גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך אתם מתמודדים עם מצבי קיצון, ומה אומרים המחקרים?

חשבנו שמגפת הקורונה עוד רגע מאחורינו, והנה אנחנו כבר בתוך משבר חדש ● לאורך השנים חוקרים גילו כי בני אדם מפעילים מנגנונים דומים להתמודדות במצבי קיצון שונים ● מה אנחנו יכולים ללמוד מהמחקרים שנעשו עד היום?

בני אדם מפעילים מנגנונים דומים להתמודדות במצבי קיצון שונים
בני אדם מפעילים מנגנונים דומים להתמודדות במצבי קיצון שונים

עוד לא סיימנו לחוות את האופוריה של כמעט-סיום משבר הקורונה, והנה נחת עלינו משבר חדש. שוב הילדים בבית, שוב עסקים חוטפים מכה, חתונות נדחות ברגע האחרון - חלקן בפעם השלישית או הרביעית, ותוכניות מתבטלות. וכמובן, שוב רבים מתמודדים עם חוויה של איום קיומי.

כולנו, גם אלה שנשברים, מתמודדים איכשהו. בני אדם הם חזקים יותר מכפי שחושבים לפעמים, ויש לנו מגוון מנגנוני התמודדות, שנחקרו לעומק לאורך השנים. מתברר שאנשים מפעילים מנגנונים די דומים במצבים שונים, ואולי נוכל ללמוד מהם.

1. חברים, מידע ואסקפיזם טהור: מה עשו חולים שנקלעו למצוקה כלכלית

אחד מגורמי המועקה המובילים בארה"ב הוא בעיות בריאות בשילוב קשיים כספיים לא צפויים כתוצאה מהן, בגלל מבנה מערכת הבריאות האמריקאית. חוקרים מאוניברסיטת צפון קרולינה ביקשו לבדוק איך מתמודדים החולים עם המכה הכפולה של דאגה בריאותית וכלכלית. הנבדקים הפגינו רמות שונות של דיכאון והפרעות שינה, וטענו שהבעיות מכבידות כמו תרמיל כבד על כתפיהם, ובכל זאת - הם התמודדו.

ד"ר לינסי רומו, ממובילות המחקר, ציינה שרוב שיטות ההתמודדות היו קשורות בתקשורת ובמידע. הנבדקים הצטרפו לקבוצות ברשתות החברתיות או לקבוצות תמיכה של אנשים עם בעיות דומות, והרגישו הקלה כאשר דיברו על הבעיה וכאשר שמעו על התמודדות מוצלחת של אנשים אחרים. המתמודדים עזרו אלה לאלה גם להסתדר בסבך הבירוקרטיה ועודדו אלה את אלה לתקוף את הבעיות זו אחר זו במקום להתעלם מהן. נוסף על השגת מידע מהקבוצות, הנבדקים דיווחו על חיפוש מידע אקטיבי. ההרגשה שהמידע נמצא בידיהם עזרה להם להשיג תחושת שליטה.

עם זאת, החוקרים מצאו שלפעמים דווקא אסקפיזם והימנעות ממחשבה על המצב היו כלים משמעותיים בארסנל ההתמודדות של המטופלים. הם השיגו תחושת שליטה טובה יותר כאשר חילקו את היום לזמנים של בריחה ולזמנים של התמודדות.

מנגנון נוסף היה להניח את הגרוע ביותר בכל הנוגע לקשיים הכלכליים. כלומר, אותם נבדקים התנהגו בקמצנות כלכלית לעתים מעבר לדרוש, מתוך תחושה שכך יהיו מוכנים למה שיבוא. אלא שלמנגנון הזה היו השלכות שליליות: דילוג על ארוחות, על תרופות ועל טיפולים שהיו עשויים להביא להקלה נפשית.


2. בחינה מחדש של המצב: הפסיכולוגיה והדת מגייסות אותם מנגנונים

אנשים דתיים שעוברים משברים מטלטלים משתמשים באופן טבעי בשיטות של ויסות רגשי, שגם פסיכולוגים מלמדים אותן. כך הראו חוקרים מאוניברסיטת אורבנה שמפיין (אילינוי, ארה"ב) במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Religion and Health.

אחד המנגנונים של ויסות רגשי הוא "בחינה מחדש קוגניטיבית" (Cognitive Reappraisal), שנועד לשנות את אופן המחשבה על האירוע השלילי, כך שייתפס כשלילי פחות. לדוגמה, אדם דתי יאמר על קרוב שמת "לפחות עכשיו הוא עם אלוהים", ואילו אדם לא דתי יאמר "לפחות הוא כבר לא סובל". שניהם ימצאו בכך נחמה.

מנגנון אחר הוא אמונה בעצם היכולת שלנו להתמודד. הנבדקים הדתיים אמרו שהם בטוחים שאלוהים ייתן להם את היכולת להתמודד, וזה דומה לטקטיקה שנוקטים פסיכולוגים כאשר הם מחזקים אצל נבדקים את התחושה שגם אם יהיה קשה, הם יהיו מסוגלים להכיל את הקושי.

3. זיכרון עבודה חזק: המנגנון במוח שיגרום לכם להיות אופטימיים יותר

התמודדות טובה עם קושי כרוכה בוויסות רגשי. כלומר, אם אנחנו מרגישים חרדה, עצב, כעס, עצבנות גופנית ורגשות אחרים סבירים לגמרי בהתחשב במצב, התמודדות טובה תהיה להרגיש את כל אלה אבל לא בעוצמה גבוהה מדי.

ד"ר טרייסי אלווי, מאוניברסיטת צפון פלורידה, אומרת שזיכרון העבודה של המוח הוא כלי משמעותי בוויסות הרגשי הזה. לטענתה, מי שניחן בזיכרון עבודה טוב יותר, ייטה לאופטימיות, כחלק ממבנה האישיות שלו. מה הקשר? נראה שאנשים שיש להם זיכרון עבודה חזק, המתבטא בין השאר ביכולת לחשוב באופן מסודר על משתנים רבים בבת אחת, מסוגלים גם לסנן את המידע שבו הם מטפלים בכל רגע נתון. כך, למשל, הם מצליחים להתעלם ממחשבות שליליות שמציפות אותם, לעומת אנשים עם זיכרון עבוד פחות חזק, המוצפים במחשבות הללו כאילו בלי שליטה.

במחקר שהובילה אלווי, זיכרון העבודה נמדד באמצעות מטלה שלא היה לה שום קשר לעולם הרגש: הנבדקים התבקשו להתייחס למאפיינים של צורות גיאומטריות. אך אלה שהשיגו תוצאות טובות במשימה הזאת היו גם אופטימיים יותר.

לדברי החוקרים, מסיבות הישרדותיות, המוח מציג לנו את המידע השלילי יותר תחילה, ולכן עלינו לעשות מאמץ מודע כדי לדכא את המחשבות השליליות ולהתייחס לחיוביות.

4. מבוגרים יותר, אופטימיים יותר? חסינות נפשית בימי קורונה

במחקר על זיכרון העבודה השתתפו 2,000 נבדקים בין 16-79 שאינם מטופלים נפשית. אחד הממצאים המעניינים הוא שהצעירים היו פסימיים יותר - 20% מההבדל במחשבות פסימיות היה במתאם עם הגיל. נראה שהמבוגרים משתמשים בניסיון עבר כדי להתמודד עם רגשות שליליים. הם יודעים שימים חשוכים נגמרים מישהו (אם כי הניסיון מלמד גם שתמיד יופיעו ימים קשים חדשים).

ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שגם במשבר הקורונה, רוב המבוגרים על איתנות נפשית, כפי שכתבו רופאים מומחים לגריאטריה בבית החולים הפסיכיאטרי מקלין במסצו'סטס, ארה"ב, במאמר המסכם כמה מחקרים בנושא. זאת אף שחוו את האיום הגדול ביותר על בריאותם, לצד ניתוק מהמשפחה והחברים והתמודדות עם גילנות ("למה לסגור את כל המדינה בשביל כמה קשישים שממילא הולכים למות?"). 

מבוגרים כקבוצה התמודדו טוב יותר מבחינה רגשית עם המגפה / צילום: Reuters

הרופאים ציינו כי תחילה חששו שהבידוד ואמצעי התקשורת הטכנולוגיים שמבוגרים אינם מכירים יובילו לדיכאון אצלם, אבל התמונה שהתקבלה הייתה מורכבת. כמה מחקרים שפורסמו בקיץ 2020 הראו שכקבוצה, מבוגרים התמודדו רגשית עם המחלה טוב יותר מכל קבוצות הגיל האחרות. באופן טבעי, אצל מבוגרים בריאים יחסית ובמצב גופני טוב, גם ההתמודדות הייתה טובה יותר.

נמצא גם שעומק היחסים היה חשוב להתמודדות יותר ממספר האנשים שעמם תקשרו המבוגרים. גם פעילות גופנית ותחביבים עזרו למבוגרים לצלוח את התקופה הזאת.

בעוד שהקבוצה כולה הצליחה לעבור לפחות את החודשים הראשונים של המגפה בחסינות נפשית מרשימה, היו גם מבוגרים שנפגעו באופן קשה, והתמונה הממוצעת עלולה לטשטש זאת.

5. קעקועים: מנגנון להתמודדות עם אובדן

הנה מנגנון התמודדות שאולי לא ציפיתם למצוא כאן - קעקועים. חוקרים מאוניברסיטת טקסס טק ראיינו נשים עם קעקועים כדי להבין אם הן סובלות מדיכאון או נוטות לפגיעה עצמית יותר מנשים אחרות. המחשבה הייתה שקעקוע הוא לפעמים סוג של פגיעה עצמית שעברה סובלימציה לאמנות, אולם המחקר, שהוביל פרופ' ג'רום קוך מטקסס טק, העלה ממצאים מעניינים.

התברר שנשים עם קעקועים רבים (יותר מארבעה) דיווחו על רמת ביטחון עצמי הגבוהה ביותר בין קבוצות הנבדקים האחרות שהשתתפו במחקר. כמו כן, האצה בקצב הוספת הקעקועים לא הייתה במתאם עם דיכאון או עם אובדנות, לא אצל נשים ולא אצל גברים.

נשים מקשטות את הגוף כחלק  מתהליך החלמה

עם זאת, אותן נשים מרובות קעקועים נטו יותר מאחרים לדווח על מחשבות אובדניות בעבר. קוך משער שהפתרון לפרדוקס טמון בכך שהקעקוע הוא חלק מתהליך ההתמודדות. נשים סובלות לעתים ממחשבות שליליות סביב הגוף, ובמסגרת תהליך ההחלמה ממצבים שונים - לדוגמה, הפרעות אכילה, התמודדות עם שאלות של מיניות ואי-נוחות לגבי הגוף כולו או חלק ממנו - הן משפרות את הקשר איתו. כחלק מהתהליך הזה, הן עשויות לרצות לקשט אותו. "אנחנו חושבים שאולי קעקועים מרובים הם כלי להתחבר מחדש לגוף אחרי אובדן כלשהו, אפילו אחרי ניסיון אובדני", כתבו החוקרים.

מחקר קודם של קוך מצא שנשים, בשכיחות גבוהה פי שתיים מגברים, מעוניינות בהסרת קעקועים כאמצעי להתנתק מעבר בעייתי. אולם המחקר הזה, הוא אומר, רומז כי גם הוספת קעקועים יכולה לשמש לאותה מטרה.

6. לתת שם לרגש: המנגנון שעלול לחבל בהתמודדות

פסיכולוגים לעתים ממליצים למטופלים להעניק שמות לרגשות שלהם במסגרת תהליך ההתמודדות איתם, וגם להורים מציעים "לתמלל" לילדים מה הם מרגישים. אולם אם אחד האמצעים החשובים לוויסות רגשות היא לראות אותם באור חדש, ייתכן שדווקא שיום רגשות עלול להפריע לכך.

מחקר שנערך על ידי קבוצת חוקרים מהרווארד, קולומביה ונורת'איסטרן, בהובלת הדוקטורנט אריק נוק, בדק את הנושא הזה. 80 מתנדבים חולקו לארבע קבוצות. בכולן נחשפו הנבדקים לתמונות מטרידות - קבוצה אחת ללא התערבות, קבוצה שנייה התבקשה לתת שמות לרגשות שלה, קבוצה שלישית התבקשה להעלות רגשות חיוביים או פחות מטרידים ככל האפשר, וקבוצה רביעית התבקשה לשיים את הרגשות שעולים תחילה, ואחר כך לנסות לשפר את ההרגשה על ידי מסגור המשמעות של התמונה באופן חיובי יותר.

ממצאי המחקר הראו שכאשר הנבדקים נתנו שמות לרגשות שלהם, היה להם יותר קשה אחר כך למסגר אותם מחדש והם הרגישו פחות טוב ממי שעשו את תהליך המסגור מחדש ללא שיום. במחקר נוסף, אותם נבדקים התבקשו לעשות פעם כך ופעם כך, ונמצא כי הרגשתם משתפרת יותר כשהם אינם נותנים שמות לרגשות שלהם. ייתכן, אומרים החוקרים, שכאשר נותנים שם לרגש, מקבעים אותו בזיכרון או במודעות, ואחר כך קשה יותר להדחיק אותו או להחליפו.

7. חיסון נגד לחץ נפשי: החיידק ששיפר את מצב רוחם של העכברים

האם אפשר לשפר את אופן ההתמודדות שלנו באמצעים שאינם פסיכולוגיים אלא ביולוגיים? תרופות נגד דיכאון וחרדה הן כלי אחד, אבל לפני כמה שנים עלתה אפשרות נוספת: חיסון נגד מועקה נפשית. נראה שזה עובד בעכברים.

חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, בולדר, הזריקו לקבוצה של עכברי מעבדה חיידק שלרוב נמצא באדמה ושמו Mycobacterium vaccae. במצבים של מצוקה נפשית, העכברים הללו פיתחו פחות סממנים גופניים של מועקה, כמו קוליטיס.

חיסון נגד לחץ עבד על עכברים במעבדה / צילום: Shutterstock

החוקרים מצאו גם שהעכברים שקיבלו את ה"חיסון" נגד לחץ נפשי היו יותר אקטיביים בתגובה שלהם למצוקה. תגובה פעילה יותר מול מצוקה אצל עכברים מיתרגמת בדרך כלל בהמשך לפחות דיכאון וחרדה. הנטייה של העכברים שטופלו בבקטריה להגיב בצורה פעילה יותר נגד איומים נמשכה גם שבועיים אחרי ההזרקה.

החוקרים הסבירו שהשינוי בפעילות העכברים כנראה נבע לא מייצור של אנטיגן כלשהו לחיידק, אלא משינוי במיקרוביום שלהם. החוקרים אף הרחיקו לכת ואמרו שייתכן שאנשים הגדלים בסביבות נקיות יותר מאחרות עלולים לסבול מקושי בהתמודדות עם מצוקה נפשית, בגלל מחסור בחיידקים מסוימים. זה כמובן עדיין טעון בדיקה.

משמעות, הומור ותקווה: מה אפשר ללמוד מהמחקרים ברצועת עזה ובישראל

כשמיקו הקינן היה דוקטורנט למקצועות הבריאות באוניברסיטת מזרח פינלנד, הוא עבר להתגורר בעזה לתקופה של שלושה חודשים כדי ללמוד את מנגנוני ההתמודדות של תושבי הרצועה עם ההתקפות עליה. הוא אסף את המידע באמצעות ראיונות אישיים וקבוצתיים, שאלונים ותצפיות, בערים הגדולות ברצועה ובכפרים הקטנים יותר. לבסוף, בעבודת המחקר שפרסם ב-2015, הוא חשף עשרה מנגנונים פסיכולוגיים שבעזרתם התמודדו התושבים עם הפצצות, עוצרים, מעצרים ומפגשים רוויי מתח עם חיילים.

"ההשפעה הפסיכולוגית הקשה של מגורים באזור קונפליקט מתועדת במחקרים רבים", אומר הקינן, "וגישה כזאת מתייחסת לאנשים הללו כקורבנות פאסיביים של המצב. אני רציי לגלות מה הם עושים כדי להשפיע באופן אקטיבי וחיובי על חייהם". 

אחד המנגנונים המשמעותיים שתיאר הקינן במחקר היה עבודה התנדבותית. היא חיזקה את תחושת המשמעות ואפשרה ליצור קשרים בין-אישיים חדשים ותחושה של קהילתיות. ההתנדבות הייתה משמעותית במיוחד לצעירים מובטלים שהיו לא בטוחים לגבי עתידם, ועבור מי שהשתחררו לאחרונה מהכלא. "זה גורם לי להרגיש נורמלי", אמר אחד המרואיינים.

מנגנונים נוספים היו הומור (לעתים קרובות הומור שחור), וגם ניסיון לשים את הסבל בפרופורציות בהשוואה לסבל שמתרחש במקומות אחרים או לאנשים אחרים. לדוגמה, מי שנאסר למשך כמה חודשים השווה את עצמו למי שהיה בכלא למשך כמה שנים. תקופות קשות הושוו לתקופות קשות עוד יותר בעבר.

מנגנון אחר היה התאחדות סביב רעיון ותקווה לעתיד. במקרה של עזה, המרואיינים דיברו על הרעיון של מדינת פלסטין . הקינן ציין במחקר שלו כי התרשם שהתושבים אינם יודעים אם ומתי יוכלו לחיות במדינה כזאת, אבל הרעיון הזה מכוון את התנהגותם. לגבי העתיד, התקווה היא לרוב לחזור לחיים שלפני 1948, "שמוזרת לוורידים שלנו על ידי דור ההורים", כפי שהתבטא אחד המרואיינים, אך חלקם מדברים על תקווה כללית לעתיד טוב יותר ("אם אין לך תקווה, אתה כמו אבן. אני לא רוצה לחיות ככה"). קשרים עם המשפחה, קהילה ודת היו מקור נוסף לחוסן, ואחד הנושאים הראשונים שעלו בשיחות עם המרואיינים. 

לצד אלה, נמצאו מנגנונים כמו חיבור לטבע, הקפדה על שגרה מדוקדקת, וגם שימוש בחומרים משני תודעה. 

סדר בעולם כאוטי

מחקר מוקדם יותר, שנעשה בקרב בני נוער באזור הדרום, שהיו נתונים להתקפות טילים במשך שנים רבות וסבלו מהתקפה חמורה במיוחד בעת ביצוע המחקר, ביקש לבדוק את הקשר בין חוסן נפשי לתחושה של קוהרנטיות אישית. החוקרים, פרופ' אורנה בראון לוינסון, פרופ' שפרה שגיא וד"ר גיא רוט מאוניברסיטת בן גוריון, יצאו מנקודת הנחה שלכל אדם יש כמה הנחות יסוד בסיסיות שעוזרות לו לחוות את העולם כבעל סדר פנימי מסוים ואפילו משמעות. "תחושת קוהרנטיות" היא היכולת להשתמש בהנחות האלה גם בעתות משבר, וכך להתמודד עם הטראומה ואף לצמוח מתוכה.

בגיל הנעורים, רובנו חווים לחץ נפשי, וכך מפתחים את מגנוני ההתמודדות האישיים עם מצבים מערערים, שילוו אותנו כל החיים. במחקרים קודמים שנערכו בקרב בבני נוער באזורי קונפליקט ואסון, אחד המשתנים שהסבירו באופן הטוב ביותר את רמת הטראומה היה רמת הסיכון הקיומי הנתפסת. אולם באופן מפתיע, מי שהיה בסיכון הגבוה ביותר באמת הוא לאו דווקא מי שחשש הכי הרבה לחייו.  

המחקר על בני הנוער בדרום נערך בתקופת מבצע עופרת יצוקה. למרות האיום הקיומי התמידי על לחייהם, שלא לגמרי הוסר גם עם סיום המבצע, רוב בני הנוער לא סבלו מתסמונת פוסט טראומטית, וניתן רק להודות על כך למנגנוני ההתמודדות שלהם.

החוקרים מצאו כי תחושת הקוהרנטיות עוזרת לנבדקים לבחור במנגנוני התמודדות נכונים לסיטואציה. במקרה הזה, הם בחרו יותר במנגנונים פרו-אקטיביים. המנגנונים האלה אכן עזרו לנבדקים שהאמינו בעולם מובנה ובעל משמעות שבו להם יש זהות ברורה ונרטיב ברור, להרגיש טוב יותר. 

נבדקים שחיכו לנס, או טענו שהם לא יודעים כיצד להתמודד, או ניסו רק טכניקות של הפחתת לחץ נפשי ללא תוכן קוגניטיבי (כלומר, אמרו להם "כך תירגעו" אך לא נתנו להם תחושה שיש באמת סיבה להיות רגועים), לא הרגישו טוב יותר.

החוקרים ציינו כי הקוהרנטיות המועילה ביות היא זו שמשלבת בין קוהרנטיות אישית לקוהרנטיות קהילתית או אפילו לאומית. מחקר נוסף שערכה פרופ' שגיא, חקר את הנושא הזה סביב משבר הקורונה, והראה כי הקוהרנטיות הלאומית נמצאת בימים אלה בירידה.

עוד כתבות

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות בוול סטריט; מטא צוללת ב-10%, אנבידיה עולה ב-3.5%

נאסד"ק יורד בכ-1.2% ● מניות השבבים עולות ●  IBM צוללת ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● ישראליות: מובילאיי וצ'ק פוינט יורדות בעקבות הדוחות ● המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

המו"מ לעסקת חטופים: משלחת מצרית תגיע לישראל מחר

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם