גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי מסתיימות המלחמות ה״א-סימטריות״ של ישראל: כשפצצה הורגת ילדים

תמונת מצב אמריקאית ורמז לבאות: בני ה-80 בעד, בני ה-30 נגד, זה מה שמצטייר לפחות בחלק של המפלגה הדמוקרטית השלטת ● הגווארדיה הוותיקה מאוד מוסיפה לתמוך בישראל, הדור הצעיר הרדיקלי פונה נגדה ● ילדים מתים תמיד מקצרים את מלחמות ישראל מפני שהם מקצרים את סבלנותם של ידידיה ומחזקים את יריביה

תגובת נגד של חיל האוויר בעזה / צילום: Associated Press, Hatem Moussa
תגובת נגד של חיל האוויר בעזה / צילום: Associated Press, Hatem Moussa

אין קושי לנחש מתי מסתיימות מלחמותיה ה״א-סימטריות״ של ישראל נגד ארגוני טירור: כאשר פצצה הורגת ילדים.

במובן מסוים זה התחיל עוד לפני 70 שנה, בפעולות הגמול נגד ירדן ונגד מצרים, בגדה המערבית ובעזה. זה הבשיל במלחמות לבנון. תמונות של ילדים הרוגים בביירות, ב-1982, הקפיצו על רגליו אפילו ממשל רפובליקאי אוהד מאוד בוושינגטון.

ב-1996, ישראל נאלצה לסיים מלחמה נגד חיזבאללה בדרום לבנון לאחר שפגז ישראלי נחת סמוך למוצב של כוח האו״ם, והרג 102 לבנונים. משפחה אחת איבדה 12 ילדים. ״הטבח של קאנה״ זכה אפילו בערך מיוחד בוויקיפדיה.

מהלך העניינים ניתן לחיזוי קל: ארה״ב ומערב אירופה מתייחסות תחילה בסבלנות, אולי אפילו באהדה, אל זכות ההגנה העצמית של ישראל; הן מתחילות לנוע באי-נוחות על מושביהן לרגל התארכות המבצעים וייסורי האוכלוסיה האזרחית (הלא-ישראלית); וסבלנותן פוקעת, כאשר מגיעים צילומי הילדים.

ראו-נא איך התפקע מכעס שר החוץ של אירלנד, סיימון קוביני, בשבת לפנות בוקר. ״לא מתקבל על הדעת!״, הוא צייץ. ״לישראל יש התחייבות בין לאומית להגן על ילדים בסכסוך, והיא אינה עושה כן!״ אירלנד היא חברה לא-קבועה במועצת הביטחון של האו״ם, והיא תרים את קולה ב״תוקף רב״, הבטיח קוביני.

כמה שזה לא הוגן

מדוע ישראל משלמת מחיר על פגיעה לא מכוונת בילדים במהלך מלחמה, שיש לה בסיס לגיטימי? מפציצים אמריקאים ובריטיים שרפו ערים שלמות בגרמניה בין 1943 ל-1945, והרגו רבבות אזרחים, כולל אלפי ילדים; מפציצים אמריקאים כתשו את ערי צפון ויtטנם בשנות ה-60 בלי ״פצצות חכמות״; ארה״ב פגעה בהמוני אזרחים בשתי מלחמותיה בעיראק, ב-1991 וב-2003, ובמלחמתה באפגניסטן, מ-2001 ואילך.

אפשר למחות ואפשר לחרוק שיניים. אבל אלה הנסיבות. מרחב התמרון המדיני של ישראל קטן בהרבה ממרחב התמרון הצבאי שלה.

קריסת מגדל העיתונות הזרה כמובן לא הועילה לעניינה של ישראל. משקיף כבד-ראש בוושינגטון, איאן ברמר, העומד בראש חברת הייעוץ והמחקר Euroasia Group, צייץ השוואה מרחיקת לכת בין הפלת המגדל בידי ישראל לרצח העיתונאי הסעודי הגולה ג׳מאל חאשוקג׳י בידי סוכנים מלכותיים.

גינוי לפגיעה במגדל התקשורת בא גם מצד יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט, רוברט מננדז, פרו-ישראלי ממדינת ניו ג׳רזי רבת היהודים. פגיעת ישראל בחיי חפים מפשע, הוא אמר, ״מטרידה אותי מאוד״.

מה היה טראמפ מייעץ?

את הרמזים הגוברים של פקיעת סבלנות בוושינגטון אפשר גם לייחס לחילופי השלטון בארה״ב. כביכול, זה לא היה קורה בימי טראמפ. מוטב דווקא להיזכר שטראמפ עצמו ביטל ברגע האחרון התקפה אמריקאית מסיבית על הצי האיראני במפרץ הפרסי, לאחר שהתברר לו מספר האיראנים שימותו בה. הוא לא חשב שהמחיר מצדיק את העסקה. אולי זו בדיוק העצה שהוא היה משיא לבנימין נתניהו בימים האלה.

אבל הסתייגות מן המחיר, שישראל גובה על צורכי בטחונה הלגיטימיים, היתה נחלת כל נשיא בארה״ב מאז דאווייט אייזנהאור, בשנות ה-50. זה קרה אפילו תחת שני נשיאים רפובליקאיים, שידידותם העמוקה לישראל לא הועמדה בספק: רונלד רייגן וג׳ורג׳ בוש הבן. זה קרה מפני שיש לא רק ״א-סימטריה״ במלחמות ישראל; יש גם ״א-סימטריה״ בדיפלומטיה של ישראל.

ישראל תמיד היתה תלויה במאגר של רצון טוב, החורג מתבניות מדיניות או צבאיות. היסטורית, הרצון הטוב הזה היה תוצאה של אהדה עמוקה מצד שמאל מתון וליברלים לחזון הציוני.

דרכו של רצון טוב שהוא נחוץ בעיקר בזמני משבר, כאשר התנהגותם של אלה הנהנים ממנו אינה עומדת בציפיותיהם של אלה המעניקים אותו. ודרכו של רצון טוב שהוא נוטה להתבזבז ככל שגובר השימוש בו.

הביולוגיה והפוליטיקה

כובד המשקל של הרצון הטוב כלפי ישראל באמריקה עבר בדור האחרון ימינה. סקרי דעת הקהל של השנים האחרונות משקפים הסתייגות גוברת מישראל בשורות המפלגה הדמוקרטית. אבל מנהיגי המפלגה הזו מוסיפים לגלות אהדה, אולי מפני שהבולטים בהם סמוכים לגיל 80, ויש להם סנטימנטים כלפי ישראל עוד מנעוריהם. הנשיא ג׳ו ביידן (79) הוא אחד מהם; ביניהם גם שני הדמוקרטים הבולטים ביותר בבית הנבחרים, יושבת הראש ננסי פלוסי (81) ומס׳ 2 שלה, סטנלי הוייר (82); בראש סיעת הרוב הדמוקרטית בסנאט עומד ידיד יהודי ותיק של ישראל מניו יורק, צ׳אק שומר (70), שאמר זה לא כבר כי הוא ״שומר ישראל״.

אבל הדור הזה, ביולוגית ופוליטית, מתקרב אל קיצו. לגדולה ולהשפעה עולה דור צעיר בהרבה של פוליטיקאים מן השמאל הרדיקלי (״פרוגרסיבים״, במינוח האמריקאי). מעט מעט הם משתלטים על העיר ניו יורק. בשבוע שעבר הם אילצו את המועמד המוביל לכהונת ראש העיר לחזור בו מהבעת תמיכה בישראל. בשנה שעברה הם הביסו בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ברובע ברונקס של ניו יורק את היושב ראש היהודי הפרו-ישראלי של ועדת החוץ בבית הנבחרים. תחתיו נבחר אחד מאנשיהם, מחנך מוסלמי שחור וצעיר, מבקר תקיף של ישראל.

הפרוגרסיבים נחוצים לקואליציה הפוליטית של ג׳ו ביידן. הנשיא התקרב לאמץ שורה מעמדותיהם בענייני פנים, כלכלה, חברה, איכות הסביבה והגירה. ענייני חוץ אמנם לא עמדו על הפרק, לפחות לפי שעה, אבל כל דמוקרט בכיר שומע את הפרוגרסיבים נושפים בעורפה של המפלגה גם בעניינים בין לאומיים. יש להם עניין מוגבל מאוד בסדר היום הדמוקרטי המסורתי, הכולל ״יחסים מיוחדים״ עם הדמוקרטיות המערביות בכלל ועם ישראל בפרט. ישראל בעיניהם היא חלק ממורשת פוליטית, שהם גמרו אומר להתנער ממנה.

״מלים שאמרתי אמש״

קשה כמובן לקרוא את מחשבותיו של הנשיא. אבל הוא איש פוליטי לעילא ולעילא, ובילה את רוב חייו בבניית קואליציות עם ידידים ועם יריבים.

מלחמת עזה 2021 חושפת אותו ללחץ פרוגרסיבי הרבה יותר ממה שברק אובמה היה חשוף ב-2014 וב-2009. הסיבה הפשוטה היא שהפרוגרסיבים היו אז שוליים לחלוטין. הם עדיין רחוקים משליטה במפלגה, אבל רחוקים הרבה פחות ממה שהיו.

מתרבים והולכים הסימנים לשינוי הערכים בשמאל האמריקאי כלפי ישראל. בשבוע שעבר, ה׳ניו יורק טיימס׳ העמיד בראש עמוד הדעות שלו על הרשת מאמר של עיתונאי יהודי, פיטר ביינארט. ביינארט קיבל עליו זה כבר את המשימה של הבאשת ריח ישראל, והוא עוסק בה בשיטתיות. הפעם נושא כתיבתו היה הצורך שישראל תתיר חזרה של כל הפלסטינים ש״גורשו או נמלטו בטירור״, לא רק ב-1948, אלא גם ב-1967 ואחריה. לשון אחר: הגיע הזמן לסיים את מדינת הלאום.

ברוח נתן זך אפשר להגיד על מה שמתרחש עכשיו באמריקה, כי ״מלים שאמרתי אמש לא אומר עוד היום״, או בעצם ההיפך. אולי אין זו הגזמה להגיד שהמלחמה בעזה ובערי ישראל מחישה את קצב התיקתוק של שעון העצר.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו מגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות