גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוכבת על ההייפ של השבבים: אפלייד מטיריאלס מגייסת עוד 200 עובדים

מנכ"ל אפלייד מטריאלס ישראל, עופר גרינברגר, עם המבט לעתיד: "מקימים חדר נקי חדש בהיקף של 3,200 מ"ר ונתרחב שוב" ● החברה העולמית פרסמה דוחות לרבעון השני של השנה והציגה הכנסות של כ-5.6 מיליארד דולר - גידול של 41% לעומת הרבעון המקביל אשתקד

מכונות בפיתוח וייצור אפלייד מטיריאלס / צילום: אפלייד מטיריאלס
מכונות בפיתוח וייצור אפלייד מטיריאלס / צילום: אפלייד מטיריאלס

נקודת המבט של אפלייד מטריאלס על תעשיית השבבים היא אחת מנקודות המבט האינטימיות ביותר שקיימות בתעשייה. לקוחות החברה הן חברות לייצור שבבים, כמו אינטל או טאואר הישראלית. אלה זקוקות - עוד במהלך הפיתוח, ולאחר מכן במהלך תהליך הייצור - למערכות שיבדקו את פרוסות הסיליקון שהן מייצרות ויוודאו שהן יוצרו כהלכה ולא נפלו בהם פגמים.

מדובר באתגר לא פשוט. פרוסות הסיליקון - אותן חתיכות בצורת עיגול מהן נגזרים השבבים - מכילות טרנזיסטורים זעירים, בגודל ננומטרים ספורים, כמעט כמו גודל אטום. הרווחים ביניהם קטנים אף יותר, ורוחבם מגיע לעיתים אף לננומטר בודד או פחות. חברות כמו אפלייד מייצרות ציוד בקרה שמסוגל "לראות" את הטרנזיסטורים הקטנים ואת הרווחים הקטנים שביניהם.

בשיחה עם "גלובס" מספר מנכ"ל אפלייד מטריאלס ישראל, עופר גרינברגר על האתגרים הטכנולוגיים העכשוויים בפניהם ניצבת תעשיית השבבים במישור הטכנולוגי, ועל תפקידה של אפלייד באקוסיסטם. "הציוד שלנו יכול לאפשר לחברות השבבים, לראות דברים שהם לא ראו קודם, כבר בשלב הפיתוח", הוא אומר. "אנחנו מנסים לשחק את הטיים-טו-מרקט, כי שם הכסף הגדול. ואנחנו עושים את זה בזכות שילוב של רזולוציית ראייה, וגם יכולות של מהירות, ויכולות מיוחדות שתוכננו ספציפית לבחון מבנים של שבבים שונים".

עוד סיפר גרינברגר כיצד נערכה החברה לגאות בשוק השבבים עוד לפני מגפת הקורונה ועל הקמתו של חדר נקי חדש, בגודל של 3,200 מ"ר, שיספק תוספת של 50% בקיבולת הייצור. לדבריו, החברה "תמשיך ותתרחב שוב בטווח יחסית קצר, כי השוק רץ חזק, וגם ימשיך כך".

עופר גרינברגר, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס / צילום: אורי שרון

המניה זינקה ב-70 דולר בשנה האחרונה

אפלייד מטיריאלס הוקמה ב-1967 והיא מעסיקה כ-24 אלף עובדים. החברה מספקת מערכות בתחום הנדסת החומרים. לדבריה, "כמעט כל שבב בעולם, בין אם הוא חלק מהמכשירים הניידים או המחשבים האישיים של כל אחד מאיתנו, דרך האינטרנט והענן עד למכוניות ולמכשור הרפואי המתקדם ביותר, עבר דרך המכונות של אפלייד מטיריאלס שפותחו ויוצרו בישראל".

בישראל פעילות חברות נוספות בתחום בקרת הייצור, בהן נובה וקמטק הישראליות, ו-KLA (שרכשה את אורבוטק הישראלית). אפלייד מטיריאלס ישראל פעילה מאז 1991. הקמפוס ראשי של החברה ממוקם בפארק המדע רחובות. אפלייד מעסיקה כ-1,750 עובדים בהעסקה ישירה, ונוסף עליהם עוד כ-800 עובדי קבלן, בהם גם עובדי פיתוח.

אפלייד ישראל היא חטיבה עסקית עצמאית, שכוללת את כל הפעילויות הנוגעות לפיתוח וייצור של מערכות מתקדמות לבקרת תהליך ייצור שבבים, מתכנון ופיתוח דרך ייצור, שיווק ומכירות, תמיכה ועבודה צמודה עם לקוחות גלובליים. הפעילות בחברה מקיפה עולמות שונים מאלגוריתמיקה, עיבוד תמונה, אלקטרוניקה ותוכנה, דרך פיזיקה, אופטיקה, רובוטיקה, מכניקה, ובינה מלאכותית. החברה מחזיקה גם משרדי תמיכה בלקוחות קריית גת ומגדל העמק שם ממוקמים מפעלי אינטל וטאואר.

כמו חברות רבות בתעשיית השבבים, גם מניית אפלייד נהנתה מהגידול בצריכת דאטה ומוצרים אלקטרוניים בעקבות משבר הקורונה. שווי השוק של החברה עומד על כ-126 מיליארד דולר. מניית החברה זינקה בשנה האחרונה מ-56 דולר לכ-138 דולר. בשנת הכספים 2020 הכניסה כ-17 מיליארד דולר, עם רווח תפעולי של 4.3 מיליארד דולר (או 25% מהמכירות נטו).

הכנסות אפלייד ישראל לא מתפרסמות בנפרד אך על פי הדוח הכללי של החברה, הן צמחו במהלך 2020 ב-46%. על פי תוצאות הרבעון השני של 2021 שהתפרסמו ב-20 במאי, הסתכמו הכנסותיה של אפלייד מטריאלס ב-5.58 מיליארד דולר - גידול של 41% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עם רווח תפעולי של 1.58 מיליארד דולר. אפלייד החזירה לבעלי המניות 952 מיליון דולר, סכום הכולל 750 מיליון דולר בקנייה עצמית של מניות ו-202 מיליון דולר בתשלום דיבידנד.

גודל רכיבי השבבים מאתגר את גבולות הפיזיקה

בכדי לאתר תקלות בפס הייצור בשלבים מוקדמים ככל שניתן, הביקורת מבוצעת כמעט בזמן אמת, במרוץ נגד הזמן. כל שבב שלא אותרה בו תקלה ויצא מהמפעל עלול להסב נזק גם ליצרנית השבבים וגם ללקוחותיהן - החברות שמשלבות את השבבים במוצריהן, בין אם מדובר בדאטה סנטרים, בטלפונים סלולריים או רכבים. עוד קודם לכן, המטרה היא לאתר מוקדם ככל האפשר תקלות בשלבים, כדי לא לאפשר לפרוסות סיליקון פגומות להמשיך ולתפוס מקום יקר על פס הייצור, רק בכדי שבסופו הן ייזרקו לפח.

אלא שכדי להיות מסוגלים לעשות את זה נדרשת יכולת לפתח כלים שיהיו מסוגלים לראות ולקרוא את פרוסות הסיליקון הללו. הכלים שמאבחנים תקלות בייצור אמורים להיות מסוגלים רגישים ומתוחכמים בהתאם לכך שהטרנזיסטורים המרכיבים את השבבים הולכים ונעשים קטנים תוך שהם מאתגרים את גבולות הפיזיקה. כיום, תהליכי הייצור המתקדמים ביותר בהם נעשה היום שימוש בפועל הם של 5 ננומטר, במפעלי שתי חברות הייצור (פאונדרי) המובילות - TSMC הטיוואנית, וסמסונג הדרום קוריאנית.

השתיים הללו, כמו גם אינטל ואחרות, עומלות כל העת לפתח את הדורות הבאים. באמצע מרץ השנה הכריזה סמסונג על טכנולוגיית 3 ננומטר, שתיכנס לייצור כבר ב-2022. לפני כחמישה שבועות הודיעה IBM על פריצת דרך עם פיתוחו של השבב הראשון בעולם בעובי 2 ננומטר שמשמעותו 50 מיליארד טרנזיסטורים בשטח כגודל ציפורן. לכשייוצרו השבבים של יבמ בעוד מעט שנים, יוכלו השבבים הללו לספק 45% יותר ביצועים עם צריכת אנרגיה של 75% פחות משבבי 7 ננומטר. במקרים רבים, צריכת האנרגיה היא אחד הפרמטרים החשובים ביותר של שבבים כיום אף יותר מהגודל והביצועים.

חידוש רדף חידוש, ולפני כחודש יצאה עוד הכרזה מעניינת בתחום, כשצוות חוקרים משותף של המכון הטכנולוגי MIT ושל TSMC הודיע על פריצת דרך שתאפשר ייצור שבבים בעובי קטן עוד יותר - של עד 1 ננומטר.

אחת הבשורות בחידושים הללו, הם שהם מאפשרים להמשיך ולהשיג שיפורים בביצועים, תוך הקטנת צריכת האנרגיה, באמצעות המשך הייצור שבבים בדו ממד. זאת - לעומת ייצור בתלת ממד, שבו מיוצרים הטרנזיסטורים בשבב גם לגובה. ייצור שבבים בתלת מימד אמנם מאפשר לשפר ביצועים מבלי להקטין את הטרנזיסטורים, אבל תהליך ייצורם יקר ומורכב יותר.

"מה שחשוב הוא זמן האספקה ללקוחות"

בכל הצמתים הללו נמצאות חברות כמו אפלייד, שנערכות במקביל לתמוך בהתקדמות הטכנולוגית של חברות השבבים. כמוהן, הן עובדות כעת על הטכנולוגיות שייצאו לשוק רק בעוד שנתיים-שלוש או אפילו יותר, בעוד 3-4 שנים. התרומה היא לא רק בשלב שבו השבבים מושקים ומגיעים לייצור המוני במפעלים, אלא עוד קודם לכן, במרכזי הפיתוח של חברות השבבים, כמו אלה של אינטל בחיפה.

גרינברגר מסביר בהקשר זה כמה מן האתגרים שעומדים בפני התעשייה, במישור הטכנולוגי. "התעשייה עבדה לפי חוק מור המסורתי, על פיו, בכל 18-24 חודשים הטרנזיסטורים מתכווצים בכ-30% תוך הכפלת הביצועים. אלא שחוק מור מאבד את המומנטום שלו ונולדות ארכיטקטורות חדשות שהתפתחו עם השנים", אומר גרינברגר. אחת השיטות הללו היא כאמור "הדפסת" השבבים לגובה. "המעבר לייצור בתלת ממד שכבר קרה בעולם הזיכרונות הנדיפים, נמצאים מעבר לפינה גם בעולם השבבים ה"לוגיים" (המעבדים ה"רגילים, כמו המעבד המרכזי CPU , א"ב) שייבנו גם הם בשכבות לגובה".

גרינברגר מדגיש את מרכיב הזמן ומסביר כי "בעולם שלנו מה שחשוב הוא זמן האספקה ללקוחות. אם עלות ההקמה של מפעל שבבים לוגיים היא כ-20 מיליארד דולר, ועלות הקמת מפעל שבבי זיכרון היא כ-10 מיליארד דולר, וזמן החיים שלו הוא 4-5 שנים, אז גם אפשר גם למדוד, מבחינת פחת, כמה עולה כל שנייה במפעל. השקעה בציוד כמו שלנו, יכולה לסייע להאיץ את הייצור, ולשפר את המדדים".

"מובילים במיקרוסקופים ברמה עולמית"

בשלב זה מפרט גרינברגר מה האתגר הטכנולוגי שעומד בפני חברות כמו אפלייד - "למדוד דברים הרבה יותר מסובכים". אם עד היום, לדבריו, "היינו צריכים למדוד מרווח בין שני פסים על משטח אופקי, היום אתה צריך למדוד את גם משטחים אנכיים, שהם גם קצת שקועים. זה מחייב הרבה יותר טכנולוגיות".

לדברי גרינברגר, התהליך שמאפשר את זה, הוא כניסתם של מיקרוסקופים מבוססי אלקטרונים, ולא פוטונים. "היום יש דברים שהאופטיקה כבר לא רואה, ולכן צריך כלים יותר חזקים", הוא אומר, "המיקרוסקופים האלקטרוניים היו הבטחה גדולה. דיברו עליהם רבות, אבל זה לא קרה כל כך. היום אנחנו מובילים בתחום זה ברמה עולמית - מקום ראשון בתעשייה, על פי גרטנר. לאחרונה הטכנולוגיה הזו נעה והופכת מטכנולוגיה אזוטרית לכזו שנעשה בה שימוש בנפחים יותר גדולים. לא מעט בזכות דברים שדחפנו ופיתחנו בתחום. זה עוד מנוע צמיחה משמעותי שאנחנו נהנים ממנו", הוא טוען.

"יש היום הרבה יכולות שלא היו לפני שלוש שנים. אם לפני כן היה צריך לחתוך את הפרוסה תחת מיקרוסקופ. זה היה לוקח יומיים שלושה. היום מפתחי השבבים יכולים לראות מה קורה תוך כמה שעות ולתקן, כי הם מצליחים לחדור יתר עמוק", הסביר גרינברגר, "היכולת להבין מראש מה יעבוד ומה לא יעבוד, משנה את היכולת לייצר או לא לייצר".

גרינברגר הסביר עוד כי אמנם "מדובר בטכנולוגיה איטית יחסית לפוטונים, אבל מצד שני מסוגלת לאבחן בבת אחת פרוסת סיליקון שלמה ולהגיד איפה נמצאת בה הבעיה, הרבה בזכות בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה".

"זה נכון בתכנון של כל דבר שמאתגר את חוקי הפיזיקה", הוא ממשיך ומסביר - "יכול להיות למשל המפתחים ישתמשו בחומר שהם חשבו שהם יכולים לשלוט בו ברמת האלקטרון, אך לאחר מסתבר שלא ניתן לשלוט בהם. יש שילוב הדוק בין התכנון המיקרו-אלקטרוני, לבין איך בונים אותו (אינטגרציה), ולאחר מכן איך מייצרים אותו בייצור המוני. אלו תחומים קרובים, אבל דיסציפלינות שונות מבחינת תחומי הידע. אנשים שונים לגמרי מבחינת היכולות".

עוד 3,200 מ"ר של חדר נקי

מכאן עבר גרינברגר לדבר על המהלך העסקי הגדול אותו החל לדבריו להוביל עוד לפני משבר הקורונה. "ב-2019, עוד לפני שסוכנויות החיזוי דיווחו על כך, הרגשתי שמתבשל מהלך של 'מגה אפסייקל' - שהשוק מבשל משהו גדול. מאחר שהיערכות בתעשייה שלנו לוקחת כשנה, אמרתי בואו ניערך, כי אם יגיע גל גדול ולא נערכנו - המחיר יהיה כבד. מקסימום - טעינו".

גרינברגר מסביר כי "הדיגיטציה והמעבר לענן משפיעים על הביקוש למעבדים וזיכרונות, וזה מה שמרגישים בשנה וחצי האחרונות". גם מסכים ותשתיות תקשורת מייצרות כיום לדבריו ביקוש נוסף. בשנים האחרונות, הוא אומר עוד, "רוב הכוח שדוחף את תעשיית השבבים, בא מצרכנים, מהמובייל, אבל עכשיו מגיע גל נוסף, שבו בגלל הפוטנציאל של הבינה המלאכותית שנכנסת לכל תחום ומצריכה המון תשתיות בענן ובאדג', מי שדוחפים את התעשייה הם העסקים הגדולים". מסיבות אלה, לדבריו, גם השנה הנוכחית "תהיה עוד שנה חזקה בתעשיית השבבים".

