גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התלהבות יתר מטכנולוגיות? בהחלט כן": מנהלי קרן ההשקעות של אינטל משרטטים את עתיד ההייטק הישראלי

רועי בר-קט, המנהל הנכנס של קרן ההון סיכון של אינטל, סבור כי בגלל פחד לפספס, משקיעים מתמחרים סטארט-אפים גבוה מדי ● בראיון משותף עם המנהל היוצא של הקרן, יאיר שוהם, הם מסבירים על "המיינסטרים האינטלי" ומדברים על עתיד ההייטק בארץ

הצוות הישראלי של אינטל קפיטל עם עם המנהלים היוצא והנכנס, שוהם ובר-קט / צילום: אייל טואג
הצוות הישראלי של אינטל קפיטל עם עם המנהלים היוצא והנכנס, שוהם ובר-קט / צילום: אייל טואג

הריאיון המשותף עם המנהל היוצא והמנהל הנכנס של אינטל קפיטל הוא מעמד מעט חריג. כשמגיע מנהל חדש, רוב תשומת הלב מופנית אליו, מתוך רצון להכיר אותו ואת מפת הדרכים שהוא משרטט. לראיון שלפניכם התייצבו שניים - המנהל החדש, רועי בר-קט, יחד עם יאיר שוהם, קודמו בתפקיד. שוהם, מוותיקי ההייטק הישראלי, פרש בתחילת השנה לאחר כשמונה שנים בתפקיד, מסיבות אישיות משפחתיות. 

בינתיים, הפרישה בשלה נקבע הריאיון, התמוססה מעט. בשל המצב בשוק, מוסיף שוהם ומלווה כמה מחברות הפורטפוליו של הקרן. "אני בשלבי פרישה, ותכננתי להאיץ את העזיבה", הוא מספר, "אבל בגלל מה שקורה בשווקים זה קשה. כל החברות מגייסות, יש הרבה עסקאות מיזוג ורכישות, והחברות שנשארתי לעזור להן נמצאות כולן בשלבי גיוס, או פוסט גיוס. אני רק מקווה שזו לא בועה, כמו שכל רואי השחורות אומרים. ושגם אם המצב לא ימשך כפי שהוא, אלא רק יתמתן, אז שלא יצלול".

יאיר שוהם / צילום: יח

30 שנים של העסקאות הבולטות בהייטק

אי אפשר לדבר על האקוסיסטם הישראלי, מבלי לדבר על אינטל. ענקית השבבים האמריקאית היא לא רק המעסיק והיצואן הכי גדול בהייטק הישראלי, אלא גם הרוכשת הכי גדולה בהייטק הישראלי. אינטל קפיטל אמנם לא עומדת מאחורי הרכישה הגדולה והמפורסמת של אינטל בישראל - חברת מובילאי, אבל קרן ההון סיכון התאגידית של אינטל כן השקיעה בחברות מפורסמות אחרות שעשו אקזיטים מרשימים או הנפקות מוצלחות. Moovit ו"הבאנה" הישראליות, בהן השקיעה אינטל קפיטל נמכרו לאינטל במיליארדי דולרים, והקרן השקיעה גם בחברות שהנפיקו בהצלחה כמו נובה ומלאנוקס, (שנרכשה מאוחר יותר דווקא על ידי המתחרה של אינטל - אנבידיה).

לצד אלה השקיעה הקרן, שפועלת כבר כשלושים שנה, גם בחברות פחות מוכרות בציבור הרחב אך נחשבות לעסקאות מן הבולטות בהייטק הישראלי, כמו "אנוביט" שנמכרה לאפל. "בשנתיים האחרונות אנחנו מהווים רבע מההשקעות ומההחזרים", אמר מנהל הקרן הנכנס, בר-קט.

כיום מונה הפורטפוליו של אינטל קפיטל כשלושים חברות, בין החברות שאינטל קפיטל השקיעה בהן ונמצאות עדיין בפורטפוליו של החברה, אפשר למצוא חברות כמו TriEye, שפיתחה חיישן המסוגל לראות בתנאי תאורה ומזג אוויר קשים כמו ערפל או סופות אבק כבדות בהם מצלמות רגילות לא יכולות לפעול. בחברה השקיעה בין השאר גם זרוע ההשקעות של יצרני רכבי היוקרה "פורשה".

עוד חברות בולטות הן מפתחת שבבי הבינה המלאכותית "נוירובלייד"; חברת "דואליטי" שמפתחת טכנולוגיות הצפנה שמאפשרות שיתוף מידע סודי בין חברות; "סנטריקל" שמפתחת פלטפורמה לשיתוף פעולה תוך ארגוני תוך שימוש באלמנטים של 'משחקיות' (גיימיפיקציה); "קלטורה", שפיתחה פלטפורמה לניהול וידאו לארגונים עסקיים וחברות מדיה. קלטורה הגישה לאחרונה תשקיף חדש לפני הנפקה, לאחר שדחתה ברגע האחרון הנפקה שתוכננה לסוף מרץ השנה; חברת שבבי האחסון "פליפוס"; חברת טכנולוגיות גיוס כוח האדם Gloat; וסטארטאפ שבבי התקשורת לדאטה סנטרים Xsight Labs, שנוסד על ידי יוצאי מלאנוקס, ונחשף לראשונה בדצמבר בשנה שעברה.

רועי בר-קט / צילום: יח

נוכחות משמעותית של ישראל בקרן של אינטל

מבין שלושים החברות, ממשיך שוהם ומלווה כ-4-6 חברות בצורה כזו או אחרת. שוהם מקווה, לדבריו, שעד סוף השנה יימצא מחליף למחליפו, בכדי שיוכל לסיים את משימותיו, ולפרוש מהקרן. הקרן מעסיקה שלושה דירקטורים להשקעות וכעת מחפשת לאייש את משרת דירקטור שהתפנתה עם מינוי של בר-קט לתפקיד. דירקטור ההשקעות השלישי הוא נועם קייזר. "כשאני הייתי בחממה של פרי גרין, קייזר היה באחים עופר. כשאני הייתי בחברה הציבורית האמריקאית ליברטי מדיה, (בעלת השליטה של טריפ אדוויזור), קייזר היה באמזון AWS. לאחר מכן, כשאני הייתי בג'נסיס, הוא היה בג'מיני, ואז לפני כשנתיים, שנינו הצטרפנו לאינטל קפיטל", סיפר בר-קט.

נוסף עליהם, פועלים בקרן מנהלת ההשקעות עדי כספי, שנמצאת באינטל קפיטל, על פי שוהם ובר-קט, עוד מאז שהיתה במשרת סטודנט, והאנליסטית שירה ויסוקר. לישראל יש נוכחות בקרן גם מחוץ לישראל, כשלמנהל הטכנולוגיות (CTO) של הקרן מדווחים שני ישראלים - אבישי וליטל. עוד מנהל השקעות יושב לדבריהם בישראל, ותפקידו לבחון טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) ברחבי העולם.

משתדלים לא להשקיע במתחרים של אינטל

"ההצלחות הגדולות שלי הם בתחום החומרה. אקזיטים כמו אלה של חברות כמו רוקטיק והבאנה, ועוד לפני כן, עם קרן ההון סיכון ג'נסיס, והאקזיט של אם-סיסטמס", מעיד על עצמו שוהם. הדגש שלו לדבריו הוא על חברות דיפ-טק, יותר מאשר תוכנה. כדוגמה הוא מזכיר שתיים מן החברות שאיתן הוא ממשיך לעבוד, "אקסייט לאב" ו"פליפוס".

נוסף על ישראל, פועלת כיום אינטל קפיטל רק בארה"ב ובסין. במנעד שבין קרן פיננסית שמשקיעה לפי פרמטרים של תשואה אפשרית על ההון, לבין השקעות אסטרטגיות שנועדו כדי להשלים את הצרכים הטכנולוגיים של התאגיד, אינטל קפיטל היא לדברי בר קט "יותר קרן פיננסית קלאסית שמחפשת סטארטאפים עם שוק גדול, פוטנציאל להצליח, טכנולוגיה עמוקה וצוות חזק - מאשר קרן שמשמשת זרוע של התאגיד שנועדה להשלים עבורו את הפערים של היחידות העסקיות השונות". בר-קט הסביר כי "אנחנו לא שם, כי אנו מאמינים שהשקעת הון סיכון טובה תביא גם את הערך האסטרטגי לארגון".

עם זאת, הקרן לא תשקיע לדבריהם בחברות שמתחרות באינטל עצמה, כמו סטארטאפ שבבי הבינה המלאכותית לאדג' (מכשירי ושרת קצה) היילו. "הסתכלנו עליהם לעומק, אבל קיימת כבר פעילות דומה בתוך אינטל ואנחנו משתדלים שלא להשקיע בדברים שמתחרים במה שאינטל עושה. אנחנו לא חושבים שזה בריא, בניגוד למשקיעי הון סיכון פיננסים כאלה ואחרים שדווקא בונים פורטפוליו של חברות באותו תחום בין אם זה אחסון או ענן למשל", הסביר שוהם.

מכוונים לתחומי עניין "קרובים" לחברה האם

אז אמנם אינטל קפיטל מעדיפה שלא להשקיע בחברות שמתחרטת בה, אבל היא כן מחפשת להשקיע בחברות שהן כהגדרתו של בר-קט - "במיינסטרים האינטלי". כדוגמה בולטת לחברות מסוג זה הם מציינים את נוירובלייד. עוד תחומים שלדברי בר קט אינטל קפיטל לא תשקיע בהם הם אפליקציות צרכניות (קונסיומר), או איזורים שהוא מגדיר "רחוקים", כמו חקלאות. למרות זאת הוא מדגיש כי "מנעד הנושאים רחב מזה של אינטל כי אינטל קפיטל גם מחפשת להיות זו שמוצאת את אפיקי ההתפתחות העתידיים של החברה".

ומה קורה אם חברה לא במיינסטרים האינטלי, אבל אתם רוצים אותה בכל זאת?
שוהם: "כשב-2013 פגשנו את רוקטיק, חברה שרועי ליווה עוד בכובע הקודם שלו, היא פיתחה מוצר תוכנה בתחום תכנון השבבים (EDA) שתאם לפתרונות של אנבידיה על מאיצים גרפיים (GPU). אני התלהבתי, אבל לצערנו הם לא נגעו במה שאינטל עושים, כי באותה תקופה לא נגענו ב-GPU. אז באנו לחברה, ואמרנו לה שאם הם יסכימו להתאים את התהליך גם למעבד המרכזי (CPU), גם נממן את ההתאמה, וגם נשקיע בחברה. כך הבאנו אותם לשוק חדש שייתכן שהם לא היו מגיעים אליו ללא אינטל. זה היה SALE של חמש דקות למנכ"ל ולמשקיעים הקודמים. תוך שנתיים החברה הוסיפה את שוק ה-CPU ולאחר מכן נהנתה מאקזיט יפה לחברה, שאחרת לא היה קורה".

העלייה בצריכת הדאטה, שהועצמה על ידי משבר הקורונה, הביאה לזינוק בשוק השבבים. מי שנהנו מכך הן חברות ציבוריות שנהנו מזינוק בשווי השוק, מצד אחד, וסטארטאפים שמפתחים את הדורות הבאים של השבבים, כמו נוירובלייד, מצד שני. אלא שמאיצי בינה מלאכותית כמו נוירובלייד או הבאנה, הם רק חלק מהסיפור. שוהם מציין בהקשר זה שוב את שתי חברות - "אקסייט" ו"פליאופס", "שמטפלות בהתפוצצות צריכת הדאטה בעולם".

"זו שרשרת מזון ענקית שלכל אחד מהמרכיבים שלה צריך לעשות אופטימיזציה", הוא מסביר, "ואנו משתדלים להשקיע לכל ארכה של השרשרת. כך, אקסייט, למשל, עוסקת בשליפה של המידע מרכיב האחסון אל רכיב העיבוד. ופליאופס, מטפלת באחסון עצמו. תיאוריית ההשקעה שלנו היא למצוא את החברות הכי טובות שמשרתות את פיענוח, האצת, והנגשת המידע".

"בלי תקשורת טובה, דברים לא יקרו"

שוהם מתאר את המצב כיום בשוק השבבים שבו כולם מסתכלים על כל הרבדים - ענן (קלאוד), ערפל (פוג) וקצה (אדג'), גם בענן הציבורי, גם בענן הפרטי, וגם בענן המשולב (היבריד). "כולם מנסים להתחמש בהכל", הוא קובע, "והטכנולוגיות שבהן אנו משקיעים, תומכים ומחזקים את כולם בכל הרבדים שלהם - גם בחישוב (קומפיוט), גם בתקשורת, גם באחסון, וכמובן בכל הרובד האפליקטיבי שמעליהם. זה גם המניע לרכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה - הצורך להביא עוד פתרונות חדשים אל תוך מאגר הפתרונות שספק מביא לכלל הלקוחות שלו. בתחום תשתיות התקשורת, גם אנחנו עושים הרבה השקעות, הן כאינטל והן כאינטל קפיטל, משום שברור שבלי תקשורת טובה, דברים אחרים שצריכים לקרות לא יקרו".

