארץ.

בלובי 99 מזהירים כי חוסר ההסכמה של הוועדה לשנות את הניסוחים באופן שיתעדף פרוייקטים שאינם פוגעים בסביבה, יגרום לכך שהיא תעבור במעטה סביבתי, כאשר בפועל היא דווקא מקדמת בפגיעה בסביבה ובאיכות האוויר בישראל. "מאחר והתקנה החדשה לא מגדירה מהם בדיוק פרויקטים ש‘מטרתם שיפור יכולת ההתמודדות עם משבר האקלים’, אלא מסתפקת בנוסח עמום, החשש הוא כי גופי הפנסיה ינצלו את התקנה לגרין-ווש", אומרים בלובי 99. "מחר אנחנו יכולים למצוא את הכסף שלנו מושקע בתחנות מזהמות של ייצור חשמל בגז רק בטענה שהן מזהמות פחות מתחנות פחם. נהיה בדיון כדי לדרוש מחברי הכנסת לפתור את חוסר הבהירות הזו".

ח"כ מוסי רז ממרצ איננו חבר בוועדת הכספים, אך נכח בדיונים האחרונים והתנגד להצעה. לדבריו, "מאה מיליארד שקלים הם רבע מתקציב המדינה. לא ייתכן שיוחלט על כך כלאחר יד, בוועדה ובממשלה זמנית. בדיון בוועדה, לא ניתנו לנו הסברים משכנעים - למה להגדיל? האם יש השקעות של 20% שרוצים להגדילן? איזה פרויקט לא יצא לדרך ויוכל לצאת בשינוי התנאים. ההשקעה היא של 49% מכספי הציבור שאותם מסכן מנהל ההשקעות בעוד שהוא מסתכן רק בגובה דמי הניהול. לא מקובל עלי שהטבות שניתנות להשקעות חשובות כמו אנרגיה נקייה, בתי ספר ותחבורה ציבורית יינתנו גם לכבישים ולאנרגיה המופקת מגז".

לפי רז, להצעה המדוברת התנגדו מרבית הח"כים שהשתתפו בדיון, אך רק ח"כ רז וח"כ יוראי להב הרצנו ממפלגת יש עתיד, הסבו את תשומת הלב להיבטים הסביבתיים של ההצעה. נסיונותיהם, עם זאת, נתקלו באדישות של חברי הכנסת. במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי הקמה של תחנות כוח נוספות המתוכננות בישראל היא מיותרת ועלולה להוסיף זיהום אוויר רב ולפגוע ביכולתה של ישראל לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות, אך ההצעה צפויה לעבור מחר חרף ההתנגדויות.

המשרד להגנת הסביבה לא ידע

למרות שלשינוי התקנות יש השלכות סביבתיות משמעותיות, הן כלל לא הובאו לידיעת המשרד להגנת הסביבה, שהתוודע לכך בעקבות פניית "גלובס". לאורך השנים האחרונות נאבק המשרד בהחלטות שונות להקמת תשתיות פוסיליות שיקבעו את הכלכלה הישראלית לפרקטיקות מזהמות עשרות שנים קדימה, דווקא בעידן של קיצוץ פליטות. התקנות המדוברות, עלולות דווקא לייצר אפקט הפוך ולגרום לבוסט השקעות בתשתיות מזהמות דרך הכיס של האזרח, מבלי שיש לו שליטה על כך, תוך יצירת עיוות משמעותי - הניסיון לגרוע תשתיות מיושנות ומזהמות מהשטח בעתיד, ייפגע בכיס דרך הפנסיה של האזרח שמושקעת ללא אחריות בתשתיות הללו.

לגלובס אומרים במשרד להגנת הסביבה כי ההצעה של רשות שוק ההון להעלות את שיעור ההשקעה בתשתיות הקשורות לדלקים פוסיליים, לרבות תזקיקי דלק, אינה בהלימה עם המדיניות הממשלתית למעבר משקי לכלכלה דלת פחמן ו"אינה עולה בקנה אחד עם המגמה העולמית בהובלת ארה"ב והאיחוד האירופי, להסטה ואף להפסקה מוחלטת של ההשקעה בתשתיות דלקים פוסיליים".

במשרד מזכירים כי תוכניות היציאה ממשבר קורונה במדינות המובילות כוללות השקעות בפעילויות כלכליות התורמות למטרות אקלים, לרבות אנרגיות מתחדשות, ולא כאלה העלולות לעודד דווקא הגדלת אחזקות בחברות מזהמות, כשם שמבקשת לעשות רשות שוק ההון כעת בשיתוף השר כ"ץ. זאת, שעה ששורה ארוכה של מדינות בעולם דווקא "מאמצות מדיניות לניהול ולגילוי הסיכונים הסביבתיים במערכת הפיננסית - באופן שייטיב הן עם הכלכלה והן עם הסביבה".

נזכיר כי בניגוד ללחץ המופעל כדי להעביר כעת את התקנות המדוברות, בתקופה זו ועדות הכנסת כלל לא מתכנסות, אלא בנסיבות חריגות. ועדת הפנים והסביבה למשל, לא יכולה להתכנס כדי להעביר תקנות דחופות הקשורות בזיהום אוויר או בשלל נושאים להם השלכות על חיי אדם או הסביבה הטבעית. זאת, למרות נסיונות מרובים של היו"ר לשעבר, מיקי חיימוביץ׳, ושל המשרד להגנת הסביבה.

ברשות שוק ההון סירבו להתייחס לדברים, ובלשכת שר האוצר לא ענו לפניית גלובס.

עוד כתבות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג