גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוסחת לפיד-בנט: האם זה מה שיציל את הדמוקרטיה?

אולי יש משהו בנוסחת לפיד־בנט, השתתפות ללא הסכמה ● היא עשויה להציל את החברה הישראלית ממלכודת "הדמוקרטיה של הרוב", ותעניק למיעוטים- לכל המיעוטים, אתניים ופוליטיים - רב־קיום בשלום

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי
מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד בעת החתימה על ההסכם הקואליציוני / צילום: נוואף נבארי

רוב הוא רוב, והרוב קובע. זה עניינה של הכרעה דמוקרטית, הלוא כן.
התשובה טיפה פחות חד-משמעית ממה שנדמה. לא מפני שמישהו רשאי לפסול את רצון הרוב בשם עליונותו המוסרית, או האינטלקטואלית, או הכלכלית, או הגזעית, אלא מפני שהדמוקרטיה ה"מאיוריטארית", זאת אומרת זו המיוסדת על רצון הרוב, חזרה ונכשלה בחברות מורכבות. התעלמות מרצון המיעוט מניבה משברים ואסונות.

אנשים חכמים התחילו להתלבט עוד במאה ה-17 בשאלה אם החברה האנושית תצא נשכרת מיחסי הסכמה בין רוב למיעוט. קרוב יותר לזמננו, החוקר ההולנדי ארנד ליפהרט (Arend Lijphart) הציע להבחין בין "דמוקרטיה של הרוב" לבין "דמוקרטיה קונסוציונלית", שאחד התרגומים המוצעים שלה לעברית הוא "דמוקרטיה הסדרית".

ההסדרית כוללת מנגנונים, המבטיחים שילוב כלשהו של קבוצות מיעוט בתהליך קבלת ההחלטות. ״מיעוט״ אינו בהכרח אתני, או דתי; זה בהחלט יכול להיות גם מיעוט פוליטי, שכוחו לעולם לא יספיק להרכיב ממשלה, או אפילו להשתתף בה.

ב"דמוקרטיה ההסדרית" נחוצה הסכמה רחבה, או לפחות צרה פחות מזו השוררת בדמוקרטיה של הרוב. הסכמה רחבה כרוכה בפשרות, בהאטה של תהליך קבלת ההחלטות, לפעמים בשיתוק.

ישראל הביאה את הדמוקרטיה ההסדרית שלה אל שיא חסר תקדים בין 1967 ל-1970, כאשר כוננה "ממשלת ליכוד לאומי" (כך קראו לה אז, לפני שקם הליכוד). מתנגדיה, במיוחד מן השמאל, תיארו אותה כ"ממשלת שיתוק לאומי", בוודאי בענייני חוץ וביטחון. תחת שלטונה, ישראל ה"הסדרית", אם גם בניהול של המרכז-שמאל, התחילה את "הסיפוח הזוחל".

נמאס להם לחכות למיעוט

רצונו הישיר של הרוב, כפי שהובע בכיכר השוק של אתונה, עורר תמיד הסתייגויות ניכרות. הוא תואר לפעמים כ"שלטון האספסוף". הרפובליקה הרומאית לימדה את יורשותיה איך מטילים חישוקים על הרצון הישיר.

הרפובליקה האמריקאית למדה - ולימדה. הסנאט של ארה"ב הוא מופת בהחלשת תוקפו של רצון הרוב, מפני שהוא מעניק ייצוג זהה לכל אחת מ-50 המדינות, יהיה גודל אוכלוסייתן אשר יהיה. בסנאט עצמו, לפחות לפי שעה, נחוץ רוב מיוחס (60 מתוך מאה) כדי להעביר חוקים. כמובן, עצם שיטת הבחירות לנשיאות מעמידה בספק את רצון הרוב.

שתיים משש הבחירות האחרונות העניקו ניצחון למועמד שהפסיד במניין הקולות הכללי. אבל זו אינה תוצאה מכוונת של החוקה, בעוד שהרכב הסנאט הוא בהחלט תוצאה כזאת.
ההכרה שרצון הרוב אינו יכול לכוון בלבדית את תהליך קבלת ההחלטות פיעפעה אל התאגדויות רב-לאומיות, למשל האיחוד האירופי. באיחוד יש 27 ארצות, שהפוליטיקה שלהן משתרעת לאורך הקשת הפוליטית. לכל אחת מהן יש זכות וטו, בין אם זו מלטה או גרמניה.

בשבועות האחרונים, הצורך להגיע להסכמה פה-אחד עלה לגרמנים, ולאחרים, על העצבים. הונגריה הכשילה שתי יוזמות של האיחוד: לקרוא להפסקת אש בין ישראל לחמאס (ההונגרים הם חברים של ישראל), ולגנות את מהלכי הדיכוי של הדיקטטורה הסינית (ההונגרים הם חברים של סין). שר החוץ של גרמניה חרק שיניים. זה לא יכול להימשך כך, הוא אמר. לא יתכן שרצון הרוב לעולם לא יגבר על רצון המיעוט.

הסנאט של ארה״ב חצוי עכשיו בין 50 דמוקרטים ל-50 רפובליקאים. כמפורש בחוקה, זכות ההכרעה במקרה של תיקו ניתנת לסגנית הנשיא, שהיא דמוקרטית. אבל 50+אחד אינם מספיקים להעברת רוב החוקים. נחוצים 60.

קצרה רוחם של רוב הדמוקרטים. הם היו רוצים לבטל את הרוב המיוחס. על הפרק עומד חוק עתיר-מזומנים לשיקום התשתית. אם אי אפשר לקבל את הסכמת הרפובליקאים, אז קדימה, הבה נבטל את הצורך ברוב מיוחס, אמר בשבוע שעבר מנהיג השמאל, ברני סנדרס. למרבה האירוניה, רוב פשוט מספיק כדי לבטל רוב מיוחס.

במקום 61, בואו נגיד 71

מושב אחד ויחיד בכנסת מפריד בין "ניצחון היסטורי" (התיימרותו של בנימין נתניהו במוצאי יום הבחירות, לפני חודשיים וחצי) לתבוסה היסטורית. מה היה קורה אילו החוק, או ההרגל, היה מחייב קואליציה בישראל להסתמך על רוב מיוחס? תשכחו מ-61, תנו לנו, נגיד, 71. מה זה היה מעולל לעצבים הלאומיים, ברור למדי. אבל זה היה מעניק הרבה יותר משקל ולגיטימיות לכל משוואה קואליציונית.

לחלופין, מה היה קורה אילו ישראל אימצה את השיטה השווייצרית, המעניקה מקומות בקבינט לכל אחת מן המפלגות, על יסוד גודלה היחסי? ראש הממשלה (תוארו הוא "נשיא") מתחלף אחת לשנה, והוא מכהן רק כיושב ראש ישיבות הקבינט. הסכמה רחבה נחוצה להחלטות, לצד המכניזם השווייצרי המיוחד במינו של משאלי-עם.

הדחף בישראל בשנים הבאות יהיה להתרחק מכל דגם של דמוקרטיה הסדרית, לא לחזק אותה. אבל זו עלולה להיות בכייה לדורות.

מורכבותה של חברה מחייבת אותה לכלול, לא להוציא מן הכלל. מראית העין של הכרעות מהירות, בשעה שהחברה חצויה כמעט שווה בשווה, היא, כפשוטה, מראית עין; והיא מניחה בהכרח את היסוד לניסיון נואש של החצי הדחוי לחזור ולהיכלל.

דמוקרטיה אינה צריכה להיות משחק-סכום-אפס. היא צריכה תמיד להציע משהו למישהו. אין זה מן הנמנע שהנכונות להסתפק במועט תגבר, אם יהיה מועט לכל דורש.

נוסחת בנט-לפיד אולי תיטיב יום אחד עם הדמוקרטיה הישראלית, מפני שבמרכזה עומדת השתתפות גם בהיעדר הסכמה. מה הפלא שאל ג׳אזירה וצופיה בעזה מודאגים מאוד. הקואליציה הזו, אם תעמוד בדיבורה, תוכיח למיעוט מקופח שהשתתפות טובה מהחרמה. לאן זה עלול להוליך? מי יודע, אולי אפילו לדו-קיום בשלום.

עוד כתבות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

מתנדבי משלחת של Jewish National Fund USA / צילום: ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה''ב

כך הגיעו לישראל משלחות של 3,000 מתנדבים בזמן המלחמה - לא כולם יהודים

ארגון ג'ואיש נשיונל פאנד ארה"ב הוביל 11 משלחות שהתנדבו ביישובים כמו שדרות, ארז, גבולות ואורים ● טלי צור־אבנר, ראש המטה בישראל: "הביקוש גבוה, יש רשימות המתנה" ● ישראל מתגייסת

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח, והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים יוסי ושלומי אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק לבעלי המניות מהציבור בסכום הנע בין 146-232 מיליון שקל

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלה נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?