גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפקח על הבנקים: "הבנקאות הפתוחה באה להגדיל את הנכס שלך כלקוח"

יאיר אבידן השתתף במפגש עם סטודנטים ואמר כי הבנקים יהיו חייבים לייצר שיתופי פעולה עם פינטקים על מנת לשרוד • על רפורמת המעבר בין הבנקים בקליק, שתיכנס לתוקף בספטמבר: באנגליה לא ראינו שכמות האנשים שעוברים גדלה, אבל אני משוכנע שהרפורמה תקטין את מידת חוסר שביעות הרצון של הלקוחות

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ
יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, השתתף היום (ג') במפגש עם סטודנטים וסיפק כמה אמירות מעניינות באשר לעתיד עולם הבנקאות ובאשר לשינויים שמתכננים בפיקוח על הבנקים בעתיד הקרוב. אבידן נשאל על נושא הבנקאות הפתוחה שנכנס לתוקף לפני כחודש, ועל כך שהרפורמה נעשית באופן מדורג.

"זה אחד הפרויקטים המובילים של הפיקוח על הבנקים, וכדי ליישם אותו למדנו מה שנעשה באנגליה. אתחיל בהבעת צער על כך שהתהליך היה צריך להתלוות בחקיקה, אך בשל פיזור הכנסת לא הצלחנו להביא אותו בחוק ההסדרים. אנחנו עובדים על חקיקת משנה, אך היא נותנת מענה רק למערכת הבנקאית ולחברות כרטיסי האשראי", אמר המפקח במפגש עם הסטודנטים מהמכללה האקדמית נתניה. את המפגש  הנחתה פרופ' רות פלאטו שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית במכללה.

"המידע הוא לא נכס של הבנק אלא של הלקוח. הבנקאות הפתוחה באה להגדיל את הנכס שלך כלקוח, ולכן ייכנסו בעתיד גם חברות פינטק חדשות שיתנו הצעות ערך על בסיס אותו מידע. לכן אני מקווה שתהיה כנסת כדי שנוכל לחוקק את ההוראה של שירותי מידע בחוק ההסדרים הקרוב, ואז נוכל להתאים את הבנקאות הפתוחה לכל השוק. בינתיים, בשלב הראשון, אישרנו רק לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי לראות רק את היתרונות והתנועות בחשבון, ואני קורא לזה פיילוט. בשנה הבאה נמשיך את זה ובסוף גם נאפשר גישה לניירות ערך, מה שאין באנגליה, ובהיבט הזה אנחנו מאוד חדשניים. בסופו של דבר יש לזה פוטנציאל להתחבר גם לחברות פינטק על מנת שיתנו שירות ללקוחות כדי שהלקוח לא יעשה את כל השירות במקום אחד אלא היכן שנוח ונכון לו.

"בראייה יותר עתידית, אנחנו מדברים על בנקאות פיננסית מלאה, כולל מוצרים פנסיוניים ומוצרים ארוכי טווח. אנחנו מאמינים שהשלב היותר רחוק הוא open data , ואז האתגר הבאמת גדול הוא איך אנחנו כאזרחים נבין את המידע שיש בידינו, למי אנחנו רוצים לתת אותו, האם רוצים 'וואן סטופ שופ' או שיש לנו יכולת לפזר אותו בין כמה גופים. זהו אתגר משמעותי שישנה את הרגלי הצריכה שלנו. כנראה שעוד 10 שנים נדבר על כמה היינו פרימטיביים בשנת 2021. בסופו של דבר המטרה היא למקסם את היכולת של האזרח, שהוא בעל המידע, למנף אותו לטובתו".

אבידן נשאל לגבי הרפורמה שתאפשר מעבר לבנק לבנק בקליק ותיכנס לתוקף בספטמבר: איך הדבר הזה יעבוד? האם נוכל לעשות את המעבר בבית - במחשב או בטלפון? ושאלה יותר מהותית למה אתם חושבים שהפעם מהלך כזה יצליח? הנושא הזה עבר הרבה מאוד גלגולים, בחקיקה, והמנגנון שקיים היום נראה מאוד מבטיח, ובכל זאת זה לא קורה?

"זו שאלה מאוד טובה. בספטמבר 2021 הנושא אמור לעלות לאוויר כשנשאר עוד כמה נושאים כמו למשל מציאת פתרון לצ'קים דחויים שיש לפתור. המעבר על פי הרפורמה אמור להתרחש בתוך חמישה ימי עסקים, כאשר כמובן אם יש חשיפת אשראי הנושא הזה צריך להבחן לפני המעבר, אבל הטכנולוגיה אמורה לתת פתרון לכל הסוגיות האלה ולאפשר מעבר, כולל חיובי כרטיסי האשראי.

"אז אחרי ספטמבר עוד ייקחו כמה חודשים של קשיים, אבל בסוף זה יהיה כמו שמעבירים היום טלפון נייד. לגבי השאלה האחרת, האם המהלך יעלה את כמות האנשים שעוברים, באנגליה לא רואים שזה קורה. אבל אני משוכנע שהרפורמה תקטין את מידת חוסר שביעות הרצון של הלקוחות".

עוד נשאל המפקח על הלקוחות של היום שכבר משתייכים לדור המילניום, מה שמוביל אותנו למודל עסקי חדש של המערכת הבנקאית. האם זה הזמן לשנות את המודל הקיים של הבנקאות?

"פעם, בעברי הרחוק, הייתי מנהל סיכונים של דיסקונט, אז יש פה בהחלט רמת סיכון שונה למודל הבנקאי המסורתי. אבל מנהל סיכונים ותיק הופך עם הזמן למנהל סיכויים. וכאן יש הרבה סיכויים. אני שם בצד את חוסר שביעות הרצון, ואז נשאלת השאלה לאן האקוסיסטם הזה מתפתח. פעם אחת אנחנו רואים את פלטפורמות המסחר, פלטפורמות המידע והפלטפורמות החברתיות, כולן אוספות עלינו הרבה מאוד מידע. בסוף כל הפלטפורמות האלה רוצות לתת שירות וחלק מאות שירותים שייכים למערכת הבנקאית.

"בצד השני ישנו העולם של הפינטק שמרביתו שחקנים קטנים. ההסתברות שלהם לשרוד היא דרך ממשק עם המערכת הבנקאית, אך גם עבור הבנקים, כדי לאפשר את ההישרדות שלהם, צריכים לשתף פעולה עם הפינטקים. יש כאן עולם משמעותי שמדבר הרבה עם התחרות וצריך לראות איך מפתחים את התחרות לצד רווחת הצרכן".

נקודה נוספת שעלתה במפגש היא האם עוד 30 שנה תהיה משמעות למושג בנק?

המפקח השיב, כי "התשובה היא כן, אבל יהיו פה חיים היברידיים. גם אנחנו נצטרך להתאים את עצמנו בין הבנקאות המסורתית לחדשנות. בטח כשמדברים על מושגים כמו איסור הלבנת הון, בלוקצ'יין, מטבעות קריפטוגרפיים. זו מהפכה אמיתית ומאוד מאתגרת ואנחנו נעמוד בה".

פרופ' שנער ציינה כי "לא מזמן פורסמה כתבה באקונומי שמסקנתה שבעתיד יהיה עולם ללא בנקים. אז למעשה האתגר הגדול של המערכת הבנקאית כדי לשרוד יהיה לתת ערך מוסף ללקוח".

לכך השיב אבידן, כי "אני מסכים לגמרי שהבנקים יצטרכו לגבש מודל עסקי חדש. חלק מהבנקים יהיה 'וואן סטופ שופ', אך במקביל יהיה גם עולם של פיזור הצריכה. יש אתגרים נוספים למערכת הבנקאית כמו מכירת מוצרי ביטוח או מוצרים פנסיוניים, הקמה של מרקט פלייסס חדשים, אבל העולם משתנה ובסוף תהיה שמיכה מאוד רחבה של צריכה, בין הבנקים לבין פתרונות צריכה אחרים. המערכת תשתנה, ולדברים יש את הקצב שלהם, אבל תהיה פה היברידיות ומערכת בנקאית פיננסית רחבה".

פרופ' שנער הזכירה לאבידן כי "עם כניסתך לתפקיד אמרת שאתה רוצה להוביל אג'נדה בנקאית חברתית. מה התפיסה שלך בתחום הזה?"

"המערכת הבנקאית חייבת להסתכל על דברים הרבה יותר רחבים. כל שקל שהבעלים ירוויח שיש בצדו ערך חברתי סביבתי הוא שקל ששווה יותר כי הוא מקרין הלאה. השאלה היא איך אתה מייצר את האווירה, שיש בה אמנם נאיביות, אבל כן לחשוב מחוץ לקופסה. השאלה הבסיסית של כל ארגון בנקאי או ארגון שנותן שירותים בנקאים פיננסיים, היא להבין מה הלקוחות צריכים ואיך משפרים להם את חווית הצרכנות ואת הנאמנות שלהם, כי בסופו של דבר זה חוזר אליך ובגדול.

"חלק מבעלי העניין לא רואים הכול עין בעין בטווח הקצר אבל בטווח הארוך הם מתכנסים והכל חוזר לחברה ולבעלי המניות. בסוף חלק מהמנהלים צריכים לשאול את עצמם איזה יעוד יש להם בנוסף לייעוד של להביא עוד כסף, וחלק מהייעוד הזה הוא יעוד סביבתי. אפשר לשאול למה הבנקים צריכים לטפל בנכדים שלנו, אבל אני חושב שכן צריך להסתכל על הטווח הארוך ועל איך נחיה פה במדינה טובה יותר, על איך יוצרים שוויון מגדרי. על איך שמים את ההשקעות היכן שמשפרים את החינוך. על איך לחיות בחברה עם פערים יותר קטנים. כל זה יביא אותנו לחיות בחברה יותר טובה".

עוד כתבות

הדולר היה השנה מקלט בטוח ופתאום איבד גובה / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

שני המטבעות האלו נחשבים למקלט בטוח, אז למה אחד צונח והשני ממריא?

הין היפני בשפל של 34 שנים והדולר מתחזק מול כל המטבעות ● קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי: "הין במגמת פיחות חדה, במקביל להחלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית לטריטוריה חיובית, הדולר התחזק על רקע נתוני מאקרו טובים"

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות אגד: הרווח הנקי של קיסטון זינק ב-300%

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר ואימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה ● מדור חדש

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

אימו של החייל החטוף: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו"

מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני ובן 21 ובן 13 נפצעו קל ● דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה; במקביל, פעילות נרחבת של הכוחות באיו"ש ● קבינט המלחמה דן בחידוש המגעים לעסקה ● סמ"ר ניסים כחלון, בן 21 מחדרה, נהרג בדרום הרצועה • דיווחים: 9 הרוגים בתקיפת צה"ל בשני מוקדים בדרום לבנון • עדכונים שוטפים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים