גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברה ישראלית קטנה הפכה לשותפה של נאס"א להצלת החקלאות

היעד: ביטחון תזונתי למדינות העולם השלישי ● האמצעי: חיישנים באדמה, לוויינים בחלל וטכנולוגיה שמשלבת בינה מלאכותית וביג דאטה ● השותפות: חברה ישראלית קטנה בשם קרופקס וזרוע החקלאות של ענקית החלל נאס"א

תומר צח / צילום: איל יצהר
תומר צח / צילום: איל יצהר

ההודעה של נאס"א, בשלהי חודש מרץ השנה, היתה אופטימית במיוחד. "השותפות האסטרטגית עם CropX תעניק לנאס"א תובנות חסרות תקדים על הקרקע, במסגרת מאמצי הניטור החקלאי העולמי שלה", נכתב. CropX הישראלית הוגדרה "מובילה עולמית באנליזת קרקע עבור חקלאות".

קרופקס נבחרה על-ידי NASA Harvest - התוכנית של סוכנות החלל האמריקאית להשגת ביטחון תזונתי בעולם דרך חקלאות נכונה יותר - להיות שותפתה לניסוי שבו הלוויינים הייעודיים של סוכנות החלל יוזנו בנתונים המגיעים מחיישני החברה הישראלית, שנעוצים בקרקעות חקלאיות ברחבי העולם.

"הם יצאו בקול קורא שאנחנו נענינו לו", מספר מנכ"ל קרופקס תומר צח. "בחנו שם הרבה מאוד חברות בתהליך מיון שארך כשנה, ובחרו בנו. אנחנו מתחילים בפיילוט, אבל כבר עכשיו מדברים איתנו על צעדי המשך, משמעותיים יותר, שגם עשוי להיות להם אימפקט כלכלי משמעותי".

בינתיים מדובר בניסוי של שנה שצפוי להתחיל בזמן הקרוב בחווה ליד פיניקס אריזונה, בפריסה התחלתית של 10 שדות, בשטח כולל של 5600 דונם. כביכול מדובר בפרויקט צנוע עבור קרופקס, שכבר מנטרת מיליוני דונמים של קרקע בעולם, אבל זה רק השלב הראשון, כך לפחות על פי ההודעה המבשרת על תחילת הניסוי.

מה נאס"א מצפים לקבל משיתוף הפעולה איתכם?
"הם רוצים לחבר בין המידע שמספקים הלוויינים שלהם ואינפורמציה שהחיישנים שלנו מספקים, כדי להגיע לתובנות בעלות ערך לחקלאי. למשל, להגיע באמצעות ביג דאטה למידע מדויק על כמות המים בקרקע, בשטחים גדולים מאוד. כך יוכלו לתת המלצות השקיה בסיסיות והמלצות דשן בסיסיות. ככל שיעבור הזמן והמידע יהיה מדויק יותר, אפשר יהיה להגיע לניהול השקייה מלווין - כאשר המידע יהיה פתוח לכל דורש. זה רלבנטי במיוחד לארצות מתפתחות, שבה לחקלאים אין אמצעים לפרוס טכנולוגיה מדויקת עם אוטומציה".

המיקוד בארצות מתפתחות אינו מקרי: ביטחון תזונתי עולמי הוא אחד העננים השחורים הגדולים בתחזיות על הכדור שלנו. כאשר החקלאות שואבת בערך 80% ממי השתייה העולמיים, מזג האוויר הפך לא צפוי, והאוכלוסיה הולכת וגדלה - מומחים מעריכים כי ללא שינוי דרסטי לא ירחק היום בו לא יהיו מספיק מים, חיטה, בשר, תירס, ומזון לכל אוכלוסיית העולם. בקרב ממשלות ברחבי העולם, וגם בגופים פרטיים, הולכת וגוברת ההבנה שחובה להשקיע בטכנולוגיה של חקלאות. החיפוש הוא אחר מודל חקלאות בת קיימא, כלומר כזו שמפחיתה את הנזק הנגרם מעודף שימוש במים, משימוש לא מבוקר בדשן ובהדברה שיוצרים זיהום סביבתי ובמי התהום, וכן הלאה.

בנאס"א רתמו בתחילה חלק מלוויני המחקר שלהם לנושא, אך כשרצו להבין איזו תרומה משמעותית הם יכולים לספק לעולם, הקימו ב־2017 את נאס"א הרווסט. עיקר הפעילות שלה נערכת בארצות הברית ובמזרח אפריקה, אזור הסובל מבעיות חמורות של רעב ויובש.

"עולם שמשווע לטכנולוגיה"

ראשית סיפורה של קרופקס ב־2014, דווקא בניו זילנד. היזם הסדרתי יצחק (צחון) בנטואיץ', שזה עתה מכר חברה שיסד, נסע לטייל קצת. במקום להתמסר למראות הטבע המופלא, מה שלכד את תשומת לבו היה שיטת "השקיית פיבוט": ממטרות בגובה שלושה מטרים הנעות על ציר מעגלי, בו כל אחת מכסה שטח של לא פחות מ־500 דונם, ויוצרת גשם מלאכותי, מעונת הזריעה ועד עונת הקציר.

התקנת קרופקס באדמה יבשה / צילום: Senegal Cropx

איזה בזבוז וחוסר דיוק, חשב בנטואיץ. למה לא לעשות את זה עם חיישנים ותוכנת ניהול, ולשלב את מילות הקסם "ביג דאטה" עם "בינה מלאכותית" - כך שהממטרות לא ישקו את כל השטח באופן אחיד ועיוור, אלא לפי כמות המים הנדרשת בכל חלק של הקרקע, מזג האוויר שעומד להגיע או שלב החיים של היבול.

בנטואיץ חבר לגוף מחקר בניו זילנד וביחד הקימו חברה שמשקיעיה הראשונים היו ניו זילנדים. בסבב הגיוס הראשון הצטרפו משקיעים גדולים כמו אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל (דרך קרן Innovation Endeavors שלו) ופלטפורמת ההשקעות OurCrowd, לצד Finistere Ventures, ו-Greensoil Investments. השילוב של חומרה, תוכנה, חיישן, דאטה וענן, דיבר אליהם - אבל לא רק הוא, אלא גם הנזק האדיר של השקיה מעגלית לא ממוחשבת. למשל, רק בארצות הברית, יש 250 אלף מתקני השקיה מעגלית, שעובדים רצוף ארבעה וחצי חודשים בשנה, ושואבים מיליון וחצי גלון מים ביום לצורך ההשקיה. "כל האקוויפר המרכזי בארצות הברית", אומר צח, "מהרי הרוקי ועד המיסיסיפי, כבר מדולדל ללא תקנה".

ב-2015 הוקמה קרופקס מחדש בישראל, וב-2016 יצא המוצר הראשון לדרך - ועמו תקלות בחומרה ובחיישנים. הדירקטוריון החליט אז להחליף את ההנהלה. ב-2017, צייד ראשים הציע את התפקיד לתומר צח, המנכ"ל הנוכחי. צח לא היה המועמד הקלאסי לתפקיד. "פנתה אלי הד האנטרית וסיפרה לי על חברת אג־טק שמחפשת מנכ"ל. לא ידעתי כלום על אג־טק. תירס בשבילי היו הגרגרים מקופסאות השימורים בצבא", הוא צוחק. "נכנסתי לאינטרנט והתחלתי ללמוד. גיליתי עולם שמשווע לטכנולוגיה".

צח עשה את התואר הראשון שלו בתחום מדעי המחשב, אך לדבריו "לא הייתי טוב בזה ולא אהבתי את זה". במשך ארבע שנים עבד באינטל במת"מ בתור מהנדס תוכנה, אך אז התפטר ובמשך שנה חיפש את עצמו בשלל כיוונים. "עשיתי את המבחנים של רשות ניירות ערך לייעוץ השקעות וניהול תיקים, הגשתי מועמדות לאל על ומשכתי אותה חזרה, ואפילו התקבלתי לבית הספר לרפואה, אבל הבנתי שעד שאסיים את המסלול אהיה באמצע שנות הארבעים שלי".

לקראת סוף אותה שנה, הוריו של צח אמרו לו, שפגשו בטיול מישהו מאיזו קרן הון סיכון, שסיפר להם שמחפשים מנהל השקעות לקרן. הקרן, יורופאנד, היתה שייכת למשפחת פדרמן (בעלת השליטה באלביט ובמלונות דן), צח התקבל, וסוף סוף מצא מקום שבו נהנה. "הייתי מגיע בלילה למי שמאוחר יותר הפכה אשתי והייתי אומר לה, הפראיירים משלמים לי כסף, אבל אני כל כך נהנה שהייתי עושה זאת בחינם. אחרי שנתיים בקרן ידעתי להגיד מה מתאים לי: ארגונים קטנים, שבהם יש לי יחסית משקל סגולי גבוה".

מאז אותה החלטה עבד צח עבד בכמה סטארט־אפים, גם כאלה שנמכרו בסכומים נאים, עד שהחליט לצאת מעולמות האינטרנט. "רציתי משהו עם מהות, עשיית טוב. חיפשתי משהו שקשור לטכנולוגיות רפואיות". כשהגיעה ההצעה מקרופקס, הוא מיד התחבר. "זה תחום אמיתי, של מהות, כמו שחיפשתי".

תחת ניהולו של צח גויסו משקיעים נוספים, כגון קרן הון הסיכון האירופית ארמדה, וכן משקיעים אסטרטגיים, כגון כי"ל וסומיטומו היפנית, תאגיד מסחר בסחורות שמתעניין בדאטה שיכולה לחזות למשל את מחירו העתידי של התירס. ההשקעה של המשקיעים מהסוג הזה אינה גדולה, מיליון דולר בממוצע, והיתרון הוא השותפות האסטרטגית עם גוף שיכול לשלב את המוצר בהצעה שלו לחקלאים.

יש לא מעט חברות שמגייסות דאטה לטובת חקלאות. במה קרופקס שונה מהן?
"יותר מ־90% מחברות האג־טק אוספות את המידע רק מלמעלה - לווינים, רחפנים ועוד. פחות מ־10% מהחברות נוגעות באדמה, אבל שם החקלאות מתרחשת ומשם הכי קשה להביא מידע בעלות כלכלית הגיונית. המידע שמגיע מלמעלה, מגיע לפעמים מאוחר מדי. צמח שלא מקבל מספיק מים או דשן שואב כל מה שהוא יכול מהשורשים והגבעול כדי להמשיך לשרוד, ולוקח זמן עד שרואים איזו בעיה מעל פני הקרקע. אצלנו בזכות החיישן באדמה יודעים שצמח לא הולך לקבל מספיק מים או דשן, עוד לפני שהצמח יודע".

המשקיעים של קרופקס דחפו למודל בו הניסויים ייערכו על ידי הלקוחות ולא על ידי החברה, במטרה להגביר את אמינות המוצר. ב־2018 נערך ניסוי כזה, בשיתוף עם חברת ההשקעות IAF, המחזיקה בשטחי אדמה גדולים באריזונה, בהם היא מפעילה מיזמי חדשנות חקלאית. בניסוי, נלקח שטח גידול אספסת של 500 דונם עם מערכת השקיה מעגלית אחת, שחולק כמו עוגה ל־20 "פרוסות" שוות. חלק מהפרוסות קיבלו השקיה רגילה, והאחרות - השקיה שנוהלה על ידי המערכת של קרופקס.

המלצת דישון על פי נתוני האפליקציה / צילום: צילום מסך

הניסוי נערך במשך שנה, עם תשעה מחזורי יבול, ותוצאותיו היו שהפרוסות של קרופקס הגיעו לחיסכון של כ־40% ממי ההשקיה ולעלייה ביבול של כ־10%. הניסוי הזה הוזכר בהודעה של נאס"א הרווסט על המיזם המשותף, וככל הנראה היווה חלק מהרצון שלה לשתף פעולה עם קרופקס. ניסוי נוסף, הפעם עם תירס, נערך על ידי חברת ביטוח יבולים שחיפשה שותף מדייק כדי להקטין את הסיכונים שלה. לדברי צח, הם השוו את קרופקס עם שש חברות אחרות בתחום ניהול החווה, וקרופקס יצאה הכי מדויקת.

יתרון נוסף של קרופקס הוא החלטה שהם קיבלו בתחילת הדרך, לייצר חיישנים שהחקלאי בשדה יכול להתקין לבד, ללא טכנאי מטעם החברה. ההחלטה הזאת התגלתה כקרש הצלה משמעותי בשנת הקורונה. רוב המתחרים נאלצו לעצור חלק ניכר מהפעילות כיוון שלא יכלו לשלוח - לעיתים במטוסים מארץ אחרת - את האגרונומים שלהם לבצע התקנות. דווקא עבור קרופקס זו היתה "השנה הכי טובה שלנו", כדברי צח. "לנו היו התקנות חדשות בסנגל, בליז, אורוגוואי, פרגוואי, תאילנד, יפן ועכשיו גם דובאי".

עסקי קקי

כחלק מההצלחה, דווקא בשנת הקורונה בחרה קרופקס לרכוש שתי חברות אחרות. האחת היא מתחרה מלב החקלאות של נברסקה, חברת קרופמטריקס (CropMetrics), שנוסדה לפני כ־13 שנה "עם חזון מאוד דומה לקרופקס", מסביר צח. "הם ראו שחקלאים משקים בצורה עיוורת, על פי הרגל או כמו שלמדו מאבא. הבעיה של החברה הזו הייתה שהם מעולם לא פיתחו חיישן משל עצמם, את התוכנה עשו עם צד שלישי, וביחד עם התקנות וכל השאר הם הגיעו למערכת שלהם עצמם עולה 1700 דולר. הם גדלו לאט לאט, תוך כדי יצירת קשרים אישיים באזור נברסקה וקנזס, ובסוף נתקעו כי לא יכלו לגדול יותר".

למה אתה צריך חברה שהמוצר שלה, לדבריך, נחות משלך ויקר משלך?
"קרופקס חדשה בשוק - רק שלוש שנים - והקשרים שלהם מאיצים אותי מבחינת מסחרית, וגם קיבלתי צוות שהוא עכשיו של קרופקס".

חברה אחרת שנרכשה היא ריג'ן (Regen) מניו זילנד, שעוסקת במה שבחברה מכנים בבדיחות הדעת "קקי מנג'מנט" - איך להשתמש בדשן טבעי מפרות, זה שנאסף ליד הרפת, בלי שחלק ממנו ייזל ויזהם את מי התהום. למרות הכינוי המבודח, מדובר בבעיה סביבתית של ממש. באירלנד 30% ממי התהום מזוהמים בשל זליגה שכזו, ובהולנד שחטו בשנים האחרונות 200 אלף פרות חלב כדי לווסת את הנזק. לפני כשלוש שנים, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עצמה הביעה בפני צח את דאגתה בנושא. היה זה בעת ביקורה בארץ, כשקרופקס הוצגה בפניה. אז, לא היה לצח לא פתרון מעשי לספר עליו. כעת יש ברשותו חברה המשתמשת בחיישנים כדי לראות מתי האדמה הגיעה לספיגה מלאה של הדשן לפני שהוא מחלחל למי התהום. עבור קרופקס זה פתח שוק חדש, של תעשיית החלב. "זה לא טריוויאלי שסטארט אפ קונה סטארט אפ", אומר צח בחיוך, "ועוד בשנת קורונה, ועוד בזום. ואולי השנה נודיע על עוד רכישות".

תומר צח במפגש עם נתניהו ומרקל. הביעה את חששה מזיהום מי תהום / צילום: לע"מ

קרופקס כבר רווחית?
"לא. זה חלק מהתוכנית, אבל במובן הזה אנחנו לא שונים מכל סטארט אפ בתחום. יש לאג־טק מנקודת מבט המשקיעים המון יתרונות, כי זה שוק ענק שמשווע לטכנולוגיה, וכאשר יש אקזיטים הרוכשות הן חברות ענק כמו ג'ון דיר, מונסנטו וסינג'נטה, והסכומים נמדדים במאות מיליוני דולרים. אבל התעשייה הזאת היא איטית. הזמן הממוצע מהתחלה לאקזיט הוא 12־13 שנה, וגם הרווחיות מגיעה לאט.

"מדובר בתחום בו המשתמשים הם חקלאים, אנשים שלא בדיוק חובבי טכנולוגיות חדשות. בנוסף, זה תחום שבו המכירות עונתיות - על פי העונות בחקלאות. בארה"ב, העונה מתחילה עכשיו ונגמרת בעוד ארבעה חודשים (הקציר). לכן היה לנו חשוב להגיע ללקוחות בחצי הכדור הדרומי, כדי למתן את העונתיות.

"המון חברות נופלות על האטיות הזאת. היתה תקופה שהיה הייפ באג־טק. כשאני נכנסתי לתעשייה ראו המון קרנות הון סיכון כלליות שכל אחת רצתה שיהיה לה איזה אג־טק מחמד בפורטפוליו. אבל אז הבינו את פרקי הזמן הארוכים, וההתלהבות הצטננה. מה שרואים בשנים האחרונות שאמנם ההשקעות באג־טק עלו, אבל משקיעים בחברות יותר בוגרות".

תומר צח

אישי: בן 49, גר בזכרון יעקב, נשוי לאורלי, עורכת דין בתחום דיני העבודה, ואב לשלושה.
השכלה: B.Sc במדעי המחשב
מסלול: החל כטייס תובלה בחיל האוויר, ואז מהנדס תוכנה באינטל, לאחר מכן מנהל השקעות קרן ההון-סיכון יורופאנד, כיום מנכ"ל קרופקס

עוד כתבות

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

מערכת יירוט הרחפנים של אלביט ומל"טים סיניים מול ישראליים בצפון אפריקה

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?