גרינברגר מציין כי לא מדובר במהלך מובן מאליו משום שבניגוד לתחום הפיתוח שבו ישראל מצטיינת בטאלנטים שלה, בתחום הייצור התחרות קשה הרבה יותר. "בחברה רב לאומית, להבדיל מפיתוח, את הייצור אפשר לעשות בכל מקום כמו בסינגפור או באוסטין, טקסס. לחברה שלנו יש אתרי ייצור בעולם, ולא טריוויאלי להקים מפעל חדש במקומות שנופלים בהם טילים (הריאיון נערך לפני מבצע "שומר החומות", א"ב). לשמחתי קיבל תמיכה מלאה בארה"ב ולא היינו צריכים להילחם זה. יש הכרה ביכולות של החברה הישראלית וגם בצמיחה ובשינוי שהיא עוברת".

לצד ההכרזה על החדר הנקי הודיעה החברה כי היא מבקשת לגייס 200 עובדים נוספים, לאחר שגייסה בשנה וחצי האחרונות למעלה מ-100 עובדים. החברה מבקשת לגייס מגייסים אנשי תוכנה, אלגוריתמים, כולל תפקידים בכירים, עובדים בתפקידי תמיכת טכנולוגית ללקוחות, מהנדסי אינטגרציה ליצור, פיזיקאים, ואנשי שיווק. בתשובה לשאלה עד כמה הוא סבור שהחברה תצליח לגייס היקף עובדים שכזה, בשעה שחברות מוכרות כמו אינטל ואנבידיה מגייסות גם הן מאות עובדים, השיב גרינברגר כי "מאחר שאפלייד היא חטיבה עסקית עצמאית יש בה מגוון רחב של משרות, מעבר לפיתוח. זה ההבדל".

עופר גרינברגר

אישי: נולד ב־1961, מתגורר בקיסריה
מקצועי: מכהן כמנכ"ל אפלייד מטריאלס ישראל משנת 2017, לפני כן היה מנכ"ל של חברות אורביט תקשורת, KLA-Tencor ישראל ומיקרוסוויס
עוד משהו: בוגר תוכנית המנהלים של אוניברסיטת סטנפורד, חבר בחבר הנאמנים של הטכניון

אפלייד מטריאלס

תחום עיסוק: מספקת פתרונות בהנדסת החומרים המשמשים לייצור שבבים
היסטוריה: הוקמה ב־1967 בקליפורניה והנפיקה ב־1972. אפלייד מטריאלס
ישראל הוקמה ב־1996
עובדים: 24 אלף עובדים במטות הגלובליים, מתוכם 1,800 בישראל

עוד כתבות

אתר טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

לאומי: "טבע ממשיכה להתייצב, אך הסיכונים עדיין גבוהים"

חוסר הוודאות סביב הסוגיה המשפטית, טוענים בלאומי פרטנרס, "מעיב מאד על מניית טבע, בעיקר בשל החשש מקנס כספי כבד, לאור מצבה הפיננסי השברירי ממילא"

אל"מ גיל פנחס / צילום: דובר צה"ל

ד"ר גיל פנחס מונה לתפקיד ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל

פנחס הועלה היום לדרגת תת-אלוף ונכנס רשמית לתפקיד ● הוא מחליף בתפקיד את תת-אלוף אריאלה קנול לזרוביץ', אשר כיהנה בתפקיד היועצת הכספית לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון במהלך ארבע השנים האחרונות

השרה אורנה ברביבאי / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

משרדי האוצר והכלכלה בעימות חזיתי סביב המטרו

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, פנה לאחרונה לשרי האוצר והכלכלה בנוגע לחוק המטרו, וביקש להבטיח כי יתקיים רכש גומלין במיזם ● ברביבאי כבר הספיקה להודיע שאימצה את עמדתו של תומר, ובאוצר טוענים: "אין הצדקה בייקור עלויות הפרויקט"

דודו זבידה / צילום: איל יצהר

קבוצת מבנה רכשה 50% מהזכויות בשני מגרשים באור יהודה ובבאר טוביה ב-70 מיליון שקל

בכוונת מבנה וחברת יסכה לפתח את המגרש בבאר טוביה ולהקים בו מרכז לוגיסטי ודאטה סנטר בהיקף המוערך בכ-30 אלף מ"ר ● באור יהודה מתכננים הצדדים להקים פרויקט משולב של תעשייה, תעסוקה ומסחר בהיקף של 35 אלף מ"ר תעסוקה ו-4 אלף מ"ר מסחר

אסף פלדמן (מימין) ועידו גל, מייסדי חברת ריסקיפייד Riskified / צילום: עדי אורני

עושר דמיוני: צמד יזמי ריסקיפייד מחזיקים לאחר ההנפקה מניות בשווי של כ-2 מיליארד שקל

ריסקיפייד, המפתחת מערכות תשלומים ומניעת הונאות אשראי במסחר מקוון, הונפקה בניו יורק לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר ● המנכ"ל עידו גל: "לפני ההנפקה היו לנו דיונים כמו כמה להקצות לאיזה משקיע, וגם מהסוג של האם ללבוש לטקס בבורסה חולצה מכופתרת או טישרט עם לוגו של החברה" ● המניה מזנקת בכ-30%

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות / צילום: ניב קנטור

רשות התחרות: לשפר את מערך המידע המקוון ללווי המשכנתאות

ברשות מצאו, כי צרכני המשכנתאות מתקשים באיתור המסלולים הטובים עבורם, עקב בעיות בהעברת מידע על ידי הבנקים וחוסר שקיפות במערך המקוון

עשרות יוצרים ואנשי תעשיית הטלויזיה הפגינו מול משרד התקשורת / צילום: שח"ם ארגון השחקנים

עשרות יוצרים הפגינו מול משרד התקשורת נגד המלצות ועדת פולקמן

לדברי המפגינים, "אין הבדל בין הוט, סלקום ונטפליקס. כולן חייבות להשקיע ביצירה מקורית; שליש מתעשיית היצירה המקורית בישראל יימחק אם יאומצו המסקנות הללו"

חברת NYM - אדם רימון  ועמיחי ניידרמן / צילום: איל יצהר

חברת הקידוד הרפואי NYM גייסה 25 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות Addition Health

החברה מפענחת מטקסטים של רופאים אילו טיפולים ניתנו, כדי להקל על קריאה עתידית של המידע ועל חיוב חברות הביטוח עבור הטפול הנכון

אביגדור ליברמן בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

פיץ' אישררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל

חברת הדירוג הבינלאומית צופה צמיחה של 5.1% ב-2021 - מתחת לתחזית בנק ישראל

ג'רום פאוול / צילום: Reuters, POOL New

המדפסת ממשיכה לעבוד: הפד מתקרב לצמצום תוכנית הרכישות, אבל התזמון לא ברור

אלמלא וריאנט הדלתא אולי התהליך לנסיגה מהתמיכה בשווקים לא היה כל-כך איטי ● העלייה באינפלציה מחדדת את המחלוקת בין חברי ועדת השוק הפתוח של הפד

וול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock, Bumble Dee

נעילה חיובית בוול סטריט; ריסקיפייד זינקה בכ-24% ביום המסחר הראשון

המסחר באירופה ננעל בעליות ● משרד העבודה האמריקאי פרסם את נתוני המאקרו לרבעון השני - ומהם עולה כי קצב הצמיחה השנתי חזר לרמה של 6.5% ● רובינהוד נסחרת לראשונה בנאסד"ק ● עונת הדוחות: היום יפורסמו תוצאות אמזון

עיסאווי פריג' ותמר זנדברג בועדה המסדרת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

מרצ מובילה מגעים אזרחיים וכלכליים מול הפלסטינים בברכת רה"מ בנט

גורמי השמאל בממשלת השינוי יזמו מפגשים של שרים עם מקביליהם הפלסטינים, תכנון ועידה משותפת עם הרשות ושיחות קבועות בין השר לשיתוף פעולה אזורי לבין עמיתיו ברמאללה ● גורם בלשכת רה"מ: המו"מ המדיני לא יחודש בקרוב

ירידות בבורסות אסיה / צילום: Shutterstock, Frame China

נפילות חדות באסיה: הניקיי נופל ב-1.5%, הונק קונג ב-1.8%

מניית עליבאבא יורדת ב-5.5%, וטנסט יורדת ב-4% ● בורסות וול סטריט ננעלו אמש בירוק ● הביטקוין ממשיך להסחר סביב קצת פחות מ-40 אלף דולר

אבישג סמברג עם מדליית הארד בטאקוונדו באולימפיאדת טוקיו / צילום: Associated Press, Themba Hadebe

המדליה של סמברג טובה לטאקוונדו, אבל יש גם חדשות רעות

הזכייה של סמברג בארד באולימפיאדה תרחיב משמעותית את התמיכה הכספית בענף הטקוואנדו, ותנגוס במקביל בעוגת התקציב של ענפים אחרים • שיטת התקצוב החדשה של משרד הספורט: הישגיות עדיפה על כל פרמטר אחר

מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע שבמפלגות החרדיות מעדיפים לשכוח, והפליק-פלאק של ליברמן

התנגדות האופוזיציה לשלוח נציגים לוועדת האתיקה יוצרת מצב אבסורדי שראשי ועדות דנים בנושאים למרות ניגוד עניינים ● בשקט בשקט עבר השבוע במליאה חוק הדיינים, שנישל את החרדים משליטה על הוועדה ● ליברמן ושותפיו לניהול הממשלה מגלים בחודש וחצי האחרון ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן"

לונדון, השבוע. אי אפשר להניח שהמצב בארץ יחקה בחודשים הקרובים את המודל הבריטי / צילום: Reuters, Henry Nicholls

המודל הבריטי יוציא את ישראל מסבך הקורונה? השאלות המדעיות שנותרו פתוחות

מה בדיוק הגורם ליכולת של וירוס הקורונה לפרוץ את ההגנה החיסונית? מהשאלה התמימה הזו נגזרים צעדי המשך רבים

החברות לוקחות את עולם מיתוג המעסיק צעד אחד קדימה / צילום: מתוך סרטון התדמית של חברת papaya

כשפרסומת בפריים טיים מחליפה את לינקדאין, כללי המשחק בהייטק משתנים

עובדי ההייטק הפכו לסחורה המבוקשת ביותר בשוק התעסוקה, והחברות מנסות לגייס אותם בדרכים לא מסורתיות ● אם עד עכשיו תהליך גיוס העובדים היה נחלתן הבלעדית של חברות ההשמה והרשתות החברתיות, עכשיו גם הפרסום בטלוויזיה נכנס למשחק

סטטיק בקמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך

בקרב על הסיבים האופטיים יש מנצח אחד ברור, לפחות בזירת הפרסום

פרסומת המחזמר של פרטנר בכיכובו של סטטיק ניצבת גם השבוע בראש, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● קמפיין פוקס הום עם זהבה בן זוכה לשיעור אהדה גבוה, אך מתברג במקום האחרון מבחינת זכירות

יוסי לוי, גילעד אלטשולר וצבי סטפק / צילום: יח"צ

מנכ"ל בית ההשקעות מור: בוחנים כניסה לתחום הפנסיה

מהשקעות בחברות מזהמות ועד לדוח ועדת יופה על תשואות המוסדיים: גילעד אלטשולר, יוסי לוי וצבי סטפק לקחו חלק בפאנל משותף ודיברו על הסוגיות הבוערות בשוק ההון ● אלטשולר: "הכלכלה הישראלית היום הרבה יותר מיוצגות בנאסד"ק"

מיכל הלפרין / צילום: אביגיל פפרינו באר

"אומרים עליי שלא נלחמתי במונופולים? בדיוק ההפך": מיכל הלפרין מגיעה לצוללת ומסכמת כהונה

הממונה על התחרות עו"ד מיכל הלפרין מסיימת בימים אלה קדנציה סוערת, שכללה גם טענות על כך שלא הייתה מספיק לוחמנית מול המונופולים הגדולים ● בראיון מיוחד לפודקאסט "הצוללת", היא מודה שזה "התפקיד הכי קשה שמילאתי עד היום. הממונה הבא חייב ללבוש שריון פלדה" ● האזינו