"ה־FOMO ואפקט העדר משפיעים על המשקיעים"

האם על פי אבחנתכם, יותר קשה למצוא היום חברות טובות להשקעה?
בר-קט: "אולי לא יותר קשה למצוא את החברות הטובות, אבל זה בהחלט יותר קשה לסגור עסקאות עם הגיון כלכלי. וזה לא רק המחירים, אלא גם התהליך בדרך להשקעה. כדי שמשקיע מקצועי יוכל לנתח הזדמנות לעומק לפני שהוא מקבל החלטה, צריך זמן לבדיקת נאותות (דיו-דיליג'נס). אלא שהיום, בין אם זה בגלל אפקט העדר או הפחד לפספס (FOMO). אנחנו רואים מקרים שהמשקיעים נותנים לחברות הסכם עקרונות (טרם שיט) מהר, לפני שלב בדיקת הנאותות, ובמחירים גבוהים".

שוהם: "אני מסכים עם רועי שהערכות השווי (ולואציה) לעיתים גבוהות מדי, ואין לי בהכרח הסבר להן. אני לא רוצה להאמין שאנחנו האנשים היחידים בשוק שמבינים את זה. אני חושב שכולם מבינים את זה. אלא שיש כאן תופעה שבמסגרתה אנשים מתלהבים מטכנולוגיות, כמו בתחום הדאטה סנטר. מהאפשרויות הבלתי מוגבלות והצריכה העתידית שתהיה שם. מסתבר שאנשים באמת מאמינים שהמכפילים של החברות בהן הם משקיעים כיום נמוכים לעומת המכפילים שצפויים לדעתם להיות בעוד שנתיים-שלוש. האם יש פה התלהבות יתר? כן יש בהחלט".

"מצד שני צריך לזכור שאנחנו קודם משקיעים פיננסיים. אם אנשים מוכנים לרכוש חברת סייבר ב-3 מיליארד דולר, כשאין להם דולר מכירות, אז אני כנראה ארצה להיות בתחום הזה גם כן. האם יש יותר מדי חברות בתחומים מסוימים - אין ספק שכן".

"אומר לילדים שכדאי להמשיך לגור בארץ"

בראייה היסטורית, איפה נמצא ההייטק הישראלי היום לעומת שנות התשעים, והאם אתה אופטימי?
שוהם: "אני רואה את בגרות השוק הישראלי ואיך התמודדנו בצורה טובה עם משברים משמעותיים. להייטק המקומי הייתה רגישות לא להשקיע יותר מדי בדברים רק בגלל ההייפ סביבם. זה נראה אולי מפחיד לראות חברות שמגייסות 50-100 מיליון דולר, אפשר לשאול מה הן יעשו עם הכסף הזה, אבל ניסיון העבר עם גיוסי ענק שכאלה הראה שהכסף נשרף לא בגלל שאנשים היו בזבזנים, אלא בגלל שהם לא היו מפוקסים. היום יש לי רמת ביטחון שהסטארט-אפים יעשו בו שימוש נכון. זה נובע מניהול טוב, מכיוונים ושוק הרבה יותר מוגדרים, ומכך שיש משקיעים הרבה יותר מתוחכמים, גם בישראל וגם בעולם. אני אומר לילדים שלי שכדאי להמשיך לחיות בארץ, כי אנחנו הולכים למקום טוב, וזה עוד רק הולך להשתפר".

יאיר שוהם

אישי: מתגורר ברעות
מקצועי: מעל 30 שנה בהייטק הישראלי, הקים את החממה הטכנולוגית הראשונה שלו ב־1995, היה שותף בקרן ג'נסיס
עוד משהו: החל את דרכו כעורך דין בשיקגו ומאוחר יותר גם בתל אביב

רועי בר-קט

אישי: מתגורר בתל אביב
מקצועי: בתעשיית ההון-סיכון מ־2009, היה מנהל בקרנות פרגרין, ג'נסיס וליברטי לפני שמונה למנהל אינטל קפיטל
עוד משהו: ניהל בלוג בישול בשם "על אש קטנה" עד 2015

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר